עלייה בשיעור הבוצה שמוחזרה לשימוש חקלאי, ירידה בכמות הבוצה שהועברה להטמנה
כמות הבוצה שנוצרה ירדה בשנת 2025 בכאחוז, אך במקביל שיעור הבוצה שמוחזר לשימוש חקלאי עלה ל-95% ושיעור הבוצה שהועבר להטמנה ירד ל-5%. וגם: לראשונה מאז 2022 – חריגות בריכוזי המתכות הכבדות בבוצה של 3 מט"שים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 14/10/2026

המשרד להגנת הסביבה פרסם את דוח סילוק הבוצה ממכוני טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים לשנת 2025 שממנו עולה כי בשנה זו נוצרו 668,960 טון בוצה (חומר רטוב) שהפכו ל-146,901 טון חומר יבש. מדובר בירידה קטנה בשיעור של כ-0.8% בכמות החומר היבש. הבוצה סולקה מ-89 מט"שים עירוניים (מכוני טיהור שפכים עירוניים), שטיפלו בכמעט 602 מיליון מ"ק שפכים.

מתוך 89 המט"שים, 13 מט"שים לא פינו בוצה בשנת 2025, רובם מט"שים אקסטנסיביים שמפנים את הבוצה מבריכות הטיפול רק פעם בכמה שנים.

למרות הירידה הקלה בכמות הבוצה, נרשמה עלייה בכמות הבוצה שמוחזרה לשימוש חקלאי ושיעורה עומד על כ-95% מכלל הבוצה (636,849 טון בוצה רטובה). בשנים קודמות (2023–2024) שיעור מיחזור הבוצה לשימוש חקלאי עמד על 93%. שאר הבוצה (כ-5%) הועברה להטמנה – 16,414 טון חומר יבש, רובה המוחלט היא פסולת מעורבת במעט בוצה שמקורה ברשות הפלסטינית.

לצד זה, לראשונה משנת 2022 נמצאו בדיגומים היזומים של המשרד להגנ"ס חריגות בריכוזי המתכות הכבדות בבוצה של 3 מט"שים.

קישור לדוח סילוק בוצות ממט"שים עירוניים מופיע בסוף הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. הצעת חוק: תעריף מוגדל על הזרמת שפכים חורגים, 21.9.2026
  2. רוב המט"שים עובדים ביכולת ספיקה גדולה מ-90%, 8.2.2026
  3. קפיצה של 16% בכמות הבוצה שסולקה ממט"שים, 8.12.2025
  4. ירידה בכמות הבוצה שמוחזרה לשימוש חקלאי, 9.9.2024
  5. גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 09.08.2023
  6. למידע נוסף על שפכים | infospot

שיטות טיפול בבוצה

בוצה היא חומר אורגני מוצק שנוצר אחרי תהליך הטיפול בשפכים במט"שים שבמהלכו מופרדים המים מהבוצה. מי הקולחים משמשים להשקייה חקלאית. לפי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה לשמש דשן חקלאי רק אם עברה טיפול המגדיר אותה כסוג א'.

התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם: קומפוסטציה אירובית (ברוב האתרים בארץ), עיכול אנאירובי תרמופילי רב-שלבי ועיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור (בשפד"ן).

2025: שיעור הבוצה שהוטמן ירד

מאז הופסקה בשנת 2017 הזרמת בוצה מהשפד"ן לים ועד שנת 2022, מוחזרה לשימוש חקלאי מדי שנה יותר מ-98% מהבוצה שנוצרה במט"שים העירוניים.

ואולם, בשנת 2023 נרשמה ירידה בכמות הבוצה שמוחזרה וזינוק בכמות הבוצה שהועברה להטמנה במטמנות פסולת – מכמות של כ-1,922 טון חומר יבש שהם כ-1.5% מכמות הבוצה הכללית בשנת 2022, לכמות של כ-8,654 טון חומר יבש שהם כ-7% בשנת 2023. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2024 שבה הועברו כ-6% מהבוצה להטמנה. בשנת 2025 כמות הבוצה שהועברה להטמנה ירדה עוד והיא עומדת על כ-5% מכלל הבוצה.

יש לציין כי אף שבשנת 2025 כמות החומר היבש שהועבר להטמנה גדול יותר מאשר ב-2024, (12,636 טון ב-2024 לעומת 16,414 טון ב-2025), שיעור הבוצה שהועבר להטמנה ירד כיוון ששיעורי המיחזור וההטמנה בדוח מחושבים לפי משקל בוצה רטובה ולכן אי-אפשר להשוות אותם ישירות לנתוני החומר היבש.

מדוע בוצה מועברת להטמנה?

יש מגוון של סיבות לכך שבוצה מועברת מהמט"שים להטמנה במקום לשימוש חקלאי. אחת מהן היא ריכוז גבוה של מתכות כבדות שחורג מתקנות הבוצה ושבגללו אי-אפשר להשתמש בבוצה הממוחזרת בחקלאות. גם שיקולים כלכליים של מט"שים קטנים המרוחקים ממתקני טיפול הוא סיבה להעברת בוצה להטמנה.

עוד סיבה היא פסולת מינרלית שמקורה במט"שים, אך אינה בוצה – זו הקטגוריה שבה נרשם עיקר הגידול בשנת 2023 וזו גם הסיבה העיקרית להטמנת בוצה בשנת 2024. מדובר בפסולת שמגיעה דרך נחל שכם למט"ש יד חנה ודרך נחל חברון למט"ש שוקת ומקורה בתעשיית האבן והשיש ברשות הפלסטינית, לצד עוד פסולת שנגרפת מערוצי הנחל. במט"ש יד חנה הבוצה והפסולת מטופלות באמצעות סיד לייצוב ומניעת מפגעי ריח, כשהחומר המסולק להטמנה הוא בריכוז 40% מוצקים בגלל תכולה גבוהה של חומר מינרלי.

בשנת 2025 הוטמנה כאמור כ-5% מהבוצה העודפת שנוצרה במט"שים עירוניים, שהם 32,111 טון בוצה רטובה (16,414 טון חומר יבש).

3 מט"שים (נתב"ג, שוקת ויד חנה) סילקו את הבוצה ישירות למטמנות פסולת: מט"ש נתב"ג בגלל ריכוזי מתכת חריגים, מט"ש שוקת ומט"ש יד חנה בגלל פסולת מינרלית שאינה בוצה.

ירידה של כאחוז בכמות הבוצה

ב-20 שנים האחרונות, גדלה כמות הבוצה שמיוצרת במט"שים העירוניים, גם בגלל גידול האוכלוסייה וגם בגלל הגידול בכמות המט"שים.

עם זאת, בשנת 2025 כמות הבוצה שסולקה מהמט"שים לא השתנתה בהשוואה לשנת 2024 ואף נרשמה ירידה קטנה בכמותה: כך כמות הבוצה הרטובה ירדה בשיעור של כ-1.3% ואילו כמות החומר היבש ירדה בשיעור של כ-0.8% (ההבחנה בין חומר רטוב לחומר יבש נובעת משתי שיטות שונות למדידת כמות הבוצה).

נתונים אלה באים אחרי שבשנת 2024 נרשם זינוק בשיעור של כ-16% בכמות החומר היבש, וגידול בשיעור של כ-9% בכמות הבוצה הרטובה בהשוואה לנתוני שנת 2023.

בשנת 2025 סולקו בישראל 668,960 טון בוצה רטובה לעומת 677,543 טון בוצה רטובה שסולקו בשנת 2024. כמו כן סולקו 146,901 טון חומר יבש, בהשוואה ל-148,126 טון חומר יבש שסולקו בשנת 2024.

הבוצה סולקה מ-89 מט"שים, מהם 13 לא פינו בוצה בשנת 2025. מדובר בעיקר במט"שים אקסטנסיביים (בריכות חמצון, אגנים ירוקים) המפנים את הבוצה מבריכות הטיפול אחת לכמה שנים, לפי הצורך.

טיפול בבוצה: 71% באתרי טיפול מרכזיים, 29% במט"שים

לפי הדוח, כ-71% מהבוצה שונעה בשנת 2025 לאתרי טיפול מרכזיים, שם היא הפכה לקומפוסט המשווק לחקלאים. בישראל פועלים 4 אתרי טיפול מרכזיים: קומפוסט אור (הגדול שבהם) וקומפוסט נוב שמטפלים בבוצה באמצעות תהליך קומפוסטציה בערמות פתוחות, קומפוסט שלוחות שמטפל בתהליך קומפוסטציה באוורור מאולץ בשרוולים ואקו-אנרגיה גולן שבו יש מתקן עיכול אנאירובי.

כ-23% מהבוצה טופלה בשנת 2025 ב-3 מט"שים והפכה לקומופוסט המשמש את החקלאים. השפד"ן, שמטפל בשפכים של ערי גוש דן ולאחרונה החל לטפל גם בשפכי יישובי השומרון, טיפל בשנת 2025 בכ-146,238 טון חומר רטוב (30,929 טון חומר יבש), שהם כ-22% מכלל הבוצה שנוצרה במט"שים בישראל בשנת 2024.

כל הבוצה שנוצרה בשפד"ן מטופלת לבוצה סוג א' בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי (הכולל תהליך פסטור) לבוצה סוג א' ומשווקת באמצעות חברת נגב-אקולוגיה לחקלאים ברחבי הארץ המשתמשים בה לדישון.

לפני כשנה וחצי דיווחנו על כוונה להרחיב את קיבולת השפד"ן ולהוסיף אמצעים לטיפול בשפכים.

נוסף על השפד"ן, יש בישראל עוד 2 מט"שים שמטפלים בעצמם בבוצה:

  • מט"ש עכו שטיפל בשנת 2025 ב-17,706 טון חומר רטוב (3,198 טון חומר יבש) בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי, שהם כ-3% מכלל הבוצה.
  • מט"ש עירון שטיפל בשנת 2025 ב-17,887 טון חומר רטוב (3,309 טון חומר יבש) באמצעות קומפוסטציה במיכלים סגורים. גם במקרה זה מדובר בכ-3% מכלל הבוצה.

חריגות בריכוזי המתכות הכבדות ב-3 מט"שים

לפי תקנות הבוצה, המט"שים נדרשים לדגום בוצה באופן עצמאי בזמנים מסוימים. מטרת הדיגום היא לבדוק נוכחות של מתכות כבדות בבוצה (קדיום, נחושת, ניקל, עופרת, אבץ, כספית וכרום) ולדווח על חריגות. המעבדות הבודקות מזינות את הדיווחים של המט"שים למערכת ממוחשבת משותפת למשרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים. כמו בשנת 2024, גם בשנת 2025 לא נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות בדיווחי המט"שים שנקלטו במערכת הממוחשבת

ואולם, בדיגומים היזומים של המשרד להגנ"ס, שבדק בשנת 2025 בוצות ב-47 מט"שים עירוניים, נמצאה חריגה בריכוזי מתכות כבדות בבוצה של 3 מט"שים: ערערה בנגב (חריגות בנחושת וקדמיום), יבנה (ניקל) ונתב"ג (נחושת).

לצד מתכות כבדות נבדקים בדיגומי המשרד להגנ"ס עוד מזהמים כמו חנקה (ניטרט), חנקית (ניטריט), אמוניה, חנקן כללי, חנקן קלדהל, כלל מוצקים, זרחן, חומר יבש וחומר נדיף בחומר יבש.

נתונים אלה באים אחרי שנתיים (2023 ו-2024) שבהן לא דווח על חריגות בריכוזי המתכות הכבדות, הן בדיגומים שהמט"שים עושים בעצמם והן בדיגומים שעושה המשרד להגנ"ס.

כמו בשנת 2024, גם בשנת 2025 לא נמצאו חריגות בריכוזי המתכות הכבדות בבוצה בדיגומים שהמשרד עשה במפעלים החיצוניים לעיבוד בוצה לסוג א' (קומפוסט נוב, קומפוסט שלוחות וקומפוסט אור).

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה