משרד הכלכלה והתעשייה פרסם להערות הציבור הוראות לחלוקת מכסות ייבוא של גזי קירור מסוגHFC  לשנת 2026. ההוראות נועדו לצמצם את השימוש בגזי קירור אלה בהתאם ל-פרוטוקול מונטריאול ותיקון קיגאלי, שישראל חתומה עליהם, כיוון שהם גזי חממה עוצמתיים שמשפיעים על שינוי האקלים.

מדובר בין היתר על גזי הקירור: R410a, R134a, R507a, R404a, R32, R125 ותערובותיהם.

לפי ההוראות, בשנת 2026 הייבוא לא יעלה על כמות של 4.903 מיליון טון ביחידות GWP, ירידה בשיעור של כ-12% בהשוואה לשנת 2025 ובשיעור של 25% בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע של שנים 2011–2013).

בשנים הקרובות תמשיך המכסה הלאומית להצטמצם מדי שנה לפי יעדי ההפחתה, עד שבשנת 2028 המכסה תהיה מחצית מהמכסה של 2024. גם לאחר מכן המכסות ימשיכו להצטמצם עד הפחתה בשיעור 85% בשנת 2036.

במקביל, ואחרי עיכוב של כמה שנים, ייכנסו לשימוש גזי קירור חלופיים בהתאם לחוק שאושר בתחילת השנה בכנסת.

חשוב לציין שבגלל העיכובים בהשלמת החקיקה, המלחמה ועוד סיבות, השימוש בגזי קירור תרם לעלייה בשיעור של 2% בכמות פליטות גזי החממה בישראל בשנת 2024. המשרד להגנ"ס הסביר כי זה נבע מעלייה בשיעור של 30% בפליטות גזי פלואור (המשמשים כגזי קירור) בין היתר בגלל צורכי מערכת הביטחון בזמן המלחמה. כזכור, בגלל הלחימה המתמשכת, הוענק למערכת הביטחון פטור מעמידה במכסות היבוא של גזי קירור מסוג HFC.

טיוטת ההוראות נסגרה להערות הציבור, קישור לטיוטה בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמו הנחיות למכסות ייבוא גזי קירור HFC שמזיקים לאקלים, 12.12.2024
2. עלייה בפליטות גזי החממה בשנת 2024, 4.9.2025
3. החוק אושר ישראל עוברת לגזי קירור ירוקים יותר, 13.1.2025
4. פורסמו ההוראות להגבלת מכסות יבוא גזי קירור, 12.1.2023
5. המשרד להגנ"ס: ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030, 23.4.2025
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

כך יחולקו מכסות גזי הקירור ב-2026

משרד הכלכלה יחלק את מכסות גזי הקירור מסוג HFC ל-2026 בשני שלבים: בשלב הראשון, המיועד ליבואנים וצרכנים קיימים, יחולקו כ-85% מהמכסה. בשלב השני, המיועד ליבואנים וצרכנים חדשים, יחולקו כ-5% מהמכסה. יתרת המכסה (כ-10%) מיועדת למי שאין להם אפשרות לעבור לשימוש בגזי קירור ירוקים (גזי קירור בעלי GWP נמוך מ-700).

חלוקת מכסות גזי קירור מסוג HFC לשנת 2026

הינה תמצית אופן חלוקת המכסות:

1. שלב א': יחולקו 85% מהמכסה הלאומית ליבואנים וצרכנים קיימים. מדובר במכסה של עד 4,153,850 טון שווה ערך פחמן דו-חמצני (GWP). כ-82% מתוך מכסה זו מיועדים ליבואנים והיתר, כ-18% לצרכנים. ניתן להגיש בקשות עד 31.1.2026.
2. שלב ב': יחולקו 5% מהמכסה הלאומית ליבואנים חדשים, כלומר 245,150 טון GWP. המכסה תחולק באופן שוויוני בין כל הבקשות ולא יותר מהכמות שאותה היבואן ביקש. ניתן להגיש בקשות עד 28.02.2026.

נוסף על כך, תחולק מכסה של 500,000 טון GWP (10% מהמכסה הלאומית) למפעלים יצרניים או נותני שירותים בתחומים שבהם אין חלופה טכנולוגית זמינה של מערכות העושות שימוש בגזים בעלי GWP נמוך מ-700. החלוקה תיעשה בשיטת "כל הקודם זוכה".

ההוראות מפרטות גם את המקרים שבהם ניתן לקבל פטור מהמכסות, אך בשונה משנת 2025, שבה ניתן היתר לצרכים ביטחוניים על רקע המלחמה, השנה סעיף זה נמחק מההוראות.

מי שלא יעבור לגזי הקירור החדשים, ישלם יותר

בשל יעדי ההפחתה שתיקון קיגאלי קובע בנושא שימוש בגזי הקירור הקיימים, מדינות רבות בעולם יפסיקו בשנים הקרובות לייצא ולייצר אותם. במשרד להגנת הסביבה מציינים שבשל כך עלה מחירם של גזי הקירור מסוג HFC פי 3–4 בשנים האחרונות.

במקרים רבים אי-אפשר להחליף את סוג גז הקירור במערכת מיזוג אוויר קיימת, והדבר מצריך התאמות רבות ויקרות. כיוון שאורך החיים של מערכת מיזוג אוויר יכולה להיות יותר מ-10 שנים, מי שמתקין היום מערכת מיזוג המשתמשת בגזי קירור HFC, מסתכן בעלויות גבוהות מאוד.

בשל כך המשרד להגנ"ס פנה במהלך המלחמה למערכת הביטחון, שכאמור קיבלה פטור מעמידה במכסות גזי הקירור, והמליץ לה למרות הפטור, לרכוש מערכות מיזוג וקירור המבוססות על גזי הקירור החדשים. המלצה זו תקפה למעשה לכל גוף שמתכוון לרכוש מערכות קירור או מיזוג חדשות.

יעדי ההפחתה תוקנו

כפי שדיווחנו בעבר, ישראל אישרה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול ולכן העבירה הכנסת לפני כ-5 שנים תקנות לצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוגתHFC  החל בשיעור הפחתה של 10% בשנת 2022 ועד שיעור הפחתה של 85% בשנת 2036, זאת בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011–2013).

אלא שבגלל העיכובים בחקיקה (ראו בהמשך הכתבה) ועוד סיבות, נדחה היישום של יעד ההפחתה של 40% משנת 2024 לשנת 2027, בשאיפה שלאחר מכן ישראל תצליח ליישר קו עם יעדי ההפחתה העולמיים של תיקון קיגאלי. בגלל העיכוב, ישראל תפלוט 3.6 מיליון טון יותר גזי חממה (בהשוואה לסך פליטות גזי חממה ארצי של כ-80 .(MTCO₂

יעדי ההפחתה של גזי קירור מסוג HFC

החוק שמאפשר לעבור לגזי קירור ירוקים

כפי שדיווחנו, בתחילת השנה אישרה הכנסת את החוק להסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר. החוק, שאישורו התעכב בכמה שנים, מאפשר להשתמש בגזי קירור חדשים שהשפעתם על שינוי האקלים מופחתת ותורם בכך להפחתת פליטת גזי החממה בישראל. החוק שאושר הוא חלק מהתחייבותה של ישראל לממש את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. 

לפי המשרד להגנ"ס, גזי הקירור שרוב המזגנים משתמשים בהם הם בעלי השפעה רבה: קילוגרם אחד שלהם משפיע על האקלים כמו 2 טון של פחמן דו-חמצני, כמות השקולה לנסיעה במכונית במשך שנה שלמה.

החוק החדש מחייב את העוסקים בתחום המזגנים ומערכות קירור לעבור הכשרה מקיפה ולקבל רישיון כדי לעסוק בתחום. הסיבה לכך היא שגזי הקירור החדשים עשויים להיות נפיצים ורעילים יותר מהגזים שנמצאים בשימוש כיום. לדברי המשרד להגנ"ס, כבר יותר מ-3,000 בעלי מקצוע בתחום עברו את ההכשרה. ההכשרה הנדרשת לפי החוק צפויה לצמצם גם אירועי בטיחות.

בגלל המלחמה: עלייה בפליטות גזי חממה הנובעת מגזי קירור

העיכוב באישור החוק, לצד הפטור ממכסות שניתן למערכת הביטחון בגלל המלחמה, גרם כנראה לעלייה בפליטות גזי החממה.

לפי נתוני מצאי הפליטות לשנת 2024 של המשרד להגנ"ס, כמות פליטות גזי החממה בישראל עלתה בשנת 2024 בשיעור של 2% בהשוואה לשנת 2023. עלייה זו משלימה תקופה של 9 שנים שהמדינה לא הצליחה להפחית את פליטות גזי החממה. בעקבות כך, יעד ההפחתה שהממשלה לקחה על עצמה לשנת 2030, של 27% בהשוואה לשנת 2015, נראה רחוק מתמיד.

במשרד להגנ"ס מסבירים שהעלייה בפליטות גזי חממה בשנת 2024 נבעה מעלייה חדה בשיעור של 30% בפליטות גזי פלואור (המשמשים גזי קירור) בגלל צורכי מערכת הביטחון בזמן הלחימה המתמשכת. ואולם גם אם מקזזים את העלייה בפליטת גזי פלואור, עדיין נרשמה עלייה בכמות הפליטות של גזי החממה (גם אם מתונה יותר) הנובעת מעליות בפליטות מייצור חשמל ומתחבורה.

העלייה בפליטות גזי פלואור נובעת לכאורה מהפטור שניתן למערכת הביטחון בגלל המלחמה, מלעמוד בהגבלות על גזי קירור שהממשלה אימצה כדי לעמוד בדרישות תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול.

אלא שאפשר היה לצמצם מאוד את פליטות גזי הפלואור, אם אישור ויישום החקיקה בנושא גזי קירור לא היו מתעכבים.

כזכור, כבר בשנת 2019 דיווחנו שיש עיכובים ביישום פרוטוקול מונטריאול בישראל. לפני שנתיים דיווחנו כי העיכוב ביישום פרוטוקול מונטריאול צפוי לגרום לעלייה בשיעור של 2% בסך פליטות גזי החממה בישראל בשנים 2024–2025. בסופו של דבר, החוק אושר בחודש ינואר השנה.

ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030

מדוח תקופתי של המשרד להגנ"ס שהוגש לאו"ם עולה שישראל רחוקה מאוד מהשגת יעדי האקלים שהיא הציבה לעצמה לשנת 2030.

מהדוח עולה שבקצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה, תושג הפחתה של 19% בלבד במקום יעד ההפחתה של 27% שאליו התחייבה ישראל במסגרת הסכם האקלים העולמי.

בדוח, המשרד להגנ"ס מציין שאפשר לצמצם את הפער הזה באמצעות יישום צעדים שנועדו לצמצם פליטות גזי חממה. במקביל לצמצום פליטות המזהמים, צעדים אלה צפויים להביא גם לתועלת כלכלית למשק. בין הצעדים הרבים המפורטים בדוח, בהם יעדים בתחום הפסולת, האנרגיות המתחדשות, התחבורה והתעשייה, אפשר למצוא גם צמצום השימוש בגזי קירור מזהמים.

תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול

כ-190 מדינות חתמו בשנת 2016 על תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול כדי לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.

קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s-(הידרו-כלורו-פחמימנים) אומנם לא פוגעת באוזון, אך התגלה שהגזים שהם מכילים, בהם R32, R134a, R152a, R125, R143a  ותערובותיהם, הם גזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית גבוה מאוד. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) שלפיו יצומצמו הייצור והשימוש הגלובלי גם בגזי קירור מסוג HFC.

היעדים שישראל קבעה לעצמה לפי תיקון קיגאלי הם הפחתה הדרגתית של השימוש בגזי הקירור הקיימים עד שב-2036 ההפחתה תהיה בשיעור של 85% בהשוואה לכמות שהייתה בשימוש בשנים 2011–2013.

---

מסמכים רלוונטיים: