משרד האנרגיה והתשתיות פרסם להערות הציבור תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035.
התוכנית אינה מתחייבת ליעד של שיעור ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2035, אלא קובעת יעד של הספק מותקן של 26 ג'יגה-ואט עד 2035, שאמור לתמוך ביעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות של 40% לשנת 2035. המשמעות: הגדלת ההספק המותקן ביותר פי 2 מהקיים עד עכשיו. נכון לסוף 2025, ההספק המותקן עמד על כ-8 ג'יגה-ואט ונוסף עליו יש הספק בהקמה בהיקף של כ-4 ג'יגה-ואט. כלומר כדי לעמוד ביעד יצטרכו להוסיף 14 ג'יגה-ואט עד 2035.
התוכנית מדגישה שכיום הפקת חשמל מאנרגיה סולארית היא כלכלית ולכן לא צריכה סבסוד, ושהאתגר המרכזי של ישראל הוא לא היעדר פוטנציאל, אלא היכולת לממש אותו בפועל בקצב ובהיקף הנדרשים. לכן כדי לעמוד ביעד של הספק מותקן של 26 ג'יגה-ואט, התוכנית קובעת מהלכים, צעדים, וכלים הנדרשים כדי להשיגו, כולל קביעת יעדים משניים לסגמנטים מרכזיים (אגרו-וולטאי, דו-שימוש, מתקנים קרקעיים וטכנולוגיות משלימות), האצת תהליכים, הסרת חסמים והקמת מנגנון לתיאום בין כלל הגופים המעורבים.
התוכנית מציגה גם נתונים על ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות נכון לסוף שנת 2025, שלפיהם שיעור החשמל שיוצר מאנרגיות מתחדשות עמד על 16%, כלומר רחוק מהיעדים הלאומיים של 20% ייצור בשנת 2025 ו-30% ייצור בשנת 2030. לפי הערכה עדכנית המוצגת בתוכנית, היעד של 30% ייצור חשמל מאנרגית מתחדשות יושג באיחור של שנתיים - 2032.
הערות הציבור לתוכנית אפשר להגיש עד 18.6.2026. קישור לתוכנת המלאה מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
התוכנית האסטרטגית מציגה תמונת מצב של האנרגיות המתחדשות בישראל נכון לסוף שנת 2025, ולפיה שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עומד על כ-16%. שיעור ייצור זה עדיין רחוק מיעד הביניים של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2025 ויעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030.
לפי הערכות של רשות החשמל, אם מניחים תרחיש "עסקים כרגיל", המשק צפוי להשיג את היעד לשנת 2030 באיחור של כשנתיים. כמו כן, נזכיר כי רק לפני כחצי שנה הכריז שר האנרגיה אלי כהן בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת כי ישראל תעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, בזכות התוכניות שמשרדו מקדם.
בתוכנית מציינים כי למרות הפער בעמידה ביעדים, בעשור האחרון היה גידול מואץ בהיקף הפיתוח של אנרגיות מתחדשות ומאז 2017 גדל ההספק המותקן פי 7 וב-5 השנים האחרונות נוספו בממוצע כ-1 ג'יגה-ואט הספק חדש מדי שנה. לפי התחזית, בשנת 2026 עתידים להתווסף עוד כמעט 2 ג'יגה-ואט עד שבסוף 2026 ההספק המותקן צפוי לעמוד על 9.2 ג'יגה-ואט.
בטבלה מוצגים היעדים שנקבעו ושיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בפועל:

התוכנית הלאומית לאנרגיות מתחדשות נועדה להגדיר מסלול שיאפשר לישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2035. אך היא גם מדגישה שנכון להיום, היעד ל-2035 עוד לא נקבע סופית.
כפי שדיווחנו, המשרד בוחן בהתייעצות עם רשות החשמל תרחישים של 35% עד 40% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2035. לפי רשות החשמל, עמידה ביעד של 35% תדרוש הספק מותקן של כ-22 ג'יגה-ואט, ואילו עמידה ביעד של 40% ייצור מאנרגיות מתחדשות ידרוש כ-26 ג'יגה-ואט.
בגלל אי-הוודאות לגבי קצב הגידול בביקוש לחשמל, בין היתר בגלל התפתחות שימושים עתירי צריכה כמו חוות שרתים, התוכנית הלאומית מכוונת להיקף של כ-26 ג'יגה-ואט בשנת 2035. יעד זה מחייב תוספת של כ-14 ג'יגה-ואט, נוסף על ההספק המותקן כיום (המתקרב לכ-8 ג'יגה ואט) וזה שנמצא בהקמה (כ-4 ג'יגה ואט). לפי הדוח, קביעת יעד של הספק מותקן של 26 ג'יגה-ואט יאפשר גמישות ועמידה גם בתרחיש הגבוה של 40% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2035.
בתוכנית מודגש שלישראל יש פוטנציאל גדול להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת, וכי כיום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הוא כלכלי בהשוואה לחלופות (גז ופחם) ולא דורש סבסוד, ולכן מה שמונע את הפיתוח הוא החסמים השונים. הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקפים הנדרשים כדי לעמוד ביעדי 2035 קיים, אך האתגר הוא לממש אותו.
לפי התוכנית, פיתוח האנרגיות המתחדשות בישראל אינו מתעכב בגלל חסם יחיד, אלא בגלל שילוב של מגבלות מערכתיות: מגבלות קיבולת ברשת החשמל, תהליכי תכנון, קניין ורישוי ממושכים, ריבוי גורמים מעורבים, מורכבות רגולטורית, חוסר ודאות ליזמים ופערי תיאום בין גופי הממשלה.
בדוח מסבירים שכדי להסיר חסמים אלה, צריך לעבור מטיפול נקודתי ונפרד בחסמים למימוש מתואם, מהיר ומבוסס מידע באמצעות סנכרון בין רשת, קרקע, תכנון ורגולציה, יצירת ודאות ליזמים, קיצור תהליכים, והתאמת כלי המדיניות לחסמים הספציפיים של כל סגמנט של אנרגיות מתחדשות.
כדי לממש את הפוטנציאל ולעמוד ביעדי 2035, התוכנית מציעה להתנהל לפי יעדי הספק מותקן לכל אחד מהסגמנטים המרכזיים (אגרו-וולטאי, דו-שימוש, מתקנים קרקעיים וטכנולוגיות משלימות) ולהתאים לכל תחום כלי מדיניות, רגולציה והסרת חסמים.
עוד מציעה התוכנית לעגן את היעדים הסגמנטליים בהחלטת ממשלה כדי שיעדי 2035 יתורגמו לתוכנית עבודה מחייבת לפי סגמנטים, גורמים אחראים ולוחות זמנים .
היעדים הייעודים של כל סגמנט נקבעו לפי פוטנציאל, עלות, ישימות ומגבלות קרקע ורשת ויחד הם אמורים להשיג תוספת של כ-14 ג'יגה-ואט הספק מותקן עד שנת 2035. זאת החלוקה שנקבעה:
תפקיד הממשלה הוא לאפשר לשוק לממש את הפוטנציאל הקיים באמצעות הסרת חסמים, יצירת ודאות וקיצור תהליכים. במקומות שבהם הפוטנציאל אינו מתממש, הממשלה תפעיל כלים כמו חובת התקנה, תעריפים, מענקים ותמריצים ייעודיים.
התוכנית האסטרטגית מציגה 6 צעדים למימוש הפוטנציאל ועמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת עד שנת 2035:
נוסף על הצעדים הדרושים להשגת היעדים, התוכנית האסטרטגית מציגה גם נתונים מעודכנים של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2025 ולפיהם הוא עמד בסוף 2025 על כ-16% מתוך כלל ייצור החשמל, לעומת כ-13% בסוף שנת 2024 ו-11% בסוף 2023.
כמו כן מוצגים בתוכנית העבודה נתונים על ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות (כולל תחזית לשנת 2026). לפי התוכנית, עד סוף שנת 2025 הותקן בישראל הספק של כ-7.7 ג'יגה-ואט אנרגיות מתחדשות, וכפי שציינו קודם לכן, לפי הצפי עד שנת 2026 ההספק המותקן של אנרגית מתחדשות בישראל יעמוד על 9.2 ג'יגה-ואט. המשמעות: כדי לעמוד ביעד של 35% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2035 יידרש קצב התקנות של 1.5–1.9 ג'יגה ואט בשנה .
לפניכם תרשים המציג את ההספק המותקן ואת אחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בשנים 2013–2025:

כפי שדיווחנו בעבר, לפי נתוני מצאי הפליטות לשנת 2024 של המשרד להגנת הסביבה, כמות פליטות גזי החממה בישראל עלתה בשנת 2024 בשיעור של 2% בהשוואה לשנת 2023. נתון זה משלים תקופה של 9 שנים שבה המדינה לא הצליחה להפחית את פליטות גזי החממה, ויעד ההפחתה שהממשלה הציבה לעצמה לשנת 2030, של 27% הפחתה בהשוואה לשנת 2015, נראה רחוק מתמיד.
כפי שדיווחנו, המשרד להגנ"ס מסביר שהעלייה בפליטות גזי חממה בשנת 2024 נבעה מעלייה חדה בשיעור של 30% בפליטות גזי פלואור (שמשמשים גזי קירור) בגלל צורכי מערכת הביטחון במסגרת הלחימה המתמשכת. אולם גם אם מקזזים את העלייה בפליטת גזי פלואור, עדיין נרשמה עלייה בכמות הפליטות של גזי החממה (גם אם מתונה יותר) בשל עליות בפליטות בתחום ייצור החשמל מדלקים ובתחבורה.
מהדו"ח עולה שייצור חשמל (42%) ותחבורה (25%) ממשיכים להיות האחראיים העיקריים לרוב פליטות גזי החממה ואחריהם פליטות מתאן ממטמנות, גידול בעלי חיים ומט"שים והפקת גז פוסילי (14%) ותעשייה (11%).
ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הוא אמצעי מרכזי להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, בעיקר לאור העובדה שלפי נתוני משרד להגנ"ס צריכת חשמל אחראית ל-40% מפליטות גזי החממה בישראל. נתח זה צפוי לגדול ככל שיותר ויותר כלי רכב יעברו מדלק פוסילי לחשמל.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "יצירת חשמל מאנרגיות מתחדשות מחזקת את הביטחון האנרגטי של המשק הישראלי, תורמת לגיוון מקורות האנרגיה ולהפחתת זיהום האוויר, והיא נחוצה על מנת לתת מענה לביקושים הגוברים בעקבות מהפכת ה-AI. לכן בעשור הקרוב נמשיך לבנות מגה- פרויקטים של אנרגיות מתחדשות, שיסייעו לנו לעמוד ביעדים שלנו".
---
מסמכים רלוונטיים: