משרד הכלכלה והתעשייה פרסם טיוטה להערות הציבור של עדכון הוראת מנכ"ל 2.9, העוסקת בחלוקת מכסות לייבוא של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, אך במקרה הזה מדובר ביישום של 'תיקון קיגאלי' שנחתם לפני 5 שנים במטרה לצמצם שימוש בחומרים שמזיקים לשינוי האקלים ובפרט גזים מסוג HCFC ובהם גז הקירור R22 המשמשים לאחזקת מתקני קירור ולתהליכי ייצור בתעשייה בעיקר.

בהתאם לפרוטוקול מונטריאול, נדרש להגביל את השימוש בחומרים אלה עד כדי הפסקת השימוש עד שנת 2030 בקרב כל המדינות החתומות על האמנה, כולל ישראל. העדכון נועד להתאים את ההוראות לדרישות האמנה בעקבות 'תיקון קיגאלי' שנחתם לפני 5 שנים.

בעדכון הנוכחי נוספו להוראות אמות מידה שלפיהן תחליט ועדה לחלוקת מכסות שתמנה שרת הכלכלה על היקף חלוקת המכסות ליבואנים. גם תנאי הסף לקבלת מכסה הוחמרו מעט ובמסגרתם הבקשה למכסה חייבת להיות בהיקף של 680 ק"ג לפחות.

ניתן להגיש הערות ציבור לתיקון עד לתאריך 12.8.2021.

כתבות רלוונטיות:

1. הכנסת מגבילה את השימוש בגזי קירור, 17.11.2020
2. לא יינתנו יותר מכסות לייבוא גז קירור R22 וחומרים נוספים, 05.01.2020
3. עיכוב ביישום תיקון קיגלי להפחתת השימוש בגזי קירור מזיקים, 6.10.2019
4. חדש: הגבלת שימוש בגזי הקירור מסוג R-134 ו-R-410 ונוספים, 15.07.2018
5. שינוי אקלים | infospot

יישום פרוטוקול מונטריאול ותיקון קיגאלי

ישראל ממשיכה ליישם את ההוראות של פרוטוקול מונטריאול המגבילות את השימוש בחומרים המזיקים לשכבת האוזון. אלא שבמקרה הזה מדובר על יישום של תיקון קיגאלי לפרוטקול מונטריאול שנחתם בשנת 2016 על ידי כ-190 מדינות במטרה לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.

קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-כלורו-פחממנים), אמנם לא פוגעים באוזון, אך התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב--HFCs ברמה הגלובלית.

הפסקת השימוש עד שנת 2030

ההוראות הקיימות עד כה נכונות עד לשנת 2020 ואפשרו לחלק מכסות בשיעור של 33 ODP (ליבואן ותיק של 22R עד 8 טונות בשנה וליבואן ותיק של R141b עד 5 טונות בשנה).

לפי הפרוטוקול, החל משנת 2020 לא ניתנים עוד מכסות שוטפות לייבוא R22 וחומרים ממשפחת ה–HCFC's. ההפחתה ב-HCFC's מגיעה ל-99.5% ביחס לשנת הבסיס בשנת 1989, ומשמעותה צריכה מותרת של כ-30 טון 22R, למשק כולו לשנה.

משרד הכלכלה מציין כי מערכות שיזדקקו לחומרים אלו כיום ייאלצו להחליפם או להשתמש בגזי קירור ממוחזרים ממקורות מאושרים. בשנת 2030 יופסקו המכסות.

לוח זמנים להגבלת הצריכה של HCFC'S בישראל

אמות מידה לחלוקת מכסות גזי קירור

כאמור, בטיוטת התיקון שפרסם כעת משרד הכלכלה, מופיעות אמות מידה חדשות לפיהן תחולק מכסת ייבוא של חומרי HCFC, כאשר לכל אמת מידה צפוי ניקוד שונה.

כך, החשיבות והתועלת שתיגרם בשימוש, כולל כימות כספי או תעסוקתי, תזכה ב-40 נקודות. אמת מידה אחרת שיכולה לזכות את מבקש המכסה עד 25 נקודות קשורה לפעולות שהוא נקט ו/או מתחייב לנקוט להפחתת השימוש בחומרים מסוג HCFC. אם המשתמש הסופי – כלומר הגורם הסופי שהחומרים מיועדים לשימושו - קיבל מכסה בעבר, הוועדה תבחן אם עמד בהצהרותיו מהעבר להפחתת השימוש בחומרים אלה.

אמת מידה נוספת ששוויה 25 נקודות עוסקת בזמינות חומרים תחליפיים לחומר המבוקש.

לבסוף, עד 10 נק' יינתנו בהתאם להיקפי הבקשה במונחי המכסה הכוללת. ככל שהבקשה הינה לכמות נמוכה יותר ביחס לצרכי היבואן/המשתמש הסופי, כך הניקוד באמת מידה זו יהיה גבוה יותר.

---

מסמכים רלוונטיים: