כפי שדיווחנו לפני שנה, החל מעוד כחודשיים חברות אירופיות גדולות יידרשו להתחיל לאסוף נתונים לשם דיווח קיימות תאגידית במתכונת החדשה והמחמירה שאושרה באיחוד האירופאי בתחילת שנת 2023.

עד היום חלה חובת דיווח אחריות תאגידית על כ 12,000 חברות באירופה (דירקטיבת NFRD), ואילו החקיקה החדשה (CSRD) תחול באופן מדורג על כ- 50,000 חברות, בחלקן גם חברות זרות בעלות פעילות באירופה, ובהן גם חברות ישראליות מסוימות.

לקראת תחילתה של תקופת הדיווח הראשונה (שנת 2024) פורסמה לאחרונה שיטת דיווח אחידה בה יחויבו להשתמש החברות להכנת דוחות הקיימות התאגידית – מדובר בידיעה חשובה, משום שעד היום מרבית החברות באירופה ובעולם (גם דיווח חובה וגם דיווח רשות) יכלו לבחור את שיטת הדיווח מבין מבחר בינלאומי, וכעת לראשונה תהיה שיטה אחידה שתחייב עשרות אלפי חברות, בהן חברות בינלאומיות רבות, כך ששיטת הדיווח האירופאית החדשה יכולה להפוך לתקן העולמי המקובל.

מטרת הדירקטיבה החדשה CSRD: Corporate Sustainability Reporting Directive היא לשפר את המידע שיש למשקיעים ולבעלי עניין אחרים בנוגע להשפעת פעילות חברות על אנשים ועל הסביבה, ולמשקיעים היא תסייע להעריך סיכונים פיננסיים והזדמנויות הנובעות משינויי אקלים וסוגיות סביבתיות וחברתיות.

מלבד הגדרת שיטת דיווח אחידה שתאפשר להשוות בין הדיווחים בקלות, החקיקה החדשה גם קובעת שדוחות הקיימות התאגידית יחויבו לעבור אימות על ידי גורם חיצוני.

כתבות רלוונטיות:

1. אירופה מרחיבה ומחמירה את חובת הדיווח על אחריות תאגידית, 24.10.2022
2. שיא של 65 דוחות אחריות תאגידית בשנת 2022, 1.3.2023
3. מענק הגדיל דרמטית פרסום דוחות אחריות תאגידית ב-2021, 27.7.2022
4. מענק 100,000 ₪ להכנת דוח אחריות תאגידית, 30.12.2020
5. אחריות תאגידית סביבתית |   infospot

שיטת דיווח חדשה לדוחות קיימות תאגידית CSR

כאמור, החוק האירופאי החדש (CSRD) מחייב שימוש בשיטת דיווח אחידה חדשה, בהשוואה לדירקטיבה הקודמת (NFRD) שאיפשרה לבחור מבין מגוון שיטות דיווח בינלאומיות כגון ה- GRI או ה Global Compact- של האו"ם,  ISO 26000 ועוד.

כלומר, לא היה סטנדרט אחיד ומשותף לכל החברות כך שהיה קשה להשוות ביניהן ולהבין את ההבדלים. אחת הביקורות שהושמעה טענה שבמצב זה אין באפשרות הציבור להסיק מסקנות ממשיות מהדוחות ולפעול לפיהן.

חשוב לשים לב שהחקיקה החדשה משתמשת בשם דיווחי קיימות תאגידית - Corporate Sustainability Reporting, במקום השמות המוכרים יותר: דוחות אחריות תאגידית או דוחות ESG.

הדירקטיבה המעודכנת קובעת כי החברות יחויבו לדווח לפי תקן אחיד European Sustainability Reporting Standards (ESRS) שפיתחה קבוצת הייעוץ האירופי לדיווח כספי EFRAG. תקן דיווח מקל יותר יחול על החברות הקטנות והבינוניות שחייבות בדיווח. לפי האיחוד האירופי, תקן אחיד צפוי גם לסייע לחברות להפחית את עלויות הדיווח בטווח הבינוני והארוך, על ידי הימנעות משימוש בתקנים וולונטריים מרובים כפי שקורה כיום.

במסגרת שיטת הדיווח האחידה יידרשו החברות לדווח בין היתר על התייעלות במשאבים, יישום עקרונות כלכלה מעגלית, גרימת זיהום, השפעה על האקלים ועל המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות ועוד.

האיחוד האירופי מדגיש כי החברות יידרשו לדווח על כל פעילות שלהן שיש לה השפעה מהותית על החברה והסביבה. החברה היא שתעריך, בהתאם להנחיות מסוימות, את מידת המהותיות של השפעתה, אך אם תבחר שלא לדווח על השפעה מסוימת, לדוגמה על השפעת פעילותה על שינוי אקלים, היא תידרש לנמק מדוע החליטה שפעילותה לא מהותית מספיק כדי לדווח עליה.

כמו כן, האיחוד האירופי מדגיש כי כללי הדיווח האחיד משיקים באופן די הדוק לכללי דיווח אחרים הנהוגים בעולם, כך שחברות אירופיות לא ייאלצו להכין שני דוחות שונים, במקרה שהם יידרשו לדווח על פי שיטת דיווח בינלאומית.

שינוי שיטת הדיווח באירופה לשיטה אחידה עשויה להשפיע גם על חברות בינלאומיות (ובהן גם חברות ישראליות) שיש להן לקוחות באירופה, גם אם לא מוטלת עליהן חובת דיווח בהתאם לחקיקה החדשה. במידה ואותן חברות יבחרו להכין דוח קיימות באופן וולונטרי, סביר להניח שהן ישתמשו בשיטת הדיווח האירופאית החדשה.

כדי לקבל נקודת מבט נוספת, פנינו למומחה בתחום, ד"ר ליעד אורתר, מנהל Shibolet ESG שציין כי לדעתו מדובר במהפכה של ממש בכל הקשור לאופן הדיווח של חברות עסקיות על השפעותיהן החברתיות והסביבתיות.

ד"ר אורתר הוסיף כי :"כללי המשחק השתנו. מאז שנת 2007 אני מקדם את כל נושא דיווחי הקיימות בישראל ועד עתה חברות ראו פעילות זו כפעילות וולונטארית. אך לא עוד. כללי הדיווח החשבונאיים מתרחבים ומשתנים אל מול עינינו.

יחד עם ה ESRS של האיחוד האירופי יש לזכור כי גם ה IFRS  פרסם גם הוא שני סטים של הנחיות דיווח בסוגיות של קיימות ושינוי אקלים. אם החקיקה האירופית עומדת להשפיע על עשרות אלפי תאגידים, אזי ה IFRS ישפיע על מיליונים של חברות. כמו שאמרנו כל השנים, אל לו למגזר העסקי לעמוד מנגד אל מול שינויים אלו ויש צורך כבר היום להיערך למדידה סדורה ודיווח. גם אם חובת הדיווח לא תחול על חברות ישראל באופן ישיר, אזי הם יתבקשו להעביר נתונים סדורים עבור לקוחותיהם שבאירופה ובכל רחבי העולם".

לוחות הזמנים ליישום חובת הדיווח על אחריות תאגידית

הרחבת הדיווח תחל בשלבים בהתאם לגודל החברה כדלקמן:

• משנת 2024 (יחויבו לדווח ב 2025 על המידע של 2024): כללי הדיווח החדשים יחולו על כ 12,000 חברות שכבר כיום חייבות לדווח במסגרת הדירקטיבה הקיימת NFRD.
• משנת 2025 (יחויבו לדווח ב-2026 על המידע של 2025): הדיווח יחול על יתר החברות הגדולות האירופיות (יותר מ-250 עובדים ומחזור מעל 40 מיליון אירו).
• משנת 2026 (יחויבו לדווח ב-2027 על המידע של 2026): דיווח עם הקלות מסוימות יחול גם על חברות ציבוריות קטנות ובינוניות שונות (SME).
• משנת 2028 (יחויבו לדווח ב 2029 על המידע של 2028): הדיווח יחול על חברות זרות שרשומות מחוץ לאיחוד האירופי אך עם מחזור שנתי גדול מ- 150 מליון אירו בפעילות באירופה, שיש להן חברת בת באיחוד.

בישראל: שיא של 65 דוחות אחריות תאגידית בשנת 2022

ומה בישראל? שווה להזכיר שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי בכמות החברות בישראל שמפרסמות דוח אחריות תאגידית ESG. מ-27 דוחות בשנת 2020, דרך 47 דוחות בשנת 2021 ועד לשיא של 65 דוחות בשנת 2022.

מלבד ששת הבנקים שמחויבים לפרסם דוח אחריות תאגידית מתוקף הנחיות המפקח על הבנקים, יתר 59 הדוחות התפרסמו באופן וולונטרי.

כ-12 מבין 65 החברות שפרסמו דוח בשנת 2022, עשו זאת לאחר שזכו במענק ממשלתי של עד 100 אלף ₪ שיועד להכנת דוח אחריות תאגידית במסגרת פרויקט Impact Nation של המשרד לעניינים אסטרטגיים. 5 חברות שפרסמו דוח בשנת 2021 בעזרת אותו מענק ממשלתי, פרסמו דוח נוסף, או עדכון לדוח, בשנת 2022.

קישור לרשימת דוחות האחריות התאגידית שפורסמו בישראל בשנת 2022.

---

מסמכים רלוונטיים: