בהמשך לדיווחים הקודמים, המשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר קול קורא לתמיכה בסכום של 55 מיליון ₪ למשך שנתיים ברשויות מקומיות בגליל למימון ההפרש בעלויות הטיפול בפסולת בעקבות סגירתה הצפויה של מטמנת עברון, והמעבר למתקן מיון פסולת חדש שהוקם בעברון.
הסיבה לתמיכה היא שמתקני המיון החדשים בישראל (וגם המתקן בעברון) מחלצים פחות מ-10% חומרים ברי מיחזור. כלומר, הרשויות המקומיות נאלצות גם לשלם עבור המיון של 100% מהפסולת, וגם לשלם דמי קליטה במטמנה והיטל הטמנה עבור יותר מ-90% מהפסולת.. כלומר מתקן המיון מגדיל את עלות הטיפול בפסולת.
אלא שמסתבר שמטמנת עברון לא נסגרת. בדוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, נאמר כי למטמנת עברון אושרה הגבהה של 5 מטרים שתגדיל את נפח ההטמנה ב-1 מיליון טון שאמורים להספיק לכ-3 שנים.
אם כך, מדוע יש צורך בתמיכה? כי הטמנת פסולת בשטח המוגבה של מטמנת עברון תותר רק לשאריות מיון, כחלק מהמדיניות של המשרד להגנ"ס לאשר פתיחה של שטחי הטמנה חדשים רק לפסולת עירונית מעורבת שעברה מיון.
הקול הקורא שפורסם עתה מצטרף לקול קורא קודם באותו נושא שפרסם המשרד להגנ"ס בתחילת השנה ושבמסגרתו העניק לרשויות המקומיות הרלוונטיות תמיכות בסכום של 7.5 מיליון ₪ למשך 3 חודשים.
מקורו של תקציב התמיכה הנוכחי, כמו התקציב הקודם, בחשבון ההטמנה של קרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס, שבו מצטברים הכספים מהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות.
אפשר להגיש בקשות תמיכה עד 11 באוגוסט 2025.
קישור לקול הקורא המלא בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, הקול הקורא שפורסם הוא למימון העלויות העודפות הנוצרות מהעברת פסולת עירונית מעורבת למתקן מיון ו/או טיפול, במקום הטמנה ישירה במטמנת עברון. הסיוע ניתן לשנתיים, מאפריל 2025 ועד חודש יוני 2027.
הגופים הרשאים להגיש בקשות לתמיכה הם עיריות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, איגודי ערים ואשכול רשויות מקומיות – שהיו מעבירים פסולת למטמנת עברון בשנת 2024.
לפי הקול הקורא, התמיכה נחלקת לשתי תקופות, בשנה הראשונה, התמיכה תכסה כ-90% מההפרש בין עלות ההטמנה הישירה לבין עלות העברת הפסולת למתקן המיון (והמשך הטיפול בפסולת). בשנה השנייה, התמיכה מצטמצמת ותכסה כ-80% מההפרש.
במשך כעשור פעלה בקרבת קיבוץ עברון שליד נהריה מטמנה לקליטת פסולת עירונית מעורבת. המטמנה קלטה כ-360 אלף טון פסולת מדי שנה ולפי נוסח הקול הקורא, בתחילת השנה היא הגיעה למיצוי נפח ההטמנה הישירה.
במקביל, בשנים האחרונות הוקם במקום מתקן מיון חדשני שיכול לטפל בכ-1,300 טון פסולת ביום, ולחלץ עד 10% חומרי ברי מיחזור (מתכת, פלסטיק, קרטון ונייר וכו'). מתקן המיון החל לפעול במתכונת של הרצה בתחילת השנה, במקביל להיערכות לסגירה הסופית של מטמנת עברון.
ואולם, לפי דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשבוע, אושרה למטמנת עברון הגבהה של 5 מטרים החל משנת 2026 שתספק לאתר נפח הטמנה נוסף של עוד כמיליון טון שאמורים להספיק לעוד כ-3 שנות פעילות.
במשרד להגנ"ס מאשרים כי בעלי המטמנה הגיש בקשה להגבהה וכי בקשה זו תיבחן בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. עם זאת, מציינים במשרד להגנ"ס, כי ההטמנה בהגבהה תאושר רק לפסולת מעורבת שעברה מיון.
במשרד להגנ"ס מציינים כי נוסף על מתקן המיון המתקדם שפועל כבר היום באתר עברון, מתוכנן להיבנות באתר גם מתקן לטיפול בחומר אורגני ומתקן השבה תרמי. כלומר, האתר יהפוך לאתר מתקדם לטיפול בפסולת במקום הטמנה ישירה.
הסגירה הצפויה של מטמנת עברון ופרסום קול הקורא הם לכאורה סיפור מקומי, אבל ככל שיתקדם מימוש האסטרטגיה של המשרד להגנ"ס בדבר מעבר מהטמנה למיחזור והשבה, הסיפור צפוי לחזור על עצמו ברחבי הארץ.
היטל ההטמנה בישראל אינו משקף את העלות החלופית של הטיפול בפסולת, כך שכל טון פסולת שעובר מהטמנה למיון וטיפול, מייקר את עלות הטיפול שמשלמות הרשויות המקומיות. כיוון שהאסטרטגיה של המשרד להגנ"ס לטיפול בפסולת עירונית מכוונת לצמצום ההטמנה ומעבר למיחזור והשבה, עלות הטיפול בפסולת צפויה לעלות בשנים הקרובות בכל רחבי הארץ.
ממה נובע הגידול בעלויות? כאמור, הטיפול במתקני מיון עולה כסף, אך הם מחלצים פחות מ-10% חומרים ברי מיחזור, ושאר הפסולת (יותר מ-90%) עדיין נשלחת להטמנה. כלומר, הרשויות המקומיות נאלצות גם לשלם עבור המיון של 100% מהפסולת, וגם לשלם דמי קליטה במטמנה והיטל הטמנה עבור יותר מ-90% מהפסולת. נוסף על כך, ייתכן גידול בעלות השינוע של הפסולת, בהתאם למיקום מתקן המיון והמטמנה.
המחירים צפויים להמשיך לעלות, מכיוון שהמשרד להגנ"ס מעוניין שגם יתר הפסולת תעבור לאחר המיון למתקני טיפול יעודיים: לפסולת אורגנית שמהווה 45% מהפסולת, ומתקני השבת אנרגיה משאריות מיון שלא ניתן למחזר שמהוות גם הן כ-45% מהפסולת. בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס מקדם הקמה של מתקנים כאלה בישראל, והשימוש בהם צפוי להיות יקר יותר מהטמנה.
כפי שדיווחנו, לפני 4 חודשים התקיים דיון סוער בועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת שעסק במשבר בענף הטיפול בפסולת עירונית. באותו דיון תיאר ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי כיצד סגירת מטמנת עברון השפיעה על עליית מחירי סילוק הפסולת. לדבריו, מאז תחילת חודש ינואר השנה, עלות סילוק הפסולת שמשלם אשכול רשויות גליל מערבי שכרמיאל חברה בו, גדלה כמעט פי 2: מ-260 ₪ לטון ליותר מ-500 ₪ לטון.
קונינסקי הסביר כי עליית המחירים הזו מתבטאת בעלות נוספת של מיליוני ₪ בשנה להוצאות טיפול בפסולת לכל רשות מקומית באזור. כך למשל, במועצה מקומית ירכא העלות גדלה מ-6.7 מיליון ₪ ל-12.2 מיליון ₪ לשנה ובעיריית נהריה מ-8.6 מיליון ₪ ל-16 מיליון ₪ לשנה. כל זה בזמן ש-70 רשויות מקומיות בצפון לא הצליחו לאזן את התקציב שלהן בגלל המלחמה.
אין זו הפעם הראשונה שהמשרד להגנ"ס תומך ברשויות בהסדרת הטיפול בפסולת. בחודש נובמבר 2019 דיווחנו כי הממשלה אישרה תמיכה בסכום של עד 9.25 מיליון ₪ ב-18 רשויות המקומיות החברות באשכול הגליל המזרחי בעלויות כניסה לתחנת מעבר ושינוע הפסולת לאתר הטמנה, למשך שנה.
התמיכה אז ניתנה בגלל סגירתו של אתר ההטמנה תאנים אחרי מיצוי נפח ההטמנה שלו בעקבות מפגעים סביבתיים שנגרמו ממנו, וכיוון שסגירתו העלתה באופן ניכר את עלויות שינוע הפסולת עבור הרשויות באשכול.
ישראל מתמודדת כבר כמה שנים עם משבר חריף בתחום הטיפול בפסולת עירונית ונפחי ההטמנה בישראל הולכים ואוזלים, כך עולה מדוח מעקב של מבקר המדינה שהתפרסם בשבוע שעבר והוזכר קודם לכן.
לפי דוח המעקב, נפח ההטמנה לא גדל מאז פורסם הדוח הקודם (2022) ויתרת נפח ההטמנה, נכון לתחילת שנת 2025, עמד על 7.67 מיליון קוב – כמות שלא תספיק עד סוף שנת 2026.
מבקר המדינה קובע כי כדי לעמוד ביעדים ולהגדיל את שטחי ההטמנה עד שנת 2030, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בשיתוף מינהל התכנון, חייבת להגיע להסכמות עם המטמנות שצריך להרחיב, לקדם את מתן ההרשאות לתכנון ולפעול להסרת החסמים להרחבת המטמנות בהקדם.
נוסף על כך, על המשרד להגנ"ס להמשיך לפעול להגדלת שיעורי המיחזור ולקדם את הקמת המתקנים החלופיים לטיפול בפסולת בכל הארץ, כדי שמשבר ההטמנה לא יחמיר עוד וכדי להפחית את כמות הפסולת המשונעת לדרום הארץ.
עידית סילמן, השרה הגנת הסביבה" :הטמנת פסולת תופסת שטחי קרקע נרחבים וגורמת לנזק סביבתי חמור של זיהום קרקע, מי תהום, מפגעי ריח ופליטת גזי חממה המאיצים את משבר האקלים. מדיניות המשרד היא לצמצם באופן משמעותי את הטמנת הפסולת, באמצעות מיחזור והקמת מערך תשתיות מתקדמות לטיפול בפסולת. כל זאת נעשה בשיתוף פעולה ובשיח עם הרשויות המקומיות מתוך מטרה לסייע להן בהסתגלות לעידן החדש".
--_
מסמכים רלוונטיים: