דוח של ה- OECD שמתפרסם אחת לשנתיים וסוקר את ההתפתחות הכלכלית של ישראל מתייחס גם לעמידה ביעדי אקלים וזיהום האוויר. לפי הדוח, ישראל הצליחה להפחית את פליטת גזי החממה מענף ייצור החשמל בכ-10% לנפש בין השנים 2021-2011 הודות להפחתת השימוש בפחם והשימוש בגז הטבעי שהתגלה בעשור זה לחופי ישראל. כל זאת למרות המשך הצמיחה הכלכלית והגידול באוכלוסייה.

עם זאת, הפליטות מענפי הפסולת, התעשייה והתחבורה המשיכו לגדול, לצד זיהום אוויר שנותר גבוה ומדאיג. ארגון ה-OECD ממליץ לישראל, כפי שהמליץ כבר בעבר, להטיל מס פחמן ובפרט להעלות את המס על הגז הטבעי כדי לתמרץ מעבר לאנרגיות מתחדשות.

כתבות רלוונטיות:

1. המיקוד של השרה להגנת הסביבה: פסולת ואקלים, 23.3.2023
2. לקראת מס פחמן: הממשלה בודקת כיצד להקל, 18.5.2022
3. מס הפחמן: האם הוא אפקטיבי בהיעדר חלופות?, 13.12.2021
4. מאחורי הקלעים של התוכנית הלאומית לכלכלה דלת פחמן, 07.10.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

אין מס פחמן. וגם מה שהוצע נמוך מדי

לפי דוח ה-OECD, מס הפחמן שהממשלה הקודמת הציעה אך לא אישרה סופית, לא היה גבוה דיו כדי לתמרץ את הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת הנדרשות כדי לעמוד ביעדי האקלים שישראל הציבה לעצמה.

הדוח מכיר בכך שהמיסוי על דלקים בישראל מגלם בתוכו באופן חלקי מס פחמן, אך המס הזה מציע את ישראל כאחת המדינות עם מס הפחמן הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. משלמים בה מעל 5 אירו מס רק על 1% מהפחמן שנפלט בעת ייצור חשמל, ומעל 60 אירו על 20% בלבד מהפליטות מתחבורה. כאשר 60 אירו לטון פחמן זה המחיר הממוצע לטון פליטות פחמן לפי הדוח.

ענף ייצור החשמל אחראי לכ-40% מפליטות גזי החממה בישראל, ועל כן ה-OECD ממליץ על העלאת המס על גז טבעי כדי לשפר את ההיתכנות הכלכלית של אנרגיה מתחדשת.

אחד המקומות האחרונים בשילוב אנרגיה מתחדשת

הדוח טוען כי למרות שאנרגיה סולארית כבר כיום זולה יותר משימוש בגז טבעי, יש חסמים נוספים שמונעים את פריחתה: רשת הולכה לא מפותחת ומוגבלות באגירה, חוסר בקרקע זמינה ועוד. אנרגיה סולרית מבוזרת, למשל על גגות, עשויה להיות הפתרון לבעיית זמינות הקרקע ולצוואר הבקבוק של רשת ההולכה, אך עדיין נדרשת תמיכה ממשלתית בכך, כל עוד המס על דלקים מאובנים לא תואם את העלויות החיצוניות שהם מייצרים.

בהתאם לכך, גם בשילוב אנרגיה מתחדשת ישראל נמצאת באחד המקומות האחרונים ב-OECD, זאת למרות שיש לה משאבי אנרגיה סולארית (שמש) בשפע.

כיום רק 10% מהחשמל בארץ מיוצר מאנרגיה מתחדשת. כדי להשיג את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שישראל הציבה (27% עד שנת 2030 ו-85% עד 2050) עליה להפסיק את השימוש בפחם עד 2026 ולהגדיל את שיעור האנרגיות המתחדשות ל-30%.

פתרון אחר שמציע ה-OECD הוא ייבוא של אנרגיה מתחדשת ממדינות שכנות. התכנון של ישראל לספק לירדן מים מותפלים בתמורה לאנרגיה מתחדשת היא צעד בכיוון הנכון לפי הדוח.

חשש מזליגת פחמן

הדוח של ה-OECD מתייחס גם לחשש מפני 'זליגת פחמן' כתוצאה מהטלת מס פחמן בישראל. החשש הוא שחברות יעדיפו להקים מפעלים וקווי ייצור במדינות ללא מס פחמן, כמו טורקיה, כדי להוזיל עלויות של מוצריהם – מעשה שיפגע בתעשייה הישראלית ולא יביא להפחתת פליטות עולמית, אלא עלול אף להגביר את הפליטות, בשל המעבר לייצור במדינות עם רגולציה סביבתית חלשה.

אולם, הדוח טוען שעדויות אמפיריות מצביעות על השפעות מוגבלות בלבד של תמחור פחמן על יכולת התחרות של התעשייה, ומציע לטפל ב'זליגת הפחמן' באמצעות שיוף פעולה גלובלי כדי להבטיח שכל הענפים עתירי הפחמן בעולם יתמודדו עם תמחור פחמן דומה. בהיעדר שיתוף פעולה עולמי כזה, מנגנונים מקומיים יכולים לעזור ליישר את השוק, אך יש לעקוב אחר יעילות המנגנונים ולדאוג שאלה לא יבואו על חשבון הפחתת הפליטות.

זיהום האוויר נמשך

למרות ההצלחה בהפחתת פליטות גזי חממה, זיהום האוויר בישראל ממשיך להיות מדאיג. לפי הדוח, רוב הישראלים עדיין חשופים לזיהום של חלקיקים קטנים PM, הרבה מעל ערך הסף המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי של 10 מיקרוגרם למ"ק.

להגדלה לחצו כאן

-----

מסמכים רלוונטיים: