שלושה גופים מרכזיים באיחוד האירופי – המועצה האירופית, הפרלמנט האירופי והנציבות האירופית – מקדמים בימים אלה מס גבולות של פחמן על ייבוא סחורות לאירופה. לפי ההצעה, חובת דיווח תחול כבר משנת 2023, וחובת תשלום המס תוטל מ-2026.

אומנם הגופים עדיין לא הגיעו להסכמה מלאה בנוגע לנוסח הסופי, לרבות לגבי תאריך כניסה לתוקף, הענפים שיחויבו במס, הטלת מס גם על פליטות גזי חממה עקיפות, פטור למדינות שיש בהן מס פחמן ונושאים נוספים, אך יש סיכויים טובים שהם ישלימו את הנדרש בשבועות הקרובים.

מובן שמס גבולות פחמן באיחוד האירופי ישפיע על יצואנים ישראלים. הם כבר מתחילים להיערך לכך למקרה שיצטרכו למלא אחר חובת הדיווח החל מינואר 2023. למשל, בדוח הכספי החציוני של בזן שפורסם לפני כחודש ציינה הקבוצה כי חברות הבת כרמל אולפינים וגדיב (יצרני חומר גלם לתעשיית הפלסטיק) מייצאות מוצרים לאירופה וככל הנראה צפויות להיות מושפעות ממס הפחמן האירופי. בזן ציינה כי היא לומדת את החקיקה, היקף התחולה וההשפעה שעשויה להיות לה על מכירות מוצרי מפעליה באירופה.

כזכור, גם ממשלת ישראל הנוכחית ניסתה להעביר חקיקה של מס פחמן לפני כשנה, אך בסופו של דבר התהליך לא הושלם ומס הפחמן הישראלי ימתין לממשלה הבאה שתקום לאחר הבחירות בנובמבר. מס הפחמן הישראלי שהוצע לא כלל מס גבולות, אך הוא כן יכול לפטור את היצואנים הישראלים, לפחות באופן חלקי, מתשלום מס גבולות הפחמן באירופה.

כתבות רלוונטיות:

1. אירופה: מס פחמן בגבול, 12.10.2021
2. מס פחמן: כך צריך לעשות את זה, 02.9.2021
3. מס הפחמן: האם הוא אפקטיבי בהיעדר חלופות?, 13.12.2021
4. מה ישראל צריכה לעשות אחרי גלזגו? 24.11.2021
5. ממשלת ישראל אישרה מס פחמן, 03.08.2021

מס פחמן על ייבוא לאירופה: על מי יחול ומתי

3 גופים מרכזיים של האיחוד האירופי צריכים לאשר את מס הפחמן על ייבוא סחורות לאירופה, והם דנים בימים אלה במחלוקות ביניהם בנושא. הדיונים עוסקים במספר סוגיות שעוד צריך להכריע בהן. ביניהן:

• תאריך התחלה: מתי ייכנס לתוקף המס על הייבוא וממתי תחל חובת דיווח? ככל הנראה תהיה חובת דיווח על יבואנים אירופיים החל מינואר 2023. אולם לגבי תחילת הטלת המס הדעות חלוקות אצל הגופים האירופיים. חלקם סבורים שיש להטיל אותו בהדרגה משנת 2026 עד 2035, וחלקם חושבים שיש להתחיל עם המס בהדרגה בשנת 2027 ולחייב אותו באופן מלא כבר ב-2032.
• הענפים שהמס יחול עליהם: יש הסכמה כי הענפים והמוצרים שעליהם יחול המס יהיו מלט, פלדה, ברזל, אלומיניום, דשנים וחשמל, ובהמשך ייכללו ענפים נוספים. אולם קיימת מחלוקת אם להוסיף לענפים הנ"ל כבר מההתחלה גם מימן, פולימרים וכימיקלים אורגניים.
• פליטות עקיפות: הגופים האירופיים דנים גם על חיוב במס פחמן של פליטות עקיפות, scope 3, כלומר פליטות גזי חממה שנפלטו בתהליך ייצור חומרי הגלם והספקים השונים.
• מינהל ריכוזי: הגופים האירופיים דנים באפשרויות ניהול מס הפחמן - אם כל מדינה אירופית תנהל זאת בנפרד או שתוקם רשות משותפת.
• פטור ממס עד סכום מסוים: המועצה האירופית מציעה לפטור יבואנים ממס על סחורה ששוויה עד 150 יורו כדי לצמצם את המורכבות הניהולית. מדובר בכשליש מהמשלוחים לאיחוד האירופי.

כאמור, שלושת הגופים האירופיים דנים בסוגיות הנ"ל ומנסים להגיע להסכמות.

מס פחמן ישראלי: בעד ונגד

לפני כשנה אישרה ממשלת ישראל מתווה למס פחמן, אלא שבסופו של דבר המס לא נכנס לתוקף, ככל הנראה עקב חילוקי דעות בין משרדי הממשלה השונים, התעשיינים ובעלי עניין נוספים.

המתווה של מס הפחמן הישראלי היה אמור להיכנס בהדרגה החל משנת 2023 באמצעות שינוי מס הבלו על דלקים – עם דגש על דלקים לייצור חשמל ולתעשייה. המס על דלקים המיועדים לתחבורה לא היה אמור להשתנות משום שכבר היום הוא גבוה ביחס למדינות המערביות ומחירו מגלם עלויות של מס פחמן.

משמעות הטלת מס פחמן ישראלי היא שהיצואנים הישראליים לאירופה יהיו פטורים, לפחות באופן חלקי, מתשלום מס פחמן באירופה. במצב זה יידרשו היבואנים האירופיים לרכוש 'קצבאות פחמן' משלהם שיהוו את התשלום רק עבור הסחורה הנכנסת שלא שולם עבורה מס פחמן במדינת המקור.

התאחדות התעשיינים תמכה בהטלת מס פחמן ישראלי, אך במתכונת שונה הכוללת מס גבולות שדומה למס האירופי, זאת כדי להגין על התעשייה הישראלית מתחרות לא הוגנת מול חברות שמייצרות במדינות שבהן לא מונהג מס פחמן.

בנוסף לכך, התעשיינים טענו כי מתווה המס מכווין את המפעלים להשתמש בגז טבעי – שעליו יחול מס פחמן נמוך יותר. אלא שפרישת תשתית צנרת הגז הארצית מתעכבת מספר שנים והיא לא מגיעה למפעלים רבים שגם אם היו רוצים – לא היו יכולים להשתמש בגז טבעי ונאלצים להמשיך להשתמש בדלקים המזהמים שמחירם אמור לנסוק אם מס הפחמן היה נכנס לתוקף. כך מס הפחמן יהווה למעשה קנס על המפעלים שאין להם חלופות.

גם באדם טבע ודין ציינו במסגרת הדיונים על מס הפחמן הישראלי כי בהיעדר חלופות יעילות, העלאת מחירי האנרגיה אינה יכולה לשנות התנהגות ומשמעה מס עקיף רגרסיבי ותו לא.

אולם, המשרד להגנת הסביבה הסביר בעבר כי מעבודה מאקרו-כלכלית שנערכה בהנחייתו עלה כי מיסוי פחמן בישראל יוביל להפחתה של כ-70% בפליטות גזי החממה עד 2050, זאת תוך השפעה זניחה על הצמיחה במשק. נוסף על כך, הפחתת פליטות גזי החממה באמצעות צמצום השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים תביא גם להפחתה בפליטות מזהמי אוויר מקומיים הפוגעים בבריאות התושבים, ותועלת זו מוערכת בכ-20 מיליארד שקל בשנת 2050.

כאמור, בסופו של דבר מס הפחמן לא נכנס לתוקף והוא ימתין לממשלה הבאה שתקום לאחר הבחירות בנובמבר.

---

מסמכים רלוונטיים: