משרד הכלכלה הודיע על דחיית יישום העדכון של תקן עופרת (תקן 5452) בברזי חדרי אמבטיה וברזי נטילת ידיים, זאת בתגובה לפניית יבואנים בבקשה לבטל הדרישה לגבי מוצרים שאינם מיועדים למי שתייה, וכן להאריך את תקופת ההתארגנות למוצרים שמיועדים למי שתייה.

דחייה ביישום תקן לריכוז עופרת בברזי אמבטיה ונטילת ידיים

עוד בדצמבר 2016 הוחלט לעדכן את הדרישה לתכולה מרבית של עופרת במוצרים מתכתיים ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מי שתייה (הכוונה לצנרת וברזים) בתקן 5452 העוסק בנושא. בהתאם, ניתנה תקופת התארגנות עד ה- 1 למרץ 2018 למוצרי פלסטיק ועד ה- 1 למרץ 2019 למוצרי מתכת.

בעקבות בקשה של יבואנים ויצרנים של מוצרי מתכת, ניתנה הארכה של שנה נוספת עד ה 1 למרץ 2020 ליישום התקן. כעת, בעקבות פניות נוספות של יבואנים הוחלט להאריך את הפטור רק עבור ברזים בחדרי אמבטיה וברזים לנטילה ידיים (שלא משמשים למי שתייה) לשנה נוספת, עד ה- 1 למרץ 2021, במטרה לאפשר ליבואנים להשתמש במלאי שנצבר אצלם.

אך ברזי אמבטיה ולנטילת ידיים שמיוצרים בישראל יצטרכו לעמוד בתקן החדש כבר ב 1 ליולי 2021 וכל ברז שיובא לישראל אחרי תאריך זה יצטרך לעמוד בתקן.

כתבות רלוונטיות:

1. מחקר ישראלי על ריכוז המתכות במים, 11.08.2019
2. ריכוזים חריגים של עופרת התגלו בתרסיסי צבע, 13.12.2018
3. עדכון ערכי סף לארסן ולעופרת בקרקע, 19.11.2017
4. ראיון בלעדי עם מתאם בכיר בארגון הבריאות העולמי, 03.05.2015

העופרת מסוכנת לבריאות הציבור

לפי נייר עמדה של משרד הבריאות, עופרת עלולה לפגוע בתפקודי הכליה ובמערכת הרבייה של נשים וגברים וקשורה גם למחלות לב, עלייה בלחץ הדם ומחלות כלי דם. האוכלוסייה הרגישה ביותר להשפעות של עופרת היא ילדים קטנים והעובר המתפתח. מכיוון שההשפעה הבריאותית של המתכות תלויה בין היתר במינון המצטבר שלהם בגוף האדם, חשיפה קבועה ומתמשכת עלולה לגרום לנזק בריאותי משמעותי ולכן יש חשיבות מיוחדת לרמת ריכוז המתכות באוויר, באבק, במזון, במוצרי צריכה וכמובן - במי שתייה.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר כי אין רמה בטוחה של חשיפה לעופרת ועל כן יש לשאוף לצמצם את החשיפה אליה ככל האפשר.

הגבלת עופרת בצבעים

לפני כשנה עודכן בישראל תקן להגבלת ריכוז עופרת בצבעים ולכות אשר יחד עם עדכון תקן ריכוז העופרת במוצרים הבאים במגע עם מי השתייה מהווה חלק ממגמה רחבה יותר של מאבק בחשיפת הציבור למתכות כבדות, לרבות עופרת.

האם יש חריגה בריכוז מתכת במי השתייה בישראל?

מחקר ישראלי עליו דיווחנו לפני כחצי שנה מדד את ריכוזי המתכות הכבדות ב-1379 דגימות מי שתייה במוסדות חינוך בארץ ומצא כי ב- 99.6% מהדגימות לא הייתה חריגה של עופרת (10 מיקרוגרם לליטר). כמו כן, 99.9% עמדו בתקן לנחושת (1400 מיקרוגרם לליטר) ו-99.7% עמדו בתקן לברזל (1000 מיקרוגם לליטר). עוד מצא המחקר כי לא היה הבדל בריכוזי המתכות בין מים מותפלים למי תהום.

------

מסמכים רלוונטיים: