המשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר להערות הציבור את טיוטת הטקסונומיה (טקסונומיה = סיווג) הישראלית הירוקה. המסמך קובע אמות מידה לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה עם דגש על משבר האקלים, ויוצר אחידות, בהירות וסטנדרטיזציה בכל הקשור לשאלה מהי פעילות ירוקה.

המסמך יאפשר למקורות מימון פרטיים וממשלתיים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ומשקיעים פרטיים) להבחין בקלות בין חברות שיש להן השפעות חיוביות ושליליות על משבר האקלים והסביבה – ולקבל החלטות השקעה בהתאם.

לאור המגמה המתחזקת בשנים האחרונות של הגדלת מימון והשקעות בפעילויות 'ירוקות', עלה הצורך להגדיר איזו פעילות נחשבת ל'ירוקה'. השאלה הזו חשובה גם לצורך ניהול סיכונים פיננסיים של החברות עצמן ושל הגופים הפיננסיים המממנים.

כמו בנושאים סביבתיים נוספים, גם בנושא הזה ישראל מתבססת על הרגולציה האירופאית – המובילה העולמית בנושא.

אפשר להגיש הערות עד לתאריך 31.1.2022.

כתבות רלוונטיות:

1. המיקוד של המשרד להגנ"ס לשנת 2022, 10.3.2022
2. ניתוח כלכלי: מעבר לטכנולוגיות נקיות במקום מזוט וגפ"מ במפעלי תעשייה, 13.10.22
3. החלה היערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן האירופי, 12.9.2022
4. השפעת שינוי האקלים על התעשייה: מה אפשר לעשות בנידון?, 16.8.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

למה צריך טקסונומיה ירוקה?

טקסונומיה, בהקשר של איכות הסביבה במגזר הפיננסי, היא סיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן לטובה ("ירוקה") או לרעה ("אדומה") על איכות הסביבה. הסיווג יכול לסייע לגופים פיננסיים להתחשב בהשפעה הסביבתית של חברות ופרויקטים כאשר הם בוחנים החלטות השקעה ומימון.

כמו כן הסיווג יכול לסייע  בניהול סיכוני הסביבה של הגופים הפיננסיים על ידי הערכה של החשיפה הסביבתית של החברות השונות. בנוסף, הסיווג יכול לסייע בגיבוש ויישום של כלי מדיניות ותמריצים, ולבסוף, הסיווג יכול לסייע בתיוג של מוצרים פיננסיים המשווקים כמוצרים ירוקים, וכך לסייע בהגנת הצרכן ומניעת התיירקקות (Greenwash).

מתבססים על הרגולציה האירופית

כמו בנושאים סביבתיים רבים אחרים, גם בטקסונומיה סביבתית אחד מקובעי המדיניות המובילים בעולם הוא האיחוד האירופי. הרגולציה האירופית בנושא נכנסה לתוקף בשנת 2020 והיא מחייבת גופים פיננסיים וגופים עסקיים גדולים לבחון, להעריך ולחשוף את היקפי ההשקעות הירוקות שלהם. באירופה חובת הגילוי על בסיס הטקסונומיה חלה באופן הדרגתי החל מינואר 2022.

אף שהטקסונומיה האירופית הירוקה לא מחייבת מחוץ לגבולות האיחוד, כבר כיום ניכר כי הסטנדרט שקבעה משפיע מהותית ורוחבית על גופים עסקיים ופיננסיים מובילים בזירה הבין-לאומית. כך לפי המשרד להגנ"ס.

קריטריונים ענפיים להגדרת הפעילות כ"ירוקה"

בטיוטת הטקסונומיה הישראלית מתמקדים בנושא של שינוי אקלים – מיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה). כלומר, פעילות כלכלית מסווגת כירוקה אם היא תורמת משמעותית להפחתת פליטות גזי חממה, ובמקביל לא פוגעת באופן משמעותי ב-5 מטרות סביבתיות אחרות – והן:

1. אדפטציה לשינוי האקלים
2. שימוש בן קיימה במים והגנה על משאבי מים
3. מעבר לכלכלה מעגלית
4. מניעת זיהום ובקרה
5. הגנה על המגוון הביולוגי

כלומר, בהתאם לנושאי המיקוד הסביבתיים שלעיל, המסמך מגדיר את הקריטריונים שיש לעמוד בהם על מנת שסוגים שונים של פעילויות כלכליות ייחשבו לירוקים.

מסמך הטקסונומיה הישראלי מאפשר להגדיר פעילויות כירוקות (כלומר כבעלות תרומה חיובית משמעותית להפחתת פליטות גזי חממה) גם אם הן לא תורמות באופן ישיר להפחתת פליטות גזי חממה. למה הכוונה?

ייצור של חשמל באנרגיה מתחדשת נחשב כפעילות ירוקה, אך גם מי שמייצר את הפאנלים הסולאריים, או טורבינות הרוח, יכול להיחשב כפעילות ירוקה – תחת ההגדרה 'פעילות מאפשרת' כלומר פעילות המאפשרת לפעילות אחרות לתרום באופן משמעותי למשבר האקלים.

מה לגבי יצרן הפלסטיק/מתכת/מלט ויתר החומרים הדרושים לייצור הפאנלים הסולאריים או טורבינות הרוח? גם הם יכולים לקבל סיווג ירוק של 'פעילות מעבר' כלומר פעילות שאין לה כיום חלופה טכנולוגית וכלכלית שהיא דלת פחמן.

בכל מקרה, גם פעילויות ירוקות מובהקות (כמו ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), גם הפעילויות ה'מאפשרות' (כמו ייצור פאנלים סולאריים או טורבינות רוח), וגם פעילויות ה'מעבר' (ייצור פלסטיק/מתכת/מלט) – יכולים להיחשב כירוקות, אך עליהן לעמוד בקריטריונים המוגדרים במסמך של תרומה חיובית משמעותית להפחתת פליטות גזי חממה, ובנוסף לכך לעמוד בקריטריונים שאינם פוגעים בחמש המטרות הסביבתיות הנוספות.

להלן רשימת הענפים שהמסמך מתייחס אליהם:

1. ייצור – כולל תעשיות ייצור רבות תחתיה, ביניהן ייצור מלט, ייצור סוללות וייצור פלסטיק ראשוני
2. אנרגיה - כולל פעילויות אנרגיה רבות, ביניהן ייצור חשמל סולרי וייצור חום/קור בדרכים מגוונות
3. אספקת מים, ביוב וניהול פסולת – כולל עיכול אנאירובי של בוצת ביוב/פסולת ביולוגית ועוד
4. תחבורה – כולל רכבת, כלי שיט המובילים מטענים ועוד
5. בנייה ונדל"ן – כולל בניית מבנים חדשים, שיבוץ מבנים קיימים ועוד
6. מידע ותקשורת – כולל פעילות עיבוד נתונים, אחסון מידע ועוד
7. פעילויות מקצועיות, מדעיות וטכניות – כולל מחקר לכידת פחמן ישירות מהאוויר ועוד

הקריטריונים – מה נחשב "ירוק"?

תחת כל פעילות במסמך יש פירוט של קריטריונים שיש לעמוד בהם. הינה כמה דוגמאות:

• ענף ייצור - ייצור של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת: יכול להיחשב כירוק רק תחת ההגדרה של "פעילות מאפשרת", ובתנאי שהפעילות עומדת בדרישות החוק להיתר רעלים ולהזרמת שפכים לנחלים ולים, בודקת אפשרויות שימוש חוזר בייצור המוצרים ושימוש בחומרי גלם משניים, מעדיפה מיחזור על פני סילוק פסולת, מעצבת מראש את מוצריה כך שיהיו עמידים ועוד.
• ענף ייצור - ייצור מלט: יכול להיחשב כפעילות ירוקה רק תחת ההגדרה של "פעילות מעבר", ובתנאי שהיא פולטת גזי חממה מתחת לערך סף מסוים, או שהארגון משתייך למנגנון הוולנטרי החדש של התחייבות לאפס פליטות עד שנת 2050 "שעת אפס". בנוסף לכך המפעל לייצור מלט נדרש לעמוד בקריטריונים הנוגעים להיתר פליטה לאוויר, להזרמה לים ולנחל, טיפול בטוח בפסולת ועוד.

תהליך גיבוש הטקסונומיה הירוקה בישראל

לפי המשרד להגנת הסביבה, תהליך גיבוש הטקסונומיה הישראלית החל בהתייעצות ראשונית עם מומחים מהאיחוד האירופי וה-OECD. המשרד המשיך להתייעץ עם פורום הרגולטורים הפיננסיים בישראל, הכולל את הרגולטורים הפיננסיים וכן אנשי מקצוע ממשרד המשפטים, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד.

בשלב הבא חברת הייעוץ אקוטריידרס סייעה לו לגבש טיוטת מתודולוגיה לביצוע התאמות הטקסונומיה של האיחוד האירופאי לישראל. אז הוצגה טיוטה מוקדמת לצוות היגוי הכולל נציגים משלושת הרגולטורים הפיננסיים וממשרד האוצר, הערותיהם הוטמעו, וכעת מפורסמת הטיוטה להערות הציבור. 

במרץ השנה פרסם המשרד להגנת הסביבה את הדגשים שלו לתוכנית עבודה לשנה זו. אחד היעדים בתוכנית היה פרסום מסמך טקסונומיה (סיווג) מותאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל עד סוף השנה. בתוכנית ההיא צוין שהמשרד מכוון כי עד שנת 2025 גופים בסקטור הפיננסי יטמיעו את השימוש במסמך הסיווג הנ"ל.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "הטקסונומיה הישראלית היא בשורה של ממש לחברה הישראלית ולסקטור הפיננסי בתוכה ומהווה צעד נוסף ומשמעותי במאבק המתמשך במשבר האקלים. הטמעת שיקולים סביבתיים בתהליכי השקעות תוביל לפיתוח טכנולוגיות אקלימיות ועידוד ההשקעות בחברות ירוקות, ותציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות נוספות בעולם שהבינו גם הן את החשיבות של הסקטור הפיננסי במאבק במשבר האקלים. התאמת הסטנדרט הישראלי לזה האירופי היא איתות חשוב וצפויה לשפר את הביצועים הסביבתיים של המשק הישראלי".

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן: "הטקסונומיה הישראלית, שאת הטיוטה שלה פרסמנו היום, מבוססת על הטקסונומיה המעוגנת בחקיקת האיחוד האירופי, אשר עד כה הביאה לתחום הסביבה בסקטור הפיננסיים מספר בשורות מרכזיות. קביעת קריטריונים ברורים ומדידים באשר להשפעת הפעילות הכלכלית של חברות על האקלים תוכל לסייע לסקטור הפיננסי להירתם למאבק במשבר הגדול של דורנו. יצירת סטנדרט אחיד תימנע התיירקקות (Greenwash) ותאפשר לייצר תשתית חשובה לפיתוח מדיניות ומוצרים בתחומי הקיימות בפיננסיים".

---

מסמכים רלוונטיים: