אושר התיקון לתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול), לפיו יעד הפחתת השימוש בגזי קירור מסוג HFC's  ב-40% יושג רק בשנת 2027 במקום ב- 2024. לפני כחודשיים פורסמה טיוטת התיקון להערות הציבור ולאחרונה הוא אושר סופית. משמעות האישור היא שפליטות גזי החממה של ישראל יהיו גבוהות בכ-2% בשנתיים הקרובות.

השם HFC מייצג את הרכב הגזים Hydrofluorocarbon, כלומר גזים המורכבים ממימן, פלואור ופחמן - הידרו-פלורו-פחממננים. מדובר בין היתר בגזי הקירור מסוג R-410A, R32, R134a, R152a, R125 R143a   ותערובותיהם.

גזי קירור מסוג HFC's  נכנסו לשימוש מוגבר לפני שני עשורים כתחליף לגזי קירור מסוג HCFC  שגרמו להידלדלות שכבת האוזון. בדיעבד הסתבר שגזי הקירור מסוג HFC  אמנם לא מזיקים לאוזון, אך מסתבר שהם גזי חממה עוצמתיים במיוחד ולכן בעלי השפעה משמעותית על אפקט החממה ושינוי האקלים – וזו הסיבה שכ-190 מדינות מהעולם הסכימו לפני 7 שנים על תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול המגביל את השימוש גם בגזי הקירור HFC’s.

כתבות רלוונטיות:

1. בשנתיים הקרובות ייפלטו 2% יותר גזי חממה, 20.9.2023
2. פורסמו ההוראות להגבלת מכסות יבוא גזי קירורHFC , 12.1.2023
3. הכנסת מגבילה השימוש בגזי קירור הגורמים לאפקט החממה, 17.11.2020
4. לא יינתנו מכסות לייבוא גז קירור R22 וחומרים נוספים, 05.01.2020
5. שינוי אקלים | infospot

דחייה של 3 שנים בהפחתת הגזים

גם ישראל אישרה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול (אך טרם אישררה אותו באופן מחייב) ולכן לפני 3 שנים הכנסת העבירה תקנות לצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוג HFC החל מ-10% הפחתה בשנת 2022 ועד 85% בשנת 2036, זאת בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011-2013).

מלבד זאת, עיכוב בהליכי חקיקה נוספים המסדירים את העיסוק של טכנאי מזגנים בגזי קירור חדשים שיחליפו את ה-HFC’s (בין היתר משום שרובם דליקים), לא מאפשרים בינתיים להפחית את השימוש ב-HFC’s ליעד שנדרש החל משנת 2024 – הפחתה של 40% ביחס לשנת הבסיס. לכן, על פי התיקון שאושר כעת, הפחתת השימוש בשיעור של 40% בגזי HFC's תושג בצורה מדורגת רק בעוד 3 שנים – ב-2027 במקום ב-2024.

בנוסף, התיקון שאושר כעת שילב מנגנון שיתמרץ את משרדי הממשלה לסיים את תהליך החקיקה של הסדרת העיסוק בהקדם ויאפשר את השימוש בגזי הקירור החדשים. לפי המנגנון שאושר כעת, אם חוק הסדרת העיסוק של טכנאי מזגנים לא יאושר עד סוף שנת 2024, ייכנס לתוקף יעד הפחתה של 40% לשנת 2025 - יעד מחמיר שברור לכולם שאינו ישים, אך נועד להבטיח את המאמץ של משרדי הממשלה הרלוונטיים להסדרת החקיקה: משרד העבודה, משרד הכלכלה ומשרדים נוספים.

משמעות הדחייה בהשגת היעדים היא פליטה משמעותית יותר של גזי חממה. בשל דחיית היעד של הפחתת השימוש בגזי הקירור ב-40% לשנת 2027, ישראל תפלוט 3.6 מיליוני טונות יותר גזי חממה (בהשוואה לסך פליטות גזי חממה ארצי של כ-80 (MTCO₂  כפי שמפורט בטבלה הבאה:

להגדלה לחצו כאן

במשרד להגנ"ס מסבירים כי יש אמצעים רבים להפחתת השימוש בגזי HFC הניתנים ליישום כבר היום (לפני הסדרת העיסוק בגזי הקירור החדשים). בין הצעדים: זיהוי ותיקון דליפות, מיחזור קררים בסוף חיי המערכות והתקנת מערכות גדולות (מעל 18KW) העושות שימוש בחלופות שניתן לייבאן כבר היום.

כמו כן, המשרד להגנת הסביבה גיבש תוכנית לאומית מקיפה, לאחר התייעצויות עם משרד הכלכלה ומומחים מהתעשייה והמסחר, ליישום הפחתת היבוא של הגזים המפוקחים באופן שיאפשר לישראל להפחית 70% בפליטות עד לשנת 2029. המצב הביטחוני הביא לדחייה של הצגת התוכנית המלאה להתייעצות רחבה, אך המשרד פועל להביא להתייעצות זו בקרוב.

לדברי ד"ר גיל פרואקטור, ראש אגף שינוי אקלים - מיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה) במשרד להגנ"ס, שינוי היעדים שאושר כעת נדרש כדי להשלים את הסדרת העיסוק בגזים החדשים ולאפשר למשק להיערך למעבר אליהם. לדבריו, יעדי ההפחתה החדשים הם ברי יישום ויעמידו את ישראל בשורה אחת עם יתר המדינות שמקיימות את תיקון קיגאלי - החל משנת 2029 - אז נדרשת הפחתה של 70%.

בגלל המלחמה מותר להשתמש בגזים המזיקים

בנוסף, בשל המלחמה, בשבוע שעבר אושרה בכנסת הוראת שעה המתייחסת גם היא לתקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מונטריאול), ואשר מחריגה בזמן המלחמה את השימוש בחומרים המזיקים מהמכסות המותרות לשימוש.

בהוראת השעה נקבע כי ניתן להשתמש בחומר מפוקח שהשימוש בו חיוני לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם בתקופת מצב החירום הנוכחית, וזאת כל עוד לא נמצאו תחליפים לאחר מאמץ סביר למצוא אותם, והשימוש הנ"ל לא ייחשב במסכות השימוש לצורך עמידה ביעדי ההפחתה.

תזכורת: מה זה פרוטוקול מונטריאול?

פרוטוקול מונטריאול שנחתם בשנת 1987 ונכנס לתוקף מספר שנים לאחר מכן, הוא הסכם בינלאומי שנועד לצמצם ולמנוע את השימוש בחומרים מסוג HCFC המדללים את שכבת האוזון [O3] באטמוספירה.

הפרוטוקול, עליו חתומות יותר מ-190 מדינות בעולם, נחשב להצלחה בינלאומית בזכות העמידה ביעדי ההפחתה המדורגים שיושמו החל משנת 1989 ואמורים להסתיים בשנת 2030 עם הפסקת השימוש בהם.

בזכות היישום המוצלח של פרוטוקול מונטריאול, האנושות הצליחה למנוע את ההידלדלות של שכבת האוזון האטמוספרית המגנה על חיי האדם על פני כדור הארץ. לא להתבלבל עם פליטת גזי החממה ושינוי האקלים, תופעה שונה לחלוטין שמדינות העולם מתקשות להתמודד איתה.

מה זה תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול?

תיקון קיגאלי לפרוטקול מונטריאול נחתם בשנת 2016 על ידי כ-190 מדינות במטרה לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.

קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-כלורו-פחממנים) אמנם לא פוגעת באוזון, אך הגזים בה, ביניהם R32, R134a, R152a, R125, R143a ותערובותיהם, התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב--HFCs ברמה הגלובלית.

---

מסמכים רלוונטיים: