האיחוד האירופי פרסם לפני כ-3 חודשים הצעה לעדכון חקיקה (Omnibus) בתחום הדיווח הסביבתי והאחריות התאגידית. העדכון מציע לפטור חברות בינוניות וקטנות מעמידה ברגולציות שונות, לדחות את מועדי היישום של הרגולציות, לפשט את הרגולציה, להקל בביורוקרטיה (עם דגש על עסקים בינוניים וקטנים), לחזק את התחרותיות, ולעודד השקעות.

לא ניתן להתעלם מכך שההצעה לעדכון החקיקה האירופית פורסמה אחרי תחילת הקדנציה של טראמפ כנשיא ארה"ב, וצעדיו לצמצום הרגולציה הסביבתית, שהובילה לקריאות של אנשי ציבור ובעלי חברות באירופה להקל את הרגולציה הסביבתית באירופה, כדי שלא לפגוע בתחרותיות של המשק האירופי, מול זה האמריקאי.

ההצעה להקל את הרגולציה הסביבתית היא צעד חריג של האיחוד האירופי, כיוון שבעשורים האחרונים האיחוד רק הרחיב והחמיר את הרגולציה הסביבתית, ונחשב למוביל עולמי בתחום. דבר נוסף שמצביע על כך שמדובר בצעד חריג הוא שמדובר על עדכון של רגולציות חדשות יחסית שאושרו ב-5 השנים האחרונות, ואשר עברו תהליך חקיקה ממושך בטרם אושרו.

צריך לזכור שתהליכי החקיקה באירופה הם ממושכים, ולא ברור אם ומתי העדכון הנוכחי יאושר, ואיזה שינויים הוא יעבור בדרך. למרות זאת, חלק מההצעה שנוגעת לדחיית יישום הרגולציות שטרם נכנסו לתוקף, אושרה לפני כחודש.

אלה הרגולציות שעדכון החקיקה מתמקד בהן:

• הדירקטיבה לדיווחי קיימות תאגידיים  (CSRD)
• הדירקטיבה לבדיקת נאותות לקיימות תאגידית (CSDDD(
• מנגנון מס פחמן על ייבוא (CBAM)
• תיקונים בטקסונומיית האקלים והסביבה של האיחוד האירופי EU taxonomy for sustainable activities

באיחוד אומרים שההצעה אמורה לחסוך למשק האירופי כ-6.3 מיליארד € ולעודד השקעות ציבוריות ופרטיות בהיקף של 50 מיליארד €. לפי הודעת האיחוד, מדובר בצעד חשוב ליצירת סביבה עסקית נוחה יותר, שתסייע לחברות הפועלות באיחוד האירופי לצמוח, לחדש וליצור מקומות עבודה איכותיים.

לדברי עברי ורבין, מנכ"ל חברת גודוויז'ן Good Vision מקבוצת פאהן-קנה Grant Thornton, המלווה חברות בהיערכות לרגולציות האירופאיות השונות כמו ה-CBAM "חברות ישראליות נדרשות לחישובי פליטות על-מנת לעמוד בדרישות חקיקת ה CBAM ורגולציות נוספות וככל שהחקיקה תעמיק יותר, חברות ידרשו לדיווחים מעמיקים וכן לחשב את טביעת הרגל הפחמנית שלהן ושל מוצריהן המיוצאים לאירופה". לכן, מוסיף ורבין, "אנחנו מייעצים לכל חברה העובדת עם השווקים האירופיים להתחיל את התהליך מוקדם ככל שאפשר ולהיות מוכנה מבעוד מועד".

קישורים לחבילת החקיקה המוצעת בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. שיטת דיווח חדשה ומחייבת לדוחות קיימות תאגידית, 05.11.2023
2. אירופה מרחיבה את חובת הדיווח גם לחברות זרות, 24.10.2022
3. אירופה: דרישה לדיווח על טביעת רגל פחמנית של מוצרים מיובאים, 28.12.2022
4. החלה היערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן האירופי, 19.02.2022
5. פורסמה הטקסונומיה: שיטת סיווג להשפעת פעילויות כלכליות על הסביבה, 18.07.2024

הקלות בדיווחי קיימות תאגידיים CSRD

דירקטיבת CRSD (Corporate Sustainability Reporting Directive) בנושא דיווח קיימות תאגידית (אחריות תאגידית ESG) נכנסה לתוקפה באיחוד האירופי לפני כשנה וחצי, בתחילת שנת 2024.

ה-CRSD הוא החמרה של הדירקטיבה הקודמת בנושא (NFRD) והיא אמורה לחול באופן מדורג על כ-50,000 חברות, בהן גם חברות זרות שפעילות באירופה ובהן גם חברות ישראליות.

מטרת ה-CSRD היא לשפר את המידע שיש למשקיעים ולבעלי עניין אחרים בנוגע להשפעת פעילות חברות על בריאות הציבור והסביבה. למשקיעים היא מסייעת להעריך סיכונים פיננסיים והזדמנויות הנובעות משינויי אקלים וסוגיות סביבתיות וחברתיות.

כעת עדכון החקיקה מציע להקל את דירקטיבת CRSD. להלן תמצית השינויים:

• צמצום היקף החברות החייבות דיווח: הדרישות יחולו רק על חברות גדולות המעסיקות יותר מ-1,000 עובדים ושיש להן נוסף על כך מחזור של יותר מ-50 מיליון € או סך נכסים של יותר מ-25 מיליון €. במקום רף של 250 עובדים ומחזור של 40 מליון € במקור. המשמעות: צמצום בשיעור של כ-80% במספר החברות החייבות בדיווח, מ-50,000 חברות לכ-10,000 חברות בלבד.
• הגבלת דרישות דיווח מחברות קטנות במורד שרשרת הערך: יוגדר תקן דיווח וולונטרי מצומצם עבור חברות שלא חל עליהן ה-CSRD, אך יכולות לקבל דרישה דיווח מחברות גדולות ומוסדות פיננסיים שכן חל עליהן ה-CSRD. תקן זה יגן על החברות הקטנות ויגביל את דרישות הדיווח שניתן לבקש מהן.
• עדכון ופישוט תקן הדיווח: כדי לצמצם את פרטי המידע הנדרשים, להבהיר סעיפים לא ברורים, לשפר את ההתאמה לחוקים אחרים ולהפחית את העומס. כמו כן, תבוטל החובה לפתח תקנים ייחודיים לפי מגזר פעילות.
• דחיית מועדי התחולה של חובת הדיווח: דחייה בשנתיים של תחילת תחולת הדרישות על חברות גדולות שטרם החלו ליישם את תקנות CSRD ועל עסקים קטנים ובינוניים שנסחרים בבורסה (שלב 2 ו-3), כדי לאפשר למחוקקים זמן לאשר את השינויים המהותיים שהוצעו.

למרות שהצעת החקיקה נמצאת בדיונים, לפני כחודש, האיחוד האירופי אישר חלק קטן ממנה שנוגע ל CSRD: דחייה בשנתיים של מועד חובת היישום של דירקטיבת CSRD עבור חברות שטרם החלו בדיווח, וכן עבור חברות קטנות ובינוניות נסחרות (SMEs).

הקלות בבדיקת נאותות לקיימות תאגידית CSDDD

עדכון החקיקה מציע שינויים גם בדירקטיבת בדיקות הנאותות לקיימות תאגידית CSDDD Corporate Sustainability Due Diligence Directive)), שנכנסה לתוקפה בחודש יולי 2024.

הדירקטיבה מחייבת חברות גדולות לבצע בדיקת נאותות כדי לוודא שהן אינן פוגעות בזכויות אדם ואינן גורמות נזק סביבתי: לא רק בחברה עצמה בתוך גבולות האיחוד האירופי, אלא גם לאורך שרשרת הערך שלהן, כולל ספקים וקבלני משנה במדינות אחרות שייתכן שאין בהן רגולציה ואכיפה סביבתית או חברתית מספקת.

עיקרי השינויים המוצעים בדירקטיבת אחריות תאגידית CSDDD:

• דחייה של שנה של מועד התחולה וההטמעה: המועד האחרון להטמעת הדירקטיבה נדחה לסוף חודש יולי 2027, ועבור החברות הגדולות ביותר לסוף חודש יולי 2028.
• הקלות בתחום בדיקת שותפים עסקיים עקיפים: הדרישה תחול על שותפים עקיפים רק אם יש בידי החברה נתונים סבירים שמעידים על סיכון או פגיעה אפשרית.
• הגשת הערכות תקופתיות בכל 5 שנים במקום בכל שנה.
• הבהרה שחברה נדרשת לעדכן את יישום צעדי הקיימות התאגידית שלה רק אם יש סיבה סבירה לכך שהם כבר לא יעילים או מתאימים.
• הסרת החובה לסיים קשר עסקי עם שותף כמוצא אחרון.
• הגבלת המידע שאפשר לבקש מספקים ושותפים שמעסיקים עד 500 עובדים. אפשר יהיה לבקש רק מידע הכלול בתקני הדיווח הוולונטריים (VSME) ורק אם יש צורך אמיתי בו ואין דרך אחרת להשיג אותו.
• תיאום עם דירקטיבת CRSD: הדרישה להכין תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה תהיה זהה לזאת בדירקטיבת הקיימות התאגידית (CSDR).
• אחידות בין מדינות האיחוד האירופי בנוגע לאופן יישום דרישות הליבה של הדירקטיבה.
• מחיקת הסעיף שדרש לבחון בעתיד את הכללת השירותים הפיננסיים בדירקטיבה.

כאמור, אף שהצעת החקיקה נמצאת בדיונים, לפני כחודש, האיחוד האירופי אישר חלק קטן ממנה שנוגע ל CSDD: דחייה בשנה של המועד האחרון להטמעת הדירקטיבה במדינות האיחדות, ושל השלב הראשון ביישום דירקטיבת בדיקת הנאותות בקיימות תאגידית (CSDDD), הנוגעת לחברות הגדולות ביותר.

מכס פחמן (CBAM): פטור ליבואנים קטנים

דירקטיבת מכס הפחמן בגבולות (CBAM: Carbon Border Adjustment Mechanism) נכנסה לתוקפה באופן מדורג מסוף שנת 2023, והיא מטילה מס פחמן על ייבוא מוצרים שיצרניהם לא שילמו מס פחמן על הפליטות שפלטו בזמן ייצורם. מטרת המנגנון היא למנוע ייבוא מוגבר של מוצרים עתירי פחמן ממדינות שבהן לא מתמחרים ומשקללים את עלות פליטות גזי החממה.

באירופה קיימות מכסות פליטה לגזי חממה שמייקרות מוצרים עתירי אנרגיה ולכן הייבוא עשוי להיות משתלם כל עוד אין מס גבולות. נוסף על כך, נועדה דירקטיבת CBAM למנוע מצב שבו המכסות המחמירות יגרמו לחברות אירופיות להעביר קווי ייצור של מוצרים עתירי אנרגיה (ולכן גם עתירי פליטות גזי חממה) למדינות שבהן אין מכסות פליטה מחמירות.

השינויים המוצעים כעת במסגרת חבילת החקיקה נועדו לפשט תהליכים ולהפחית את הביורוקרטיה עבור עסקים. אלה עיקרם:

• פטור ממכס הפחמן בגבולות ליבואנים קטנים (עסקים קטנים ובינוניים ואנשים פרטיים): פטור מתחת ל-50 טון בשנה (משקף בממוצע כ-80 טון של פליטות שוות ערך לפחמן דו-חמצני לכל יבואן).
• הקלות גם ליבואנים שאינם עומדים בתנאי הפטור: כדי לפשט ולהקל בקבלת אישורים, בחישוב הפליטות, בדרישות הדיווח, בהתאמה של הדרישות הכספיות ועוד.
• חיזוק האכיפה והאפקטיביות של המנגנון: לפתח בשיתוף רשויות המדינות החברות באיחוד אסטרטגיה משותפת למניעת ניצול לרעה של המנגנון.

הטקסונומיה: דיווח חלקי ודיווח וולונטרי

הטקסונומיה האירופית לפעילות מקיימת (EU taxonomy for sustainable activities) מעוגנת בחקיקת הפרלמנט האירופי משנת 2020.

מדובר במערכת סיווג שמגדירה קריטריונים ברורים לפעילויות כלכליות הנחשבות לידידותית לסביבה ותואמות את היעד של אפס פליטות עד 2050 ויעדי איכות סביבה רחבים יותר שאינם קשורים לאקלים (מניעת זיהום קרקע ומים, ועוד).

המטרה של הטקסונומיה היא לספק הגדרה אחידה וברורה עבור משקיעים, רגולטורים וחברות, שתאפשר להם לזהות אילו פעילויות כלכליות באמת תומכות במעבר לכלכלה בת-קיימה.

באירופה, גופים פיננסיים וחברות ריאליות הפועלים בשוק האירופי מחויבים לדווח על שיעור ההלימה של השקעותיהם ופעילויותיהם הכלכליות עם הגדרות הטקסונומיה לתרומה משמעותית למטרות סביבתיות.

חובת הדיווח נכנסה לתוקפה בהדרגתיות מחודש ינואר 2022. זה המקום לציין שלפני כשנה פרסם המשרד להנג"ס את החלק הראשון של הטקסונומיה הישראלית המבוסס על הטקסונומיה של האיחוד האירופי.

עדכון החקיקה מציע תיקונים לאופן השימוש בטקסונומיה במסגרת הדיווחים לפי דירקטיבת הקיימות התאגידית – CRSD, לצד תיקונים להוראות הטקסונומיה. אלה עיקר השינויים המוצעים:

• דיווח וולונטרי לפי הטקסונומיה ודיווח חלקי: חברות שעליהן תחול דירקיטבת CSRD אך שהמחזור הכספי השנתי שלהן נמוך מ-450 מיליון €, לא יחויבו לדווח לפי הטקסונומיה, אך יוכלו לדווח באופן וולונטרי.
• סטנדרטיזציה של הדיווח: כדי להקל על הבנת דיווחי הטקסונומיה ועל והאפשרות להשוות ביניהם, יגובשו תקנות שיבטיחו אחידות.
• פישוט אופן הדיווח: פישוט של ממשק הדיווח ופטור מחובת דיווח על פעילויות כלכליות שאינן מהותיות.
• שינויים בדיווחים של בנקים ומוסדות פיננסיים: תיקון של מדדי הביצוע המרכזיים של מוסדות פיננסיים, ובעיקר במדד יחס הנכסים הירוקים (GAR) של בנקים. כמו כן, בנקים יוכלו לא לכלול בחישוב המדד חשיפות (השקעות, הלוואות או התחייבויות) לחברות המעסיקות פחות מ-1,000 עובדים ושאינן צפויות להיכלל בדירקטיבת CSRD.
• פישוט עקרונות "אי-גרימת נזק מהותי" בתחום מניעת זיהום ושימוש בכימיקלים: יפרסמו להערות הציבור 2 חלופות אפשריות לפישוט הקריטריונים בנושא מניעת זיהום ושימוש בכימיקלים, שחלים על כלל המגזרים הכלכליים הכלולים בטקסונומיה.

---

מסמכים רלוונטיים: