המשרד להגנת הסביבה מציע תוכנית פעולה שתאפשר להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות מ-30% עד 42% עד שנת 2030, זאת מבלי לפגוע בשטחים פתוחים. בין היתר, בתוכנית יש המלצות לצעדים רגולטוריים ולביצוע השקעות במערכות השליטה והבקרה ברשת החשמל.

אלא שחשוב לזכור שמי שאחראי על משק האנרגיה ולכן גם על שילוב האנרגיות המתחדשות הוא בכלל משרד האנרגיה, שכנראה לא רואה בעין יפה את הניסיונות המתמשכים של המשרד להגנ"ס לאתגר את מדיניות משרד האנרגיה בנושא.

כזכור, משרד האנרגיה שאחראי על אישור יעדי האנרגיה המתחדשת סבור שגם הגעה ל-30% בשנת 2030 היא שאפתנית מאוד, ובפרט על רקע העובדה שעד כה, המדינה טרם הגיע לעמידה ביעד לשנת 2020, של 10% אנרגיות מתחדשות.

בעבר התנהל ויכוח בין משרד האנרגיה למשרד להגנ"ס על שיעור האנרגיות המתחדשות. המשרד להגנ"ס ביקש אז לקבוע שהיעד יהיה 40% אך משרד האנרגיה קבע אחרת – 30%.

לפי המשרד להגנ"ס, יישום ההמלצות בתוכנית שגיבש יחסוך למשק כ-6 מיליארד ₪. כמו כן, מהתוכנית עלה כי הגדלת שיעור המתחדשות ל-40% מייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח פוסיליות חדשות נוספות, מעבר למאושרות היום, שכן ההספק הקונבנציונלי שיידרש בשנת 2030 הוא כ-15 ג'יגה ואט בלבד כולל רזרבה (לעומת כ-17 ג'יגה ואט הנדרשים ב-30% מתחדשות). האם גילויים אלה יגרמו למשרד האנרגיה לבחון מחדש את היעד ל-2030?

כתבות רלוונטיות:

1. מה ישראל צריכה לעשות אחרי גלזגו?, 24.11.2021
2. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
3. בנט: אפס פליטות ל-2050, 02.11.2021
4. החלטות ממשלה בתחום האקלים, 26.10.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

13 צעדים שיבטיחו את העלאת יעד האנרגיות המתחדשות

בעקבות ההסכמים שהושגו בוועידת האקלים האחרונה בגלזגו, וההתחייבות שממשלת ישראל לקחה על עצמה, כולל יעד של אפס פליטות לשנת 2050, יש צורך להעמיק את יעדי הביניים להפחתת גזי חממה לשנת 2030 – שנקבעו לפי תוכנית קודמת שכיוונה ליעדים צנועים יותר.

לפי המשרד להגנ"ס, כבר היום משק החשמל אחראי לכ-42% מפליטות גזי החממה של ישראל, ושיעור זה יגדל משמעותית עקב חשמול התחבורה (מעבר לרכב חשמלי, רכבת חשמלית וכו') וחלקים מהתעשייה.

בעקבות כך, המשרד להגנ"ס בשיתוף חברת אקוטריידרס, הפורום הישראלי לאנרגיה ומומחים נוספים בניהול משק החשמל, הכין תוכנית מערכתית מקיפה שבה יש מיפוי של הצרכים הנוכחיים של משק החשמל והצעת פתרונות. בתוכנית יש כ-13 צעדים אופרטיביים מומלצים, ביניהם:

• קביעת יעדים כמותיים לאגירת אנרגיה עד לשנת 2030
• קביעת קריטריונים לפיתוח רשת חלוקת החשמל (שנאים, חלוקה, תחמשים, מערכות בקרה ושליטה, איתור צווארי בקבוק ועוד). על הקריטריונים לתעדף קליטת אנרגיות מתחדשות בשטחים מבונים ובדו-שימוש בהתאם לצריכה
• התקנת אמצעי שליטה ובקרה על מתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה
• תקצוב לשיפור ושכלול של מערכי החיזוי של עקומת העומס וייצור החשמל הסולרי ברמה המחוזית והמקומית
• יצירת אסדרה רגולטורית לניהול מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה מבוזרים

כאמור, המשרד להגנ"ס סבור שאם יישומו הצעדים שעליהם הוא ממליץ בתוכנית, ייחסכו למשק כ-6 מיליארד ₪ וכן לא יהיה צורך בהקמת תחנות כוח נוספות מעבר למה שאושר להקים בעשור הקרוב, שכן בזכות האנרגיות המתחדשות ההספק הקונוונציונלי שיידרש בשנת 2030 הוא כ-15 ג'יגה ואט בלבד כולל רזרבה, לעומת 17 ג'יגה ואט אם נישאר עם היעד הנוכחי.

אלא שמשרד האנרגיה, שקידום האנרגיות המתחדשות במשק החשמל נמצא בתחום אחריותו, פחות אהב את ההצעה של המשרד להגנ"ס. בראיון ל YNET, אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר: "אני מאוד מכבדת ומעריכה את הנכונות של המשרד להגנת הסביבה להשמיע את דעתו, והיא תילקח כמובן בחשבון. משרד האנרגיה הוא המשרד שאמון על תכלול ובנייה של אנרגיות מתחדשות. אני מאוד מקווה שבצמוד לעבודה הזאת שהם הציגו, הם גם יציגו דרכים שהם יכולים להפחית את החסמים והקשיים שהם מעמידים לא פעם בפני הקמת אנרגיות מתחדשות בישראל".

---

מסמכים רלוונטיים: