המשרד להגנת הסביבה פרסם את מדד ההשפעה הסביבתית לשנת 2021. המדד מדרג זו השנה ה-10 חברות תעשייתיות ציבוריות הנסחרות בבורסה וחברות ממשלתיות המדווחות למפל"ס לפי מידת הסיכון הסביבתי שלהן. חברות פרטיות (שלא נסחרות בבורסה) לא מדורגות במדד.

במסגרת המדד מדורגים 45 חברות ו-123 מפעלים הנמצאים בבעלותן. בראש רשימת החברות בעלות ההשפעה הסביבתית הרבה ביותר נמצאות 3 חברות שגם בשנה הקודמת חלקו ביניהן את שלושת המקומות הראשונים: כיל רותם (רותם אמפרט לשעבר), בזן ופז בית זיקוק אשדוד. ל-20 המקומות הראשונים הגיעו לא פחות מ-5 מכוני טיהור שפכים (מט"שים), כולל השפד"ן במקום השביעי.

המטרה העיקרית המוצהרת של המדד היא לספק למשקיעים פיננסיים מידע על הסיכונים הסביבתיים של חברות תעשייתיות, שעלולים להפוך לסיכון פיננסי עבורם. אולם המשרד להגנת הסביבה מסכים שהמדד הסביבתי גורם גם להרתעה של חברות שנזהרות מאי ציות סביבתי כדי לא להופיע במדד. במסיבת עיתונאים לקראת פרסום המדד ציין מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, כי המדד מרתיע מפעלים מלזהם, וההוכחה לכך היא כמות הפניות מהתעשייה המתנגדות לפרסומו מדי שנה.

לגבי סיפוק מידע פיננסי למשקיעים, יש מגוון סיבות להטיל ספק באשר לרלוונטיות המדד לקבלת החלטות השקעה ולא ידוע לנו על תנודות במניות של חברות לקראת פרסום המדד או בעקבותיו.

לדברי סמט, חברות דורגו בעשירייה הראשונה לא רק בשל מיקום רגיש של מפעל וקרבתו לאוכלוסיה ולא רק בשל פליטת מזהמים גבוהה, אלא בשל התנהלות סביבתית לוקה בחסר שהייתה יכולה להימנע. לעומתן, יש מפעלים גדולים שלאור התנהלות סביבתית מוצלחת הצליחו להתברג במקומות נמוכים יותר במדד.

התאחדות התעשיינים התייחסה למדד: "הממשלה מעדיפה להפנות אצבע מאשימה לתעשייה במקום לטפל בגורמי הזיהום המשמעותיים – שריפת הפסולת הלא חוקית והתחבורה. הממשלה מוזמנת להקים תשתית תחבורה ציבורית ולסייע למפעלים בחיבור גז טבעי ולהפחית זיהום, במקום להאשים את הגורם הפרטי היחידי שמשקיע מיליארדים להפחתת פליטות לסביבה. המחדלים של הממשלה זועקים לשמיים והניסיון להטיל את האשמה על התעשייה הוא לעג לרש". המשך התגובה בתחתית הידיעה.

קישורים למצגת מסכמת של המדד ולמאגר הנתונים המלא מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. אושרה מתודולוגיה חדשה למדד ההשפעה הסביבתית, 12.3.2023
2. מדד ההשפעה הסביבתי לשנת 2019, 20.10.2021
3. מצגת מדד ההשפעה הסביבתי 2018, המשרד להגנ"ס 07.2020
4. מנגנון חדש לאיפוס פליטות גזי חממה, 27.10.2022
5. מידע נוסף על דיווח סביבתי | infospot

20 המקומות הראשונים במדד ההשפעה הסביבתית

שלוש מהחברות בעשירייה הראשונה של מדד ההשפעה הסביבתית לשנת 2021 ממוקמות במפרץ חיפה ושייכות לקבוצת בזן: בזן, כרמל אולפינים וגדיב. המשרד להגנת הסביבה ציין שנתון זה לא נעלם מעיניו וכי הוא ממשיך לתמוך בפינוי המפרץ בהקדם האפשרי.

שתי תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל גם הן מופיעות ב-20 המקומות הראשונים: אורות רבין חדרה ורוטנברג אשקלון.

תופעה בולטת נוספת היא 5 המט"שים שמככבים ב-20 המקומות הראשונים במדד: שפד"ן, מט"ש רהט, מט"ש תימורים, מט"ש שוקת ומט"ש אשדוד. לדברי המשרד להגנת הסביבה, הוא מקווה שהמדד הסביבתי ירתיע גם מט"שים ויגרום להם לשפר את ביצועיהם הסביבתיים.

כמו כן, באופן מפתיע, 4 חברות שעוסקות בתחומי איכות הסביבה מופיעות גם הן בין 20 החברות הראשונות בדירוג: אלקון וטביב מענף פסולת מסוכנת, GES מענף השפכים, ומטמנות אפעה מענף הפסולת.

עשרת המפעלים עם הדירוג הגבוה

להגדלה לחצו כאן

כאמור, המדד כולל 123 מפעלים שנמצאים בבעלותן של 45 חברות ציבוריות בלבד. שש החברות הציבוריות המובילות בניקוד השלילי (כלומר, החברות שסך כל מפעליהן הם המשפיעים ביותר על הסביבה) הן:

• ICL
• אלקטרה
• בזן
• ג'נריישן קפיטל
• חברת החשמל
• החברה לישראל

שש החברות קיבלו מעל 1,000 נקודות שליליות כל אחת. לעומתן, החברה השביעית ברשימה קיבלה כ-600 נקודות בלבד.

שלושת המפעלים הראשונים במדד - שנתיים ברצף

כיל רותם (אמפרט) עלתה למקום הראשון במדד לאחר שהייתה במקום השני בשנים 2020-2019.

לפי המשרד להגנת הסביבה, עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין אכיפה (צו מנהלי) נגד הפרות של הזרמת שפכים, הפרת תשתיות ופליטות חריגות לאוויר, זאת מעבר לכמות הפליטות וההעברות לסביבה. יצוין שהאסון בנחל אשלים לא משפיע יותר על הניקוד של החברה בשל הזמן שחלף, ובכל זאת החברה הגיעה למקום הראשון.

גם בזן לא דורגה גבוה רק בשל כמות הפליטות הקבועה שהיא פולטת כחלק מפעילותה השוטפת, אלא גם בשל חריגות מפליטות לאוויר ובשל אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן, חומר מסרטן, בעת ריקון מכל בשנת 2020. בנוסף לכך, החברה הורשעה בשנת 2020 בשל שריפה במכל חומרים מסוכנים והוצא לה צו מנהלי על אי שדרוג מתקן תשתית.

פז בית זיקוק אשדוד הייתה ממוקמת במקום הראשון בשנת 2020 וירדה למקום השלישי ב-2021, כלומר שיפרה את השפעתה הסביבתית. אולם היא עדיין מוצבת גבוה ברשימה, בין היתר בשל חריגות בפליטות לאוויר, אי דיווח על חריגות ותחזוקה לקויה של חומרים מסוכנים.

החברות שצמצמו את השפעתן השלילית

לצד החברות שהגדילו את השפעתן השלילית על הסביבה, היו חברות שהשתפרו ב-2021:

החברה ה"משתפרת" ביותר הייתה "כיל רותם - מפעל צין". הציון השלילי של המפעל הופחת ב-158 נקודות. במקום השני נמצא מפעל "שמן תעשיות" עם הפחתת 120 נקודות, ולאחר מכן תחנת הכוח חגית של חברת החשמל עם הפחתת 90 נקודות.

מה עם החברות הפרטיות? האם יש אכיפת יתר לתעשייה?

מדד ההשפעה הסביבתית סוקר רק חברות ציבוריות וממשלתיות שמדווחות למפל"ס, אולם ברור שיש גם חברות פרטיות שהשפעתן הסביבתית משמעותית והן לא מופיעות בדירוג. המשרד להגנת הסביבה ציין כי הוא בודק אפשרות לפרסם נתונים גם על חברות פרטיות עם השפעה סביבתית גדולה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ציינה שלמרות שהמדד ממוקד בתעשייה, המשרד משקיע מאמצי אכיפה רבים בגורמים מזהמים אחרים כמו תחבורה ופסולת (בעיקר נגד שריפת פסולת).

הדברים מתייחסים לביקורת שהושמעה מצד התאחדות התעשיינים בדבר פעילות לא מידתית של המשרד להגנת הסביבה נגד התעשייה לעומת מקורות פליטה משמעותיים יותר כגון שריפת פסולת ותחבורה, שלדברי ההתאחדות תורמים הרבה יותר לזיהום האוויר.

לפי התאחדות התעשיינים, על אף משקלה הנמוך של התעשייה בסך הפליטות [כ-3% מסך פליטת המזהמים החשודים או מוכרים כמסרטנים] והנזק הסביבתי, ולמרות שעיקר פליטות החומרים החשודים או המוכרים כמסרטנים מגיע משריפת פסולת פיראטית, בוחר המשרד להגנת הסביבה להבליט את ההשפעה הסביבתית השלילית של התעשייה בלבד.

האם מדד ההשפעה הסביבתית רלוונטי?

הביקורת על הרלוונטיות של מדד ההשפעה הסביבתית מתגברת מדי שנה ונוגעת במספר היבטים. ראשית, מועד פרסום המדד, שנתיים כמעט לאחר תום שנת הפעילות המדוברת, פוגע ברלוונטיות המדד, בוודאי למשקיעים פיננסיים שמסתמכים על מידע אקטואלי יותר. רק בימים האחרונים הועלו לאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה נתוני מדד ההשפעה הסביבתית הקודם עבור שנת 2020, באיחור של שנתיים וחצי וללא כל פרסום או אזכור בתקשורת.

בנוסף לכך, אופן חישוב הניקוד נותן משקל גדול מאוד לציות הסביבתי ב-3 השנים שקודמות לשנת הפעילות. כלומר, אם לחברה הייתה הפרה משמעותית בשנה מסוימת, היא 'תסחוב' את הניקוד השלילי שלה במדד למשך 3 שנים וכאשר המדד מתפרסם באיחור של כמעט שנתיים, גם אירועים שהתרחשו כ-5 שנים לפני פרסום המדד מובאים בחשבון.

בעיה אחרת היא שבכל שנה כמעט מתבצעים שינויים באופן חישוב הניקוד (המתודולוגיה) של החברות, דבר שמקשה על השוואה בין השנים. גם השנה שונתה המתודולוגיה, אולם הפעם המשרד להגנת הסביבה נתן מענה לכך כשפרסם את נתוני המדד עם השוואה לשנתיים הקודמות, שגם עבורן הדירוג חושב בשיטה החדשה.

שאלה אחרת שמעניין לשאול היא עד כמה המדד נותן משקל לרמת הציות של החברות המדורגות בו לעומת המשקל שהוא מייחס לפרמטרים אחרים כמו השפעה של פעילות שגרתית. יצוין שחישוב הציונים במדד מושפע הן מאי ציות סביבתי והן מפעילות חוקית שיש לה השפעה על הסביבה כגון: כמות הפליטות המותרת, כמות החומרים המסוכנים, קירבה לאוכלוסייה ורגישות הידרולוגית.

המשרד להגנת הסביבה פרסם השנה את פילוח הניקוד של הדירוג של עשרת המפעלים שמובילים את המדד, וניכר כי אי ציות לדין הסביבתי הוא הרכיב המשמעותי ביותר בניקוד השלילי, כאשר עבור שלושת המדורגות הראשונות, רכיב הציות הסביבתי מהווה יותר מפי 3 בהשוואה לניקוד בגין הפעילות השגרתית. למרות זאת, אצל שניים מבין המדורגים בעשירייה הראשונה (השפד"ן ותחנת הכוח אורות רבין בחדרה), הניקוד בגין הפעילות השגרתית אחראי למחצית מהניקוד השלילי לפחות.

שיטת חישוב מדד ההשפעה הסביבתית

להגדלה לחצו כאן

התייחסויות

התאחדות התעשיינים: "הממשלה מעדיפה להפנות אצבע מאשימה לתעשייה במקום לטפל בגורמי הזיהום המשמעותיים – שריפת הפסולת הלא חוקית והתחבורה. הממשלה מוזמנת להקים תשתית תחבורה ציבורית ולסייע למפעלים בחיבור גז טבעי ולהפחית זיהום, במקום להאשים את הגורם הפרטי היחידי שמשקיע מיליארדים להפחתת פליטות לסביבה. המחדלים של הממשלה זועקים לשמיים והניסיון להטיל את האשמה על התעשייה הוא לעג לרש.

למרות משקלה הנמוך של התעשייה בסך הפליטות והנזק הסביבתי, ולמרות שעיקר פליטות החומרים  החשודים או מוכרים כמסרטנים מגיע משריפת פסולת פיראטית, בוחר לצערנו המשרד להגנת הסביבה להבליט את ההשפעה הסביבתית השלילית של התעשייה בלבד.

התאחדות התעשיינים מתריעה מזה שנים נגד הסחבת האדירה בפיתוח משק הגז הטבעי בישראל, ומדגישה את חשיבות הגז הטבעי להעמקת הפחתת הפליטות של התעשייה במשק. ההתאחדות קוראת לממשלה לעשות כל שביכולתה על מנת לזרז את הגעת הגז הטבעי לתעשייה".

קבוצת בזן: "במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מיחזור וטיפול בפסולת פלסטיק. קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה.

בנוסף, בזן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מצריכת החשמל הממוצעת של בזן החל משנת 2026 יהיה ירוק ויחסוך כ-25 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה. קבוצת בזן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים".

כיל ICL: "בכל הקשור ל-ICL, היקף ההשקעה והפעילות אינו דומה לשאר המפעלים בישראל ויעידו על כך הדירוגים הבינלאומיים הגבוהים. רותם היא היחידה מבין מפעלי ICL בכל הארץ שעדיין מדורגת גבוה כאשר מדובר למעשה בתשלובת של 11 מפעלים שהתמודדו עם פרויקטים סביבתיים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, ללא אח ורע בישראל, בטווח של שנים בודדות ותוך גרירת ניקוד בגין אירוע אשלים משנת 2017. רותם כיום נמצאת במגמת שיפור משמעותית ואף חסרת תקדים ואנו נמשיך בהעמקת המגמה ובתרומה אדירה לכלכלה ולחברה בישראל."

ד"ר אריה ונגר, מדען אדם טבע ודין: "מדד ההשפעה הסביבתית מוכיח כבר מעל עשור שהשילוב המזיק ביותר לסביבה הוא של פליטות משמעותיות עם חוסר ציות לחוקי הסביבה. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יפעל לצמצום הפחתת פליטות ולביצוע אכיפה משמעותית של ציות לחוקים אלה. לצערנו, אנחנו לא רואים נחישות בשני פרמטרים אלו.

גם השנה ניתן לראות אחדים ממפעלי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בעשירייה הראשונה, דבר שהמוכיח את מה שכבר ידוע לכל- שיש צורך לפעול בדחיפות ובנחישות רבה למימוש החלטת הממשלה לפינוי התעשיה ממפרץ חיפה".

---

מסמכים רלוונטיים: