המשרד להגנת הסביבה פרסם אמש (ב') הצעה לתיקון חקיקה, שמבטלת את האולטימטום שהמשרד בעצמו הכניס לתקנות רק לפני שנה, שנועד ללחוץ את משרדי ממשלה הרלוונטיים לסיים את הסדרת העיסוק של טכנאי מזגנים בגזי הקירור החדשים בשנת 2024.

כלומר המשרד להגנ"ס צופה כי ההסדרה של גזי הקירור החדשים לא תושלם במהלך 2024 והוא מבין שהאולטימטום שהוא עצמו הכניס לתקנות לפני שנה אינו מעשי ויגרום יותר נזק מתועלת, ולכן הוא מציע לבטלו.

הסדרת העיסוק בגזי הקירור החדשים נועדה לאפשר את הגבלת השימוש בגזי הקירור הקיימים מסוג HFC's  שהינם גזי חממה עוצמתיים במיוחד ולכן בעלי השפעה משמעותית על אפקט החממה ושינוי האקלים – ולאפשר לישראל ליישר קו עם מרבית מדינות העולם, שמיישמות את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול המגביל את השימוש בגזי הקירור HFC’s.

אך המשרד להגנ"ס לא מרים ידיים ובמקביל להצעה להסרת האולטימטום הוא פרסם דוח שבחן את השפעת עיכוב העיסוק בגזי הקירור החדשים, שמדגיש כי משנת 2028 האיחוד האירופי יפסיק לסחור בקררים הישנים מסוג HFC’s, ומשנת 2033 לא ניתן יהיה לייבא אותם ממרבית מדינות העולם.

כתוצאה מכך, הדוח מעריך כי עיכוב של שנה אחת ביישום ההגבלות לשימוש בגזי קירור יגרור עלות משקית של כחצי מיליארד ש"ח, וכל שנה לאחר מכן, תביא לעלייה של כ-2 מיליארד ש"ח נוספים. כאשר מרבית העלות נובעת מהעלות הנוספת בשל החלפת מערכות קירור לפני סוף החיים שלהן, בשל מחסור בגז הקירור הישנים למילוי חוזר.

בנוסף, המשמעות של עיכוב של שנה בעמידה ביעדי הפחתת השימוש בגזי קירור מסוג HFC's  היא פליטה עודפת של כ-330,000 טון גזי חממה, המהווים כ-0.4% מסך פליטות גזי החממה במדינה (80 מיליון טון), וכל עיכוב של שנה נוספת יגרור פליטה עודפת כפולה ואף יותר מכך. כל זאת בזמן שגזי הקירור אחראים לכ-6% מפליטות גזי החממה בישראל והיישום המלא של תיקון קיגאלי אמור להביא להפחתה של 70% בפליטות מגז קירור, שאמורים לתרום 10% מיעד הפחתת הפליטות הלאומי לשנה זו.

קישור להצעת תיקון החקיקה ולעבודה שבוחנת את השפעת העיכוב על המשק, מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מדריך לבחירת גז קירור חלופי ל  HFC, 24.01.2024
2. אושרה דחיית יעדי הפחתת השימוש בגזי קירור, 12.11.2023
3. בשנתיים הקרובות ייפלטו 2% יותר גזי חממה, 20.9.2023
4. פורסמו ההוראות להגבלת מכסות יבוא גזי קירור HFC , 12.1.2023
5. שינוי אקלים | infospot

לפני שנה הוסכם על דחייה של 3 שנים במעבר לקררים ירוקים

השם HFC מייצג את הרכב הגזים Hydrofluorocarbon, כלומר גזים המורכבים ממימן, פלואור ופחמן - הידרו-פלורו-פחממננים. מדובר בין היתר בגזי הקירור מסוג R-410A, R32, R134a, R152a, R125 R143a   ותערובותיהם.

גזי קירור מסוג HFC's  נכנסו לשימוש מוגבר לפני שני עשורים כתחליף לגזי קירור מסוג HCFC  שגרמו להידלדלות שכבת האוזון. בדיעבד הסתבר שגזי הקירור מסוג HFC  אמנם לא מזיקים לאוזון, אך מסתבר שהם גזי חממה עוצמתיים במיוחד ולכן בעלי השפעה משמעותית על אפקט החממה ושינוי האקלים – וזו הסיבה שכ-190 מדינות מהעולם הסכימו לפני 7 שנים על תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול המגביל את השימוש גם בגזי הקירור HFC’s.

גם ישראל אישרה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול (אך טרם אישררה אותו באופן מחייב) ולכן לפני 3 שנים הכנסת העבירה תקנות לצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוג HFC החל מ-10% הפחתה בשנת 2022 ועד 85% בשנת 2036, זאת בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011-2013).

אלא שעיכוב בהליכי חקיקה נוספים המסדירים את העיסוק של טכנאי מזגנים בגזי קירור חדשים שיחליפו את ה-HFC’s (בין היתר משום שרובם דליקים), לא מאפשרים בינתיים להפחית את השימוש ב HFC’s ליעד שנדרש החל משנת 2024 – הפחתה של 40% ביחס לשנת הבסיס. לכן, לפי התיקון שאושר לפני שנה, הפחתת השימוש בשיעור של 40% בגזי HFC's תושג בצורה מדורגת רק בעוד 3 שנים – ב-2027 במקום ב-2024.

משמעות הדחייה שאושרה לפני שנה היא שבישראל ייפלטו בשנים 2024-2025 כמות של 3.6 מיליוני טונות יותר גזי חממה (בהשוואה לסך פליטות גזי חממה ארצי של כ-80 (MTCO₂  כפי שמפורט בטבלה הבאה:

להגדלה לחצו כאן

האולטימטום שהכניסו לפני שנה, מבוטל

כאמור, תיקון החקיקה שאושר לפני שנה שילב אולטימטום שיתמרץ את משרדי הממשלה לסיים את תהליך החקיקה של הסדרת העיסוק בגזי הקירור החדשים, לפיו אם הסדרת העיסוק לא תושלם עד סוף שנת 2024, ייכנס לתוקף יעד הפחתה של 40% לשנת 2025 - יעד מחמיר שברור לכולם שאינו ישים, אך נועד להבטיח את המאמץ של משרדי הממשלה הרלוונטיים להסדרת החקיקה: משרד העבודה, משרד הכלכלה ומשרדים נוספים.

אך כעת המשרד להגנ"ס טוען כי הסדרת העיסוק התעכבה מעבר למתוכנן וקיים חשש שלא תושלם עד לסוף שנת 2024. לכן, המשרד חושש שהשוק יתקשה לעמוד ביעדי האולטימטום, שיגררו עליית מחירים משמעותית של מערכות מיזוג אוויר, שישפיעו על יוקר המחייה, יגרמו להתפתחות שוק שחור, ומחסור בפתרונות מיזוג אוויר שתפגע בשכבות החלשות.

משום כך המשרד מבקש לבטל את האולטימטום. כמובן שנשאלת השאלה מדוע המשרד להגנ"ס טרח לשלב את האולטימטום בתקנות לפני פחות משנה, אם ידע שהוא לא ישים.

כמה יעלה לנו העיכוב בהסדרת העיסוק בגזי קירור?

כאמור, במקביל להסרת האולטימטום, המשרד להגנ"ס פרסם דוח שבוחן את השפעת העיכוב ביישום ההגבלות על שימוש בגזי הקירור הקיימים על המשק. לפי הדוח, אם ישראל תעכב את המעבר לגזי הקירור החדשים, היא צפויה לעמוד בפני מחסור בגזי הקירור הקיימים, משום האיחוד האירופאי יפסיק לסחור בגזי הקירור הישנים בשנת 2028, ורוב מדינות העולם הנוספות יפסיקו לסחור בהם עד שנת 2033.

במידה וישראל לא תפעל, אזי בעלי מערכות מיזוג אוויר וקירור יתקשו להשיג גזי קירור למערכותיהם, ומחיר גזי הקירור הישנים ירקיעו, מה שיביא להחלפת מערכות מיזוג אוויר לגזי הקירור החדשים למרות שהמערכות לא בסוף חייהן. החלפה מוקדמת של מערכות מיזוג האוויר והקירור יגרמו להוצאה עודפת של כחצי מיליארד שח החל בשנת 2025, ולאחר מכן תוספת של כ- 2 מיליארד שח נוספים מדי שנה, עד סכום של כ 13 מיליארד שח במידה ולא ננקטו צעדים עד שנת 2032.

אמצעים נוספים ותוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי קירור

במשרד להגנ"ס מסבירים כי יש אמצעים רבים להפחתת השימוש בגזי HFC הניתנים ליישום כבר היום (לפני הסדרת העיסוק בגזי הקירור החדשים). בין הצעדים: זיהוי ותיקון דליפות, מיחזור קררים בסוף חיי המערכות והתקנת מערכות גדולות (מעל 18KW) העושות שימוש בחלופות שניתן לייבאן כבר היום.

כמו כן, המשרד להגנת הסביבה גיבש תוכנית לאומית מקיפה, לאחר התייעצויות עם משרד הכלכלה ומומחים מהתעשייה והמסחר, ליישום הפחתת היבוא של הגזים המפוקחים באופן שיאפשר לישראל להפחית 70% בפליטות עד לשנת 2029.

תזכורת: מה זה פרוטוקול מונטריאול?

פרוטוקול מונטריאול שנחתם בשנת 1987 ונכנס לתוקף מספר שנים לאחר מכן, הוא הסכם בינלאומי שנועד לצמצם ולמנוע את השימוש בחומרים מסוג HCFC המדללים את שכבת האוזון [O3] באטמוספירה.

הפרוטוקול, עליו חתומות יותר מ-190 מדינות בעולם, נחשב להצלחה בינלאומית בזכות העמידה ביעדי ההפחתה המדורגים שיושמו החל משנת 1989 ואמורים להסתיים בשנת 2030 עם הפסקת השימוש בהם.

בזכות היישום המוצלח של פרוטוקול מונטריאול, האנושות הצליחה למנוע את ההידלדלות של שכבת האוזון האטמוספרית המגנה על חיי האדם על פני כדור הארץ. לא להתבלבל עם פליטת גזי החממה ושינוי האקלים, תופעה שונה לחלוטין שמדינות העולם מתקשות להתמודד איתה.

מה זה תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול?

תיקון קיגאלי לפרוטקול מונטריאול נחתם בשנת 2016 על ידי כ-190 מדינות במטרה לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.

קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-כלורו-פחממנים) אמנם לא פוגעת באוזון, אך הגזים בה, ביניהם R32, R134a, R152a, R125, R143a ותערובותיהם, התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב--HFCs ברמה הגלובלית.

----

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), המשרד להגנ"ס, 09.2024
2. דוח הערכת עלות למשק בגין עיכוב המעבר לגזי קירור ירוקים, המשרד להגנ"ס, 09.2024

חברות לניהול וטיפול בפסולת מסוכנת: