מס הפחמן הישראלי אושר
מס הפחמן אושר היום בועדת הכספים של הכנסת וייכנס לתוקף באופן הדרגתי החל מינואר 2025 ועד שנת 2030, אז יהיה אחראי להכנסות של כ- 2.5 מיליארד מדי שנה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 14/8/2024

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את מתווה מס הפחמן, לאחר שהיה תקוע כחצי שנה.  המס ייכנס לתוקף החל מינואר 2025, והסכומים יעלו באופן הדרגתי, עד שנת 2030. עדיין נותר שלב אחרון, בירוקרטי במהותו, בתהליך אישור מס הפחמן - שבו לאחר הפרסום של הצווים ברשומות משרד המשפטים, הם יובאו להצבעה נוספת וסופית בועדת הכספים, אך כבר היום כל הגורמים הסכימו על המתווה, ואם לא יהיו הפתעות, גם בהצבעה הסופית שתהיה בהמשך, מס הפחמן יאושר.

נזכיר כי הממשלה אישרה את מתווה מס הפחמן לפני כ-8 חודשים, והוא עבר לאישור ועדת הכספים של הכנסת. לפני כ-5 חודשים דיווחנו כי לאחר סדרה של דיונים בועדת הכספים, סוכם מתווה הסיוע להיערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן, והגיעו להבנות בין משרדי הממשלה השונים ובעלי העניין המרכזיים. אך לקראת הדיון שבו אמורה הייתה וועדת הכספים לאשר את מס הפחמן באופן סופי, הדיון נדחה, ללא סיבה רשמית וללא קביעת מועד חדש. מדוע דווקא עכשיו מס הפחמן אושר? לא ידוע לנו. ייתכן שבשל צורך תקציבי של משרד האוצר לשנת 2025, ייתכן שבשל הסדרת מחלוקת עם המפלגות החרדיות, או מסיבה אחרת.

קישור לנוסח מתווה מס הפחמן שאושר מופיע בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. יתרונות וחסרונות במס הפחמן, 26.06.2024
  2. סוכם מתווה הסיוע להיערכות התעשיה למס הפחמן, 3.3.2024
  3. הממשלה אישרה את מס הפחמן, עם מספר שינויים, 24.1.2024
  4. מהלך בזק להטלת מס פחמן מעורר ביקורת חריפה, 14.1.2024
  5. ה-OECD: ישראל צריכה מס פחמן, 18.4.2024

מתווה מס הפחמן הישראלי

הרעיון בהטלת מס פחמן הוא לייקר את הצריכה של דלקים פוסיליים בהתאם לגזי החממה שנפלטים מהשימוש בהם, תוך כדי הפנמה של העלויות החיצוניות שנגרמות מפליטות אלה – במקרה של גזי חממה הכוונה לנזק שנגרם משינוי אקלים. בנוסף לכך, מס הפחמן מהווה תמריץ להפחית את הצריכה של דלקים פוסיליים ולעודד מעבר למקורות אנרגיה חלופיים ו'נקיים' יותר, דוגמת אנרגיות מתחדשות.

לפי הנוסח האחרון של מס הפחמן שהוסכם עליו לפני כ-6 חודשים, מס הפחמן יוטל בהדרגה החל משנת 2025 על פחם, גז טבעי, מזוט, גפ"מ ופטקוק. המס לא יחול על סולר ובנזין שמשמשים בעיקר לתחבורה ומס הקנייה שמוחל עליהם כבר עתה נחשב לגבוה ביחס למדינות ה- OECD ומגלם בתוכו את העלויות החיצוניות.

שיעורי מס הפחמן [₪ לטונה]:


להגדלה לחצו כאן

מאז שהעלה לראשונה את ההצעה למס פחמן ב-2021, המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם את הנושא. יוזמת האיחוד האירופי, להטיל מס פחמן על סחורות המגיעות ממדינות שאין בהן מס פחמן בהתאם לפליטות הפחמן שנדרשו לייצורן, החל משנת 2026, נתנה דחיפה כלכלית נוספת ליישום מס פחמן בישראל, ולפני כשנה, בשל הגירעון התקציבי שיצרה המלחמה, נוצר מניע כלכלי נוסף ומשרד האוצר העלה מיוזמתו את ההצעה להטיל מס פחמן, שצפוי לייקר את המס על דלקים פוסיליים (מס הבלו) במאות אחוזים ועקב כך להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב 2.5 מיליארד ₪ בשנה כשייושם במלואו, החל משנת 2030.

מתווה הסיוע להסתגלות התעשייה למס הפחמן

זה המקום גם להזכיר את עקרונות מתווה הסיוע לתעשיינים שהוצג בדיוני וועדת הכספים, כדי להסתגל למס פחמן, כפי שהוצגו בדיווח שלנו מלפני 5 חודשים. המתווה כולל 3 סוגי מענקים בסכום כולל של כ- 1 מיליארד ₪:

  • מענקי הסתגלות: מנגנון דמוי מכסות הפליטה באירופה שיתמרץ התייעלות אנרגטית בתעשייה, לפיו המפעלים יקבלו מכסות פליטה פטורות ממס פחמן, בכמות שתלך ותצטמצם מדי שנה - בהתאם לשיעור ההתייעלות שמצופה מהתעשייה.
  • מענקי התייעלות: מיועדים לגופים שלא זכאים למענקי הסתגלות, במטרה שיעברו לטכנולוגיות פחות מזהמות – כגון מעבר מדלקים פוסיליים לחשמל, או התייעלות בתהליכי הייצור.
  • מענקים לקידום טכנולוגיות ללכידת פחמן: גובה המענקים יהיה בהתאם לגובה מיסוי הפחמן, כך שאם מפעל לוכד את גזי החממה שהוא פלט, הוא לא יהיה ממוסה בשיעור החיסכון שנוצר בפליטה שלו כתוצאה מלכידת הפחמן

בנוסף, משרד האוצר התחייב כי תעשיינים שמייצאים סחורה לאירופה יהיו זכאים לקיזוז מס הפחמן שהם משלמים בארץ ממס הגבולות שאירופה מטילה. אם מסיבה כלשהי אירופה תחייב את היצואנים מישראל במס גבולות, משרד האוצר התחייב למנוע כפל מס.

במידה ומתווה מפורט של מנגנון התמיכה בתעשייה לא יתפרסם לפני כניסת המס לתוקף בתחילת שנת 2025, כניסת המס לתוקף תדחה בשנה.

הביקורת: גז טבעי, הגנה על חלשים, היעדר שקיפות ובקרה

בעמותת אדם טבע ודין אומרים כי הם בעד מס פחמן, אך מעלים שוב ביקורת שיש להם כלפי המתווה הנוכחי:

  • הגז הטבעי מתומחר בחסר משמעותי, למרות שהוא דלק פוסילי מזהם. ללא תמחור שמשקף את הזיהום שלו, אין תמריץ לצמצם את השימוש בו ולעבור לחלופות נקיות יותר
  • היעדר מיסוי פחמן על ייצוא גז טבעי למדינות שאין בהן מס פחמן, כך שהנזק הסביבתי והזיהום מהפליטות הללו לא נלקח בחשבון, והמדינה מחמיצה סכום עתק של 1.5 מיליארד ₪ בשנה
  • ייעוד כספים לעידוד חלופות דלות פחמן והגנה על הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות
  • היעדר מנגנון שקיפות ותיקון המדיניות בהתאם לביצוע המס בפועל. דורשים שבכל שנה ייבדק כי המס עומד במטרותיו - ירידה בפליטות גזי חממה, ירידה בזיהום אוויר, והכנסות בהתאם ליעדים, ושתהיה אפשרות לתקן במידה ולא ממלא את ייעודו.

-----

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה