השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הציגה לממשלה סיכום של ועדת האקלים בגלזגו וסימנה את המטרות הבאות שישראל צריכה להשיג בדרך לוועדה הבאה שתתקיים בעוד כשנה במצרים.

בין המטרות הבאות: חקיקת חוק אקלים, תכנון תקציב חומש להתמודדות עם משבר האקלים, עדכון היעדים לאנרגיות מתחדשות בשנת 2030 ועדכון החלטת ממשלה לאיפוס פליטות עד 2050.

נכון להיום, ישראל יכולה להתגאות בהחלטתה להפסיק את השימוש בפחם עד לשנת 2025, אך כדי לעמוד בשורה אחת עם המדינות המפותחות עליה להגדיל את יעד האנרגיות המתחדשות שלה לשנת 2030, בין היתר.

כזכור, קיימת מחלוקת מקצועית סביב הגדלת היעד: בעוד שהמשרד להגנת הסביבה סבור שיש לקבוע יעד של 40% לשנת 2030, משרד האנרגיה סבור שגם היעד הנוכחי, של 30%, הוא מאתגר, זאת גם על רקע משבר האנרגיה העולמי.

כתבות רלוונטיות:

1. אלטשולר שחם מפסיקה להשקיע בדלקים פוסיליים, 19.7.2021
2. סיכום ועידת האקלים בגלזגו, 17.11.2021
3. בנט: אפס פליטות ל-2050, 02.11.2021
4. החלטות ממשלה בתחום האקלים, 26.10.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

השרה להגנ"ס מציגה: מטרות האקלים הבאות של ישראל

כאמור, השרה זנדברג סיכמה בפני הממשלה את החלטות ועדת האקלים שהתקיימה לאחרונה בגלזגו, סקוטלנד, וגזרה מהן את המטרות הבאות שישראל צריכה לאמץ:

• חקיקת חוק אקלים אפקטיבי
• עדכון היעדים לשנת 2030, כולל יעדי ביניים, בדגש על הגדלת האנרגיות המתחדשות
• עדכון תוכנית היישום להתמודדות עם משבר האקלים בהתאם ליעדים החדשים
• עיגון הצהרתו של ראש הממשלה לאיפוס פליטות עד 2050 בהחלטת הממשלה
• גיבוש יעד לאומי להיערכות לשינוי אקלים והצטרפות לצוות-בין לאומי לקביעת יעד גלובלי
• תכנון תקציב לתוכנית חומש 2026-2022 להתמודדות עם משבר האקלים, כולל הצטרפות לתמיכה במימון למדינות המתפתחות
• הצגת תוכנית היערכות מערכת הביטחון

על מה הסכימו המדינות בגלזגו?

ההחלטות העיקריות שהתקבלו על ידי כ-197 מדינות שהתכנסו בגלזגו הן:

• צמצום בהדרגה של השימוש בפחם – בכך ישראל מתקדמת יותר ממדינות רבות הודות להחלטת משרד האנרגיה להפסיק את השימוש בפחם עד 2025
• צמצום הדרגתי של הסובסידיות הלא יעילות על דלקים פוסיליים, לרבות גז. בהקשר זה יש לומר שהמילים "לא יעילות" שנוספו להצהרה לקראת סיום ועדת האקלים בלחץ הודו וסין, למעשה מותירות למדינות להחליט בעצמן אילו סובסידיות יעילות ואילו לא, ולכן המדינות יחליטו לפי שיקולים כלכליים ולא סביבתיים, ככל הנראה.
• הגדלת היעד להפחתת הפליטות של כל מדינה ל-2030 והצגת היעד החדש בוועדת אקלים שתתקיים בשנה הבאה במצרים.
• עמידה ביעד גלובלי לאדפטציה (היערכות אקלים) בעוד שנתיים. כולל חובת מימון מוגבר להיערכות אקלים. כלומר, המדינות נקראות להכפיל את המימון להיערכות אקלים עד 2025. עד הוועדה הבאה המדינות נדרשות להגיש את מדיניותן בעניין היערכות אקלים.

מלבד הצהרות והחלטות חדשות, מנהיגי המדינות הצליחו לסכם את הפרטים האחרונים לקראת יישום הסכם פאריז. הוסכם למשל שיוקם מנגנון סחר בפליטות גזי חממה בין המדינות וגופים נוספים. כמו כן, נקבעו דרישות אחידות לדיווח של כלל המדינות על התקדמותן בהשגת היעדים שהתחייבו עליהם ועוד.

ישראל הצטרפה ליוזמות נוספות במסגרת גלזגו. למשל, להתחייבות לצמצם 30% מפליטות המתאן עד 2030 (לעומת 2020). ישראל התחייבה גם על יעדים להפחתת פליטות מכלי רכב, כולל מכירת רכים מאופסי פליטות עד 2040 לכל היותר בשווקים מובילים.

יוזמות נוספות שישראל הצטרפה אליהן: השקעה במחקר ופיתוח חקלאי להפחתת פליטות, הפסקת השימוש בפחם כאמור, מעבר למערכות מזון חקלאיות מקיימות, פעילות להפסקת אובדן יערות או השחתת קרקע, קידום צריכה וייצור בר קיימא.

שני הסכמים נוספים שנחתמו בגלזגו עתידים להשפיע על הפחתת פליטות גזי החממה משמעותית. האחד, הסכם שיתוף הפעולה בין ארה"ב לסין, שבו קבעו המדינות כי יעבדו ביחד לטובת הפחתת הפליטות. השני, התחייבות מוסדות פיננסיים המחזיקות בכ-40% מסך הנכסים הגלובלי (כ-130 טריליון דולר) להימנע מהשקעות מזיקות עד 2050.

בישראל, חברת אלטשולר שחם שנחשבת לבית ההשקעות הגדול בארץ, הצהירה לאחרונה כי תפסיק להשקיע בתאגידים שרוב עיסוקם כולל חיפוש, הפקה וייצור דלקים פוסיליים מאובנים, זאת במסגרת השקעות חדשות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה שבניהולה.

היעדים הנוכחיים לא עוצרים את ההתחממות הגלובלית

אחת מההנחות המדעיות שעליהן הושתתה ועדת גלזגו הייתה שיש להפחית ב-45% את פליטות גזי החממה בעולם כדי לא לחרוד מעלייה של 1.5 מעלות. אלא שלא הושגה הסכמה בין המדינות להפחית 45% מהפליטות (לעומת 2010), זו הסיבה שנקבעה ועדה גם לשנה הבאה במקום לעוד 5 שנים. אם ימומשו ההתחייבויות הנוכחיות של המדינות, העלייה הצפויה בטמפרטורה תהיה של 2.5 מעלות עד ל-2050.

---

מסמכים רלוונטיים: