חברות המחליטות לדווח נהנות ממספר יתרונות:

1. מה שנמדד מנוהל: באמצעות המדידה והמעקב אחר פליטת גזי החממה בארגון מתפתחת יכולת ניהול טובה יותר של פליטות אלה, כמו גם של צריכת האנרגיה שגורמת למרבית פליטות גזי החממה.
2. הכנה לחקיקה עתידית:  בתרחיש בו ישראל תצטרך לקחת על עצמה יעדי הפחתה מחייבים של פליטת גזי חממה, סבירות גבוהה שגם מפעלים יקבלו יעדי הפחתה הנגזרים מהיעדים הלאומיים. כך קורה בחלק ממדינות אירופה. דיווח במנגנון מסייע לחברה להתכונן מבעוד מועד לדיווח חובה, לייצר מדד ייחוס (בנצ'מרק) ליעדי הפחתה עתידיים ולהשפיע על עיצובו העתידי של המנגנון.
3. יתרון תדמיתי ושיווקי: שמות החברות המדווחות מופיע באתר המשרד להגנ"ס ומזכה בקבלת אות/ות הכרה מאת המשרד להגנ"ס כמפורט בהמשך.

קבלת אותות הכרה:

המשרד להגנת הסביבה החליט לבטא את הערכתו כלפי החברות המשתתפות באמצעות הענקת אותות הכרה. קיימים 3 סוגי אותות המייצגים 3 שלבים:

1. שלב 1 - "אות דווח" - אות זה מוענק לכל הארגונים שהצטרפו למערך הדיווח ודיווחו על פליטות גזי החממה שלהם.
2. שלב 2 - "אות דווח ואומת" - אות זה מוענק לארגונים אשר דיווחיהם למערך הדיווח אומתו בידי גוף חיצוני, בלתי תלוי, שאושר לבצע אימותים אלה ע"י המשרד להגנת הסביבה.
   נכון לנובמבר 2014, 4 גופים ביצעו אימות ואמורים לקבל אות זה: אקוטריידרס, עמיעד מערכות מים, החברה המרכזית למשקאות ועין גדי מים מינרליים.
3. שלב 3 - "אות הופחת ואומת" - אות זה מוענק לארגונים אשר יגישו למערך הדיווח דיווחים מאומתים המעידים על הפחתה בפליטות גזי החממה שלהם משנה לשנה. תנאי מוקדם לזכאות לאות זה הוא דיווח למערך הדיווח במשך שנתיים לפחות.
   נכון לנובמבר 2014, עדיין אין חברה מדווחת הזכאית לאות זה. פיילוט אמור להתקיים במהלך שנת 2015.

יש לציין כי ארגון שמדווח במסגרת המנגנון לא בהכרח מתחייב להפחתות של פליטות גזי חממה.

ישנם 2 חלקים לדיווח, אחד מתפרסם, השני לא:

1. טופס החישוב: טופס האקסל המשמש לחישוב הפליטות ומכיל מידע מפורט לא מתפרסם לציבור, אלא נשמר בשרת של התאחדות התעשיינים ועל כן לא כפוף לחוק חופש המידע. הסיבה לכך היא שנתונים אלה יכולים להכיל סודות מסחריים וזמינותם למתחרים בישראל או בעולם עלולה להרתיע חברות מלהצטרף לדיווח.
2. טופס הדיווח: טופס האקסל המכיל את הנתונים הסופיים וכמות הפליטה הכוללת של כל אחד מגזי החממה כן מפורסם לציבור באתר המשרד להגנת הסביבה.

הוראות החישוב והדיווח מפורטות במסמך "תקנון הפעלה והנחיות לדיווח". תמצית ההוראות מפורטות בקישור הבא.

אין עלות להשתתפות בדיווח, מלבד המשאבים הנדרשים לאיסוף הנתונים והכנת הדיווח, ו/או במידה והחברה החליטה להסתייע בגורם חיצוני לשם כך.

במידה וחברה רוצה לאמת את הדיווח שלה ולזכות באות הכרה מס' 2 "דווח ואומת", עליה לשלם לגוף אימות חיצוני כמפורט כאן.

משך הזמן הנדרש להכנת דיווח תלוי בפרמטרים רבים כגון אופי פעילות החברה והנחיות הדיווח הרלוונטיות לפעילותה, זמינות, אמינות ותאימות מערכות הניטור והנתונים הקיימים כיום ועוד.

החוק והמשרד להגנ"ס לא מחייבים להיעזר בספקים חיצוניים ובהתאם לכך המשרד להגנ"ס לא הגדיר ספקים מורשים בתחום.  עם זאת, ליווי על ידי ספק חיצוני מומחה יכול לסייע בהבנה והתאמה של הדיווח לטווח ארוך, הימנעות מטעויות וחסכון במשאבים לעיתים כתוצאה מעבודה מיותרת.

המשרד להגנ"ס לא מצהיר כי הוא בודק את איכות הדיווחים. חברה מדווחת יכולה לבחור לבצע אימות ע"י גוף חיצוני מוכר ובשל כך תזכה לאות הכרה מספר 2 ("דווח ואומת") מהמשרד. לפרטים נוספים על אימות - ראו סעיף הבא.

חברות המעוניינות לזכות באות הכרה מס' 2 (דווח ואומת) או מס' 3 (הופחת ואומת) תצטרכנה לבצע אימות לדיווח השנתי באמצעות גוף מאמת חיצוני שאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. כיום בישראל מוכר רק גוף מאמת אחד שאושר על ידי המשרד להגנ"ס - מכון התקנים הישראלי. עם זאת, המשרד מציין כי בהמשך תפורסם רשימה של גופים מאמתים נוספים.

במסגרת ביצוע האימות הגוף המאמת יבדוק, בין היתר,  את שלמות הנתונים ואופן השלמת הנתונים החסרים על ידי החברה, יבדוק אם נעשה שימוש במקדמי פליטה מתאימים ומותרים, יעריך את מידת אי הודאות של הנתונים המשמשים לחישוב הפליטות ואף יערוך מספר ביקורים בכמה מאתרי החברה המדווחת.

באם יימצאו ליקויים בדיווח על ידי הגוף המאמת, תחוייב החברה לתקן את הליקויים עד לחודש אוקטובר של השנה בה היא רוצה להיות מועמדת לקבלת אות הכרה 2 או 3.

נכון לנובמבר 2014, 4 גופים ביצעו אימות ואמורים לקבל אות הכרה תואם: אקוטריידרס, עמיעד מערכות מים, החברה המרכזית למשקאות ועין גדי מים מינרליים.

עמוד מידע לנושא אימות דיווח שנתי של פליטת גזי חממה, אתר המשרד להגנ"ס

רוני כהן גינת, ממונה שינויי אקלים באגף איכות אוויר ושינוי אקלים, אשכול תעשיות, במשרד להגנ"ס.

נושא	מנגנון וולונטרי לדיווח פליטת גזי חממה	מפל"ס PRTR
חובת דיווח?	אין חובת דיווח. וולנטרי.	חובת דיווח ע"פי חוק
כמה חברות מדווחות?	כ- 50 חברות נכון לשנת הדיווח 2013	כ- 500 חברות המחויבות עפ"י חוק
מה הם גבולות הדיווח התאגידיים- אתר/חברה בת/חברה אם ?	לבחירת המדווח	לכל אתר בנפרד (לא כולל פליטות באחריות החברה שמתבצעות מחוץ לאתר)
מי הן החברות/הענפים המדווחים?	כל תאגיד חוקי שרוצה. בפועל יש חברות תעשיה, שיווק וסחר, פיננסים, ארגונים ציבוריים ועוד...	חברות המשתייכות לאחד מ- 74 ענפים/פעילויות המצויינים בחוק עם דגש על תעשיה, חקלאות בעלי חיים ואתרי טיפול/סילוק פסולת/שפכים
תדירות הדיווח?	אחת לשנה, עד ל 30.06	אחת לשנה, עד ל 31.03
איזה מזהמים מדווחים?	7 גזי חממה המוכרים ע"י האו"ם	7 גזי חממה המוכרים ע"י האו"ם +  107 חומרים נוספים
תחבורה	הדיווח כולל פליטות מתחבורה וצי רכב	הדיווח אינו כולל פליטות מתחבורה מחוץ לגבולות האתר
פליטות עקיפות כתוצאה מצריכת חשמל	כלולות בדיווח	לא כלולות בדיווח
ערך הסף / פליטות זניחות	החברה המדווחת יכולה להגדיר עד 5% מהפליטות ולא יותר מ- 25,000 tCO2e כזניחות ולא לכלול אותן בדיווח	חברה המחויבת בדיווח מפל"ס עפ"י חוק, מדווחת על כמות הפליטה של מזהם רק אם הוא גבוה מערך הסף המוגדר בחוק, למשל ערך הסף ל- CO2 הוא 1,000 טון.
אקסל / הוראות הדיווח	תקנון דיווח + קובץ אקסל יעודי של מנגנון הדיווח הוולנטרי או כל שיטת חישוב אחרת המשמשת את החברה המדווחת ותואמת את תקנון הדיווח של המנגנון	דיווח עפ"י פרק 7.9 בהוראות הדיווח הראשיות של המפל"ס: - חלק מהפעילויות נדרשות לדווח באמצעות גיליונות ספציפיים בקובץ האקסל היעודי של מנגנון הדיווח הוולנטרי. - פעילויות אחרות נדרשות לדווח על פי הוראות הדיווח הסקטוריאליות של המפל"ס
מה מפורסם לציבור?	כמות הפליטות של כל מזהם עבור כל חברה מדווחת, ללא פירוט מקורות הפליטה ודרך החישוב	כמות הפליטות של כל מזהם עבור כל אתר, ללא פירוט של מקורות הפליטה ודרך החישוב
עלות	ללא עלות	ללא עלות

ההצטרפות למערך הדיווח מתבצעת באמצעות מילוי טופס רישום החתום בחתימת מנהל בעל זכות חתימה בחברה ושליחתו לכתובת ghg.registry@sviva.gov.il.
קישור לפרטים נוספים באתר המשרד להגנ"ס.

• על הנתונים עליהם מבוסס הדיווח להיות שמורים וזמינים בחברה המדווחת לצורך אימות או ביקורת עתידית.
• יחד עם העברת טופס הדיווח תוגש הצהרה על אמינות הדיווח.
• חברות יכולות לבחור לאמת את נתוניהן על ידי גורם שלישי בלתי תלוי אשר אושר כגוף מאמת על ידי המשרד להגנת הסביבה. למידע נוסף אודות האימות - ראו סעיף 9 לעיל.

שני סוגי הפליטות מדווחים במנגנון הוולונטרי. אך הפליטות הישירות כוללות מקורות פליטה המופעלים ונשלטים על ידי הארגון. למשל, פליטות משריפת דלקים, פליטות מתהליכים, דליפות ופליטות לא מוקדיות ופליטות מכלי רכב שהם בבעלות או בתפעול החברה (המחושבים בהסתמך על רכישת דלקים לתפעול).

הפליטות העקיפות הן אלה אשר נגרמות כתוצאה מתפעול מתקני החברה אלא שהפליטה עצמה מתבצעת על ידי ארגון אחר. למשל: צריכת חשמל של ארגון אשר הפליטות בגינה מתרחשות בתחנת הכוח של חברת חשמל ולכן נחשבת כפליטות עקיפות.

למרות שפליטות עקיפות אינן בשליטתה הישירה של החברה, ביכולתה להפחית גם בפליטות אלו, למשל על ידי התייעלות אנרגטית והפחתה בצריכת החשמל (הפחתה בפליטות מכלול 2) או על ידי בחירה של ספקים או לקוחות המפחיתים פליטות בעצמם (הפחתה בפליטות מכלול 3).