המשרד להגנת הסביבה הכריז על הקמת מנגנון וולונטרי בשם "שעת האפס" לאיפוס פליטת גזי חממה של עסקים. חברות שיחליטו להצטרף יידרשו להתחייב לאיפוס פחמן עד 2050, תוך הצבת יעדי ביניים, והכנה ויישום של תוכנית להפחתת פליטות שתתעדכן אחת ל-5 שנים.
בנוסף הארגונים ידווחו פעם בשנה על מצאי הפליטות בארגון ובחלק מהשנים יידרשו לאמת את המצאי, בדומה למערך הדיווח הוולנטרי על פליטות גזי חממה שקיים מאז 2010.
המנגנון מדבר על "איפוס פליטות נטו" שמשמעו הפחתת פליטות גזי חממה עד לרמה המיזערית האפשרית וקיזוז שארית הפליטות שאינן ניתנות להפחתה, מחוץ לשרשרת הערך של הארגון, ובכמות השווה לפחות לשארית זו.
כלומר, מנגנון "שעת אפס" צפוי לגרום לייצר דרישה לסחר בתעודות הפחתת פליטות פחמן – אותן ירכשו ארגונים שיבקשו לאפס את שארית הפליטות שלהם, שלא ניתנות להפחתה.
היתרונות לעסקים שמביאה איתה ההצטרפות לתוכנית כוללים למשל התייעלות בצריכת משאבים והפחתת עלויות, הפחתת החשיפה לסיכוני אקלים והודות לכך הגברת האטרקטיביות בגיוס הון, השגת יתרון תחרותי בעולם העובר לרכש דל פחמן, הפגנת מנהיגות אקלימית, אחריות תאגידית והפחתת ההשפעה הסביבתית.
קישור למסמכי התוכנית המלאים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לדברי המשרד להגנת הסביבה, ארגונים שיצטרפו למנגנון 'שעת האפס' צפויים לצמצם הוצאות על אנרגיה ובמקרים מסוימים חומרי גלם וכך יזכו ליתרון תחרותי בשוק ואל מול משקיעים.
אך מעבר לכך המשרד מציע למצטרפים השתתפות בקהילה פעילה ומגוונת של ארגונים ועסקים, הדרכות ומפגשי עמיתים המותאמים לצרכים הסקטוריאליים השונים וליצירת חיבורים ושיתופי פעולה, לימוד מעמיתים ועוד.
למעשה המיזם יספק לארגונים תשתית מקצועית מותאמת וחדשנית שתסייע להם לגבש ולקבוע יעדי הפחתה ואיפוס פליטות גזי חממה ולהטמיע שיטות דיווח ובקרה ארגונית.
גופים ציבוריים או כל ארגון ישראלי אחר, כולל ארגונים מתחומי התעשייה, המסחר או ההשכלה הגבוהה (למעט רשויות מקומיות, מועצות אזוריות וגופים פיננסיים שאינם חברים בארגון SBTi).
על המצטרפים להיות מעוניינים להציב לעצמם יעד של "איפוס נטו" של פליטות גזי החממה שלהם עד לשנת 2050.
חברות שכבר עכשיו פועלות לאיפוס פליטות במסגרת מנגנון בין-לאומי אחר, יכולות גם הן להצטרף. כמו כן, עשרות החברות הישראליות שכבר מדווחת מדי שנה על הפליטות שלהם במסגרת המערך הישראלי לדיווח וולונטרי על פליטות גזי חממה, הקיים מאז שנת 2010, יכולות להצטרף למנגנון 'שעת האפס' וליהנות מהיתרונות שהוא מציע או להמשיך לדווח במנגנון הקודם.
כאמור, אחד התנאים להצטרפות ל'שעת אפס' היא המחויבות להכין תוכנית פעולה ולעדכן אותה אחת ל-5 שנים. התוכנית תכלול בין היתר:
המשרד להגנת הסביבה לא יאשר את התוכנית או יישומה, אלא כל ארגון ינהל אותה בעצמו. הארגונים ידווחו למשרד מדי שנה בספטמבר רק על ההתקדמות בהשגת היעדים. הדיווח יכלול את מצאי הפליטות השנתי (עבור הפליטות שפלט הארגון בשנה הקלנדרית הקודמת), לצד מצאי הפליטות בשנת הבסיס.
המנגנון מבקש מהארגונים שיצטרפו להציב יעדי הפחתת פליטות מדי 5 שנים, תוך שהוא מגדיר ערכי הפחתה מינמיאליים כדלקמן:
דרישה נוספת של מנגנון "שעת אפס" היא לדווח למשרד להגנת הסביבה מדי שנה על מצאי פליטות גזי החממה של הארגון. תמצית הדיווח תפורסם באתר של המשרד.
בנוסף, הארגונים שיצטרפו נדרשים לאמת את הדיווח השנתי שלהם עבור שנת הבסיס (שהפחתת הפליטות תחושב ביחס אליה) ולאחר מכן מדי 5 שנים – בהתאם ליעדי הביניים שהארגון קובע.
כמו במנגנוני הפחתת פליטות שונים בעולם, גם המנגנון הוולונטרי החדש "שעת אפס" מאפשר קיזוז פליטות גזי חממה באמצעות רכישת 'תעודות קיזוז פחמני' [באנגלית: Carbon Offsets או Carbon Credits).
אלא שהמנגנון דורש שתעודות קיזוז הפליטות יעמדו בתנאים הבאים