משרד הכלכלה והתעשייה פרסם להערות הציבור הוראות לחלוקת מכסות ייבוא של גזי קירור מסוגHFC's  לשנת 2025. ההוראות נועדו לצמצם את השימוש בחומרים אלו בהתאם לפרוטוקול מונטריאול ולתיקון קיגאלי, עליהם ישראל חתמה, משום שהם מהווים זרז משמעותי להתחממות כדור הארץ.

מדובר בין היתר על גזי הקירור: R410a, R134a, R507a, R404a, R32, R125 ותערובותיהם.

לפי ההוראה, במהלך שנת 2025 כולה ייבוא גזי הקירור הנ"ל יופחת בכ- 5% לעומת המכסה הלאומית שניתנה בשנת 2024. כמות זו משקפת הפחתה של 15% בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011-2013).

בשנים הבאות המכסה הלאומית תמשיך להצטמצם מדי שנה, עד שבשנת 2028 המכסה תהיה מחצית מהמכסה של 2024. גם לאחר מכן המכסות ימשיכו להצטמצם עד 85% הפחתה בשנת 2036.  במקביל ייכנסו לשימוש גזי קירור חלופיים, שכניסתם לישראל נדחית שוב ושוב בשל עיכוב השלמת חקיקה לעוסקים בגזי קירור. כעת החקיקה ממתינה לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

ניתן להגיש הערות לטיוטת ההוראה עד לתאריך 23.12.2024. הטיוטה מצורפת בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמו ההוראות להגבלת מכסות יבוא גזי קירור, 12.1.2023
2. החוק שתוקע את המעבר לגזי קירור חדשים יעלה לאישור, 2.12.2024
3. בשנתיים הקרובות ייפלטו 2% יותר גזי חממה, 20.9.2023
4. הכנסת מגבילה את השימוש בגזי קירור, 17.11.2020
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

אופן חלוקת המכסות לגזי קירור מסוג HFC

משרד הכלכלה יחלק את המכסות של גזי הקירור מסוג HFC לשנת 2025 בשני שלבים עיקריים: בשלב א' יחלק 86% מהמכסה ליבואנים וצרכנים קיימים, ובשלב ב' – 5% מהמכסה ליבואנים חדשים וצרכנים נוספים. 9% הנותרים יחולקו לעסקים שאין להם אפשרות לעבור לשימוש בגזי קירור ירוקים (גזי קירור בעלי GWP נמוך מ-700).

תמצית פילוח חלוקת מכסות גזי קירור HFC לשנת 2025

להלן תמצית אופן חלוקת המכסות:

1. שלב א' – יחולקו 86% מהמכסה הלאומית ליבואנים וצרכנים. מדובר במכסה של

עד 4,775,150 טונה שוות ערך פחמן דו-חמצני (GWP), 82% מתוכה מיועדים ליבואנים ו-18% הנותרים לצרכנים. בקשות יתקבלו עד 31.1.2025.

1. שלב ב' –יחולקו 5% מהמכסה הלאומית ליבואנים חדשים. הכמות המרבית ליבואן היא 138,925 טון GWP. המכסה תחולק באופן שוויוני בין כל הבקשות ולא יותר מהכמות שאותה ביקש היבואן. ניתן להגיש בקשות עד ה-28.02.2025.

המכסה לכל יבואן וצרכן תחושב לפי הכמות בה השתמש בשנים הקודמות, והחלק היחסי מהכמות הכוללת. אם הכמות שתחושב תעמוד על פחות מ-680 ק"ג GWP, לא יונפק לאותו יבואן רישיון בשלב א', והמכסה שיועדה לו תחולק באופן יחסי בין שאר המבקשים.

צרכנים שלא קיבלו מכסה בשום שלב יוכלו להגיש בקשות למכסות של עד 50 ק"ג GWP לכל יבואן במשך השנה, בתנאי שנותרה יתרת מכסה.

בנוסף לכך, מכסה של 500,000 טון GWP (9% מהמכסה הלאומית) תחולק למפעלים יצרניים או נותני שירותים בתחומים שבהם לא קיימת חלופה טכנולוגית זמינה של מערכות העושות שימוש בגזים בעלי GWP נמוך מ-700. הם יקבלו 9% מהמכסה הלאומית. החלוקה תתבצע בשיטת "כל הקודם זוכה" לענפים הבאים:

• תעשיית האלקטרוניקה ומערכות קירור לציוד אלקטרוני
• תעשיית הפולימרים
• ייצור ותחזוקה של מערכות כיבוי אש
• תעשיית הפארמה וציוד רפואי
• שימושים אחרים במידת הצורך

ההוראות גם מפרטות על מקרים שבהם ניתן לקבל פטור מהמכסות, בין היתר בשל צרכים ביטחוניים על רקע המלחמה.

מי שלא יעבור לגזי הקירור החדשים, ישלם הרבה יותר

בשל יעדי ההפחתה לשימוש בגזי הקירור הקיימים, שמציב תיקון קיגאלי, בשנים הקרובות מדינות רבות בעולם יפסיקו לייצא ולייצר אותם. מהסיבה הזו, מחירי גזי הקירור מסוג HFC עלו פי 3-4 בשנים האחרונות, לפי המשרד להגנ"ס.

במקרים רבים לא ניתן להחליף את סוג גז הקירור במערכת מיזוג אוויר קיימת, והדבר מצריך התאמות רבות ויקרות. מכיוון שאורך החיים של מערכת מיזוג אוויר יכולה להיות מעל 10 שנים, מי שמתקין היום מערכת מיזוג עם גזי הקירור הקיימים, מסתכן בתשלום מחירים גבוהים מאוד בעתיד עבור גזי הקירור.

בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס פנה למשרד הביטחון, והמליץ לו להיערך לעליית המחירים הצפויה של גזי הקירור הקיימים, בהחלטות הרכש על מערכות חדשות. זאת משום שמערכת הביטחון קיבלה פטור מהמכסות של גזי הקירור הקיימים על רקע המלחמה. אך ההמלצה הזאת רלוונטית לכל ארגון בעל מערכות מיזוג אוויר וקירור.

ישראל מתעכבת בהשגת יעדי ההפחתה

כפי שדיווחנו בעבר, ישראל אישרה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול ולכן לפני 3 שנים הכנסת העבירה תקנות לצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוגHFC  החל מ- 10% הפחתה בשנת 2022 ועד 85% בשנת 2036, זאת בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011-2013).

יעדי ההפחתה של גזי קירור מסוג HFC

להגדלה לחצו כאן

בשל עיכובי חקיקה וסיבות נוספות, נדחה היישום של יעד ההפחתה של 40% משנת 2024 לשנת 2027, בשאיפה שלאחר מכן ישראל תיישר קו עם יעדי ההפחתה העולמיים של תיקון קיגאלי. בשל העיכוב המדובר, ישראל תפלוט 3.6 מיליוני טונות יותר גזי חממה (בהשוואה לסך פליטות גזי חממה ארצי של כ 80 MTCO₂), כפי שמפורט בטבלה הבאה: 

להגדלה לחצו כאן

יצוין שלסוגים השונים של גזי קירור מסוג HFC יש ערך אחר של פוטנציאל ההשפעה שלו על שינויי האקלים GWP Global Warming Potential, וזהו הערך שמשמש לחישוב המכסות.

גזי הקירור מהווים 5% מפליטות גזי החממה בישראל

אחד המקורות המשמעותיים לפליטות גזי חממה לאטמוספירה הוא גזי קירור שמשמשים במערכות מיזוג אוויר, צ'ילרים, ומערכות קירור תעשייתי. שחרור של גזי קירור לאטמוספירה מהווה כ-5% מסך פליטות גזי החממה בישראל.

לפי דוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני 3 שנים, הפחתת השימוש בגזי קירור המהווים גזי חממה בהתאם לתיקון קיגאלי הוא הגורם השלישי בחשיבותו על מנת לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות של גזי חממה בישראל לשנת 2030, והוא יתרום 13% מהפחתת הפליטות הנדרשת.

מהו תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול?

תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול נחתם בשנת 2016 על ידי כ-190 מדינות במטרה לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.

קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את ה HCFC’s -(הידרו-כלורו-פחממנים) אמנם לא פוגעת באוזון, אך הגזים בה, ביניהם R32, R134a, R152a, R125, R143a ותערובותיהם, התגלו כגזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גבוה. לכן הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) לפיו יצומצמו הייצור והשימוש גם ב HFCs ברמה הגלובלית.

---

מסמכים רלוונטיים: