בעקבות כישלון של משרדי הממשלה להסדיר את השימוש בגזי קירור חדשים בעלי השפעה מופחתת על שינוי האקלים, המשרד להגנ"ס מבקש לדחות את יישום השימוש בהם ב-3 שנים. צעד זה צפוי להביא לגידול של 2% בפליטות גזי חממה בישראל בשנים 2024-2025.

שלשום המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת תיקון לתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול). לפי הצעת התיקון, יעד הפחתת השימוש בגזי קירור מסוג HFC's ב-40% יושג לא לפני שנת 2027, במקום עד 2024.

השם HFC מייצג את הרכב הגזים Hydrofluorocarbon כלומר גזים המורכבים ממימן, פלואור ופחמן - הידרו-פלורו-פחממננים. מדובר בין היתר, בגזי הקירור מסוג R32, R134a, R152a, R125, R143a  ותערובותיהם.

גזי קירור מסוג HFC's נכנסו לשימוש מוגבר לפני שני עשורים כתחליף לגזי קירור מסוג HCFC שגרמו להידלדלות שכבת האוזון. גזי הקירור מסוג HFC אמנם לא מזיקים לאוזון, אך מסתבר שהם גזי חממה עוצמתיים במיוחד ולכן בעלי השפעה משמעותית על אפקט החממה ושינוי האקלים – וזו הסיבה שכ-190 מדינות מהעולם הסכימו לפני 7 שנים על תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול המגביל את השימוש בגזי הקירור HFC’s.

טיוטת התיקון פתוחה להערות הציבור עד לתאריך 5.10.2023. הטיוטה מצורפת בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמו ההוראות להגבלת מכסות יבוא גזי קירורHFC , 12.1.2023
2. הכנסת מגבילה השימוש בגזי קירור הגורמים לאפקט החממה, 17.11.2020
3. לא יינתנו מכסות לייבוא גז קירור R22 וחומרים נוספים, 05.01.2020
4. עיכוב ביישום תיקון קיגאלי להפחתת גזי קירור מזיקים, 6.10.2019
5. שינוי אקלים | infospot

דחייה של 3 שנים בהפחתת הגזים

גם ישראל אישרה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול ולכן לפני 3 שנים הכנסת העבירה תקנות לצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוג HFC החל מ- 10% הפחתה בשנת 2022 ועד 85% בשנת 2036, זאת בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011-2013).

אגב, גם לוחות הזמנים ליעדי ההפחתה שנקבעו בהליך החקיקה הנ"ל היו מאוחרים ביחס לנדרש בתיקון קיגאלי, והם החלו רק בשנת 2022, במקום בשנת 2019.

כעת מסתבר כי עיכוב בהליכי חקיקה נוספים המסדירים את העיסוק של טכנאי מזגנים בגזי קירור חדשים שיחליפו את ה- HFC’s (בין היתר משום שרובם דליקים), לא מאפשרים בינתיים להפחית את השימוש ב- HFC’s ליעד שנדרש החל משנת 2024 – הפחתה של 40% ביחס לשנת הבסיס.

על פי הצעת התיקון שפורסמה שלשום, הפחתת השימוש בשיעור של 40% בגזי HFC's תושג בצורה מדורגת רק בעוד 3 שנים – ב-2027 במקום ב-2024.

העלייה הצפויה בפליטות גזי חממה

אם התיקון יאושר וייכנס לתוקף, ייפלטו יותר גזי חממה מגזי קירור בשנים הקרובות. אם היו מותירים את היעדים הנוכחיים, פליטת גזי החממה מהשימוש בגזי קירור בין השנים 2028-2024 הייתה 19.6 מיליון טונות שווי ערך לפחמן דו חמצני. אולם בשל דחיית היעד של הפחתת השימוש בגזי הקירור ב-40% משנת 2024 לשנת 2027, ישראל תפלוט 3.6 מיליוני טונות יותר גזי חממה (בהשוואה לסך פליטות גזי חממה ארצי של כ 80 MTCO₂), כפי שמפורט בטבלה הבאה: 

להגדלה לחצו כאן

תוספת הפליטות המתוכננת מטרידה בשל נתוני המפל"ס שפורסמו לאחרונה והראו כי בשנת 2022 כבר חלה עלייה ארצית של 3.5% בפליטת גזי חממה והיה מדובר בשנת שיא של פליטות גזי חממה בישראל. כזכור, ישראל התחייבה להפחית 30% מפליטות גזי החממה שלה עד לשנת 2030, וכרגע מתקיימת מגמה הפוכה של עלייה בפליטות במקום הפחתתן.

כתוצאה מתיקון החקיקה, צפוי גידול של כ 2.5% בפליטת גזי חממה בישראל בשנת 2024, וגידול של כ 2% בשנת 2025.

גזי הקירור מהווים 5% מפליטות גזי החממה בישראל

אחד המקורות המשמעותיים לפליטות גזי חממה לאטמוספירה הוא גזי קירור שמשמשים במערכות מיזוג אוויר, צ'ילרים, ומערכות קירור תעשייתי. שחרור של גזי קירור לאטמוספירה מהווה כ-5% מסך פליטות גזי החממה בישראל.

לפי דוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני שנתיים, יישום הפחתת השימוש בגזי קירור המהווים גזי חממה בהתאם לתיקון קיגאלי הוא הגורם השלישי בחשיבותו על מנת לעמוד ביעדי האקלים של ישראל לשנת 2030 והוא יתרום 13% מהפחתת הפליטות הנדרשת.

תזכורת, מה זה פרוטוקול מונטריאול?

פרוטוקול מונטריאול שנחתם בשנת 1987 ונכנס לתוקף מספר שנים לאחר מכן, הוא הסכם בינלאומי שנועד לצמצם ולמנוע את השימוש בחומרים מסוג HCFC המדללים את שכבת האוזון [O3] באטמוספירה.

הפרוטוקול, עליו חתומות יותר מ-190 מדינות בעולם, נחשב להצלחה בינלאומית בזכות העמידה ביעדי ההפחתה המדורגים שיושמו החל משנת 1989 ואמורים להסתיים בשנת 2030 עם הפסקת השימוש בהם.

בזכות היישום המוצלח של פרוטוקול מונטריאול, האנושות הצליחה למנוע את ההידלדלות של שכבת האוזון האטמוספרית המגנה על חיי האדם על פני כדור הארץ. לא להתבלבל עם פליטת גזי החממה ושינוי האקלים, תופעה שונה לחלוטין שמדינות העולם מתקשות להתמודד איתה.

מה זה תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול?

תיקון קיגאלי לפרוטקול מונטריאול נחתם בשנת 2016 על ידי כ-190 מדינות במטרה לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.

קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-כלורו-פחממנים) אמנם לא פוגעת באוזון, אך הגזים בה, ביניהם R32, R134a, R152a, R125, R143a ותערובותיהם, התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב--HFCs ברמה הגלובלית.

---

מסמכים רלוונטיים: