המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר את דוח המפל"ס - מרשם פליטות לסביבה (PRTR) לשנת 2025, זו השנה ה-14 ברציפות. דוח המפל"ס כולל דיווח של 566 מפעלים ומתקנים בארץ המהווים מקורות פליטה משמעותיים. המתקנים דיווחו על הפליטות שלהם לסביבה, כולל על כמות הפליטות לאוויר, הזרמת מזהמים לים ולשפכים, כמות פסולת ורמת צריכת אנרגיה ומים.

דוח המפל"ס מציין בנפרד גם את נתוני "מצאי הפליטות הלאומי" המעודכנים לשנת 2025. נתונים אלה מסכמים את סך פליטת המזהמים לאוויר ממקורות פליטה נוספים שלא מדווחים במפל"ס: תחבורה, כלי שיט, שריפת פסולת עירונית, שריפת פסולת חקלאית, שריפת עץ בקמינים, ועוד. בעת קריאת הכתבה, חשוב לשים לב היכן הנתונים עוסקים במפל"ס, והיכן במצאי.

אחת המגמות הבולטות בעשור האחרון, שבולטת במיוחד השנה, היא התרומה של הפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל להפחתת פליטות מזהמים. בשנת 2025 הופחת השימוש בפחם ב-33%, מה שתרם להפחתה של 49%(!) בפליטות תחמוצות הגופרית במצאי, הפחתה של 13% בתחמוצות חנקן, והפחתות נוספות במזהמים אחרים.

למרות זאת, באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל לא מסתפקים בכך ומזכירים שהשימוש בפחם נמשך: "גם בשנת 2025 תחנת הכוח אורות רבין היא המפעל המזהם בישראל. מדובר בנתון חמור שממחיש את המחיר הבריאותי הכבד שהציבור ממשיך לשלם כל עוד יחידות 1–4 הפחמיות והמיושנות ממשיכות לפעול". התגובה המלאה בסוף הכתבה.

מגמה רב-שנתית מעניינת נוספת, שהמשיכה להתחזק השנה, היא גידול של מספר המדווחים למפל"ס במחוז דרום, וצמצום שלהם במחוזות גדולים אחרים (חיפה, צפון ומרכז). מאז שנת 2016 גדל מספר המדווחים בדרום ב-20%.

כמו בשנה שעברה, גם השנה מורגשת ההשפעה המשמעותית של שינוי שיטות החישוב והמדידה של הפליטות. הפעם נרשם שינוי משמעותי (גידול) בפליטות מתחבורה כבישית בעקבות שינוי שיטת החישוב, שינוי משמעותי (גידול) בפליטות חומרים מסרטנים מביוגז במטמנות, וכדאי לשים לב גם להסבר שמוצג בהמשך על אופן החישוב של שריפות פסולת עירונית, המהוות מקור פליטה משמעותי לפי המצאי.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסם עדכון ההוראות לחישוב הפליטות למפל"ס, 31.12.2025
2. מפל"ס 2024: עלייה בפליטת חומרים מסרטנים, 28.08.2025
3. ירידה במיחזור פסולת עירונית ופסולת מסוכנת, 1.9.2024
4. מפל"ס 2023: העדכונים בשיטות החישוב גנבו את ההצגה, 29.08.2024
5. למידע נוסף על דיווחי מפל"ס | infospot

שינויים בשיטות החישוב ממשיכים להקפיץ את התוצאות

בשנים האחרונות, שינויים בשיטות החישוב של פליטות לאוויר מסוגי פעילויות מסוימים, גרמו לשינויים משמעותיים בסך הפליטות. גם בדוח הנוכחי של נתוני שנת 2025, יש שינויים כאלה. הנה כמה שחשוב להכיר.

בדיווחי 2025 הובאו בחשבון שינויים בשיטת החישוב לפליטות מכלי רכב (חישוב פליטות קרות כאשר המנוע טרם הגיע לטמפרטורה מיטבית, פליטות שחיקה של של צמיגים/כביש/בלמים, נכללו לראשונה סוגי רכב שאינם שכיחים), שהביאו לגידול משמעותי בפליטות של מגוון מזהמים, אך השינוי היה משמעותי במיוחד במאזן הפליטות של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית.

נושא נוסף שכדאי להכיר הוא אופן חישוב הפליטות משריפות פסולת עירונית במצאי הפליטות, שמהווה השנה 37% מפליטות החומרים המסרטנים, 17% מפליטות החלקיקים הנשימים PM10, ו-23% מפליטות החלקיקים הנשימים PM2.5. אמנם שיטת החישוב לא השתנתה, אך הפליטות מפעילות זו הופחתו השנה באופן משמעותי – 13% בהשוואה לשנה שעברה. מתברר שהפליטות האלה מחושבות לפי מספר אירועי שריפות הפסולת לפי נתוני כבאות והצלה. כיוון שהמספר הזה הצטמצם בשנת 2025 ב-13%, גם הפליטות הצטמצמו בשיעור זהה. לא ברור עד כמה החישוב אכן מייצג את הפליטות משריפות פסולת עירונית, הן מבחינת כמות השריפות, הן מבחינת כמות הפסולת הנשרפת, והן הרכב הפסולת ובהתאם לכך סוג המזהמים שנפלטים.

שינוי בזהות המדווחים: פחות מפעלים, יותר לולים

בשנת 2025, 566 מפעלים דיווחו למפל"ס, בהשוואה ל-560 מפעלים בשנה הקודמת. השינוי במספר המדווחים אינו משמעותי ולא מלמד אותנו הרבה. אך ניתוח רב-שנתי של מספר וסוג המפעלים/מתקנים המדווחים למפל"ס, מצביע על מגמות מתונות אך מעניינות.

הדיווחים למפל"ס החלו בשנת 2012, ועד שנת 2016 היה גידול במספר המדווחים, בזכות פעילות אכיפה ופיקוח נגד מפעלים שלא דיווחו מסיבות שונות. לאחר שנת השיא 2016, שבה היו 583 מדווחים, חלה ירידה מתונה במספר המדווחים, שהגיע לשפל בשנה שעברה (2024) עם 560 מדווחים. כאמור, השנה חלה עלייה במספר המדווחים ל-566.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, מפעלי התעשייה מהווים פחות משליש ממדווחי המפל"ס, לצד כשליש מהמדווחים ששייכים לענף החקלאות (לולים, בריכות דגים, חזיריות), ושליש נוסף של אתרי סילוק או טיפול בפסולת ושפכים. נוסף עליהם יש קבוצה רביעית קטנה של מתקני ייצור חשמל.

מספר המדווחים למפל"ס לפי ענפים

להגדלה לחצו כאן

כפי שדיווחנו גם בשנה שעברה, יש ירידה של כ-12% ב-9 השנים האחרונות (2017-2025) במספר מפעלי התעשייה שמדווחים למפל"ס (לא כולל חקלאות, פסולת, שפכים, תחנות כח). במשך השנים, כ-22 מפעלי תעשייה הפסיקו לדווח עקב סגירה או הפחתת פעילות, בהם: חיפה כימיקלים, שמן תעשיות שמנים בחיפה, מלט הרטוב, פיניצה בנוף הגליל, מפעל הסיד שפיה, ומפעל המתכת מטל-טק בנאות חובב.

אם נסתכל על הדוח הנוכחי, בשנת 2025 היו 17 מתקנים שהתחילו לדווח לראשונה למפל"ס: 3 תחנות כוח (אתגל אשדוד, מתקן התפלה אשדוד, חוות שרתים במודיעין), מטמנת פסולת יבשה נאות חובב, מתקן התפלה שורק, ו-12 לולים. במקביל היו 7 מתקנים שנסגרו או הפסיקו לדווח, ו-3 מפעלי ייצור קרטון שהפסיקו לדווח בשל שינוי הגדרות של 'ייצור קרטון'. במקביל היו 17 מפעלים שלא דיווחו למרות שהיו צריכים, ותשקל אכיפה נגדם: 7 תחנות מעבר פסולת, 6 לולים, 2 חזיריות, מפעל אספלט ומפעל דטרגנטים.

המתקנים המדווחים עוברים למחוז דרום

מגמה מעניינת נוספת, שהמשיכה להתחזק בשנת 2025, היא מעבר של מדווחים למפל"ס למחוז דרום. ב-9 השנים האחרונות (2016-2025) חלה עלייה בשיעור של 20% במספר המדווחים במחוז דרום (בעיקר תחנות כוח, תחנות מעבר לפסולת, ולולים), ובמקביל הפחתה של מספר המדווחים במחוזות הגדולים צפון (ירידה של 20%), חיפה (ירידה של 20%), מרכז (ירידה של 10%). בשנת 2025 נרשמה קפיצה נוספת בשיעור של 10% במספר המדווחים במחוז דרום. כך זה נראה בתרשים:

מספר המדווחים למפל"ס לפי מחוזות

להגדלה לחצו כאן

חומרים מסרטנים במצאי: הפחתה מתונה בזכות פחות שריפות

פליטת החומרים המסרטנים פחתה בשנת 2025 ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת, לפי מצאי הפליטות. עיקר ההפחתה נובעת בזכות צמצום שריפות פסולת עירונית (פירוט על אופן החישוב מפורט לעיל). ועדיין, שריפות שונות (פסולת עירונית, חקלאית צמחית, עץ לחימום בקמינים ביתיים) אחראיות ל-75% מפליטת החומרים המסרטנים בשנת 2025, מספר זהה לשנה שעברה.

לאחר מכן התחבורה (כבישית, שייט, צמ"ה תחנות דלק) אחראית ל-20% מפליטות החומרים המסרטנים. יתר הגורמים: תעשייה, ייצור חשמל, מט"שים ומטמנות אחראים יחד לכ-7%.

פליטה של חומרים מסרטנים בשנת 2025 [טון] – מצאי

להגדלה לחצו כאן

חומרים מסרטנים במפל"ס: עלייה של 450% ממטמנות ומט"שים ב-3 שנים

המדווחים במפל"ס הם רק חלק קטן מפליטות החומרים המסרטנים במצאי הפליטות, וזאת למרות שבמפל"ס מדווחים 38 חומרים מסרטנים, ובמצאי רק 9 כאלה. אך עדיין מעניין לעקוב אחר נתוני המפל"ס משום שהם מדויקים יותר, ומשויכים למפעלים וענפי פעילות ספציפיים.

בקרב מדווחי המפל"ס חלה עלייה בשיעור של 23% בשנת 2025 בהשוואה לשנה שעברה. כמו בשנתיים הקודמות, מרבית העלייה בגלל עדכון שיטת החישוב, הפעם מדובר בפליטות ביוגז במטמנות פסולת עירונית, שגרמה לעלייה שנתית בשיעור של 47% בפליטות החומרים המסרטנים ממטמנות. במקביל, הטיפול בקרקעות המזוהמות באתר אלקטרוכימיות בעכו, תרם גם היא לעלייה משמעותית של פליטות חומרים מסרטנים.

ב-3 שנים האחרונות פליטת החומרים המסרטנים ממטמנות וממט"שים (ביו-גנרטורים) קפצה מכ-20 טון בשנה, לכ-90 טון, בעקבות שינויים בשיטת החישוב, והם אחראים ל-60% מפליטות החומרים המסרטנים במפל"ס.

פליטה של חומרים מסרטנים לפי שנים [טון] – מפל"ס

להגדלה לחצו כאן

תחמוצות גופרית SOx הפחתה של 49% (!) מצמצום השימוש בפחם

בפליטות של תחמוצות גופרית Sox במצאי הפליטות לשנת 2025 נרשמה הפחתה חריגה בשיעור של 49%, בשל הפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל ב-33%, בהשוואה לשנה הקודמת. מרבית ההפחתה בשימוש בפחם נבעה מהפסקת השימוש השוטף ביחידות הפחמיות הישנות והמזהמות 1-4 בתחנת הכח אורות רבין בחדרה, והמעבר שלהן ל'שימור חם'.

בהתאם לכך, ייצור החשמל כבר לא מקור הפליטה העיקרי לתחמוצות גופרית בישראל, תרומתו ירדה מ-63% בשנה הקודמת ל-40% בשנת 2025. ואילו התעשייה עלתה ל-42% בהשוואה ל-26% בשנה הקודמת.

פליטת תחמוצות גופרית לשנת 2025 [טון, אחוזים] – מצאי

אם מתמקדים רק בנתונים המפל"ס (בלי המצאי) אז מתברר כי מאז שנת 2012 ועד שנת 2025 חלה ירידה של 94% בפליטת תחמוצות גופרית בקרב המדווחים במפל"ס. כאשר בשנת 2025 חלה הפחתה של 58% ביחס לשנה הקודמת, בזכות הפחתת השימוש בפחם. במקביל, הפחתת פליטות תחמוצות גופרית תחנת הכוח הפחמית רוטנגבר באשקלון פחות ב-99% מאז שנת 2012.

תחמוצות חנקן NOx: הפחתה של 13%. פחות פחם, פחות שריפות

פליטות תחמוצות חנקן NOX הן תוצאה של שריפת דלקי מחצבים (פחם, מזוט, סולר, בנזין, גז). לפי מצאי הפליטות, בשנת 2025 חלה ירידה של 13% בפליטת תחמוצות חנקן ביחס לשנה הקודמת, רובה בזכות הפחתת פליטות מייצור חשמל, משריפות, ומכלי שייט בנמלים.

אך ההפחתה היא יותר משמעותית, משום שהשינויים שבוצעו השנה בשיטת החישוב של פליטות מתחבורה כבישית גרמו לגידול של 15% בפליטות תחמוצות חנקן. כלומר, ללא עדכון שיטת החישוב, הייתה נרשמת השנה הפחתה כוללת של 28% של מזהם זה.

כתוצאה מעדכון שיטת החישוב, התחבורה הכבישית הפכה להיות גורם הפליטות המוביל של תחמוצות חנקן בישראל עם 26% (בהשוואה ל-17% בשנה שעברה), ובמקביל חלקו של ייצור החשמל בפליטות ירד באופן משמעותי ל-23% (בהשוואה ל-34% בשנה הקודמת). מפעלי התעשייה גרמו ל- 17% מפליטות תחמוצות החנקן.

סה"כ מגזר התחבורה (כביש, רכבת, שייט, צמ"ה) היה אחראי לכ-55% מפליטות תחמוצות החנקן בשנת 2025.

זה המקום להזכיר שבשנה שעברה (2024) חלה ירידה של 19% בפליטת תחמוצות חנקן ביחס לשנה הקודמת, רובה בזכות עדכון שיטת החישוב של פליטות כלי צמ"ה שתרמה את מרבית ההפחתה (70%). כלומר, עדכון שיטות חישוב הפליטות משפיע באופן משמעותי על מצאי הפליטות של תחמוצות חנקן בשנים האחרונות.

פליטת תחמוצות חנקן לשנת 2025 במצאי [טון, אחוזים] – מצאי

אם נתמקד רק במדווחי המפל"ס נמצא שהם אחראים רק לכ-36% מפליטות תחמוצות החנקן שמופיעות במצאי הפליטות. מרביתן מייצור חשמל. בשנת 2024 חלה הפחתה של 29% בפליטות אלה בזכות צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, ומפעל המלט נשר רמלה הפך להיות מקור הפליטה הגדול במפל"ס של מזהם זה. מאז שהחל הדיווח למפל"ס בשנת 2012, חלה הפחתה של 82% בפליטות תחמוצות חנקן של מדווחי המפל"ס

פליטת תחמוצות חנקן לפי שנים [טון] – מפל"ס

להגדלה לחצו כאן

חומרים אורגניים נדיפים: עלייה של 6% בגלל שינוי שיטת החישוב

בשנת 2025 נרשמה עלייה של 6% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים NMVOC, בהשוואה לשנה הקודמת, במצאי הפליטות. מרבית הגידול נובע משינויים בשיטות החישוב שהוטמעו השנה ב: פליטות משריפות חורש, תחבורה כבישית, ומטמנות. ללא השינויים, היה נרשם גידול של 2% שנובע מגידול האוכלוסייה, וגידול בענף העופות ופליטות ממט"שים.

בדומה לשנה שעברה, גם בשנת 2025 השימוש הביתי הוא התורם הגדול לפליטות החומרים האורגנים הנדיפים NMVOC  לפי מצאי הפליטות, עם 34% שנובעים ממוצרי ניקוי, צבעים, דבקים, ומוצרי קוסמטיקה ורחצה. לאחר מכן, גידול בעלי חיים בלולים, רפתות, חזיריות, ודירים, תורם 25% מהפליטות.

לאחר המגזר הביתי וגידול בעלי חיים שאחראים יחד ל-59% מפליטת החומרים האורגנים הנדיפים, שריפות אחראיות ל-13% מהפליטות, ולאחר מכן תחבורה, שאחראית ל-11% מהפליטות.

פליטת חומרים אורגניים נדיפים לשנת 2025 במצאי [טון, אחוזים]

חלקיקים נשימים: הפחתה חריגה של 28%. פחות שריפות חורש

בשנת 2025 נרשמה הפחתה חריגה של 28% בפליטות חלקיקים נשימים PM10, בזכות הפחתה בכמות שריפות החורש, ושריפות פסולת עירונית, לצד הפחתה בפליטות מייצור חשמל ותעשייה. ההפחתה המשמעותית ביותר נרשמה בשריפות חורש עם ירידה של 67% בהשוואה לשנת 2024 שבה התרחשו שריפות רבות בצפון בשל המלחמה.

התרומה של שריפות מכל הסוגים (חורש, פסולת, עץ בקמינים ומנגלים) גדלה לכ-50% מהפליטות של חלקיקים נשימים PM10, במצאי הפליטות לשנת 2025, בהשוואה ל-44% בשנה קודמת. לאחר מכן התחבורה אחראית ל-26%, וגידול בע"ח אחראי ל-11%.

בנוגע לחלקיקים נשימים PM2.5, המגמות דומות לחלקיקים נשימים PM10. במצאי הפליטות, שריפות מכל הסוגים אחראיות ביחד ל-60% מהפליטות. לאחר מכן התחבורה הייתה אחראית ל-27%.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "הנתונים שאנחנו מפרסמים היום מראים שעבודה סביבתית עקבית ונחושה מביאה תוצאות בשטח. בשנת 2025 חלה הפחתה משמעותית בנתוני זיהום אוויר - ירידה של יותר מ-20% בפליטות חלקיקים נשימים ונחסכו למשק כ-4.2 מיליארד שקלים בעלות זיהום האוויר למשק. המשמעות הברורה היא פחות זיהום אוויר, פחות שריפות פסולת וחיסכון של מיליארדי שקלים - אלה לא רק מספרים, אלא תוצאה של מדיניות, פיקוח ואכיפה. קידום רגולציה ופתרונות נקיים יותר כאשר המטרה שלנו ברורה - לשפר את איכות האוויר והסביבה ולשמור על בריאות הציבור. יחד עם זאת המשרד ימשיך לפעול לצמצום פליטת מזהמי אוויר מהמקורות השונים בדגש על אזורים ומקורות אליהם ישנה חשיפה של הציבור".

רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "נתוני שנת 2025 מצביעים על הפחתות משמעותיות בפליטות מזהמים לאוויר: ירידה של יותר מ־20% בפליטות חלקיקים נשימים, הפחתה נוספת בפליטות גזי החממה וירידה של כ־4.2 מיליארד שקלים בעלות זיהום האוויר למשק. התוצאות בשנה החולפת מצטרפות למגמה ארוכת שנים, שבמהלכה נרשמו הפחתות של עשרות אחוזים במזהמי אוויר מרכזיים, ובחלקם אף של יותר מ־90%. מגמה זו משקפת עבודה מקצועית ועקבית לאורך השנים, באמצעות אסדרה סביבתית, היתרי פליטה, פיקוח ואכיפה, לצד השינויים במשק האנרגיה. המשרד ימשיך לפעול לצמצום הפליטות ולחיזוק כלי האכיפה והפיקוח, במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה".

ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון–כרמל: "גם בשנת 2025 תחנת הכוח אורות רבין היא המפעל המזהם בישראל. מדובר בנתון חמור שממחיש את המחיר הבריאותי הכבד שהציבור ממשיך לשלם כל עוד יחידות 1–4 הפחמיות והמיושנות ממשיכות לפעול. במקום לסגור את היחידות, המדינה האריכה את פעילותן עד 2028, הקלה בדרישות הסביבתיות ואף אפשרה שימוש בפחם מזהם יותר. נגד החלטה זו הגיש האיגוד עתירה לבית המשפט. חוות הדעת של ד"ר אופיר לבון, שצורפה לעתירה, מצביעה על כך שהמשך הפעלת היחידות גורמת לעלייה משמעותית בתמותה ובתחלואה באזור.

אי אפשר להתהדר בירידה בפליטות ובאותה נשימה להאריך את חייהן של היחידות הפחמיות המזהמות ביותר. כל עוד היחידות הללו ממשיכות לפעול, תושבי האזור ממשיכים לשלם בבריאותם. עמדת האיגוד ברורה: יש לסגור את יחידות 1–4 ובמקביל, ממשלת ישראל חייבת לגבש תוכנית לאומית למשק האנרגיה שתבטיח ביטחון אנרגטי בשגרה ובחירום – בלי להפוך את בריאותם של כמיליון תושבי מרחב שרון–כרמל להפקר".

התאחדות התעשיינים: "אנחנו מברכים על המגמה החיובית בנתוני המפל"ס לשנת 2025. התעשייה הישראלית מובילה בשנים האחרונות מהלך עקבי לצמצום פליטות, להפחתת ההשפעה הסביבתית ולקידום טכנולוגיות מתקדמות ואנרגיות נקיות. נתוני 2025 משקפים מחויבות עמוקה של התעשייה לאיכות הסביבה ולבריאות הציבור, לצד שמירה על חוסן כלכלי וייצור מקומי. הירידה המתמשכת בפליטות היא תוצאה של השקעות משמעותיות בהתייעלות אנרגטית, באסדרה סביבתית ובפתרונות טכנולוגיים מתקדמים. אנו מברכים על ההפחתות המצטברות מאז 2012, ובפרט על הירידה בפליטות תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים (PM10, PM2.5), המשקפות מעבר לדלקים נקיים ועמידה בדרישות היתרי הפליטה המחמירים.

לצד זאת, התאחדות התעשיינים מצביעה על עיוות בנתוני המטמנות. המעבר למודל האמריקאי LandGem ועדכון ערכים שרירותי יצרו תמונה מלאכותית של עלייה, אף שלא חל שינוי מהותי בתנאי השטח. השוואה מקצועית מחייבת הצגת הנתונים גם לפי המודל הישן והמוכח, כדי לשקף נאמנה את מגמות הפליטה בפועל.

התאחדות התעשיינים תמשיך לשתף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועם הגורמים המקצועיים, כדי להעמיק את מגמת השיפור, לאזן בין פיתוח המשק להגנה על הסביבה, ולהבטיח תעשייה ירוקה, מתקדמת ותחרותית".

---

מסמכים רלוונטיים: