מוסדות האיחוד האירופי הגיעו להסכמה על מתווה מס הגבולות CBAM [Carbon Border Adjustment Mechanism] – מס פחמן שיוטל על ייבוא מוצרים שיצרניהם לא שילמו מס פחמן על הפליטות שפלטו בזמן ייצורם. המתווה ייכנס לתוקף רק לאחר אישור הפרלמנט האירופאי ולאחר התקנת שינויים משלימים בחקיקות אירופיות אחרות – שהדיונים על אודותן עדיין מתנהלים.

לפי התוכנית, החל מאוקטובר 2023 תחול על יבואנים חובת דיווח בלבד על טביעת הרגל הפחמנית של המוצרים המיובאים, זאת במטרה לאסוף מידע ולהרגיל הן את המדווחים והן את הרשויות בנושא.

לאחר מכן, החל משנת 2026, יחל מס גבולות הדרגתי על ברזל ופלדה (כולל על כמה מוצרים במורד הזרם כגון ברגים ומוצרי ברזל פשוטים), מלט, דשנים, אלומיניום, חשמל ומימן (מימן התווסף מכיוון שהוא מיוצר בעיקר עם פחם במדינות שאינן באיחוד האירופי). בהמשך המס צפוי להתרחב כנראה גם לפלסטיק, לכימיקלים ולמוצרים נוספים.

חברות במדינות עם משטר תמחור פחמן מקומי שווה ערך לזה של האיחוד האירופי יוכלו לייצא לאיחוד האירופי בלי לקנות תעודות CBAM, כלומר בלי לשלם מס גבולות, והדבר נכון גם ליצואנים ישראלים. קנדה ויפן, בין היתר, מנהלות דיונים על הקמת מנגנון דומה.

מטרת מנגנון מס הגבולות האירופי (CBAM) היא למנוע ייבוא מוגבר של מוצרים עתירי פחמן ממדינות שבהן לא מתמחרים ומשקללים את עלות פליטות גזי החממה. באירופה קיימים מכסות פליטה לגזי חממה שמייקרים מוצרים עתירי אנרגיה ולכן הייבוא עשוי להיות משתלם כל עוד אין מס גבולות.

בנוסף לכך, ה-CBAM נועד למנוע מצב שהמכסות המחמירות יגרמו לחברות אירופיות להעביר קווי ייצור של מוצרים עתירי אנרגיה (ולכן גם עתירי פליטות גזי חממה) למדינות שבהן אין מכסות פליטה מחמירות.

אולם המנגנון המוצע לא נותן מענה ליצואנים אירופים. חברות שמייצרות באירופה לא יקבלו הגנה או התחשבות מחוץ לאירופה בגין העלויות הנוספות שנגרמות להן כתוצאה ממכסות פליטת גזי החממה. עקב כך קיים חשש שלחברות הללו יהיה כדאי להעביר את קווי הייצור למדינות אחרות שאין בהן מכסות פליטה.

כתבות רלוונטיות:

1. החלה היערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן האירופי, 12.9.2022
2. אירופה: מס פחמן בגבול, 12.10.2021
3. מס פחמן: כך צריך לעשות את זה, 02.9.2021
4. מס הפחמן: האם הוא אפקטיבי בהיעדר חלופות?, 13.12.2021
5. ממשלת ישראל אישרה מס פחמן, 03.08.2021

מה ייכלל במס הגבולות האירופי?

כאמור, בשלב הראשון המס יחול על מוצרים מיובאים עתירי פחמן, כלומר על מוצרים שייצורם פלט גזי חממה רבים.

הפרלמנט האירופי גם אותת על כוונה ברורה לכלול פלסטיק וכימיקלים עד שנת 2026 וענפים נוספים שכיום נכללים במנגנון המכסות [Cap & Trade] והמסחר בפליטות של האיחוד האירופי (ETS) עד 2030.

פליטות עקיפות הנגרמות מהפקת האנרגיה המשמשת בתהליך הייצור ייכללו גם בחישוב תכולת הפחמן של מוצר מיובא "בנסיבות מסוימות" שעדיין יש להבהיר.

מחיר מס הפחמן ייקבע בהתאם למחיר של תעודת קיזוז פחמן במערכת המסחר במכסת פליטות של האיחוד האירופי ETS. כיום המחיר של טונה פחמן במערכות הוא כ-90 אירו.

כיצד מס הגבולות ישפיע על התעשייה הישראלית?

מס גבולות פחמן באיחוד האירופי ישפיע כמובן על יצואנים ישראלים אשר לאחרונה דיווחנו על תחילת ההיערכות שלהם לנושא.

בדוח הכספי החציוני של בזן שפורסם לפני חודשים אחדים למשל, ציינה הקבוצה כי חברות הבת שלה - כרמל אולפינים וגדיב (יצרני חומר גלם לתעשיית הפלסטיק) - מייצאות מוצרים לאירופה וככל הנראה צפויות להיות מושפעות ממס הפחמן האירופי. בזן ציינה כי היא לומדת את החקיקה, היקף התחולה וההשפעה שעשויה להיות לה על מכירות מוצרי מפעליה באירופה.

מס פחמן בישראל

גם העברת החקיקה הישראלית של מס פחמן מנומקת בין היתר בכך שגם כך יצואנים ישראלים שלא ישלמו מס פחמן בארץ יידרשו לשלם אותו בגבולות אירופה, כך שעדיף להחיל מס פחמן בארץ ולהשאיר כאן את הכסף.

לפני כשנה וחצי אישרה ממשלת ישראל מתווה למס פחמן. אלא שהוא לא נכנס לתוקף, כנראה בשל חילוקי דעות בין משרדי הממשלה, התעשיינים ובעלי עניין נוספים.

משמעות הטלת מס פחמן ישראלי היא שהיצואנים הישראלים לאירופה יהיו פטורים, לפחות באופן חלקי, מתשלום מס פחמן באירופה.

התאחדות התעשיינים תומכת בהטלת מס פחמן ישראלי, אך במתכונת שונה מזו שהוצעה, שכוללת בין היתר מס גבולות בדומה למס האירופי כדי להגן על התעשייה הישראלית מתחרות לא הוגנת מול חברות שמייצרות במדינות שבהן לא מונהג מס פחמן.

לדברי המשרד להגנת הסביבה, מיסוי פחמן בישראל צפוי להביא להפחתה של כ-70% בפליטות גזי החממה עד 2050, זאת תוך השפעה זניחה על הצמיחה במשק. נוסף על כך, הפחתת פליטות גזי החממה באמצעות צמצום השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים תביא גם להפחתה בפליטות מזהמי אוויר מקומיים הפוגעים בבריאות התושבים, ותועלת זו מוערכת בכ-20 מיליארד שקל בשנת 2050.

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: