גם בשנת 2024 כמות השפכים הגולמיים שנוצרה בישראל המשיכה לגדול, בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה. ואולם, מספר המט"שים (מכוני טיהור שפכים) לא גדל באותו קצב, ויותר ממחצית מהשפכים, כ-60% (כ-390 מיליון מ"ק), טופלו ב-29 מט"שים שעובדים בספיקה גדולה מ-90%, בהם 17 מט"שים שעבדו ביכולת ספיקה שהיא יותר מ-100%.
כלומר, בהשוואה לשנת 2023, שבה כ-40% מהמט"שים עבדו ביכולת ספיקה גדולה מ-90%, אפשר לראות שבשנת 2024 העומס על המט"שים גדל עוד יותר. המשמעות: חשש לאיכות טיפול נמוכה יותר וסיכוי גבוה יותר למזהמים בקולחים שמשמשים להשקיה חקלאית.
למרות המחסור במט"שים, מבחינת איכות השפכים המטופלים, מגמת השיפור נמשכת ונראית ברוב הפרמטרים והמזהמים שנבדקים. כמו כן בשנת 2024 עלתה כמות השפכים המטופלת לאיכות שלישונית בשיעור של כ-5%, אך כיוון שגם כמות השפכים הגולמיים גדלה, חלקם של השפכים המטופלים לאיכות שלישונית נשאר זהה לשנת 2023 ועומד על 72%. במבט רב-שנתי, משנת 2020 עלתה כמות השפכים המטופלת לאיכות שלישונית בשיעור של 12%.
נתונים אלה ועוד מובאים בדוח השנתי על מצב 84 המט"שים הגדולים בשנת 2024 של המשרד להגנת הסביבה. אך מבין 84 המט"שים, רק 68 דיווחו על נתוני 2024, לעומת 82 בדוח הקודם שהציג את נתוני 2023. לכן, קשה לעשות השוואה מדויקת לנתוני הדוח של 2023. לפי הדוח, המט"שים הגדולים טיפלו בשנת 2024 ב-608 מיליון מ"ק שפכים, שהם 95% מסך השפכים הגולמיים שנוצרו באותה שנה בישראל (כ-640 מיליון מ"ק).
הדוח מציג נתונים על איכות השפכים המטופלים, על יכולת הספיקה של המט"שים לעומת כמות השפכים המטופלת בהם בפועל, על מספר המט"שים הצפויים להיסגר בשנים הקרובות מצד אחד, ומצד שני על מספר המט"שים הצפויים להשתדרג ולהתרחב.
קישור לדוח המלא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
הדוח מציג נתונים על 84 המט"שים המוגדרים גדולים לפי תקנות הקולחים, כלומר מט"ש שעומס המזהמים בשפכים בכניסה אליו גדול מעומס של 5,000 נפש או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום. לפי הדוח, 16 מתוך 84 מט"שים אלה פועלים בלי רישיון עסק.
לפי תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), המט"שים הגדולים מחויבים לטפל בשפכים באיכות טיפול שלישונית - טיפול שמגיע לאחר טיפול ראשוני וטיפול שניוני, ויוצר מי קולחים באיכות שמתירה השקייה של גידולים חקלאיים המיועדים למאכל אדם, ללא הגבלה (טיפול שניוני מותר לשימוש רק בגידולים מסוימים). טיפול שלישוני יכול לכלול בין היתר תהליכים של סינון חנקן בתהליך ביולוגי, סילוק זרחן בתהליך ביולוגי ו/או על-ידי כימיקלים, סינון בלחץ, סינון נוסף של מוצקים מרחפים ועוד.
הוספת טיפול שלישוני למט"ש דורשת השקעה בתשתיות מתאימות, ולכן מדובר בתהליך הדרגתי ממושך שהחל כבר לפני יותר מעשור וממשיך בימים אלה. אלא שלפי הדוח, בשנת 2024 הצטמצמה כמות המט"שים שעשו טיפול שלישוני ל-51 מתוך 84 המט"שים (במקום 53 מט"שים ב-2023), שטיפלו סה"כ ב-438 מיליון מ"ק שפכים בשנה לאיכות שלישונית (72% מסך השפכים המטופלים במט"שים הגדולים).
למרות שמדובר על ירידה קלה בכמות המט"שים שעשתה טיפול שלישוני, נרשמה עלייה של 5% בכמות השפכים שטופלה לאיכות שלישונית בהשוואה לשנת 2023 (438 מיליון מ"ק בהשוואה ל-416 מיליון מ"ק), אך כיוון שנרשמה עלייה דומה גם בכמות השפכים הגולמיים שנוצרה, חלקם של השפכים המטופלים לאיכות שלישונית מתוך סך השפכים נשאר זהה.
במקביל, 33 מט"שים טיפלו ב-170 מיליון מ"ק שפכים לאיכות שניונית בלבד, שהם 28% מסך השפכים המטופלים בשנה במט"שים גדולים. בהשוואה לשנת 2023, גם כמות השפכים שמטופלת לאיכות שניונית עלתה מעט, בשיעור של כ-3.6%.
נזכיר שטיפול שניוני הוא טיפול ביולוגי שמטרתו לצמצם את ריכוז החומר האורגני בשפכים. הטיפול מתבצע לרוב באמצעות תהליך ביולוגי טבעי של עיכול אירובי (בנוכחות חמצן) שבו בקטריות מפרקות את החומר האורגני. הטיפול השניוני כולל לעיתים גם שיקוע וסילוק בוצה וחיטוי לצורך סילוק מיקרואורגניזמים פתוגניים (מעבירי מחלות).
מהדוח עולה שבשנת 2024 חלה קפיצה משמעותית בכמות המט"שים שעובדים תוך ניצול כמעט מלא של הספיקה שלהם, ובמקרים מסוימים אף ליותר מכך. כשמט"ש קולט כמות גדולה יותר של שפכים מהכמות שהוא מסוגל לטפל בה, הטיפול יעיל פחות, איכות הקולחים נמוכה יותר ועלולה להיות גם גלישה של שפכים לא מטופלים לים, לנחלים ולעוד מקורות.
בשנת 2024 כ-60% מהשפכים (כ-390 מיליון מ"ק) טופלו ב-29 מט"שים שיכולת הספיקה שלהם נוצלה ברמה של יותר מ-90%, בהם 17 מט"שים שטיפלו בכמות שפכים מעבר ליכולת הספיקה שלהם, כלומר יותר מ-100%.
בהשוואה לשנת 2023, מדובר בהחמרה של מצב שממילא לא היה טוב: בשנת 2023 כ-40% מהשפכים (כ-242 מיליון מ"ק) טופלו ב-22 מט"שים שיכולת הספיקה שלהם נוצלה ברמה של יותר מ-90%, בהם 16 מט"שים שטיפלו בכמות שפכים מעבר ליכולתה הספיקה ועוד 6 מט"שים שעבדו ב-90% מיכולת הספיקה שלהם.
לפי הדוח, בשנת 2024 נרשם שיפור באיכות הקולחים, כלומר נמצאו פחות חריגות בכל 7 המזהמים שנמדדים בקולחים, בשהוואה לשנת 2023. אך צריך לזכור שבשנת 2024 רק 68 מטשים דיווחו, בהשוואה ל-82 מט"שים בדוח הקודם. כלומר, ייתכן שיש מט"שים עם חריגות שלא דיווחו. גם במבט רב-שנתי (5 שנים), רואים המשך של מגמת השיפור.
כמו ב-2023, גם בשנת 2024 מרבית החריגות דווחו במוצקים מרחפים (TSS) וזרחן כללי (TP) – 20 מט"שים דיווחו על חריגות בערכי המוצקים המרחפים ו-17 מט"שים דיווחו על חריגות בערכי הזרחן הכללי. לעומת זאת, גם בשנת 2024, המזהם שנרשמו בו הכי מעט חריגות הוא נתרן (Na) ו-6 מט"שים בלבד דיווחו על חריגות בו.
מספר המט"שים שנמצאו בהם חריגות בקולחים

בדוח מציינים שלפי תוכנית האב למשק הביוב ל-2030–2050, רשות המים החליטה לבטל כ-23 מט"שים מקומיים. רוב המט"שים האלה (16) צפויים להתבטל עד 2030, והיתר בהמשך. ההחלטה לבטל מט"שים מושפעת מגורמים רבים, בהם שדרוג והרחבה של מט"שים אחרים, הקמת קווי הולכה חדשים והקמת מט"שים חדשים.
עם זאת, המט"שים המיועדים לביטול נדרשים להמשיך לטפל בשפכים לאיכות הנדרשת בתקנות, גם בתקופת הביניים עד לביטולם הסופי, תקופה שלעיתים יכולה להימשך עשור.
זהו מצב בעייתי שבו המט"ש המיועד לביטול ממשיך לטפל בשפכים והספיקות בו עולות, אך הוא אינו עובר כל שדרוג והרחבה בגלל חוסר היתכנות כלכלית. התוצאה היא תקלות רבות במט"ש וירידה ביכולת הטיפול בשפכים, קולחים באיכות ירודה שאינה מתאימה להשקייה, הזורמים בחלק מהמקרים לסביבה מהמט"שים או ממאגרי הקולחים.
בדוח מודגש שהמשרד להגנ"ס פועל כדי להבטיח תחזוקה נאותה ותפעול תקין של המט"שים המיועדים לטיפול עד למועד ביטולם.
לצד 23 המט"שים שצפויים להתבטל בשנים הקרובות, יש 3 מט"שים שצפויים להתרחב ולהשתדרג עד סוף שנת 2026, ועוד 6 מט"שים שבהם העבודות אמורות להסתיים עד סוף שנת 2027.
בחלק מהמט"שים העבודות נועדו לשפר את איכות הטיפול בקולחים לאיכות שלישונית, בחלק הם נועדו כדי להגדיל את כמות השפכים שהמט"שים יוכלו לטפל בה. בזכות עבודות השדרוג, יכולת הספיקה הכוללת של המט"שים האלה תגדל בכמעט 74 מיליון מ"ק ותעמוד בסיום עבודות השדרוג (בסוף 2027) על כ-318 מיליון מ"ק בשנה.
3 המט"שים שבהם צפויה הרחבת הספיקה הגדולה ביותר עד סוף שנת 2027:
צפי שדרוג מט"שים (אלפי מ"ק)
---
מסמכים רלוונטיים: