לפי נתוני מצאי הפליטות לשנת 2024 שהמשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר, כמות פליטות גזי החממה בישראל עלתה בשנת 2024 בשיעור של 2% בהשוואה לשנת 2023, וזה משלים תקופה של 9 שנים שבו המדינה לא הצליחה להפחית את פליטות גזי החממה. יעד ההפחתה שהממשלה לקחה על עצמה לשנת 2030, של 27% בהשוואה לשנת 2015, נראה רחוק מתמיד.

המשרד להגנ"ס מסביר שהעלייה בפליטות גזי חממה בשנת 2024 נבעה מעלייה חדה בשיעור של 30% בפליטות גזי פלואור (שמשמשים כגזי קירור) בגלל צרכי מערכת הביטחון עבור הלחימה המתמשכת. אולם גם אם מקזזים את העלייה בפליטת גזי פלואור, עדיין נרשמה עלייה בכמות הפליטות של גזי החממה (גם אם מתונה יותר) בשל עליות בפליטות בתחום ייצור החשמל מדלקים ובתחבורה.

מהדו"ח עולה שייצור חשמל (42%) ותחבורה (25%) ממשיכים להיות הגורמים האחראיים לרוב פליטות גזי החממה ואחריהם פליטות מתאן ממטמנות, גידול בעלי חיים ומט"שים והפקת גז פוסילי (14%) ותעשייה (11%).

קישור לדו"ח המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מפל"ס 2024: עלייה בפליטת חומרים מסרטנים, 28.8.2025
2. מפל"ס 2023: העדכונים בשיטות החישוב גנבו את ההצגה, 29.8.2024
3. המשרד להגנ"ס: ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030, 23.4.2025
4. בשנתיים הקרובות ייפלטו 2% יותר גזי חממה בגזי קירור , 20.9.2023
5. עדכונים בשיטות החישוב של המפל"ס, 18.11.2024
6. מפל"ס – ראשי | infospot

9 שנים ללא הפחתה בפליטת גזי חממה

כאמור, לפי דו"ח מצאי הפליטות, עלו פליטות גזי החממה בשנת 2024 בשיעור של 2% ועמדו על 79.3 MtCO₂e. העלייה מרחיקה את ישראל מהיעד שאימצה הממשלה בשנת 2021, של הפחתת 27% בפליטת גזי החממה עד שנת 2030 (58 MtCO₂e), בהשוואה לשנת 2015 – אז הפליטות עמדו על 80.7 MtCO₂e.

כלומר, עברו 9 שנים מאז שנת 2015, והפחתת הפליטות עומדת על פחות מ-2%. יעד ההפחתה של 27% נראה רחוק מתמיד. ראו בתרשים הבא:

פליטות גזי חממה לפי שנים –MtCO₂e

כשמשווים את שיעור הפחתת פליטות גזי החממה בישראל לזה בארה"ב, באיחוד האירופי ובאנגליה רואים שבישראל כאמור אין הפחתה, בעוד שבשאר המדינות הוא יורד במגמת ירידה מאז שנת 2015. באנגליה מדובר על כ-30% הפחתה, באיחוד האירופאי כ-20% הפחתה, ובארה"ב כ-10% הפחתה. ראו בתרשים הבא:

אחוז הפחתה בפליטות גזי חממה ביחס לשנת 2015

מרבית העלייה מגזי קירור בגלל המלחמה

בדו"ח מסבירים שעיקר העלייה שנרשמה בשנת 2024 בפליטות גזי החממה בישראל נבעה מעלייה בפליטות גזי פלואור שעלו בשיעור חד של 30% בשל צרכים של מערכת הביטחון בגלל המלחמה. גזי פלואור משמשים כגזי קירור, לייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום.

חשוב לומר שהעלייה בפליטת גזי הפלואור תרמה רק 60% מהגידול בפליטות בשנת 2024. יתר הגידול נגרם מעלייה בפליטות משימוש בדלקים לייצור חשמל ותחבורה.

לפני שנתיים נדחה יישום המעבר לגזי קירור ירוקים

העלייה בפליטות פלואור שמשמש כגז קירור נובעת לכאורה מהפטור שניתן למערכת הביטחון בשל המלחמה, מלעמוד בהגבלות שהממשלה אימצה כדי לעמוד בדרישות של פרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי).

אלא שניתן היה לצמצם משמעותית את פליטות הפלואור לולא העיכוב של מספר שנים באישור ויישום החקיקה להגבלת השימוש בגזי קירור שמגבירים את שינוי האקלים, בהתאם לפרוטוקול מונטריאול.

כזכור, כבר בשנת 2019 דיווחנו שיש עיכובים ביישום פרוטוקול מונטריאול בישראל. לפני שנתיים דיווחנו כי העיכוב ביישום פרוטוקול מונטריאול צפוי לגרום לעלייה בשיעור של 2% בסך פליטות גזי החממה בישראל בשנים 2024–2025.

רק בתחילת השנה הנוכחית אושר החוק להסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר המאפשר להשתמש מעתה בגזי קירור חדשים שהשפעתם על שינוי האקלים מופחתת.

מקורות הפליטה: 42% חשמל, 22% תחבורה

לפי דוח מצאי הפליטות, 79% מפליטות גזי החממה בישראל בשנת 2024 הן פחמן דו-חמצני, 14% מהפליטות הן מתאן, 6% פלואור.

מקורן של רוב פליטות גזי החממה (42%) בייצור חשמל, תחבורה (22%), פליטות מתאן שמקורן במטמנות, גידול בעלי חיים, מט"שים והפקת גז פוסילי (14%) ותעשייה (11%).

להלן התפלגות פליטות גזי החממה בשנת 2024:

---

מסמכים רלוונטיים: