אחרי 4 שנים (2021 –2024) שהתאפיינו בגידול מתמיד במספר החברות שמפרסמות דוחות אחריות תאגידית (ESG), בשנת 2025 מספרן נותר דומה למספר השיא של השנה הקודמת. כך עולה מניתוח מאגר המידע הבלעדי של infospot העוקב אחר פרסום דוחות האחריות התאגידית בישראל משנת 2013.
משנת 2021 ועד 2024 מספר החברות שפרסמו דוח אחריות תאגידית גדל באופן ניכר: מ-27 דוחות בלבד שפרסמו דוח בשנת 2020 ל-47 דוחות שפורסמו בשנת 2021, 65 דוחות בשנת 2022, 76 דוחות בשנת 2023 ונתון שיא של 84 דוחות בשנת 2024. כאמור, בשנת 2025 מספר הדוחות שפורסם דומה כאמור לזה בשנת 2024 ועומד על 82, נתון גבוה שמלמד על קפיצת המדרגה שתחום דוחות אחריות תאגידית עשה בישראל בשנים האחרונות.
חוץ מ-6 הבנקים שמחויבים לפרסם דוח אחריות תאגידית מתוקף הנחיות המפקח על הבנקים, שאר 76 הדוחות פורסמו באופן וולונטרי. מבין 82 הדוחות שפורסמו בשנת 2025, 6 היו של חברות שפרסמו לראשונה דוח אחריות תאגידית. באמצעות ניתוח נתוני דוחות האחריות התאגידית שפורסמו בשנת 2025 בישראל, נבחן בכתבה שלפניכם את המגמות העיקריות.
קישור לרשימת דוחות האחריות התאגידית ESG שפורסמו בישראל בשנת 2025.

כתבות רלוונטיות:
לפי מאגר המידע הבלעדי של infospot המרכז את דוחות האחריות התאגידית שהתפרסמו בישראל החל משנת 2013, בשנים 2013–2020 הייתה בישראל קבוצה די קבועה של כמה עשרות בודדות של חברות שפרסמו דוחות אחריות תאגידית מדי שנה, שנתיים או 3 שנים. נוסף עליהן היו כמה חברות שפרסמו דוח באופן חד-פעמי, כך שהמספר הממוצע של דוחות שפורסם מדי שנה במהלך שנים אלה עמד על כ-25 דוחות.
מצב זה השתנה בשנת 2020 בזכות מענק ממשלתי בגובה של עד 100 אלף ₪ להכנת דוח אחריות תאגידית במסגרת פרויקט Impact Nation של המשרד לעניינים אסטרטגיים. מבין 31 החברות שזכו במענק, 27 פרסמו דוח אחריות תאגידית בשנים 2022–2021, עוד חברה דיווחה בשנת 2023, ו-3 חברות שקיבלו מענק לא פרסמו עדיין דוח. בשנת 2025, 15 מהחברות המדווחות היו חברות שזכו בעבר במענק, והמשיכו לפרסם דוחות.
הגידול במספר החברות המדווחות, ממוצע של כ-25 חברות עד שנת 2020 ל-65 חברות בשנת 2022 נבע ברובו מהממענק הממשלתי, אך בשנים שלאחר מכן (2023 –2024) מספר הדוחות שהתפרסמו המשיך לצמוח.
מבדיקת הנתונים עולה כי 6 חברות פרסמו לראשונה דוח אחריות תאגידית בשנת 2025, בדומה למספר של 2024 שבה היו 8 חברושת דיווחו לראשונה.
יש לציין כי שנים 2020–2023 התאפיינו בכמות גדולה יותר של מדווחות ראשונות: 16 חברות פרסמו לראשונה דוח אחריות תאגידית בשנת 2023, 18 בשנת 2022, ומספר דומה בשנת 2021. כלומר, מאגר החברות המדווחות צמח מאוד בשנים האחרונות – ביותר מ-65 חברות.
אך בעוד מרבית החברות החדשות שדיווחו לראשונה בשנים 2021–2022 עשו זאת בעזרת מענק ממשלתי, בשנים 2023–2024 רק חברה אחת דיווחה לראשונה בעזרת המענק, ובשנת 2025 שום חברה לא דיווחה לראשונה בעזרת המענק אך 15 חברות שקיבלו מענק בעבר הגישו דוח אחריות תאגידית בפעם השנייה או יותר.
חברות ממשלתיות מחויבות לפרסם דוח פיתוח בר-קיימה, לפי החלטת ממשלה בנושא משנת 2003 ולפי הנחיות של מינהל רשות החברות הממשלתיות שפורסמו בשנת 2009.
הנחיות הדיווח שמות דגש על ההשפעה הסביבתית של החברות הממשלתיות. הן דורשות, בין השאר, לדווח לרשות החברות הממשלתיות מדי שנה על יישום תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימה של כל חברה ממשלתית.
אלא שתוכן הדיווח ומאפייניו הם בגדר המלצה, ורק חברות ממשלתיות אחדות לוקחות על עצמן להכין ולפרסם דוח אחריות תאגידית בהיקף ובתקן בינלאומי מקובל. לצד אלה יש חברות שמפרסמות דיווח לקוני קצר, ואילו מרבית החברות הממשלתיות (למיטב ידיעתנו) כלל אינן עומדות בדרישת הבסיס של פרסום דיווח שנתי על יישום תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימה.
בדומה לשנה קודמת, בשנת 2025 פרסמו רק 9 חברות ממשלתיות דוח אחריות תאגידית: חברת חשמל, התעשייה האווירית, נתיבי ישראל, נת"ע, נמל אשדוד, החברה לשירותי איכות הסביבה, מקורות, נתג"ז ולראשונה גם נגה – החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל.
פילוח מספר דוחות האחריות התאגידית לפי ענפי פעילות, מלמד על שינוי מגמה, כאשר לראשונה ענף הטכנולוגיה ניצב במקום הראשון עם 16 דוחות שפורסמו בשנת 2025. אחריו ניצבים ענף האנרגיה (שבשנים האחרונות היה במקום הראשון) וענף התעשייה היצרנית (כימיה, מזון, פלסטיק, תרופות, טקסטיל, מלט וכו') – בכל אחד מהם 14 חברות הגישו דוחות. מספר החברות בענף הפיננסים שהגישו דוח עמד גם בשנת 2025 על 12. כמו כן היו 9 חברות נדל"ן שהגישו דוחות, והיתר (17) היו מענפים שונים.
פילוח דוחות אחריות תאגידית לפי ענף פעילות, שנת 2024

ב-5 השנים האחרונות (2021–2025) יותר מ-65 חברות פרסמו לראשונה דוח אחריות תאגידית ESG, אך לצידן יש גם חברות שמקפידות לפרסם מדי שנה ובמשך שנים רבות דוחות אחריות תאגידית (חוץ מ-6 הבנקים המחויבים לפרסם לפי חוק).
מהנתונים עולה שיש 5 חברות שמפרסמות דוח אחריות תאגידית מדי שנה, כבר 9 שנים ברציפות:
עברי ורבין מייסד ומנכ"ל חברת GOOD VISION ESG, מקבוצת פאהן קנה, מחברות הייעוץ המובילות והוותיקות בישראל לתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית בעסקים, אומר כי אם מביאים בחשבון גורמים מרסנים, ביניהם מלחמת חרבות ברזל ובחירתו המחודשת של טראמפ, כמות הדוחות שפורסמו בשנת 2025 מצביעה על המשך מגמה חיובית בישראל. למרות זאת, יש עוד מקום להמשך גידול בשנים הקרובות, כדי לצמצם את הפער מאירופה וארה"ב, בהן שיעור החברות שמפרסמות דוחות אחריות תאגידית הוא גבוה יותר.
מגמה נוספת שעליה מצביע ורבין, היא שיותר חברות בישראל מפנימות את החשיבות של בדיקת נאותות בדומה לתהליך ה-ASSURANCE שמתבצע על ידי צד ג' לבדיקת הדוחות הכספיים, ואשר מעלה את איכות הדיווח ואת האמון בו. ורבין גם מזכיר מגמה חדשה והיא דוחות סקרי ניהול סיכוני אקלים וסביבה TCFD וכן מדידת טביעת הרגל הפחמנית בשרשרת האספקה SCOPE 3.

ולנטינה יחנינה, מנהלת פיתוח עסקי בחברת Good Vision, מסבירה כי מאחורי כל דוח ESG עומד תהליך פנים־ארגוני מורכב. מנהלי הקיימות נדרשים לאחד נתונים ממחלקות שונות, לייצר שפה משותפת ולהציב יעדים מדידים שחוצים את הארגון. לדבריה, העובדה שמספר הדוחות נשאר גבוה ויציב גם השנה, למרות צמצום החברות החדשות שדיווחו, משקפת העמקה של תהליך ה-ESG בארגונים שכבר נכנסו לתחום - ולא מסתפקים בדיווח חד־פעמי. דיווח רציף ואמין דורש תשתית ניהולית ולא רק מאמץ נקודתי. במובן הזה, הדוח הוא לא רק מסמך חיצוני, אלא כלי שמייצר תיאום, שקיפות ותמונה רחבה של אופן ניהול החברה, כך לדבריה.
מומלץ לעקוב גם אחרי מה שקורה בעולם בכלל ובאירופה בפרט, לא רק משום שחברות ישראליות יצואניות או בעלות פעילות בחו"ל מושפעות מכך, אלא גם בגלל שישראל בדרך כלל מאמצת את המדיניות האירופאית, לאחר כמה שנים.
כזכור, בתחילת 2024 נכנסה לתוקף דירקטיבת CSRD (Corporate Sustainability Reporting Directive) בנושא דיווח קיימות תאגידית (ESG) של האיחוד האירופי. הדירקטיבה מרחיבה ומחמירה את חובת הדיווח בתחום האחריות התאגידית של חברות אירופיות ומחילה אותה גם על חברות זרות לא אירופיות שפועלות באיחוד, בהן גם חברות ישראליות.
אלא שלאחרונה אישר האיחוד האירופי עדכונים והקלות בדירקטיבה, שבין השאר מצמצמים את מספר החברות החייבות בדיווח (מכ-50,000 חברות אירופיות לכ-6,000–7,500) ומפשטים את אופן הדיווח.
ההקלות שאושרו בדירקטיבת CSRD הן חלק מחבילת עדכוני חקיקה שהאיחוד מקדם בשנה האחרונה (Omnibus), במטרה לפשט את הרגולציה, להקל בביורוקרטיה (עם דגש על עסקים בינוניים וקטנים), לחזק את התחרותיות, ולעודד השקעות.
עדכוני החקיקה כוללים גם הקלות בדירקטיבת הנאותות התאגידית (CSDDD), ועדכונים במנגנון מכס הפחמן על ייבוא (CBAM) ובטקסונומיית האקלים והסביבה ( .(EU taxonomy for sustainable activities.
הקלות החקיקה האלה הן צעד חריג במגמות החקיקה של האיחוד האירופי בשני העשורים האחרונים, ואי-אפשר להתעלם מכך שהן מגיעות לאחר תחילת הקדנציה השנייה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. כזכור, כבר בימים הראשונים של הקדנציה הכריז טראמפ על כוונתו לצמצמם את הרגולציה הסביבתית מימי הנשיאים ג'ו ביידן וברק אובמה. הכרזותיו של טראמפ הובילו לקריאות באירופה לפעול גם כן לצמצום הרגולציה כדי שלא לפגוע בתחרות בין חברות אירופיות לחברות אמריקאיות.
-------
קישור לרשימת דוחות האחריות התאגידית ESG שפורסמו בישראל בשנת 2025
ספקים לתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית ESG:
| חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
|---|---|---|---|
| גוד ויז'ן | עברי ורבין | 072-3974969 | goodvision@infospot.co.il |
| לאינדקס הספקים>> | |||
