השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציגה בדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, את הנושאים בהם המשרד להגנ"ס יתמקד בקדנציה שלה. בראש סדר העדיפויות נמצאים 2 נושאים: פסולת ואקלים. נושאים נוספים שהוזכרו הם חוק רישוי סביבתי, מס פחמן ישראלי, ניקיון המרחב הציבורי, הגנה על הטבע, ועוד. בנוסף לכך, השרה הדגישה את החשיבות שהיא רואה לעבודה המשותפת עם הרשויות המקומיות.
במקביל, בוועידה הלאומית לאנרגיה, שהתקיימה בשבוע שעבר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הציג באופן מפורט יותר את המתווה שהמשרד להגנ"ס היה רוצה לקדם לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל. הדברים מובאים בהמשך הכתבה.
לפי דברי השרה בכנסת, יישום אסטרטגיית הפסולת הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר יומה, עם דגש על הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, מניעת שריפות פסולת, העברת חוק פסולת בניין, וצמצום פסולת במקור.
בתחום האקלים, השרה רוצה לקדם חקיקה של חוק אקלים, שכבר עבר קריאה ראשונה תחת הממשלה הקודמת, לפני ועידת האקלים העולמית הבאה, לאשר תמחור פחמן (מס פחמן ישראלי) ולהמשיך לפתח מפות סיכונים שיסייעו להבין אילו אזורים פגיעים במיוחד ויש להשקיע בהם יותר בהיערכות לשינויי האקלים.
בתחום רישוי העסקים, המשרד מתכוון להמשיך לקדם מפרטים אחידים לרישיונות עסק וכן לקדם רישוי סביבתי משולב.
כתבות רלוונטיות:
יובל לסטר, סמנכ"ל תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה ציין בדיון כי המשרד מתכוון לקדם תמחור פחמן (מס פחמן). לדבריו המנגנון כבר קיים בכל מדינות הOECD- והעיקרון המנחה שלו הוא "המזהם – משלם".
לסטר הזכיר כי באוקטובר 2023 יחל מנגנון תמחור פחמן לפעול באיחוד האירופי. המשמעות היא שבתור התחלה יבואנים יידרשו לדווח על טביעת הרגל הפחמנית של המוצרים המיובאים. בשלב הבא, החל מ-2026, יחל מס גבולות על ברזל ופלדה (כולל כמה מוצרים במורד הזרם כגון ברגים ומוצרי ברזל פשוטים), מלט, דשנים, אלומיניום, חשמל ומימן. בהמשך המס צפוי לחול כנראה גם על פלסטיק וכימיקלים ובהמשך על מוצרים נוספים.
בית היתר לאור החקיקה האירופאית, המשרד להגנת הסביבה מעוניין לקדם תמחור פחמן בארץ אשר יחייב תשלום מס על פליטות גזי חממה, כך שכספי מס הפחמן יישארו בארץ במקום להיות משולמים בגבולות לאיחוד האירופי.
בדיון אחר שהתקיים בשבוע שעבר, בוועידה הלאומית לאנרגיה, אמר מנכ"ל המשרד להגנ"ס, גיא סמט, כי נדרשים צעדים אגרסיביים כדי להגיע ליעד 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030. כמו כן, הוא הסביר כי המשרד להגנ"ס מתנגד לגישה אותה הציג לפני כן שר האנרגיה, ישראל כץ, לפיה כדי לעמוד ביעד, יש להתמקד בהקמת שדות סולאריים בשטחים הפתוחים בנגב.
לפי סמט, לפני שמקבלים החלטה על הצבת פאנלים סולריים בשטחים פתוחים בדרום יש לבדוק אם קיימת היתכנות כלכלית להצבתם במרכז הארץ, עם דגש על דו-שימוש, כלומר גגות ושטחים מופרים. סמט הזכיר כי כיום אין רשת הולכת חשמל שתוכל להעביר את החשמל שייוצר בדרום למרכז, ויש מחיר אקולוגי לכיסוי שטחים פתוחים בפאנלים סולריים.
סמט ציין כי לאחרונה רשות החשמל החליטה לקדם מכרז לתמיכה בהקמת פאנלים סולריים באזורי גוש דן וירושלים, בהם יש רשת הולכה וגגות. המכרז יהיה ייחודי, שכן היזמים הם אלה שיציעו את התעריף שהם מבקשים לקבל לצורך התקנת הפאנלים. כך משרדי הממשלה יוכלו להבין מה מחיר השוק להצבת פאנלים סולריים על גגות בגוש דן ובירושלים, ולבהתאם לכך לדעת האם יש לכך היתכנות כלכלית. אם יגלו שהמחיר שהשוק קובע הוא גבוה מכדי שהממשלה תוכל לממן זו, אז יוכלו לפנות בלית ברירה לחלופה של הצבת הפאנלים בדרום הארץ.
לצד יישום אסטרטגיית הפסולת, קידום חוק אקלים ותמחור פחמן, המשרד להגנת הסביבה מתכוון לקדם נושאים נוספים, ביניהם:
נציגי המשרד להגנ"ס התייחסו גם למדיניות "תוספת אפס סיכון" שנקט המשרד להגנת הסביבה תחת השרה הקודמת, תמר זנדברג, מול פעילות חברת קצא"א באילת, והצהירו כי עמדת המשרד נותרה בעינה, אולם המשרד יכבד את החלטות הממשלה בנושא.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת: "הטיפול בפסולת מהווה מוקד עשייה של המשרד, ובמקביל אנו מגבשים תוכנית לטיפול בשריפות הפסולת הפיראטיות, ולצמצום המפגע הסביבתי החמור שפוגע בציבור כולו; נעבוד באופן צמוד ובשיתוף פעולה מלא עם השלטון המקומי, כדי להבטיח לציבור סביבה בטוחה ובריאה יותר ושישראל תהיה נקייה; נמשיך לקדם את חוק הפיקדון ולהנגיש אותו לציבור הרחב, ובכוונתנו לקדם את חוק האקלים; נמשיך להוביל את מדינת ישראל קדימה מבחינה סביבתית למען הציבור כולו".
---
מסמכים רלוונטיים: