באיחור של שנתיים, הכנסת אישרה חקיקה שמיישמת את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול המגביל את השימוש בגזי קירור מסוימים בשל השפעתם המזיקה על אפקט החממה ושינוי האקלים.
לא רק שהתקנות אושרו באיחור של שנתיים, הן ייכנסו לתוקף רק בעוד שנה וחצי, באיחור של 3.5 שנים ביחס לנדרש בפרוטוקול מונטריאול כדי לתת למשק שהות להתארגן לשימוש בגזי קירור חלופיים. עד היום 110 מדינות אישררו את תיקון קיגאלי.
כתבות רלוונטיות:
פרוטוקול מונטריאול שנחתם בשנת 1987 ונכנס לתוקף מספר שנים לאחר מכן, הוא הסכם בינלאומי שנועד לצמצם ולמנוע את השימוש בחומרים מסוג HCFC המדללים את שכבת האוזון [O3] באטמוספירה.
הפרוטוקול, עליו חתומות יותר מ-190 מדינות בעולם, נחשב להצלחה בינלאומית בזכות העמידה ביעדי ההפחתה המדורגים שיושמו החל משנת 1989 ואמורים להסתיים בשנת 2030 עם הפסקת השימוש בהם.
בזכות היישום המוצלח של פרוטוקול מונטריאול, האנושות הצליחה למנוע את ההידלדלות של שכבת האוזון האטמוספרית המגנה על חיי האדם על פני כדור הארץ. לא להתבלבל עם פליטת גזי החממה ושינוי האקלים, תופעה שונה לחלוטין שמדינות העולם מתקשות להתמודד איתה.
תיקון קיגאלי לפרוטקול מונטריאול נחתם בשנת 2016 על ידי כ-190 מדינות במטרה לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.
קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-כלורו-פחממנים) אמנם לא פוגעת באוזון, אך הגזים בה התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב--HFCs ברמה הגלובלית.
פרטוקול מונטריאול - תמצית ההגבלות
מדינות מפותחות שמאשרות את תיקון קיגאלי מחויבות לצמצם את השימוש בHFCs החל שנת 2019 באופן הדרגתי, עד לשימוש של 15% ביחס לשנת הבסיס, בשנת 2036.
יעדי ההפחתה של שימוש ב HFC's לפי תיקון קיגאלי
כבר שנתיים שהמשרד להגנת הסביבה ממתין לכינון ממשלה שתוכל לאשר את עדכון נוסח התקנות כך שיתאימו לתיקון קיגאלי של פרוטוקול מונטריאול, אלא שבשל חוסר היציבות השלטונית, הנושא נדחה עד עתה.
כאמור, אתמול אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ', את תיקון תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול - חומרים הפוגעים בשכבת האוזון).
נציגי טכנאי ומתקיני מזגנים אומנם תמכו במעבר לגזי קירור ידידותיים יותר לסביבה, אך הדגישו כי התחליפים העיקריים לגזי הקירור הקיימים הם גזי קירור דליקים, שלצורך השימוש בהם יש להסדיר הכשרה מיוחדת לטכנאי המזגנים.
כדי לאפשר למשק ולענף מיזוג האוויר להתכונן, הוחלט כי כניסת התקנות לתוקף תידחה בשנה וחצי, לחודש יולי 2022.
בינתיים, ישראל ממשיכה ליישם את ההוראות המקוריות של פרוטוקול מונטריאול (לא כולל תיקון קיגאלי), המגבילות את השימוש ב HCFC's המזיקים לשכבת האוזון.
לפי הפרוטוקול – החל משנת 2020, לא יינתנו עוד מכסות שוטפות ליבוא R22 וחומרים ממשפחת ה–HCFC.
כלומר משנת 2020, יורדת ההפחתה ב-HCFC's ל-99.5% ביחס לשנת הבסיס בשנת 1989, ומשמעותה צריכה מותרת של כ-30 טון 22R, למשק כולו לשנה.
משרד הכלכלה מציין כי מערכות שיזדקקו לחומרים אלו בשנת 2020 ואילך יאלצו להחליפם או להשתמש בגזי קירור ממוחזרים ממקורות מאושרים.
לוח זמנים להגבלת ולהפחתת יבוא והצריכה של HCFC'S
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "מדובר במהלך חקיקה חשוב מאוד ומתבקש, שיצמצם פליטה של מיליוני טונות של גזי חממה המזיקים במיוחד לסביבה, יתרום לקידום ישראל לעמידה ביעדי האקלים עליהם התחייבה, ויעמיד אותנו בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות בעולם".
--------
מסמכים רלוונטיים: