המשרד להגנת הסביבה פרסם את הנוסח המעודכן של המתודולוגיה לחישוב מדד ההשפעה הסביבתית, לאחר שעברה סבב של הערות ציבור. מרבית ההערות לא התקבלו. אחת ההערות היחידות שקיבל המשרד הייתה לאפשר לחברות המדורגות במדד להגיב על הדירוג שקיבלו במשך 28 ימים – ולא 21 ימים כפי שהוצע בטיוטה.

כפי שדיווחנו לפני 3 חודשים, במתודולוגיה המעודכנת, שיטת חישוב הניקוד השתנתה לעומת העבר הן בנוגע למתן ניקוד שלילי בעקבות הפרות סביבתיות והן בנוגע לניקוד חיובי לחברות שיאמצו את מנגנון "שעת האפס" להפחתת פליטת גזי חממה.

מאז שנת 2010, מדד ההשפעה הסביבתית מדרג את החברות בעלות ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר באמצעות שיקלול 3 סוגי נתונים:

1. רמת הסיכון וההשפעה הסביבתית הישירה: כמות הפליטות, רמת הסיכון של היתר הרעלים, קירבה לאזורים בעלי רגישות הידרולוגיות ועוד
2. רמת הציות להוראות סביבתיות: כמות וחומרת הפרות חוקי סביבה
3. דיווח וניהול וולונטרי סביבתי: צעדים מסוימים שמעניקים נקודות זכות

במסגרת המדד מדורגות כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה או חברות ממשלתיות, אשר בבעלותן מתקן או מפעל שמדווח במפל"ס. לאותם 50 חברות, יש בהתאמה כ-125 מפעלים הכלולים במדד. בשנים האחרונות פורסם גם מדד עבור מאות תחנות דלק, אך הן הוסרו מהמדד במתודולוגיה החדשה.

כתבות רלוונטיות:

1. מסתמן: שינויים במדד ההשפעה הסביבתית, 26.12.2022
2. מדד ההשפעה הסביבתי לשנת 2019, 20.10.2021
3. מצגת מדד ההשפעה הסביבתי 2018, המשרד להגנ"ס 07.2020
4. מנגנון חדש לאיפוס פליטות גזי חממה, 27.10.2022
5. מידע נוסף על דיווח סביבתי | infospot

אלה עיקרי המתודולוגיה המעודכנת

כמעט בכל שנה מתבצעים שינויים באופן חישוב הניקוד (מתודולוגיה) של המדד הסביבתי, דבר שמקשה על השוואת הדירוג של החברות בין השנים. כפי שדיווחנו לפי 3 חודשים, אלה עיקרי השינויים במתודולוגיה החדשה (למידע המלא יש לעיין במסמך המקורי – קישור בתחתית הידיעה):

• הסרת תחנות הדלק: המשרד להגנת הסביבה לא סיפק הסבר להפסקת דירוג מידת ההשפעה הסביבתית של תחנות הדלק. מדובר בכ-700 תחנות שדורגו בשנים קודמות בשיטת חישוב ייחודית להן ובמדד הבא לא ידורגו.

• ניקוד שלילי - אכיפה: ניקוד שלילי בגין איחור או היעדר דיווח, או בגין איחור או היעדר ניטור יינתן רק במקרים שבהם ננקטה פעולת אכיפה. ביתר המקרים (פליטות אסורות לסביבה, עבודה ללא היתר סביבתי מתאים, הפרת דרישות תשתית ותפעול) יינתן ניקוד שלילי גם אם לא בוצעה אכיפה.

• ניקוד שלילי – הפרה מתמשכת: בגין הפרות סביבתיות שבוצעו ב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לפרסום המדד, מקדם השנה ייקבע לפי המשך של ההפרה בכל שנת המדד בנפרד במידה וההפרה נמשכה על פני מספר שנים. כלומר, חישוב הניקוד השלילי שניתן על הפרה סביבתית מתמשכת יהיה לפי פרק הזמן היחסי של ההפרה בכל שנת הפרה, ולא לפי שנת סיום ההפרה בלבד (או שנת המדד – במקרה שלא הסתיימה ההפרה).

• ניקוד שלילי – דירוג לפי חומרת פליטה אסורה: הוסרו הקריטריונים ש"מזכים" בניקוד שלילי בגין פליטות אסורות לסביבה. הקריטריונים למעשה יצרו מדרג של עבירות חמורות פחות ויותר, ונוקדו על פי רמת החומרה. אך במסמך החדש בוטל המדרג, ועבירה של "פליטה/העברה/הזרמה אסורה" תקבל 30 נקודות שליליות, ללא תלות במידת המסוכנות של החומרים שנפלטו או בכמותם, כמו עד היום, שבחלק מהמקרים הניקוד השלילי הסתכם ב-5 נקודות בלבד.
• ניקוד שלילי - הוספת מדרגת ניקוד למתן צו שיפוטי – נוסף מקדם אכיפה ל"צו שיפוטי" - 1.4 בטיוטה המוצעת. כלומר, במקרה שבו מפעל קיבל צו שיפוטי בשל הפרה סביבתית, הוא יקבל ניקוד שלילי. עד היום האפשרות של 'צו שיפוטי' לא הופיעה במתודולוגיה של המדד.
• ניקוד שלילי - החמרה עבור עבירות מסוימות: בעבר, עבודה ללא רישיון או היתר "זיכתה" ב-20 נקודות עבור הפרה של חצי שנה. החל מהמדד הבא היא "תזכה" ב-30 נקודות עבור זמן הפרה של 3 חודשים בלבד.
• ניקוד חיובי: במסמך החדש יוכרו לטובה ולחיוב גם מפעלים שהתחייבו לפעול במסגרת מנגנון שעת האפס. מדובר במנגנון שהושק לפני מספר חודשים והוא מציע לחברות להתחייב להכין וליישם תוכנית להפחתת פליטות במטרה לאפס את הפליטות עד שנת 2050.

רוב הערות הציבור לא התקבלו

לצד פרסום הנוסח הסופי של המתודולוגיה ההמעודכנת, המשרד להגנת הסביבה פרסם את המענה שלו להערות ציבור שקיבל בתגובה לטיוטה שפורסמה לפני 3 חודשים.

אחת ההערות היחידות שהמשרד קיבל ואישר נגעה למשך הזמן שיינתן לחברות המדורגות להגיב על הניקוד שקיבלו לפני פרסום המדד לציבור. בשנים קודמות משך הזמן היה 28 ימים. בטיוטה שפורסמה בדצמבר האחרון הוצע לקצר את הזמן ל-21 ימים. בעקבות כך, המשרד קיבל הערה לפיה יש להותיר לחברות זמן תגובה של 28 ימים – וקיבל את ההערה.

מנגד, הערות אחרות לא התקבלו. אחת מהן, שביקשה "לנרמל" את תוצאות החברה המדורגת לפי גודלה ולפי מידת הפיקוח (מספר סיורים והיתרים), זכתה להתנגדות המשרד להגנת הסביבה. המשרד הסביר שמטרת המדד היא למדוד את ההשפעה הסביבתית של חברות ואת הסיכון הנשקף מהן, כך שלא משנה כמה פעמים הן עברו סיור פיקוח מוצלח. גם חברה שעברה בהצלחה סיורים כאלה, יכולה לזהם את הסביבה באירוע ספציפי באופן משמעותי – ועל כך היא תנוקד ללא קשר לגודלה, לכמות הסיורים והביקורות שעברו בהצלחה וכמות ההיתרים שבידה.

המשרד הוסיף כי לשם מתן מידע מלא, הוא מציין לצד כל חברה מדורגת את מספר האתרים שבגינם קיבלה ניקוד ולגבי כל מתקן את פירוט הניקוד שלו.

הערה אחרת שקיבל המשרד גרסה שיש להסיר אירועים שהתרחשו במועד מוקדם יותר מהשנה המדווחת במדד. נזכיר כי המתודולוגיה קובעת כי חישוב הניקוד השלילי שיינתן על הפרה סביבתית יתייחס ל-3 השנים הקלנדריות שקדמו לפרסום המדד. החישוב יתבצע לפי פרק הזמן היחסי של ההפרה בכל שנת הפרה, ולא לפי שנת סיום ההפרה בלבד (או שנת המדד – במקרה שלא הסתיימה ההפרה). להערה לפיה יש להסיר מהמדד אירועים שהתרחשו לפני השנה המדווחת במדד, המשרד השיב שהתייחסות לשנה אחת בלבד עלולה להביא למצב שבו הדירוג לא משקף את ההתנהלות האמיתית של החברה, לטוב ולרע.

המשרד הוסיף כי דירוג המתייחס ל-3 שנים מעניק תמונה אמיתית ומלאה לגבי התנהלות החברה, תמונה ששוללת או מצמצמת אירועים אקראיים, ומאפשר לחברה ששיפרה את התנהלותה לשפר את מיקומה וציונה בדירוג. משום כך עמדת המשרד היא שהתייחסות ל-3 שנים בדירוג יוצרת איזון נכון ואין לשנותה.

הערה נוספת שקיבל המשרד להגנת הסביבה על טיוטת המתודולוגיה ביקשה להוריד מחישוב הניקוד את המרכיב "מיקום רגיש" משום שלרוב מפעל לא יכול להעתיק את מקומו, ובמשך השנים יכולים להתקרב אליו רצפטורים ציבוריים. לכך השיב המשרד כי קריטריון של מיקום אינו מייצג את התנהלותה הסביבתית של החברה, אלא את מידת הסיכון הנובעת מקרבה לשימושים רגישים. המדד מפרט עבור מה קיבלה החברה ניקוד שלילי, כך שיהיה ברור שזה לא בשל התנהלות סביבתית לא טובה אלא בשל מיקומה הרגיש.

האם מדד ההשפעה הסביבתית רלוונטי?

המטרה הראשית המוצהרת של מדד ההשפעה הסביבתית הוא לתת מידע למשקיעים פיננסיים על רמת הסיכון הסביבתי של חברות ציבוריות, כדי שיוכלו לשקלל זאת בהחלטות ההשקעה שלהם.

בשנים האחרונות המדד מתפרסם באיחור ניכר, המדד של שנת 2020 טרם פורסם, למרות שחלפו  יותר משנתיים מסיום השנה האזרחית ויותר משנה וחצי לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברות הנבחנות בו – דבר הפוגע ברלוונטיות שלו.

בשנת 2020 המשרד להגנת הסביבה הסביר כי העיכוב בפרסום המדד נובע מאי היציבות הפוליטית שלא אפשרה לו להתקשר עם הספקים שמסייעים לו להכין את המדד. כידוע, היציבות הפוליטית לא השתפרה מאז. מועד הפרסום המאוחר מעלה סימני שאלה לגבי הרלוונטיות של המדד למשקיעים.

נקודה נוספת שמציבה את רלוונטיות המדד הסביבתי בסימן שאלה נוגעת לחשיפה שמקבלים מרבית האירועים הסביבתיים בזמן אמת. רוב המשקיעים יודעם בזמן אמת על מפגעי סביבתיים או אירועי אכיפה סביבתית משמעותיים שמתרחשים בחברות הנסחרות בבורסה, כגון אירוע הדליפה בנחל אשלים, האכיפה בבז"ן והשימוש המופחת בפחם בחברת החשמל, ולכן לא בטוח אם המדד הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה מחדש להם.

בעיה אחרת היא שכמעט בכל שנה מתבצעים שינויים באופן חישוב הניקוד (מתודולוגיה) של המדד הסביבתי, דבר שמקשה על השוואה בין השנים. למשל, במדד האחרון שפורסם ב-2020 נעשו שינויים במתודולוגיה וכעת פורסמה מתודולוגיה חדשה.

בשורה התחתונה, כלל לא בטוח שלמדד הסביבתי במתכונתו הנוכחית יש השפעה כלשהי על הבורסה ועל החלטות ההשקעה בעת הזאת ולא זכורות תנודות של מניות בעקבות פרסום המדד.

אך יש עוד 2 מטרות משניות מוצהרות למדד שייתכן שנענות – הראשונה - להעניק מידע חיוני למשקיע הערכי, המעוניין להימנע מהשקעה בחברות בעלות ביצועים סביבתיים שליליים מסיבות ערכיות אתיות. מטרה משנית נוספת - הנעת החברות המדורגות בו לפעול להקטנת השפעתן על הסביבה.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. המתודולוגיה המעודכנת למדד ההשפעה הסביבתית,  המשרד להגנת הסביבה, 03.2023
2. מענה להערות הציבור, המשרד להגנת הסביבה, 03.2023

 חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: