הנוסח הסופי של מס הפחמן שאושר בוועדת הכספים לפני כחודש, אושר אתמול (א') באופן סופי על ידי מליאת הכנסת. בתחילת החודש פורסם מס הפחמן ברשומות ונחתם בידי שר האוצר.

מס הפחמן ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, בתנאי שמשרד האוצר יפרסם עד סוף שנת 2024 את פרטי מנגנון הסיוע להסתגלות התעשייה למס הפחמן.

עד שנת 2030 יעלה בהדרגה המס על פחם, מזוט, גפ"מ וגז טבעי במאות אחוזים. בין היתר, הדבר יביא לעלייה של עד 5% בתעריף החשמל. המס לא יחול על סולר ובנזין מאחר שאלה משמשים בעיקר לתחבורה, וכבר כיום מוחל עליהם מס קנייה הנחשב לגבוה ביחס למדינות ה OECD-ומגלם בתוכו את העלויות החיצוניות.

אדם טבע ודין בירך על מס הפחמן, אך מתח ביקורת על האופן שבו המתווה מתייחס לגז טבעי.

קישור לנוסח מתווה מס הפחמן שאושר מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מס הפחמן פורסם. ייכנס לתוקף לאחר אישור הכנסת, 11.09.2024
2. מס הפחמן הישראלי אושר, 14.08.2024
3. יתרונות וחסרונות במס הפחמן, 26.06.2024
4. סוכם מתווה הסיוע להיערכות התעשיה למס הפחמן, 3.3.2024
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מתווה מס הפחמן הישראלי

הרעיון בהטלת מס פחמן הוא לייקר את הצריכה של דלקים פוסיליים בהתאם לגזי החממה שנפלטים מהשימוש בהם. המטרה היא להביא להפנמה של העלויות החיצוניות הנגרמות מפליטות אלה. במקרה של גזי חממה - הכוונה לנזק שנגרם משינוי אקלים. בנוסף לכך, מס הפחמן מהווה תמריץ להפחית את הצריכה של דלקים פוסיליים מאחר שהוא מייקר אותם, ומנגד לעודד מעבר למקורות אנרגיה חלופיים ו'נקיים' יותר דוגמת אנרגיות מתחדשות.

לפי הנוסח העדכני, מס הפחמן יוטל בהדרגה החל משנת 2025 על פחם, גז טבעי, מזוט, גפ"מ ופטקוק.

להלן שיעורי מס הפחמן [₪ לטונה]:

להגדלה לחצו כאן

המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם מס פחמן מאז 2021. יוזמת האיחוד האירופי להטיל מס פחמן החל מ-2026 על סחורות המיובאות ממדינות שאין בהן מס פחמן, בהתאם לפליטות הפחמן שנדרשו לייצורן, דחפה את יישום מס הפחמן בישראל, ולפני כשנה, בשל הגירעון התקציבי שיצרה המלחמה נוצר מניע כלכלי נוסף שגרם למשרד האוצר להעלות מיוזמתו את ההצעה להטיל את המס. ההחלטה צפויה לייקר את המס על דלקים פוסיליים (מס הבלו) במאות אחוזים והודות לכך להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ב-2.5 מיליארד ₪ בשנה כשייושם במלואו, החל משנת 2030.

מתווה הסיוע להסתגלות התעשייה למס הפחמן

זה המקום להזכיר את עקרונות מתווה הסיוע לתעשיינים שהוצגו בדיוני ועדת הכספים כחלק מהסתגלות התעשייה למס פחמן, כפי שהוצגו בדיווח שלנו בעבר. המתווה כולל שלושה סוגי מענקים:

• מענקי הסתגלות: מנגנון דמוי מכסות הפליטה באירופה שיתמרץ התייעלות אנרגטית בתעשייה. במסגרת זו יקבלו המפעלים מכסות פליטה פטורות ממס פחמן בכמות שתלך ותצטמצם מדי שנה - בהתאם לשיעור ההתייעלות שמצופה מהתעשייה.
• מענקי התייעלות: מיועדים לגופים שלא זכאים למענקי הסתגלות, במטרה שיעברו לטכנולוגיות פחות מזהמות – כגון מעבר מדלקים פוסיליים לחשמל, או התייעלות בתהליכי הייצור.
• מענקים לקידום טכנולוגיות ללכידת פחמן: גובה המענקים יהיה בהתאם לגובה מיסוי הפחמן, כך שאם מפעל לוכד את גזי החממה שהוא פלט, הוא לא יהיה ממוסה בשיעור החיסכון שנוצר בפליטה שלו כתוצאה מלכידת הפחמן.

בנוסף לכך, משרד האוצר התחייב כי תעשיינים שמייצאים סחורה לאירופה יהיו זכאים לקיזוז מס הפחמן שהם משלמים בארץ ממס הגבולות שאירופה מטילה. אם מסיבה כלשהי אירופה תחייב את היצואנים מישראל במס גבולות, משרד האוצר התחייב למנוע כפל מס.

במידה ומתווה מפורט של מנגנון התמיכה בתעשייה לא יתפרסם לפני כניסת המס לתוקף בתחילת שנת 2025, כניסת המס לתוקף תדחה בשנה.

הארגונים הירוקים: מס הפחמן על גז טבעי נמוך מדי

ארגון אדם טבע ודין פרסם הודעה בה הוא מברך על מס הפחמן, והדגיש את ההישגים, בינהם הבטחת תקציב ייעודי לסיוע לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות, הנפגעות ממשבר האקלים יותר מאחרים.

אך הארגון גם ציין את הליקויים שקיימים לדעתו במנגנון מס הפחמן כפי שאושר, בינהם תימחור נמוך באופן משמעותי של גז טבעי למרות שמדובר בדלק פוסילי מזהם, כך שהוא לא מהווה תמריץ מספיק חזק לצמצם את השימוש בו ולעבור לחלופות נקיות יותר.

בנוסף, המנגנון שאושר לא כולל מיסוי על ייצוא הגז הטבעי למדינות שאין בהן מס פחמן, כך שהנזק הסביבתי והזיהום מהפליטות הללו לא נלקח בחשבון, וישראל מחמיצה סכומי עתק שיכלה לקבל בגין המס הנ"ל מדי שנה. ההכנסה הפוטנציאלית לקופת המדינה ב-2030 הייתה 1.5 מיליארד ₪.

-----

מסמכים רלוונטיים: