המשרד להגנת הסביבה פרסם את הדגשים שלו לתוכנית עבודה לשנת 2022, לפיהם הוא יתמקד השנה ב-5 נושאים עיקריים:

1. משבר האקלים
2. שיקום מערכות טבעיות
3. מיחזור וכלכלה מעגלית
4. שיפור מצב הסביבה בחברה הערבית
5. רישוי סביבתי משולב

מרבית הנושאים, המטרות והיעדים המוצגים בתוכנית העבודה מוכרים למי שעוקב אחר הפרסומים השוטפים שלנו ואין בהם כדי לחדש. ובכל זאת, עיון מעמיק בתוכנית שפורסמה חושף מספר נקודות שכדאי לשים אליהם לב, בהם נתמקד בכתבה שלפניכם.

בין הנושאים: תחרות בענף פסולת אריזות, חוק פסולת בניין, תקנות פסולת אורגנית, גיבוש תקן לתכנון ולהקמה של תשתיות ירוקות, יישום אזור מופחת פליטות בתל אביב, סיווג סביבתי של פעילויות לשימוש של מוסדות פיננסים ועוד.

קישור לנוסח המלא של תוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס לשנת 2022 – בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס: אפשר להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות, 23.2.2022
2. נדרשים עוד 45 מתקני פסולת, 06.3.2022
3. ניסיון נוסף לקדם חוק להסדרת הטיפול בפסולת בניין, 23.2.2022
4. מדוע מיתנו את עליית דמי הטיפול לפסולת אריזות?, 08.12.2021
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

שיקום נחלים ותקנות למניעת זיהום מקורות מים

כדי לשמור על מקורות המים נקיים, המשרד להגנ"ס מגדיר מספר יעדים שקשורים בכך בתוכנית העבודה שלו לשנה זו.

במה שנוגע לנחלים, המשרד מתכוון לפרסם השנה קול קורא לתמיכה בשיקום נחלים בשלטון המקומי בחברה הערבית והכללית. השנה גם צפויות להתחיל פעולות שימור ושיקום של 4 קטעי נחלים. בנוסף לכך, עד שנת 2024 המשרד מתכוון להביא לאישור וועדת הפנים והסביבה של הכנסת תקנות לאיכות מים לשימושים שונים בנחלים.

משימה נוספת שקשורה למניעת זיהום מקורות מים היא גיבוש תקנות המִדגים (גידול דגים), ופרסומם להערות הציבור במהלך השנה, בשאיפה שבשנתיים הבאות לאחר מכן תהליך החקיקה יושלם.

תקנות המדגים מבקשות להסדיר את ההזרמה של מי פלט מבריכות לגידול דגים לנחלים, לאור ההשפעה הסביבתית המשמעותית שיש בה. לדברי המשרד, פעילות בריכות הדגים, כתוצאה מתוצרי הלוואי המוזרמים או נפלטים לסביבה, מהווים מוקדי זיהום משמעותיים בנחלים בישראל.

במקביל, כבר השנה המשרד מתכוון לסיים לגבש תוכנית בקרה על יישום תקנות צנרת הולכת שפכים בתאגידי מים וברשויות המקומיות. התקנות מחייבות את הרשויות המקומיות לבצע מיפוי מסודר של מערכות ההולכה בתחומן ולהכין תכניות עבודה לתחזוקה והחלפת צנרת.

מטרה נוספת של המשרד כחלק מהמאמץ למנוע ולצמצם זיהום ים היא קידום חקיקת חוק התלמ"ת (התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן). השנה המשרד מתכוון להגיש תזכיר חוק, אחרי עיכוב של שנים רבות. מטרת החוק היא לעגן את התוכנית הלאומית המכילה נוהלי מוכנות והפעלה למצבי תקרית זיהום חופים בשמן. על 21 הרשויות החופיות וכן אילת לוודא כי התכניות שברשותן מעודכנות ומותאמות. היעד שמציב לעצמו המשרד לשנה זו היא בדיקה ואישור של 5 תוכניות כאלו.

כמו כן, המשרד מתכוון לפרסם השנה קול קורא למחקר כימות זיהום ים מנקז חופי מייצג.

תקנות פסולת אורגנית, תחרות בפסולת אריזות

בתחום פסולת האריזות המשרד מתכוון לפרסם במהלך השנה כללים לתחרות בשוק האריזות. הכללים יהוו מסגרת רגולטורית לשוק אריזות מרובה גופים מוכרים. נזכיר שכיום תאגיד תמיר הוא הגוף המוכר היחיד בשוק האריזות, והוא האחראי הבלעדי על יישום חוק האריזות עבור אותם בתי עסק המחויים לכך.

מלבד זאת, בתחום הפסולת המשרד מתכוון להביא לאישור הכנסת את התקנות לשימוש בחומר אורגני (פסולת אורגנית). המטרה היא להסדיר את השימושים המותרים בחומר זה המגיע מפסולת עירונית ומסחרית.

לפי המשרד להגנ"ס, פסולת אורגנית (שאריות מזון) לא מטופלת שמועברת ישירות להטמנה מובילה לפליטות מתאן משמעותיות. על  פי דוח המפל"ס לשנת 2020 ,7.6 מיליון טון שווה ערך פחמן דו חמצני נפלטו ממטמנות כתוצאה מכך. התקנות האמורות עתידות לאסור על הטמנת פסולת לא מטופלת, ולקבוע את השימושים שיהיו מותרים לפסולת אורגנית מטופלת שהופרדה במקור.

כמו כן, כפי שכבר דיווחנו לאחרונה, המשרד שואף לפרסם השנה תזכיר חוק פסולת בנייה להערות הציבור. במקביל, הוא מבקש להביא לאישור הממשלה גם הצעת החלטה לחיוב שימוש בחומרים ממוחזרים מענף הבנייה.

יעדים נוספים: פיתוח הבנייה הירוקה, סיווג פעילויות

יעדים נוספים שמופיעים בתוכנית העבודה של המשרד כוללים, למשל, גיבוש תקן לתכנון ולהקמה של תשתיות ירוקות ויישום התקן בתכניות לפיתוח תשתית. שני היעדים הללו מיועדים להשגה בשנת 2023.

יעדים אחרים בתוכנית נוגעים להטמעת שיקולים סביבתיים בשוק הפיננסי. לשם כך, המשרד מציב לעצמו יעד של פרסום מסמך טקסונומיה (סיווג) מותאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל עד סוף השנה. המשרד מכוון כי עד שנת 2025 גופים בסקטור הפיננסי יטמיעו את השימוש במסמך הסיווג הנ"ל.

אזור מופחת פליטות בתל אביב

אחד היעדים לשנת 2022 הוא החלת אזור מופחת פליטות בתל אביב, זאת בנוסף לאזורים מופחתי הפליטות שקיימים כבר כיום בחיפה ובירושלים. הכוונה לאזורים בהם מוגבלת הכניסה לרכבי דיזל ישנים שגורמים לזיהום אוויר משמעותי.

 הנושא כבר נידון לפני כשנה וחצי – אך לא התקדם מאז, וכעת שוב עולה לשולחן. המשרד גם מבקש להחיל אזור מופחת פליטות על 2 ערים נוספות (לא ידוע לנו איזה) עד סוף שנת 2024.

כדי להבין איך ייראה האזור המופחת בתל אביב אפשר לחזור לפגישה שהתנהלה לפני כשנה וחצי בין השרה להגנ"ס דאז, גילה גמליאל, לראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ובה סוכם כי תל אביב תאסור נסיעת "רכב מזהם" בכל שטחה של העיר. בשלב הבא יוגדרו אזורים מסוימים בעיר שבהם המגבלות יוחמרו ותיאסר גם כניסתם של כלי-רכב ברמת זיהום "רכב רגיל" (קרוב ל-2 מיליון כלי-רכב, כולל כלי-רכב בנזין ודיזל פרטיים שאינם עומדים בתקן זיהום האוויר המתקדם יורו 6).

עדכון יעדי האקלים: המחלוקת על האנרגיות המתחדשות

יעד אחר הוא הגשת תוכנית לאומית מעודכנת להפחתת גזי חממה לאישור הממשלה. על רקע התגברות משבר האקלים בעולם והצהרת רוה"מ בנט בועידת גלזגו כי ישראל תאפס את הפליטות עד 2050, על ישראל לעדכן (שוב) את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, תוכנית שעודכנה ואושרה על ידי הממשלה, לקראת ועידת גלזגו, אך נגזרה מיעד הפחתה של 85% לשנת 2050 – וכעת היעד הוא 100% הפחתה לשנת 2050.

לשם כך המשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה תוכנית מעודכנת ובה המלצות כיצד אפשר להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות לשנת 2030 מ-30% ל-42%.

אלא שחשוב לזכור שמי שאחראי על משק האנרגיה ולכן גם על שילוב האנרגיות המתחדשות הוא בכלל משרד האנרגיה, שכנראה לא רואה בעין יפה את הניסיונות המתמשכים של המשרד להגנ"ס לאתגר את מדיניות משרד האנרגיה בנושא.

כזכור, משרד האנרגיה אמר בעבר שגם הגעה ל-30% בשנת 2030 היא שאפתנית מאוד, ובפרט על רקע העובדה שעד כה המדינה טרם עמדה ביעד לשנת 2020, של 10% אנרגיות מתחדשות.

בעבר התנהל ויכוח בין משרד האנרגיה למשרד להגנ"ס על שיעור האנרגיות המתחדשות. המשרד להגנ"ס ביקש אז לקבוע שהיעד יהיה 40% אך משרד האנרגיה קבע אחרת – 30%.

---

מסמכים רלוונטיים: