לאחר עיכוב של יותר משנתיים, החוק להסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר, אושר בשבוע שעבר בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ועבר לקריאה שנייה ושלישית של מליאת הכנסת.
לאחר שיאושר, החוק יאפשר להשתמש בגזי קירור חדשים שהשפעתם על שינוי האקלים מופחתת ולתרום להפחתת פליטת גזי החממה בישראל. כל זאת, כחלק מהתחייבות של ישראל למימוש האמנה הבינלאומית - תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול.
החוק החדש יחייב את העוסקים בתחום המזגנים ומערכות קירור לעבור הכשרה מקיפה ולקבל רישיון כדי לעסוק בתחום. הסיבה לכך היא שגזי הקירור החדשים עשוים להיות נפיצים ורעילים יותר מהגזים שנמצאים בשימוש כיום.
אך הסיבה למעבר לגזי הקירור החדשים אינה רק סביבתית, אלא גם כלכלית. לאחרונה פנה המשרד להגנת הסביבה למערכת הביטחון, שקיבלה פטור מלעמוד במכסות גזי קירור הקיימים במשך המלחמה, והמליץ לה, למרות הפטור, לעבור לרכש של מערכות מיזוג וקירור עם גזי הקירור החדשים. זאת מאחר שמחירי הגזים הקיימים עלו עד פי 4 בשנים האחרונות וצפויים להמשיך לעלות עד שלא ניתן יהיה יותר להשיגם, בשל ההגבלות הבינלאומיות של תיקון קיגאלי. למעשה, המלצה זו תקפה לכל גוף שמתכוון לרכוש מערכות קירור או מיזוג חדשות.
קישור למכתב של המשרד להגנ"ס למשרד הביטחון, ולטיוטת החוק - מופיעים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
הסדרת העיסוק במיזוג אוויר וקירור נועדה לאפשר את הגבלת השימוש בגזי הקירור הקיימים מסוג HFC's שהינם גזי חממה עוצמתיים במיוחד ולכן בעלי השפעה משמעותית על אפקט החממה ושינוי האקלים – ולאפשר לישראל לעבור לשימוש בגזי הקירור החדשים כדי ליישר קו עם מרבית מדינות העולם, שמיישמות את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול המגביל את השימוש בגזי הקירור HFC’s.
בהתאם להסכם, ישראל ביצעה תהליכי חקיקה שמטרתם להביא לצמצום הדרגתי של השימוש בגזי קירור מסוג HFC, החל מ-10% הפחתה בשנת 2022 ועד 85% בשנת 2036, בהשוואה לכמות שהייתה בשימוש בשנים 2011-2013.
עד כה, ישראל לא מצליחה לעמוד ביעדים ולעבור לגזי הקירור החדשים בשל העיכוב בהעברת החוק להסדרת העיסוק. המשרד להגנת הסביבה אף הציב אולטימטום בפני משרדי הממשלה והזהיר שהעיכובים יעלו למשק מיליוני ₪ בשל עליית המחירים של גזי הקירור הקיימים, כתוצאה מהמגבלות הבינלאומיות.
המשמעות של עיכוב של שנה בעמידה ביעדי הפחתת השימוש בגזי קירור מסוג HFC היא פליטה עודפת של כ-330,000 טון גזי חממה, המהווים כ-0.4% מסך פליטות גזי החממה במדינה (80 מיליון טון). כל עיכוב של שנה נוספת יגרור פליטה עודפת כפולה ואף יותר מכך. כל זאת בזמן שגזי הקירור אחראים לכ-6% מפליטות גזי החממה בישראל והיישום המלא של תיקון קיגאלי אמור להביא להפחתה של 70% בפליטות מגז קירור, שאמורים לתרום 10% מיעד הפחתת הפליטות הלאומי.
לפי המשרד להגנת הסביבה, 1 ק"ג של גז קירור מהסוג הנפוץ, שדולף לאוויר, משתווה בהשפעתו על האקלים לכ-2 טונות של פחמן דו חמצני.
בשל יעדי ההפחתה לשימוש בגזי הקירור הקיימים, שמציב תיקון קיגאלי, בשנים הקרובות מדינות רבות בעולם יפסיקו לייצא ולייצר אותם. מהסיבה הזו, מחירי גזי הקירור מסוג HFC עלו פי 3-4 בשנים האחרונות, לפי המשרד להגנ"ס.
במקרים רבים לא ניתן להחליף את סוג גז הקירור במערכת מיזוג אוויר קיימת, והדבר מצריך התאמות רבות ויקרות. מכיוון שאורך החיים של מערכת מיזוג אוויר יכולה להיות מעל 10 שנים, מי שמתקין היום מערכת מיזוג עם גזי הקירור הקיימים, מסתכן בתשלום מחירים גבוהים מאוד עבור גזי הקירור.
בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס פנה למשרד הביטחון, והמליץ לו להיערך לעליית המחירים הצפויה של גזי הקירור הקיימים, בהחלטות הרכש על מערכות חדשות. זאת משום שמערכת הביטחון קיבלה פטור מהמכסות של גזי הקירור הקיימים. אך ההמלצה הזאת רלוונטית לכל ארגון בעל מערכות מיזוג אוויר וקירור.
תיקון קיגאלי לפרוטקול מונטריאול נחתם בשנת 2016 על ידי כ-190 מדינות במטרה לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.
קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-כלורו-פחממנים) אמנם לא פוגעת באוזון, אך הגזים בה, ביניהם R32, R134a, R152a, R125, R143a ותערובותיהם, התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב HFCs ברמה הגלובלית.
לפי הצעת החוק שתעלה להצבעה במליאת הכנסת, הרישיונות לבעלי מקצוע בתחום יחולקו ל-3 דרגות על פי תפוקת הקירור של מערכת הקירור או המיזוג. במקרה של מערכות עד 18 קילו וואט תידרש ההכשרה המצומצמת ביותר – עד 350 שעות. ההכשרה הארוכה ביותר תהיה עד 720 שעות ותהיה רלוונטית לעיסוק בכל מערכות הקירור והמיזוג. המחזיקים ברישיון יידרשו לחדשו אחת ל-5 שנים בכפוף לביצוע השתלמויות בתחום.
החוק ייכנס לתוקף בתוך 3 חודשים מיום פרסומו. בעלי מקצוע יורשו להמשיך לבצע עבודות במערכות הישנות ללא רישיון למשך שנה וחצי מיום הפרסום. אדם שיבצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר ללא רישיון לאחר כניסת החוק לתוקף - יחשף לעיצומים כספיים בגובה של עד 20,000 ₪.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "אני מברכת את משרד העבודה על יוזמתו לקדם את החקיקה החשובה הזו, שאושרה היום בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. הסדרת תחום הקירור ומיזוג האוויר היא צעד מרכזי במעבר לשימוש בגזי קירור ירוקים, המפחיתים את פליטת גזי החממה ותורמים למאבק בשינויי האקלים. החוק מבטיח מעבר בטיחותי והכשרה מקצועית לבעלי התחום, לצד הגנה על הציבור. שיתוף הפעולה בין משרד העבודה, המשרד להגנת הסביבה ומשרדים נוספים מקדם את עמידתנו ביעדים הבין-לאומיים ומשפר את איכות החיים, הסביבה והמשק הישראלי".
---
מסמכים רלוונטיים: