המשרד להגנת הסביבה פרסם את דוח סילוק הבוצה ממכוני טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים לשנת 2025 שממנו עולה כי בשנה זו נוצרו 668,960 טון בוצה (חומר רטוב) שהפכו ל-146,901 טון חומר יבש. מדובר בירידה קטנה בשיעור של כ-0.8% בכמות החומר היבש. הבוצה סולקה מ-89 מט"שים עירוניים (מכוני טיהור שפכים עירוניים), שטיפלו בכמעט 602 מיליון מ"ק שפכים.
מתוך 89 המט"שים, 13 מט"שים לא פינו בוצה בשנת 2025, רובם מט"שים אקסטנסיביים שמפנים את הבוצה מבריכות הטיפול רק פעם בכמה שנים.
למרות הירידה הקלה בכמות הבוצה, נרשמה עלייה בכמות הבוצה שמוחזרה לשימוש חקלאי ושיעורה עומד על כ-95% מכלל הבוצה (636,849 טון בוצה רטובה). בשנים קודמות (2023–2024) שיעור מיחזור הבוצה לשימוש חקלאי עמד על 93%. שאר הבוצה (כ-5%) הועברה להטמנה – 16,414 טון חומר יבש, רובה המוחלט היא פסולת מעורבת במעט בוצה שמקורה ברשות הפלסטינית.
לצד זה, לראשונה משנת 2022 נמצאו בדיגומים היזומים של המשרד להגנ"ס חריגות בריכוזי המתכות הכבדות בבוצה של 3 מט"שים.
קישור לדוח סילוק בוצות ממט"שים עירוניים מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
בוצה היא חומר אורגני מוצק שנוצר אחרי תהליך הטיפול בשפכים במט"שים שבמהלכו מופרדים המים מהבוצה. מי הקולחים משמשים להשקייה חקלאית. לפי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה לשמש דשן חקלאי רק אם עברה טיפול המגדיר אותה כסוג א'.
התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם: קומפוסטציה אירובית (ברוב האתרים בארץ), עיכול אנאירובי תרמופילי רב-שלבי ועיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור (בשפד"ן).
מאז הופסקה בשנת 2017 הזרמת בוצה מהשפד"ן לים ועד שנת 2022, מוחזרה לשימוש חקלאי מדי שנה יותר מ-98% מהבוצה שנוצרה במט"שים העירוניים.
ואולם, בשנת 2023 נרשמה ירידה בכמות הבוצה שמוחזרה וזינוק בכמות הבוצה שהועברה להטמנה במטמנות פסולת – מכמות של כ-1,922 טון חומר יבש שהם כ-1.5% מכמות הבוצה הכללית בשנת 2022, לכמות של כ-8,654 טון חומר יבש שהם כ-7% בשנת 2023. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2024 שבה הועברו כ-6% מהבוצה להטמנה. בשנת 2025 כמות הבוצה שהועברה להטמנה ירדה עוד והיא עומדת על כ-5% מכלל הבוצה.
יש לציין כי אף שבשנת 2025 כמות החומר היבש