כנס סביבה 2050 שהתקיים בשבוע שעבר עסק בין היתר בענף הטיפול בפסולת מסוכנת וטיפול בקרקעות מזוהמות. הדוברים, מנהלי ומנהלות חברות ממשלתיות וחברות פרטיות, הציגו את פעילות החברות שבניהולם, דיברו על מגמות בתחום והציגו חידושים מעניינים. בין הנושאים:
.jpg)
כתבות רלוונטיות:
מנכ"ל החברה לשירותי איכות הסביבה (ESC) אורי גת-פלש סקר את פעילות החברה הממשלתית שהיא החולייה האחרונה בשרשרת הטיפול בפסולת מסוכנת בישראל, ומספקת שירות אסטרטגי חיוני.
גת-פלש דיבר על פעילות החברה בתחום הטיפול בפסולת מסוכנת ושיתף שבשנה החולפת נקלטו וטופלו במתקני החברה כ-150,000 טון פסולת, ומחזור המכירות עמד על כ-230 מיליון ₪.
עוד סיפר כי בשנת 2025 פתחה החברה בנאות חובב מטמנה חדשה לפסולת מסוכנת (מטמנה 204) על שטח בריכת שפכים תעשייתית ישנה, שמחליפה את המטמנה שהשתמשו בה עד כה ושנפח ההטמנה שלה מוצה. מדובר במטמנת הפסולת המסוכנת היחידה בישראל. נוסף על טיפול בפסולת מסוכנת, החברה לשירותי איכות הסביבה מציעה גם שירותי מעבדת ניטור אוויר ומעבדה אנליטית.
גת-פלש הציג גם את התחזית לשנת 2026 הכוללת הרחבה של פעילות זורע הביצוע בתחום שיקום קרקעות מזוהמות (ראו בהמשך), ליווי הקמת מתקן ההשבה בנאות חובב, חיזוק יכולת החברה כתשתית קריטית בתחום הטיפול בפסולת מסוכנת ועוד.
מנכ"ל קבוצת גדות, עופר לינצ'בסקי, סיפר בכנס על פעילות הקבוצה, המספקת כ-50%–70% מחומרי הגלם הכימיים לתעשייה בארץ וכן מספקת חומרי גלם גם לאירופה, ארצות הברית ואסיה. מחזור המכירות של הקבוצה עומד על 2.5 מיליארד ₪. לינצ'בסקי הצהיר כי הקבוצה עובדת במרץ כדי להגביר את ההיבט הסביבתי של פעילותה, תוך הדגשת ההיתכנות הכלכלית של הפעילות: "קיימות, בעינינו, היא לא יעד נפרד אלא חלק מהחשיבה העסקית. כשמשלבים שיקולים סביבתיים כבר בשלב קבלת ההחלטות, ניתן לייצר מיזמים שהם גם אחראיים סביבתית וגם בעלי היתכנות כלכלית ברורה. לאורך זמן, הגישה הזו לא רק מצמצמת סיכונים רגולטוריים, אלא גם יוצרת הזדמנויות צמיחה ומחזקת את חוסנה העסקי של החברה."

בדבריו התייחס לינצ'בסקי גם לרכישה של פעילות חברת גרין אויל (Green Oil) לפני כחצי שנה. מדובר במתקן מיחזור שמנים מהוותיקים בארץ הפועל זה כמעט 30 שנה, באזור התעשייה אריאל, המתמחה במיחזור שמנים מינרליים משומשים והופך אותם לחומרי גלם ולמוצרי אנרגיה, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובמודל של כלכלה מעגלית.
שחר מילמן, מנכ"ל גדות שרותי אקולוגיה, חברת בת בקבוצת גדות שמתמחה בפינוי וטיפול בפסולת מסוכנת לסוגיה, הציג בכנס טכנולוגיה חדשה לטיפול סביבתי בגזים מסוכנים (HGT – Hazardous Gas Treatment), בינהם גזי קירור, גזים תעשייתיים ועוד. הגזים מוזרמים לריאקטור שמחמם את הגז לטמפרטורות גבוהות מאוד של 3,000 עד 5,000 מעלות, כך שהמולקולות מתפרקות והגז הופך ללא מסוכן. הטיפול משיג יעילות פירוק מעל לדרישת DRE של 99%.99.

יתרון משמעותי נוסף בטיפול הנ"ל, הוא ניטרול טביעת הרגל הפחמנית של הגזים. חלק גדול מהגזים המסוכנים, הם בעלי פוטנציאל התחממות גלובאלית (GWP) מאוד גבוה, כלומר ההשפעה של מולקולקה אחת שלהם על אפקט החממה יכול להיות יותר מפי 1,000 מאשר מולקולקה של פחמן דו חמצני CO2. תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, אמנה בינלאומית שמרבית מדינות העולם חתומות עליה, עוסק בדיוק בנושא הזה, במטרה להפחית את השימוש בגזים האלה. וגם ישראל לוקחת חלק ביישום האמנה.
הפתרון שמציעה גדות שרותי אקולוגיה מתאים לשורה של גזים מסוכנים בהם, גזים תעשייתיים ורעילים, גזים חומציים שמקורם בפליטות תהליכיות, גזים שמקורם בתעשיית האלקטרוניקה והמוליכים למחצה ותערובת מורכבות (גזי פסולת מעורבת), ועוד.
מלבד הטיפול החדשני בגזים, גדות שרותי אקולוגיה מציעה מגוון של פתרונות לפינוי וטיפול בפסולת מסוכנת לסוגיה השונים.
רונית בן אדיבה, מנכ"לית (בפועל) של החברה הממשלתית נצר השרון, האמונה על טיהור קרקעות מזוהמות באתרים ביטחוניים, הסבירה על הייחודיות בפעילות החברה. לדבריה, השילוב של מגוון המזהמים הייחודיים כתוצאה מהפעילות הביטחונית (חומרי נפץ והדף, פרוכלורט וכו'), עומק הזיהום הרב (עד 60 מטר) והעובדה שחלק מהמתחמים עדיין פעילים, דורשת היערכות ומומחיות מיוחדת, הן בהיבטים של תוכנית שיקום יסודית ומדוקדקת, ניהול סיכונים והסתייעות במומחים, טכנולוגיות טיפול ייחודיות, ועוד.

בן אדיבה גם שיתפה בדוגמה של חשיבה מחוץ לקופסה, בתהליך שיקום הקרקעות המזוהמות במתחם תע"ש ברמת השרון, שבו התגלה, בין היתר, מוקד שאליו הזרימו בעבר שפכים מזוהמים בפרוכלורט ואלה חלחלו לקרקע ומשם למי התהום בעומק 40 מטר. במקביל, בגלל פעילות של רשות המים באתר נוצר צורך למצוא פתרון מיידי לעודפי מים מזוהמים במזהמים אחרים שנשאבו מאזור אחר, עוד בטרם יוקם מתקן הטיפול הגדול המתוכנן במתחם.
לאחר שנערך סקר חלופות, נמצא פתרון – שימוש בעודפי המים המזוהמים כדי לשטוף את הפרוכלורט מהקרקע המזוהמת אל מי התהום. מי התהום שהיו מזוהמים ממילא, יישאבו ויטופלו במתקן הטיפול שמקימים במתחם.
שמואל אפוטה, מנהל תחום קרקעות מזוהמות בחברת קומפוסט אור, החברה שייסדה את 'פארק המיחזור אור' בבקעת הירדן, הציגה את פעילות החברה בתחום. משנת 2018 מציע פארק מיחזור אור טיפול ביולוגי בקרקעות מזוהמות שמתבצע בשטח הפארק, בשטח התפעולי הגדול ביותר בארץ שמיועד לכך (כ-30 דונם) ובאמצעות ציוד ייעודי חדשני ומתקדם. מאז החלה הפעילות טופלו ושוקמו בפארק יותר מ-100,000 טון קרקע.
נוסף לכך, הובילה החברה בשנים האחרונות גם פרויקטים חדשניים של שיקום קרקעות מזוהמות באתר המזוהם, ללא שינוע של הקרקעות המזוהמות אל אתר הטיפול המרכזי של החברה.
כיום החברה מציעה פתרונות לטיפול בקרקעות מזוהמות מתזקיקי נפט, שאריות חומרי נפץ ותרכובות אורגניות נדיפות.
אפוטה גם שיתף שפרויקט דגל של החברה, שיקום קרקעות מזוהמות במתחם תעשיות אלקטרוכימיות ליד עכו, עומד לפני סיום. מדובר בקרקע הנחשבת לאחת המזוהמות בארץ ובמהלך חקירת זיהום הקרקע ומי התהום נמצאו במתחם כספית וחומרים אורגנים מוכלרים הנחשבים למסרטנים, ומאתגרים לטיפול ביולוגי.
קומפוסט אור בנתה במתחם עצמו מתקן סגור לטיפול ביולוגי במזהמים אורגניים נדיפים, כך שהקרקע תחזור לשימוש במתחם עצמו ואין צורך לשנע אותה מחוץ למתחם. נוהלי העבודה והציוד הותאמו לעבודה בסיכון גבוה, וגם תהליכי הטיפול בקרקע הותאמו ונוספו מטייבי קרקע ונעשה איזון בין תדירות ההיפוכים לתכונות המזהמים השונים שנמצאו בקרקע. במהלך הטיפול נמדדים המזהמים הן במתחם עצמו והן במעבדה, כדי לשמור על בריאות העובדים והציבור, ולוודא שהטיפול מפרק את המזהמים.
נציג נוסף של פארק מיחזור אור דיבר בכנס על הפחתת פליטות פחמן על בסיס טיפול בחומרים אורגניים - ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ ומנהל המחקר והפיתוח של הפארק.
זיו הסביר כיצג הפעילותה המרכזית של החברה - טיפול בפסולת אורגנית, בעיקר בוצת שפכים עירוניים וגזם עירוני, והפיכתה לקומפוסט המשמש לדישון של עשרות אלפי דונמים של שטחים חקלאיים – מקזזת פליטות פחמן דו-חמצני.
כפי שדיווחנו, לאחרונה קומפוסט אור קיבלה אישור ממרשם זכויות הפחמן הבינלאומי ICR להנפיק ולמכור תעודות פחמן בהיקף מצטבר של כ־3 מיליון טון ,CO2e הנגזרים מפעילותה בתחום הטיפול בבוצת מט"שים וגזם עירוני. זיו ציין כי מדובר בשיא לאומי.
עוד נושא שהוזכר הוא פעילות חברת אקולוגז, גם היא חלק מפארק המיחזור אור. החברה פיתחה קו לניקוי של פסולת עץ ממקורות שונים כמו גזם חקלאי וגזם יערני והופכת אותה למצע רפד לולים המתאפיין בבטיחות ביולוגית גבוהה (ביו-סקיוריטי). עוד תחום שאקולוגז נכנסה אליו והתפתחה מאוד ב 2025, הוא ייצור כופתיות אנרגיה המשמשות להסקה.
זיו שיתף כי בשנת 2025 אקולוגז מיחזרה 18,000 טון של פסולת עץ והצליחה להפחת באמצעות כך 3,500 טון של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, שהם שווה ערך נטיעת כ-53,000 עצים במשך 10 שנים.
זיו סיים את המצגת בתיאור החברה שהוא מנהל – אור פחם הארץ, המפתחת מוצרי Bio-Char (ביו-פחם) ממגוון של חומרים אורגניים. מוצרי הביו-פחם משמשים לשיפור פוריות ובריאות האדמה ולמצעי גידול מנותקים. נוסף על אלה החברה מפתחת סופחני פחם פעיל לספיחת כימיקלים מקרקע חקלאית ותשטיפים תעשייתיים.
אולג גרנד, סמנכ"ל שיקום, בטיחות ואקולוגיה בחברה לשירותי איכות הסביבה, הציג את פעילות החברה כזרוע ביצוע ממשלתית של הפרויקט הלאומי לשיקום הקרקעות המזוהמות שבבעלות המדינה, שהחלה לפני כעשור. מדובר באחד הפרויקטים הסביבתיים המורכבים והיקרים שבוצעו במדינה, ובזכות ההצלחה שלו, הפרויקט התרחב והחברה קיבלה אחריות גם לשיקום מטמנות פסולת וגם לפרויקט פינוי האסבסט הפריך בגליל המערבי.
בתחום שיקום הקרקעות עבדה החברה בעשור האחרון ב-113 אתרים, ממטולה ועד אילת. ב-54 מהאתרים החברה סיימה את עבודות השיקום ושיחררה קרקעות בשטח כולל של 14,000 דונם, כך שיוכלו לעשות בקרקעות שימושים שונים (מגורים, תעסוקה, תעשייה ועוד). בתקופה הזו החברה טיפול בכ-3 מיליון טון של קרקע מזוהמת ש-40% ממנה עברה לשימוש חוזר באותם אתרים, והיתר הועבר לטיפול במתקנים חיצוניים.
גרנד עדכן כי במסגרת הפרויקט שוחחרו בשנה החולפת כ-2,900 דונם של קרקעות, ונכון לעכשיו העבודה נמשכת ב-53 אתרים שנמצאים בשלבים שונים (סקר היסטורי, סקר קרקע וגז קרקע או פרויקטים שכבר נמצאים בתהליכי שיקום). לפי התוכנית הרב-שנתית של החברה, השנה ישוחררו עוד 2,000 דונם ובשנים הקרובות עוד 10,000 דונם.
