המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטה להערות הציבור של עדכון המתודולוגיה למדד ההשפעה הסביבתית של חברות תעשייה המתפרסם מדי שנה.

הטיוטה מציעה לערוך שינויים בשיטת חישוב הניקוד השלילי שיינתן לחברות בשל הפרות סביבתיות, ומנגד להוסיף נקודות זכות לחברות שיתחייבו למנגנון "שעת האפס" להפחתת פליטות גזי חממה שהושק לפני חודשיים. בעדכון המוצע הוסרה מדידת ההשפעה הסביבתית של תחנות דלק – ונותרו רק 50 חברות התעשייה.

מאז שנת 2010, מדד ההשפעה הסביבתית מדרג את החברות בעלות ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר באמצעות שיקלול 3 סוגי נתונים:

1. רמת הסיכון וההשפעה הסביבתית הישירה: כמות הפליטות, רמת הסיכון של היתר הרעלים, קירבה לאזורים בעלי רגישות הידרולוגיות ועוד
2. רמת הציות להוראות סביבתיות: כמות וחומרת הפרות חוקי סביבה
3. דיווח וניהול וולונטרי סביבתי: צעדים מסוימים שמעניקים נקודות זכות

במסגרת המדד מדורגות כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, או חברות ממשלתיות, אשר בבעלותן מתקן או מפעל שמדווח במפל"ס. בהתאם לכך כ-125 מפעלים כלולים במדד. בשנים האחרונות פורסם גם מדד עבור מאות תחנות דלק, אך כאמור בטיוטה החדשה מוצע להסיר את החלק הזה.

כמעט מדי שנה מתבצע שינוי באופן חישוב הניקוד (מתודולוגיה) של המדד הסביבתי, דבר שמקשה על השוואה בין השנים.

המידע במדד נועד לכאורה לסייע למשקיעים להתחשב בסיכונים סביבתיים בעת קבלת החלטה על השקעה, אולם הרלוונטיות של המדד למשקיעים מוטלת בספק, בין היתר בשל פרסום הנתונים באיחור רב (המדד על נתוני 2020 טרם פורסם!)

אפשר להגיש הערות לטיוטה עד לתאריך 11.1.2023. באמצעות אתר המשרד להגנ"ס.

כתבות רלוונטיות:

1. מדד ההשפעה הסביבתי לשנת 2019, 20.10.2021
2. מצגת מדד ההשפעה הסביבתי 2018, המשרד להגנ"ס 07.2020
3. מנגנון חדש לאיפוס פליטות גזי חממה, 27.10.2022
4. מדד ההשפעה הסביבתי: כלי פיננסי למשקיע או כלי תקשורתי? 16.10.2018
5. מידע נוסף על דיווח סביבתי | infospot

אלה השינויים העיקריים במדד ההשפעה הסביבתית

בטיוטה שמפורסמת כעת מוצעים שינויים כאלה ואחרים הנוגעים בעיקר לאופן הניקוד של המפעלים.

להלן עיקרי השינויים המוצעים (למידע המלא יש לעיין במסמך המקורי – קישור בתחתית הידיעה):

• הסרת תחנות הדלק: המשרד להגנ"ס לא מספק הסבר להצעתו להפסיק לדרג את מידת ההשפעה הסביבתית של תחנות הדלק. מדובר בכ-700 תחנות שדורגו בשנים קודמות בשיטת חישוב ייחודית להן.
• קיצור זמן התגובה שניתן למפעלים להגיב על הדירוג שלהם לפני שהוא מתפרסם לציבור. מ-28 ימים ל-21.

• ניקוד שלילי - אכיפה: ניקוד שלילי בגין איחור או היעדר של ניטור או דיווח יינתן רק במקרים בהם ננקטה פעולת אכיפה. ביתר המקרים (פליטות אסורות לסביבה, עבודה ללא היתר סביבתי מתאים, הפרת דרישות תשתית ותפעול) יינתן ניקוד שלילי גם אם לא בוצעה אכיפה.

• ניקוד שלילי – הפרה מתמשכת: בטיוטה מוצע שבגין הפרות סביבתיות שבוצעו ב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לפרסום המדד, מקדם השנה ייקבע לפי המשך של ההפרה בכל שנת המדד בנפרד במידה וההפרה נמשכה על פני מספר שנים. כלומר, חישוב הניקוד השלילי שניתן על הפרה סביבתית מתמשכת יהיה לפי פרק הזמן היחסי של ההפרה בכל שנת הפרה, ולא לפי שנת סיום ההפרה בלבד (או שנת המדד – במקרה שלא הסתיימה ההפרה).

• ניקוד שלילי – דירוג לפי חומרת פליטה אסורה: מוצע להסיר את הקריטריונים ש"מזכים" בניקוד שלילי בגין פליטות אסורות לסביבה. הקריטריונים למעשה יצרו מדרג של עבירות חמורות פחות ויותר, ונוקדו על פי רמת החומרה. אך במסמך החדש בוטל המדרג, ועבירה של "פליטה/העברה/הזרמה אסורה" תקבל 30 נקודות שליליות, ללא תלות במידת המסוכנות של החומרים שנפלטו או בכמותם, כמו בנוסח הנוכחי, שבו בחלק מהמקרים הניקוד השלילי מסתכם ב-5 נקודות בלבד.
• ניקוד שלילי - הוספת מדרגת ניקוד למתן צו שיפוטי – נוסף מקדם אכיפה ל"צו שיפוטי" - 1.4 בטיוטה המוצעת. כלומר, במקרה שבו מפעל קיבל צו שיפוטי בשל הפרה סביבתית, מוצע לתת לו ניקוד שלילי לעומת המצב כיום שהאפשרות של 'צו שיפוטי' לא מופיעה.
• ניקוד שלילי - החמרה עבור עבירות מסוימות: עבודה ללא רישיון או היתר בעבר "זיכתה" ב-20 נקודות עבור הפרה של חצי שנה. לפי הטיוטה, היא "תזכה" ב-30 נקודות עבור זמן הפרה של 3 חודשים בלבד.
• ניקוד חיובי: במסמך החדש יוכרו לטובה ולחיוב גם מפעלים שהתחייבו לפעול במסגרת מנגנון שעת האפס. מדובר במנגנון שהושק לפני חודשיים והוא מציע לחברות להתחייב להכין וליישם תוכנית להפחתת פליטות במטרה לאפס את הפליטות עד שנת 2050.

האם מדד ההשפעה הסביבתית רלוונטי?

המטרה הראשית המוצהרת של מדד ההשפעה הסביבתית הוא לתת מידע למשקיעים פיננסיים על רמת הסיכון הסביבתי של חברות ציבוריות, כדי שיוכלו לשקלל זאת בהחלטות ההשקעה שלהם.

בדרך-כלל המדד מתפרסם בחודשים ספטמבר או אוקטובר, כ-10 חודשים לאחר סיום השנה האזרחית וכחצי שנה לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברות הנבחנות בו – דבר הפוגע ברלוונטיות שלו. בשנים האחרונות חל עיכוב רב נוסף במועד הפרסום.

בשנת 2020 המשרד להגנ"ס הסביר כי העיכוב נבע מאי היציבות הפוליטית שלא אפשרה לו להתקשר עם הספקים שמסייעים לו להכין את המדד. כידוע, היציבות הפוליטית לא השתפרה מאז. גם כעת, בפתחה של שנת 2023, המדד עבור שנת 2020 טרם פורסם. מועד הפרסום המאוחר מעלה סימני שאלה לגבי הרלוונטיות של המדד למשקיעים.

נקודה נוספת שמציבה את רלוונטיות המדד הסביבתי בסימן שאלה נוגעת לחשיפה שמקבלים מרבית האירועים הסביבתיים בזמן אמת. רוב המשקיעים יודעם בזמן אמת על מפגעי סביבתיים או אירועי אכיפה סביבתית משמעותיים שמתרחשים בחברות הנסחרות בבורסה, כגון אירוע הדליפה בנחל אשלים, האכיפה בבז"ן והשימוש המופחת בפחם בחברת החשמל, ולכן לא בטוח אם המדד הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה מחדש להם.

בעיה אחרת היא שכמעט בכל שנה מתבצעים שינויים באופן חישוב הניקוד (מתודולוגיה) של המדד הסביבתי, דבר שמקשה על השוואה בין השנים. למשל, במדד האחרון שפורסם ב-2020 נעשו שינויים במתודולוגיה וכעת מוצעת טיוטת שינויים חדשה.

בשורה התחתונה, כלל לא בטוח שלמדד הסביבתי במתכונתו הנוכחית יש השפעה כלשהי על הבורסה ועל החלטות ההשקעה בעת הזאת ולא זכורות תנודות של מניות בעקבות פרסום המדד.

אך יש עוד 2 מטרות משניות מוצהרות למדד – הראשונה - להעניק מידע חיוני למשקיע הערכי, המעוניין להימנע מהשקעה בחברות בעלות ביצועים סביבתיים שליליים מסיבות ערכיות אתיות. מטרה משנית נוספת - הנעת החברות המדורגות בו לפעול להקטנת השפעתן על הסביבה.

הניקוד במדד הסביבתי: חלקו קבוע ולא ניתן לשינוי

בנוגע למטרה המשנית של עידוד חברות להפחית את השפעתם הסביבתית, חשוב להזכיר כי חלק מהניקוד השלילי ניתן בגין גורמים שלמפעל קשה לשנות או שאין ביכולתו, כמו חומרי גלם שאין להם תחליף שמעניקים ניקוד שלישי בגלל רמת הסיכון של היתר הרעלים, או המיקום הרגיש של מבנה המפעל – לרוב בשל קרבתו לאוכלוסייה או אזור רגישות הידרולוגי או אקולוגי.

זאת אומרת, גם מפעל עם אפס הפרות סביבתיות, עדיין צפוי לקבל ניקוד שלילי מדי שנה רק בשל אופי הפעילות שלו והמיקום שלו.

המשרד להגנת הסביבה נתן מענה חלקי לסוגיה הזו בפרסום המדד הקודם אז פרט עבור מה נקבע למפעל ניקוד שלילי – אי ציות, שימוש בחומרים מסוכנים, פליטות לאוויר, מיקומו הרגיש). כך ניתן היה להפריד בין רמת הביצועים הסביבתיים לבין הנתונים האובייקטיביים ההתחלתיים.

---

מסמכים רלוונטיים: