בשבוע שעבר, בכנס ייעודי, השיק המשרד להגנת הסביבה את מסמך הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעולות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה ושינוי האקלים. המסמך הוכן בליווי חברת הייעוץ אקוטריידרס, ונועד בין היתר לצורך סיווג אחיד ובר השוואה לשאלה 'מה היא פעילות ירוקה'?

הטקסונומיה תאפשר למקורות מימון פרטיים וממשלתיים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ומשקיעים פרטיים) להבחין בין חברות שיש להן השפעות חיוביות ושליליות על משבר האקלים והסביבה – ולקבל החלטות השקעה בהתאם. זאת כחלק ממגמה עולמית של הגדלת מימון והשקעות בפעילויות 'ירוקות'. לטקסונומיה שימושים נוספים עבור רגולטורים, חברות ומשקיעים, כמפורט בהמשך.

בשלב זה, פורסם רק הפרק הראשון (מבין שישה) של הטקסונומיה הישראלית, שעוסק בסיווג פעילויות כלכליות לפי תרומתן למיטיגציה (הפחתה) של פליטות גזי חממה, כחלק מהמאמץ העולמי לצמצם את שינוי האקלים. הפרקים הנוספים, שיפורסמו בהדרגה בהמשך, עוסקים ב: אדפטציה לשינוי האקלים, שימוש בר קיימה במים, כלכלה מעגלית, מניעת זיהום, והגנה על מגוון ביולוגי.

הטקסונומיה היא כלי עזר שניתן לאמץ באופן וולונטרי, ללא חקיקה שמחייבת את יישומו.

הפרסום כולל, לצד הפרק עצמו, גם מדריך למשתמש, טבלה המרכזת את הקריטריונים הטכניים לסיווג הפעילויות, מצגת על יישום הטקסונומיה, מסמך הערות הציבור ומענה להן, ומצגת כללית על הנושא. טיוטה ראשונה של מסמך הטקסונומיה פורסמה להערות הציבור לפני לשנתיים, באוקטובר 2022.

קישור למסמכי הטקסונומיה מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. סיווג 'ירוק' לפעילויות כלכליות ישמש להחלטות השקעה, מימון וניהול סיכונים פיננסיים, 30.10.2022
2. מדריך לסיווג פעולות כ'ירוקות' לצורך קבלת סיווג מימון והשקעה, 26.3.2024
3. האוצר הנפיק אגרות חוב ירוקות בהיקף 2 מיליארד $, 17.01.2023
4. ניתוח כלכלי: מעבר לטכנולוגיות נקיות במקום מזוט וגפ"מ במפעלי תעשיה, 13.10.2022
5. השפעת שינויי האקלים על התעשיה, ומה אפשר לעשות בנידון? 16.8.2022

הטקסונומיה יובאה מאירופה, מותאמת לישראל

הטקסונומיה היא כלי לסיווג פעילויות כלכליות לפי תרומתן לקידום מטרות סביבתיות ואקלימיות, שיוצרת הגדרות משותפות ואחידות שיאפשרו בחינה יעילה ופשוטה של הערך הסביבתי והאקלימי של פעילויות כלכליות שונות.

אימוץ של הטקסונומיה על ידי גופים פיננסיים וחברות ריאליות (יצרניות) צפוי לעודד השקעות בחברות שתורמות לסביבה, לתועלת משקית ולמניעת התיירקקות (greenwash, טיוח פעולות הפוגעות בסביבה במסווה של שמירה על הסביבה).

הטקסונומיה תאפשר לגופי מימון פרטיים וממשלתיים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ומשקיעים פרטיים) להבחין בצורה אחידה וברורה בין חברות שיש להן השפעות חיוביות לחברות עם השפעות שליליות על משבר האקלים והסביבה – ולקבל החלטות השקעה בהתאם.

הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה האירופית (EU taxonomy for sustainable activities) המעוגנת בחקיקת הפרלמנט האירופי משנת 2020, וכן במסגרת חקיקות משנה שקבעה הנציבות האירופית.

באירופה, גופים פיננסיים וחברות ריאליות הפועלים בשוק האירופי מחויבים לדווח על שיעור ההלימה של השקעותיהם ופעילויותיהם הכלכליות עם הגדרות הטקסונומיה לתרומה משמעותית למטרות סביבתיות, בהתאם לחובת הדיווח שנכנסה לתוקף באופן הדרגתי החל מינואר 2022.

מבנה הטקסונומיה

כאמור, הטקסונומיה הישראלית אימצה את מבנה הטקסונומיה האירופית, שמגדירה 6 מטרות סביבתיות, שכל פעילות כלכלית נבחנת בהשפעתה עליהן. אלה המטרות:

1. מיטיגציה: הפחתת פליטות גזי חממה, לצורך הפחתת אפקט החממה הגורם לשינוי אקלים.
2. אדפטציה: היערכות לשינוי אקלים
3. שימוש בר קיימה במים והגנה על משאבי מים
4. מעבר לכלכלה מעגלית
5. מניעת זיהום ובקרה
6. הגנה על מגוון ביולוגי ומערכות אקולוגיות ושיקומן

כל פרק מוקדש לאחת משש המטרות הסביבתיות לעיל, ומוגדרים בו הכללים לבחינת ההשפעה של פעילויות כלכליות שונות, על המטרה הסביבתית לה מוקדש הפרק. בין הענפים הכלכליים השונים שהפרק הראשון, שפורסם כעת, מתייחס אליהם: ייצור (מפורט לייצור מוצרים שונים); אנרגיה (הכולל ייצור חשמל ממקורות אנרגיה שונים, אמצעי הולכה ואחסון); אספקת מים, ביוב וניהול פסולת; תחבורה; מידע ותקשורת; פעילויות מקצועיות, מדעיות וטכניות.

מהי פעילות שנמצאת בהלימה עם הטקסונומיה?

על מנת שפעילות כלכלית תוגדר כפעילות בהלימה עם הטקסונומיה, היא נדרשת לעמוד ב-3 תנאים:

1. עמידה בקריטריונים לתרומה משמעותית למיטיגציה (או המטרה הסביבתית האחרת בהם יעסוק כל אחד מהפרקים הנוספים העתידיים) שנקבעו בעבור הפעילות הכלכלית.
2. עמידה בקריטריונים מסוג ״סור מרע״ (Do no significant harm):  מלבד תרומה משמעותית לנושא הסביבתי הרלוונטי (במקרה של הפרק הראשון – מיטיגציה) יש לוודא שהפעילות הכלכלית הנבחנת לא מזיקה לאחד מ-5 הנושאים הסביבתיים האחרים, על פי התנאים שמפורטים במסמך.
3. עמידה בספים חברתיים:  עמידה בקווים המנחים לחברות רב-לאומיות של ארגון ה-OECD ועם העקרונות המנחים של האו״ם בנושא עסקים וזכויות אדם.

יש לציין כי אם פעילות כלכלית אינה כלולה בטקסונומיה, משמעות הדבר אינה בהכרח שהיא מזיקה לסביבה, אלא שטרם פותחו קריטריונים טכניים להערכתה. הטקסונומיה צפויה להמשיך להתרחב ולכלול עם הזמן פעילויות כלכליות נוספות במשק.

שימושים בטקסונומיה: לרגולטורים, לחברות, למשקיעים

המשרד להגנ"ס מסביר כי מלבד השימוש הראשי של הטקסונומיה - בתהליכי מימון וניהול סיכונים פיננסיים - היא יכולה לשמש למגוון שימושים נוספים, בהם:

• בסיס לדיווח פומבי בנושאי קיימות לחברות ולגופים פיננסיים: אופן השימוש בטקסונומיה למטרה זו מפורט במדריך למשתמש.
• כלי למשקיעים וארגונים המבקשים להגדיר יעדים בני-קיימה לפעילויותיהם הכלכליות ולהכין תוכניות למעבר לכלכלה בת-קיימה.
• כלי לאמוד את מידת התרומה הסביבתית של חברה ולנתב את ההשקעות והפיתוח של החברה לפיה, כדי לייצר הלימה רחבה ככל האפשר של חברות לטקסונומיה.
• כלי לקובעי מדיניות המבקשים לעגן כללים או יעדים לפעילויות כלכליות בהקשרים סביבתיים.
• בסיס מקצועי במוצרים פיננסיים שנועדו לקדם מטרות סביבתיות. לדוגמה, ״איגרת חוב ירוקה״, המונפקת על ידי ממשלות, תאגידים או ארגונים אחרים כדי לגייס כספים במיוחד לפרויקטים סביבתיים. אגף החשב הכללי במשרד האוצר התבסס על טיוטת הטקסונומיה הישראלית, במסגרת הנפקה של איגרת חוב ממשלתית בשווי 2 מיליארד $ למטרות סביבתיות .

בהמשך: פיילוטים, פרסום הפרקים הנוספים, הנגשת מידע סביבתי

המשרד להגנ"ס גם פירט את התוכניות להמשך, בהקשר של הטקסונומיה הישראלית, והן:

• הרחבת הטקסונומיה לפעילויות כלכליות נוספות בהתאם לעדכונים בטקסונומיה האירופית
• פרסום 5 הפרקים הנוספים של הטקסונומיה (פרק אדפטציה לשינוי האקלים יתפרסם בקרוב להערות ציבור)
• הנגשת המידע הסביבתי שקיים אצל המשרד להגנת הסביבה עבור משתמשי הטקסונומיה
• קידום פיילוטים ליישום הטקסונומיה

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "הטקסונומיה הישראלית היא בשׂורה של ממש לחברה הישראלית ולסקטור הפיננסי בישראל ומהווה צעד משמעותי למשק כולו בהתמודדות המתמשכת במשבר האקלים. הטמעת הטקסונומיה בתהליכי השקעות תוביל לעידוד השקעות בחברות ירוקות, למניעת התיירקקות ולמיצוב מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות, אשר הבינו את חשיבותו של הסקטור הפיננסי בהתמודדות עם משבר האקלים".

פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר: "העולם מתקדם בכל הקשור לרגולציה ירוקה על השחקנים בעולם הפיננסי ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור. הטקסונומיה היא נדבך חשוב בתהליך הזה. בהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית, נדרשת היערכות לסיכונים האקלימיים שעומדים ויעמדו בפנינו ביתר שאת וכן לרגולציה המתהווה בעולם – אשר מציבים אתגרים בפני הרגולטורים הפיננסיים בישראל. לצד זאת, עלינו לזהות את ההזדמנויות לשוק המקומי, כמו אגרות חוב ירוקות, לצד ההשקעה הגוברת באנרגיה מתחדשת, ששולשה בעולם משנת 2019 ועמדה על 1.8 מיליארד דולר".

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר: "הכספים שמנוהלים עבור הציבור בגופים המוסדיים מהווים סדר גודל של מחצית מנכסי הציבור. המערכת הפיננסית מהווה מנוף לקבלת המדיניות בכללותה, ובתוך המאזן עם סיכוני אקלים, ההשקעות של הגופים המוסדיים הם חלק מרכזי, וללא הכנסת המרכיבים האלה – ההתמודדות היא חסרת סיכוי. קודם כול, צריך להביא בחשבון את חובת הנאמנות בניהול כספים. בהוראות של ניהול שוק ההון, הגופים המוסדיים חייבים לקחת בחשבון שיקולים אלה. כרגע הביקוש למסלולים ירוקים הוא לצערנו במקום נמוך, קצב העלייה גבוה אך המספרים האבסולוטיים נמוכים. ההשקעות של הגופים המוסדיים במערכת הבין-לאומית חשופות לכל אותם מערכת כללים שחלות על גופים פיננסיים, ולכן ההשתלבות של ישראל חייבת לקחת בחשבון עמידה בסטנדרטים המתקדמים".

יאיר אבידן, המפקח לשעבר על הבנקים, וכיום יו"ר הוועדה המייעצת במרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן: "תאגידים לא נותנים משקל מספק לסיכונים האקלימיים בטיעון של נאמנות למשקיעים. קיימת חשיבות רבה שדירקטוריונים ומנהלי השקעות ייקחו בחשבון סיכוני אקלים בקבלת ההחלטות. מספר החברות המדווחות בישראל על ESG הוא רק של עשרות וחלקי ביותר. בהחלט נכון לבחון חובת דיווח מעבר לחברות ציבוריות. זה עשוי לספק תמיכה משמעותית למרכזיותה של ישראל בשוק הגלובלי. בעידן ש-ESG הופכים לנורמות בעולם הפיננסי, אסור שישראל תישאר מאחור. נכון להמשיך לקדם חקיקת פחמן, בהתאם לסכומים הנקבעים במדינות המתקדמות, ולקדם חוק אקלים. חשוב שהגופים הפיננסיים יטמיעו את הטקסונומיה הישראלית, תוך יצירת כלים להטמעה ופיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה".

הדר דנקר זר-אביב, מנהלת פרויקטים בכירה בחברת אקוטריידרס, שליוותה את הכנס הטקסונומיה: "הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה האירופית הנחשבת לסטנדרט המוביל בעולם לסיווג  השקעות בנות-קיימה. אימוץ והתאמה של הסטנדרט האירופי יאפשרו לשוק הישראלי להשתלב בזירה הבינלאומית, למנף את יתרונותיו הפיננסיים, ולהציב יעדים שאפתניים למעבר לכלכלה בת קיימה בקו אחיד עם המדינות המתקדמות ביותר בתחום הקיימות הפיננסית".

-----

מסמכים רלוונטיים: