המשרד להגנת הסביבה פרסם מדריך שמציג חלופות לגזי הקירור הנפוצים מסוג HFC שהשימוש בהם יצטמצם ויוגבל בשנים הקרובות משום שהם מגבירים את תופעת שינוי האקלים. המדריך מיועד למגזר התעשייתי-מסחרי, אך גם ארגונים אחרים שמשתמשים במערכות מיזוג אוויר ומערכות קירור יימצאו בו מידע רלוונטי.

הצורך בחלופה לגזי הקירור מסוג HFC נובע מההתחייבות של מדינת ישראל להסכם הבינלאומי בחסות האו"ם בשם תיקון קיגאלי לפרוטקול מונטריאול. במקור ההסכם נועד לצמצם באופן הדרגתי את השימוש בגזים הפוגעים בשכבת האוזון באטמוספירה, אך כשהתברר שחלק מהתחליפים מגבירים את תופעת שינוי האקלים, ההסכם הורחב כדי לצמצם את השימוש גם באותם תחליפים – בהם גזי הקירור HFC.

בהתאם להסכם, ישראל ביצעה תהליכי חקיקה שמטרתם צמצום הדרגתי של השימוש בגזי קירור מסוג HFC, החל מ-10% הפחתה בשנת 2022 ועד 85% בשנת 2036, בהשוואה לכמות שהייתה בשימוש בשנים 2011-2013.

כדי לסייע למשק להיערך ולבצע את המעבר לגזי קירור אחרים, המשרד להגנ"ס הכין מדריך שמפרט את השיקולים לבחירת חלופה, ופתרונות קבע לטווח ארוך, פתרונות ביניים ופתרונות משלימים – בהתאם לסוג העסק והצרכים. המידע במדריך נשען על מחקרים בינלאומיים ועל שיחות עם יבואנים וקבלנים.

קישור למדריך בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. אושרה דחיית יעדי הפחתת השימוש בגזי קירור, 12.11.2023
2. בשנתיים הקרובות ייפלטו 2% יותר גזי חממה, 20.9.2023
3. פורסמו ההוראות להגבלת מכסות יבוא גזי קירור HFC , 12.1.2023
4. הכנסת מגבילה השימוש בגזי קירור הגורמים לאפקט החממה, 17.11.2020
5. שינוי אקלים | infospot

החלופות לגזי הקירור הקיימים HFC

לפי המדריך, שני חסמים עיקריים מעכבים את המעבר לגזי הקירור החלופיים:

1. חוסר מודעות להשלכות ההולכות וגוברות של תיקון קיגאלי על הזמינות והעלות של גזי הקירור הקיימים ממשפחת HFC שיהפכו עם השנים לפחות זמינים ולכן יקרים יותר.
2. היעדר מידע זמין ונגיש על החלופות הזמינות, השיקולים לבחירתן והתאמתן לארגונים.

המדריך מציין 3 שיקולים מרכזיים שאמורים להיות לתעשייה ולמגזר המסחרי בבחירת חלופה לשימוש בגזי הקירור מסוג HFC, והם:

1. זמינות מסחרית ועלות: כלומר האם החלופה זמינה בישראל ובעלת עלות סבירה.
2. הסבה גז או החלפת מערכת: האם רוצים להסב מערכת קירור קיימת לקרר חדש או להחליף את כל המערכת.
3. בטיחות: רמת הדליקות והרעילות של קררים תחליפיים.

לפי המדריך, יש 3 סוגי חלופות אפשריות:

1. פתרונות קבע לטווח הארוך: מעבר למערכות חדשות המבוססות על קרר ידידותי לא מפוקח  או קרר מפוקח בעל מקדם GWP נמוך מאוד. (קרר מפוקח - קרר המצוין ברשימות החומרים המפורטים בחלק ב' בתוספת הראשונה לתקנות).
2. פתרונות ביניים: מעבר לקרר מפוקח עם GWP גבוה יחסית, אך נמוך מהקרר הקיים במידה ניכרת. פתרון זה מאפשר דירוג ודחייה של הצורך בהחלפת מערכות, אך אינו מונע את הצורך להחליף את המערכת בטווח הארוך.
3. פתרונות משלימים: הקטנת צריכה ויבוא של קררים לתפעול מערכות קיימות, המאפשרות להאריך את זמן השימוש במערכות אלו.

הדוח מציג טבלה מפורטת של גזי הקירור מסוג HFC הנפוצים בשימוש היום וגזי קירור החליפיים, תוך הבחנה בין מערכות מיזוג אוויר לבין מערכות קירור, לפי התאמה לסוג המערכת, רמת הבטיחות, מידת היעילות האנרגטית, הזמינות, העלות, ופרמטרים חשובים נוספים.

החקיקה להגבלת השימוש בגזי קירור שמגבירים את משבר האקלים

השם HFC מייצג את הרכב הגזים Hydrofluorocarbon, כלומר גזים המורכבים ממימן, פלואור ופחמן - הידרו-פלורו-פחממננים. מדובר בין היתר בגזי הקירור מסוג R-410A, R32, R134a, R152a, R125 R143a   ותערובותיהם.

גזי קירור מסוג HFC's  נכנסו לשימוש מוגבר לפני שני עשורים כתחליף לגזי קירור מסוג HCFC  שגרמו להידלדלות שכבת האוזון. בדיעבד הסתבר שגזי הקירור מסוג HFC  אמנם לא מזיקים לאוזון, אך הם גזי חממה עוצמתיים במיוחד ולכן בעלי השפעה משמעותית על אפקט החממה ושינוי האקלים – וזו הסיבה שכ-190 מדינות מהעולם הסכימו לפני 7 שנים על תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול המגביל את השימוש גם בגזי הקירור HFC’s.

גם ישראל אישרה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול (אך טרם אישררה אותו באופן מחייב) ולכן לפני 3 שנים הכנסת העבירה תקנות לצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוג HFC החל מ-10% הפחתה בשנת 2022 ועד 85% בשנת 2036, זאת בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011-2013).

לפני כחודשיים אושר עדכון לתקנות לפיו 40% הפחתה יושגו רק ב-2027 במקום ב-2024, בשל עיכוב בהליכי חקיקה שמסדירים את העיסוק של לטכנאי מיזוג אוויר בגזי הקירור החלופיים.

דוגמה לפתרון קבע למערכת קירור מסחרית

להלן דוגמא מתוך המדריך, לחלופה כפתרון קבע עבור מערכות קירור מסחריות שמשתשמשות כיום ב R507. מערכות מסוג זה משמשות במגוון ארגונים ועסקים, בין היתר אצל קמעונאיות המזון, מחסני לוגיסטיקה, מלונות, מטבחים וחדרי אוכל מסחריים-תעשייתיים. המערכות כוללות מקררים, מקפיאים, חדרי קירור וחדרי הקפאה.

אחד מפתרונות הקבע המוצעים במדריך הוא מעבר למערכות מבוססות פחמן דו חמצני (R-744). לפי המדריך, מערכת מסוג זה מתאימה להתקנה ברוב האזורים בארץ, למעט באזור הבקעה ומדרום למצפה רמון.

לגבי הזמינות המסחרית בישראל, מצוין במדריך כי יש בארץ כמה חברות קבלניות אשר עוסקות בהתקנה ותפעול של מערכות CO2 מסחריות, ואפשר גם לפנות לחברות קבלניות בין-לאומיות. לפי המדריך מותקנות כיום בישראל כ 20 מערכות מסוג זה.

מבחינת בטיחות, השימוש ב R744 כרוך בחשש לפיצוץ עקב קרר נוזלי הכלוא בנפח מוגבל ועלול במקרים של תחזוקה לא נכונה ליצור לחץ גבוה מאוד במערכת. לכן יש צורך בתכנון מדויק של המערכת ובהקמה ותפעול בידי כוח אדם מיומן ומקצועי.

מערכת מבוססת R744 יקרה בכ-20% ממערכת מקבילה ב R507, אך הינה בעלת יעולות אנרגטית משופרת שמביאה לחיסכון אנרגטי של כ-40% בצריכת החשמל, כך לפי ההערכה.

---

מסמכים רלוונטיים: