משרד הכלכלה פרסם הוראת מנכ"ל חדשה העוסקת בהגבלת רישיונות לייבוא גזי קירור מסוג HFC בשנת 2023 בהתאם לאמנה בינלאומית שמטרתה צמצום השימוש בגזי קירור הנחשבים לגזי חממה עוצמתיים ולכן משפיעים לרעה על שינוי האקלים.
השם HFC מייצג את הרכב הגזים Hydrofluorocarbon, כלומר גזים המורכבים ממימן, פלואור ופחמן - הידרו-פלורו-פחממננים. מדובר בין היתר, בגזי הקירור מסוג: R32, R134a, R152a, R125, R143a ותערובותיהם.
לפי ההוראה, רישיונות הייבוא יינתנו בשני מועדים, פעם ליבואנים ותיקים ופעם ליבואנים חדשים. כמות החומר שתותר לייבוא תוגבל בהתאם להתחייבות ישראל להפחית את השימוש בחומרים הללו.
במקביל ממשיך היישום של הגבלת השימוש בגזי קירור מסוג אחר – HCFC הפוגע בשכבת האוזון באטמוספירה. כמו ב HFC, גזים אלה מורכבים ממימן, פלואור ופחמן, אך אצלם יש תוספת של כלור Hydrochlorofluorocarbon. מדובר בין היתר, בגזי הקירור מסוג: R-22, R-123, R-124, and R-142b.
קישור להוראת המנכ"ל והסברים מלאים על מכסות היבוא, בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפי משרד הכלכלה, אחד המקורות המשמעותיים לפליטות גזי חממה לאטמוספירה הוא גזי קירור שמשמשים במערכות מיזוג אוויר, צ'ילרים, ומערכות קירור תעשייתי. שחרור של גזי קירור לאטמוספירה מהווה כ-5% מסך פליטות גזי החממה בישראל וכשליש מפליטת גזי החממה של ענף התעשייה.
לפי דוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני שנה וחצי, יישום הפחתת השימוש בגזי קירור המהווים גזי חממה בהתאם לתיקון קיגאלי הוא הגורם השלישי בחשיבותו על מנת לעמוד ביעדי האקלים של ישראל לשנת 2030 והוא יתרום 13% מהפחתת הפליטות הנדרשת.
בשל ההשפעה המהותית של גזי הקירור הנפוצים מסוג HFC על שינוי האקלים, מדינות העולם חתמו על הסכם בינלאומי להפחתת השימוש בהם – תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול.
רוב מדינות העולם חתמו בשנת-2016 על הסכם בינלאומי, תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, המחייב אותן לקבוע יעדים להפחתת השימוש בגזי קירור בעלי השם המבלבל HFC's שנעשה בהם שימוש כתחליפים לגזי קירור מסוג HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.
קבוצת הגזים HFC (הידרו-פלורו-פחממננים) שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-פלורו-כלורו-פחממנים), אמנם לא פוגעים באוזון, אך התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב--HFCs ברמה הגלובלית.
פרטוקול מונטריאול - תמצית ההגבלות
לאחר מכן כל מדינה נדרשת להשלים את יישום ההסכם באמצעות חקיקה לאומית, ובהתאם לכך בישראל עדכנו את החוק בשנת 2020 והתיקון נכנס לתוקף בחודש יולי 2022. אך מאז החתימה על תיקון קיגאלי ועוד לפני כניסת החוק לתוקף, החלו לצמצם את ייבוא גזי הקירור בהתאם ליעדים הנדרשים.
לפי תיקון קיגאלי, יש להפחית את השימוש בגזי קירור מסוג HFC ב-30% עד שנת 2024 ולהמשיך את ההפחתה ההדרגתית עד שבשנת 2036 תעמוד ההפחתה על 85%. זאת בהשוואה להיקף השימוש בכל מדינה על בסיס הממוצע בשנים 2011-2013, ועוד 15% מסך צריכת ה-HCFCs בשנת 1989.
יעדי צמצום שימוש בגזי קירור מסוג HFC
לדברי משרד הכלכלה, רוב התחליפים הקיימים כיום לגזי קירור מסוג HFC הם בעלי רמת דליקות גבוהה הדורשת היערכות מתאימה, בין היתר בהיבטי בטיחות, תחזוקה ופעילות שוטפת, לפי סוגי הציוד והמערכות.
כמו כן, קררים חליפיים עבור מזגנים ביתיים טרם אושרו לשימוש בישראל ובמערכות קירור תעשייתיות ומסחריות קיימים תחליפים זמינים שכבר פועלים בישראל, אם כי המעבר לקררים ידידותיים לסביבה מחייב את החלפת מערכת הקירור בהשקעה לא מבוטלת.
בינתיים, ישראל ממשיכה ליישם את ההוראות המקוריות של פרוטוקול מונטריאול (לא כולל תיקון קיגאלי), המגבילות את השימוש בגזי קירור מסוג HCFC's המזיקים לשכבת האוזון.
לפי הפרוטוקול – החל משנת 2020, לא יינתנו עוד מכסות שוטפות ליבוא R22 וחומרים ממשפחת ה–HCFC.
כלומר משנת 2020, יורדת ההפחתה ב-HCFC's ל-99.5% ביחס לשנת הבסיס בשנת 1989, ומשמעותה צריכה מותרת של כ-30 טון 22R, למשק כולו לשנה.
כלומר, מערכות שיזדקקו לחומרים אלו בשנת 2020 ואילך יאלצו להחליפם או להשתמש בגזי קירור ממוחזרים ממקורות מאושרים.
לוח זמנים להגבלת ולהפחתת יבוא והצריכה של HCFC'S
---
מסמכים רלוונטיים: