האיחוד האירופי אישר לאחרונה עדכונים והקלות בדירקטיבות העוסקות בדיווחי קיימות (CSRD) ובבדיקת נאותות סביבתית (CSDDD) של חברות. מטרת העדכון היא לצמצם את הנטל הרגולטורי עם דגש על חברות בינוניות וקטנות, שרבות מהן מקבלות כעת פטור מהחקיקה. בנוסף מנסים לפשט את הדיווחים באמצעות צמצום הדרישות.

כפי שדיווחנו, לפני כשנה פרסם האיחוד האירופי הצעה לעדכוני חקיקה נרחבים (Omnibus) המציעה לפטור חברות בינוניות וקטנות מעמידה ברגולציות שונות, לדחות את מועדי היישום של הרגולציות, לפשט את הרגולציה, להקל בביורוקרטיה (עם דגש על עסקים בינוניים וקטנים), לחזק את התחרותיות, ולעודד השקעות. הרגולציה חלה לא רק על חברות אירופיות, אלא גם על חברות זרות הפעילות באיחוד האירופי, בהן גם חברות ישראליות.

אף שהצעת עדכוני החקיקה עדיין נמצאת בדיונים, אישר האיחוד לאחרונה כמה עדכונים הנוגעים לדירקטיבות בנושא דיווחי קיימות ובדיקות נאותות של תאגידים: העדכונים מצמצמים מאוד את מספר החברות שעליהן תחול החקיקה, ורק חברות גדולות מאוד יהיו מחויבות לעמוד ברגולציה. לצד זה הפכו את אופן הדיווח לפשוט, ניתנו הקלות בהקיף הדיווח, נקבעו החרגות ונדחה מועד היישום של דירקטיבת CSDDD. 

לצד עדכון 2 הדירקטיבות האלה כוללת ההצעה גם תיקונים במנגנון מכס הפחמן על ייבוא (CBAM) ובטקסונומיית האקלים והסביבה ( .(EU taxonomy for sustainable activities

הקלות החקיקה האלה הן צעד חריג במגמות החקיקה של האיחוד האירופי בשני העשורים האחרונים, ואי-אפשר להתעלם ממועד פרסום ההצעה לעדכון החקיקה, לבין תחילת הקדנציה השנייה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. כזכור, כבר בימים הראשונים של הקדנציה הכריז טראמפ על כוונתו לצמצמם את הרגולציה הסביבתית מימי הנשיאים ג'ו ביידן וברק אובמה. הכרזותיו של טראמפ הובילו לקריאות באירופה לפעול גם כן לצמצום הרגולציה כדי שלא לפגוע בתחרות בין חברות אירופיות לחברות אמריקאיות.

לדברי עברי ורבין, מנכ"ל חברת גודוויז'ן Good Vision מקבוצת פאהן-קנה Grant Thornton, המלווה חברות בהיערכות לרגולציות האירופאיות השונות: "הדבר הוא חלק מתנועת מטוטלת טבעית לגמרי שנועדה לאזן קצת את העומס הרגולטורי. יחד עם זאת, אני מציע לזכור כי לבד מהרגולציה ישנם גורמים נוספים המשפיעים על האקוסיסטם, בהם המשקיעים והלקוחות שלעיתים מעמידים סט ציפיות גבוה אף יותר מזה של הרגולציה".

קישור לנוסח העדכונים שאושר בפרלמנט האיחוד האירופי בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. האיחוד האירופי מרכך ומצמצם את החקיקה הסביבתית, 29.5.2025
2. שיטת דיווח חדשה ומחייבת לדוחות קיימות תאגידית, 05.11.2023
3. אירופה מרחיבה את חובת הדיווח גם לחברות זרות, 24.10.2022
4. אירופה: דרישה לדיווח על טביעת רגל פחמנית של מוצרים מיובאים, 28.12.2022
5. החלה היערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן האירופי, 19.02.2022

הקלות בדיווחי קיימות תאגידיים CSRD

דירקטיבת CSRD (Corporate Sustainability Reporting Directive) בנושא דיווח קיימות תאגידית (אחריות תאגידית ESG) נכנסה לתוקפה באיחוד האירופי לפני כשנתיים, בתחילת שנת 2024.

CSRD מחליפה ומרחיבה את הדירקטיבה הקודמת בנושא (NFRD) ומטרתה לשפר את המידע שיש למשקיעים ולבעלי עניין אחרים בנוגע להשפעת פעילות חברות על בריאות הציבור והסביבה. למשקיעים היא מסייעת להעריך סיכונים פיננסיים והזדמנויות הנובעות משינויי אקלים וסוגיות סביבתיות וחברתיות.

עדכון החקיקה שאושר לפני כחודשיים מקל ומפשט את הוראות הדירקטיבה. אלה עיקר השינויים:

• צמצום מספר החברות החייבות דיווח: רק חברות המעסיקות יותר מ-1,000 עובדים ושיש להן נוסף על כך מחזור שנתי נטו יותר מ-450 מיליון €. המשמעות: החוק יחול על כ-6,000–7,500 באיחוד האירופי. (במקום כ-50,000 לפני העדכון). בנוסף, החקיקה תחול גם על חברות זרות שהמחזור השנתי שלהן באיחוד האירופי הוא גבוה מ-450 מיליון € וכן על חברות הבנות ועל הסניפים שלהן באיחוד האירופי שהמחזור השנתי שלהם גבוה מ-200 מיליון € באיחוד.

• חברות המעסיקות פחות מ-1,000 עובדים לא יחויבו לדווח והלקוחות הגדולים שלהם שכן נדרשים לדווח, לא יוכלו להעביר אליהן את האחריות להכנת הדוחות. חברות שאינן מחויבות בדיווח לא יצטרכו לספק לשותפים שלהן מידע מעבר למידע הנכלל בדיווחים הוולונטריים.
• דרישות הדיווח יפושטו מאוד ודיווח סקטוריאלי יהפוך לאופציונלי.
• כדי להקל על חברות החייבות בדיווח לעמוד בדרישות, יוקם פורטל דיגיטלי שיספק גישה לטפסים והנחיות המותאמים לדרישות הדיווח של האיחוד האירופי ושל המדינות החברות.
• חברות החזקה פיננסיות מוחרגות מהדירקטיבה.

דירקטיבת CSDDD: רק הגדולות יחויבו בבדיקת נאותות

גם דירקטיבת בדיקות הנאותות לקיימות תאגידית CSDDD (Corporate Sustainability Due Diligence Directive), שנכנסה לתוקפה בחודש יולי 2024, עודכנה.

הדירקטיבה מחייבת חברות גדולות לבצע בדיקת נאותות כדי לוודא שהן אינן פוגעות בזכויות אדם ואינן גורמות נזק סביבתי: לא רק בחברה עצמה בתוך גבולות האיחוד האירופי, אלא גם לאורך שרשרת הערך שלהן, כולל ספקים וקבלני משנה במדינות אחרות שייתכן שאין בהן רגולציה ואכיפה סביבתית או חברתית מספקת.

עיקרי השינויים בדירקטיבת אחריות תאגידית CSDDD (CS3D):

• הדירקטיבה תחול רק על חברות אירופיות גדולות המעסיקות יותר מ-5,000 עובדים ושהמחזור השנתי שלהן גבוה מ-1.5 מיליארד € וכן על חברות זרות בעלות אותו מחזור שנתי בפעילותן באיחוד האירופי.
• בוטלה החובה לגבש תוכניות מעבר לכלכלה בת קיימה.
• חברות שלא יעמדו בכללי הדירקטיבה יהיו חשופות לקנסות בגובה של עד 3% מהמחזור העולמי נטו של החברה.
• מועד היישום של הדירקטיבה נדחה ל-26 ביולי 2029.

מדוע האיחוד מרכך ומצמצם את החקיקה הסביבתית?

אי-אפשר להתעלם מכך שההצעה לעדכון החקיקה האירופית פורסמה זמן קצר אחרי תחילת הקדנציה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב.

כזכור, כבר בראשית הקדנציה השנייה שלו הכריז טראמפ על צעדים לצמצום הרגולציה הסביבתית שהובילו לקריאות של אנשי ציבור ובעלי חברות באירופה להקל את הרגולציה הסביבתית באירופה כדי שלא לפגוע בתחרותיות של המשק האירופי, מול זה האמריקאי.

ההצעה להקל את הרגולציה הסביבתית היא צעד חריג של האיחוד האירופי, כיוון שבעשורים האחרונים האיחוד רק הרחיב והחמיר את הרגולציה הסביבתית, ונחשב למוביל עולמי בתחום. דבר נוסף שמצביע על כך שמדובר בצעד חריג הוא שמדובר על עדכון של רגולציות חדשות יחסית שאושרו ב-5 השנים האחרונות, ושעברו תהליך חקיקה ממושך בטרם אושרו.

חשוב לזכור שתהליכי החקיקה באירופה הם ממושכים, אך אפשר לראות שכבר שנה לאחר פרסום ההצעה חלקים ממנה אושרו.

באיחוד האירופי אומרים שההצעה אמורה לחסוך למשק האירופי מיליארדי € ולעודד השקעות ציבוריות ופרטיות בהיקף של עשרות מיליארד €. עוד מדגישים באיחוד האירופי כי מדובר בצעד חשוב ליצירת סביבה עסקית נוחה יותר, שתסייע לחברות הפועלות באיחוד האירופי לצמוח, לחדש וליצור מקומות עבודה איכותיים.

---

מסמכים רלוונטיים: