המשרד להגנת הסביבה החליט לבטל את מדד ההשפעה הסביבתית המדרג חברות לפי ביצועיהן ורמת הסיכונים הסביבתיים שלהן. המדד האחרון התפרסם לפני כשנה וחצי ועסק בנתוני 2023. כפי שפורסם לראשונה בשקוף.

בתגובה לפנייתנו, המשרד להגנ"ס הסביר כי ההכנה והפרסום של המדד דרש משאבים רבים. במקום המדד, המשרד אומר כי יפרסם את הנתונים הגולמיים שעליהם מבוסס המדד באופן שיאפשר לציבור לקבל תמונת מצב ישירה יותר ובתדירות גבוהה יותר.

לפי המשרד להגנ"ס, המידע (נתונים גולמיים) יפורסם באופן שוטף ובזמן אמת בפורטל מידע ייעודי שמוקם בימים אלה ושצפוי לעלות לאוויר במהלך שנת 2027, ויכלול גם חברות לא ציבוריות (חברות פרטיות שלא נסחרות בבורסה), שלא נכללו במדד שעסק רק בחברות ציבוריות וחברות ממשלתיות. במקביל, נתוני ההשפעה הסביבתית המבוססים על דיווחי המפל"ס, ממשיכים להתפרסם באופן סדיר. תגובתו המלאה של המשרד מובאת בסוף הכתבה.

מדד ההשפעה הסביבתית פורסם לראשונה ב-2013 ומטרתו המוצהרת הייתה לספק למשקיעים פיננסיים מידע על הסיכונים הסביבתיים של חברות תעשייתיות, שעלולים להפוך לסיכון פיננסי עבורם. נוסף על כך השתמש המשרד להגנ"ס במדד כדי להרתיע חברות והן מצידן נזהרו מאי-ציות סביבתי כדי להימנע מפרסום שלילי ופגיעה בתדמיתן.

אלא שהמדד ספג לאורך השנים ביקורת על חוסר הרלוונטיות שלו למשקיעים, בייחוד בגלל מועד הפרסום המאוחר ושינויים מתודולוגיים תכופים. כמו כן, חלק משמעותי מהניקוד השלילי ניתן על מאפייני פעילות שגרתיים המשקפים את סוג ומיקום הפעילות, נתונים שלמפעלים קשה מאוד לשנות – עד כדי כך שכמחצית החברות לא היו מדורגות בעשירייה הראשונה, לו המדד היה מתמקד רק בהפרות וחריגות סביבתיות, ולא משקלל את נתוני הפעילות השגרתיים.

קישור לעמוד המדד ההשפעה הסביבתית מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מפל"ס 2025: 49% הפחתה של תחמוצות גופרית , 31.8.2026
2. יציבות: 82 חברות פרסמו דוחות אחריות תאגידית ESG , 23.3.2026
3. מדד ההשפעה הסביבתית 2023: האם הוא משרת את מטרתו?, 27.3.2025
4. מדד 2021: להחלטות השקעה פיננסית או להרתעת מפעלים?, 17.08.2023
5. אושרה מתודולוגיה חדשה למדד ההשפעה הסביבתית, 12.3.2023
6. מידע נוסף על דיווח סביבתי | infospot

מהו מדד ההשפעה הסביבתית?

המשרד להגנ"ס החל לפרסם את מדד ההשפעה הסביבתית לפני כ-13 שנה, בשנת 2013. המדד דירג חברות תעשייתיות ציבוריות הנסחרות בבורסה וחברות ממשלתיות המדווחות למפל"ס לפי מידת הסיכון הסביבתי שלהן. חברות פרטיות (שאינן נסחרות בבורסה) לא נכללו במדד.

בחודש מרץ 2025 התפרסם מדד ההשפעה הסביבתית האחרון שהתייחס לשנת 2023 ודירג 46 חברות ו-125 מפעלים הנמצאים בבעלותן וקרוב ל-800 תחנות דלק.

לפי המשרד להגנ"ס, מטרתו של מדד ההשפעה הסביבתית הייתה לתת למשקיעים כלי נוסף לקבל החלטות, להניע חברות ציבוריות לפעול להקטנת השפעתן על הסביבה ולתרום לשיפור המצב הסביבתי בישראל.

מתודולוגיית המדד

מדד ההשפעה הסביבתית התבסס על המידע הקיים בידי המשרד להגנ"ס מתוקף היותו הרגולטור הסביבתי המפקח על התעשייה. נכון לפרסום המדד האחרון, דירוג החברות התבסס על שקלול של 3 מרכיבים:

1. רמת הסיכון וההשפעה הסביבתית הישירה של החברה: מרכיב זה מחושב לפי סך הפליטות וההעברות של החברה לסביבה לפי דיווחי המפל"ס, סיווג הסיכון של החומרים המסוכנים של החברה ודירוג המיקום של המתקנים התעשייתיים של החברה לפי קרבתם לאזורים מיושבים ולרגישות ההידרולוגית של האזור.
2. רמת הציות להוראות סביבתיות: מרכיב זה מחושב לפי כמות ההפרות של הוראות סביבתיות ומידת חומרתן והליכי האכיפה כנגדן.
3. דיווח וניהול וולונטריים של היבטי סביבה: ניקוד חיובי הניתן על דיווח סביבתי לציבור, אימוץ במערכות ניהול סביבתי והשלמת מיזמים של הפחתת זיהום במקור.

הביקורת: האם מדד ההשפעה הסביבתית בכלל רלוונטי למשקיעים?

לאורך שנות פרסומו נמתחה לא מעט ביקורת על מדד ההשפעה הסביבתית, בעיקר בהיבטים הנוגעים לרלוונטיות ולעדכניות שלו.

אחת הטענות המרכזיות נוגעת למועד פרסום המדד: הוא התפרסם בדרך כלל כמעט שנה אחרי תום שנת הפעילות שבה הוא עוסק. כך למשל בחודש מרץ 2025 פורסמו יחד המדד לשנת 2023 והמדד לשנת 2022. האיחור בפרסום פגע ברלוונטיות של המדד, ודאי עבור משקיעים שמסתמכים על מידע עדכני יותר כמו דוחות כספיים המפורסמים באופן שוטף ומכילים מידע מפורט ועדכני יותר על אכיפה סביבתית שמתבצעת נגד החברות, שלא לדבר על פרסומים ועדכונים בזמן אמת.

נוסף על כך העניק אופן חישוב הניקוד משקל גדול לרמת הציות הסביבתי של החברה ב-3 השנים שקדמו לשנת הפעילות הנבחנת. המשמעות היא שחברה שביצעה הפרה סביבתית מהותית בשנה מסוימת, 'סחבה' את השפעותיה על הדירוג שלה במדד למשך 3 שנים. כשמביאים בחשבון את העיכוב בפרסום המדד, נוצר מצב שבו גם אירועים שהתרחשו כ-4–5 שנים לפני פרסום המדד, המשיכו להשפיע על דירוג החברה.

עוד היבט עוסק בשינויים התכופים שנעשו במתודולוגיה של אופן חישוב הניקוד של החברות. שינויים אלה הקשו על השוואה בין השנים. גם לקראת פרסום המדד האחרון המתודולוגיה שונתה.

לסיום, נראה שפרסום מדד ההשפעה הסביבתית לא השפיע ישירות או באופן ניכר על החלטותיהם של המשקיעים, היות שלא נצפו שינויים במחירי המניות של החברות המדורגות במדד בעת פרסום המדד. עם זאת, ייתכן שהוא השפיע בעקיפין.

התייחסויות

המשרד להגנ"ס: "המשרד מחויב לפרסום מידע סביבתי מהימן ועדכני שיאפשר לציבור הרחב ולמשקיעים להכיר את ההשפעות והסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותם של חברות ומפעלים.

כחלק ממחויבות זו, המשרד נמצא בעיצומו של הליך להנגשת הנתונים הגולמיים שעליהם מבוסס המדד, במתכונת שתאפשר לציבור לקבל תמונת מצב ישירה ותדירה יותר, ולהסיק מסקנות באשר לרמת הסיכון של חברות ומפעלים, זאת מבלי להמתין לגיבוש מדד המדרג את המפעלים. המשרד פועל בימים אלה להשלמת ההליך. פרסום זה ייעשה במסגרת הרפורמה ברישוי המשולב ויגדיל משמעותית את מספר המפעלים והחברות לגביהם מפורסם מידע סביבתי מלא. המידע יפורסם באופן שוטף במסגרת פורטל מידע לציבור שהמשרד מאפיין בימים אלו ועתיד לעלות לאוויר במהלך שנת 2027.

יצוין כי פרסום המדד הצריך תשומות משמעותיות והיה מוגבל לחברות ציבוריות בלבד. לעומת זאת, הפרסום המתוכנן יתייחס גם לחברות שאינן ציבוריות, ויוכל להתבצע ביעילות, באופן שוטף ובזמן אמת, במקום בפרסום שנתי המשקף את הנתונים בדיעבד.

כמובן שנתוני ההשפעה הסביבתית המבוססים על דיווחי המפל"ס, ממשיכים להתפרסם באופן סדיר".

ספקים מומלצים לייעוץ לרישוי סביבתי משולב: