- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 27/5/2026
משרד האנרגיה והתשתיות פרסם להערות הציבור תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035.
התוכנית אינה מתחייבת ליעד של שיעור ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2035, אלא קובעת יעד של הספק מותקן של 26 ג'יגה-ואט עד 2035, שאמור לתמוך ביעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות של 40% לשנת 2035. המשמעות: הגדלת ההספק המותקן ביותר פי 2 מהקיים עד עכשיו. נכון לסוף 2025, ההספק המותקן עמד על כ-8 ג'יגה-ואט ונוסף עליו יש הספק בהקמה בהיקף של כ-4 ג'יגה-ואט. כלומר כדי לעמוד ביעד יצטרכו להוסיף 14 ג'יגה-ואט עד 2035.
התוכנית מדגישה שכיום הפקת חשמל מאנרגיה סולארית היא כלכלית ולכן לא צריכה סבסוד, ושהאתגר המרכזי של ישראל הוא לא היעדר פוטנציאל, אלא היכולת לממש אותו בפועל בקצב ובהיקף הנדרשים. לכן כדי לעמוד ביעד של הספק מותקן של 26 ג'יגה-ואט, התוכנית קובעת מהלכים, צעדים, וכלים הנדרשים כדי להשיגו, כולל קביעת יעדים משניים לסגמנטים מרכזיים (אגרו-וולטאי, דו-שימוש, מתקנים קרקעיים וטכנולוגיות משלימות), האצת תהליכים, הסרת חסמים והקמת מנגנון לתיאום בין כלל הגופים המעורבים.
התוכנית מציגה גם נתונים על ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות נכון לסוף שנת 2025, שלפיהם שיעור החשמל שיוצר מאנרגיות מתחדשות עמד על 16%, כלומר רחוק מהיעדים הלאומיים של 20% ייצור בשנת 2025 ו-30% ייצור בשנת 2030. לפי הערכה עדכנית המוצגת בתוכנית, היעד של 30% ייצור חשמל מאנרגית מתחדשות יושג באיחור של שנתיים - 2032.
הערות הציבור לתוכנית אפשר להגיש עד 18.6.2026. קישור לתוכנת המלאה מובא בסוף הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
- רשות החשמל: יעד של 35% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, 21.1.2026
- המשרד להגנ"ס: לגבש תוכנית חירום למעבר לאנרגיות מתחדשות, 15.1.2026
- שנה שנייה ברציפות שהנתח של אנרגיות מתחדשות גדל ב-2%, 15.9.2025
- שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 22.10.2025
- עלייה בפליטות גזי חממה ב-2024 משלימה 9 שנים ללא הפחתה, 4.9.2025
- מידע נוסף על שינוי אקלים infospot
תמונת מצב: ישראל מתרחקת מעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת
התוכנית האסטרטגית מציגה תמונת מצב של האנרגיות המתחדשות בישראל נכון לסוף שנת 2025, ולפיה שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עומד על כ-16%. שיעור ייצור זה עדיין רחוק מיעד הביניים של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2025 ויעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030.
לפי הערכות של רשות החשמל, אם מניחים תרחיש "עסקים כרגיל", המשק צפוי להשיג את היעד לשנת 2030 באיחור של כשנתיים. כמו כן, נזכיר כי רק לפני כחצי שנה הכריז שר האנרגיה אלי כהן בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת כי ישראל תעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, בזכות התוכניות שמשרדו מקדם.
בתוכנית מציינים כי למרות הפער בעמידה ביעדים, בעשור האחרון היה גידול מואץ בהיקף הפיתוח של אנרגיות מתחדשות ומאז 2017 גדל ההספק המותקן פי 7 וב-5 השנים האחרונות נוספו בממוצע כ-1 ג'יגה-ואט הספק חדש מדי שנה. לפי התחזית, בשנת 2026 עתידים להתווסף עוד כמעט 2 ג'יגה-ואט עד שבסוף 2026 ההספק המותקן צפוי לעמוד על 9.2 ג'יגה-ואט.
בטבלה מוצגים היעדים שנקבעו ושיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בפועל:
היעד לשנת 2035: הספק מותקן של כ-26 ג'יגה-ואט
התוכנית הלאומית לאנרגיות מתחדשות נועדה להגדיר מסלול שיאפשר לישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2035. אך היא גם מדגישה שנכון להיום, היעד ל-2035 עוד לא נקבע סופית.
כפי שדיווחנו, המשרד בוחן בהתייעצות עם רשות החשמל תרחישים של 35% עד 40% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2035. לפי רשות החשמל, עמידה ביעד של 35% תדרוש הספק מותקן של כ-22 ג'יגה-ואט, ואילו עמידה ביעד של 40% ייצור מאנרגיות מתחדשות ידרוש כ-26 ג'יגה-ואט.
בגלל אי-הוודאות לגבי קצב הגידול בביקוש לחשמל, בין היתר בגלל התפתחות שימושים עתירי צריכה כמו חוות שרתים, התוכנית הלאומית מכוונת להיקף של כ-26 ג'יגה-ואט בשנת 2035. יעד זה מחייב תוספת של כ-14 ג'יגה-ואט, נוסף על ההספק המותקן כיום (המתקרב לכ-8 ג'יגה ואט) וזה שנמצא בהקמה (כ-4 ג'יגה ואט). לפי הדוח, קביעת יעד של הספק מותקן של 26 ג'יגה-ואט יאפשר גמישות ועמידה גם בתרחיש הגבוה של 40% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2035.
החסמים: קיבולת רשת, תהליכי תכנון, רגולציה מורכבת וחוסר ודאות ליזמים
בתוכנית מודגש שלישראל יש פוטנציאל גדול להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת, וכי כיום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הוא כלכלי בהשוואה לחלופות (גז ופחם) ולא דורש סבסוד, ולכן מה שמונע את הפיתוח הוא החסמים השונים. הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקפים הנדרשים כדי לעמוד ביעדי 2035 קיים, אך האתגר הוא לממש אותו.
לפי התוכנית, פיתוח האנרגיות המתחדשות בישראל אינו מתעכב בגלל חסם יחיד, אלא בגלל שילוב של מגבלות מערכתיות: מגבלות קיבולת ברשת החשמל, תהליכי תכנון, קניין ורישוי ממושכים, ריבוי גורמים מעורבים, מורכבות רגולטורית, חוסר ודאות ליזמים ופערי תיאום בין גופי הממשלה.
בדוח מסבירים שכדי להסיר חסמים אלה, צריך לעבור מטיפול נקודתי ונפרד בחסמים למימוש מתואם, מהיר ומבוסס מידע באמצעות סנכרון בין רשת, קרקע, תכנון ורגולציה, יצירת ודאות ליזמים, קיצור תהליכים, והתאמת כלי המדיניות לחסמים הספציפיים של כל סגמנט של אנרגיות מתחדשות.
במקום יעד אחד, חלוקה ליעדים משניים לפי סגמנטים
כדי לממש את הפוטנציאל ולעמוד ביעדי 2035, התוכנית מציעה להתנהל לפי יעדי הספק מותקן לכל אחד מהסגמנטים המרכזיים (אגרו-וולטאי, דו-שימוש, מתקנים קרקעיים וטכנולוגיות משלימות) ולהתאים לכל תחום כלי מדיניות, רגולציה והסרת חסמים.
עוד מציעה התוכנית לעגן את היעדים הסגמנטליים בהחלטת ממשלה כדי שיעדי 2035 יתורגמו לתוכנית עבודה מחייבת לפי סגמנטים, גורמים אחראים ולוחות זמנים .
היעדים הייעודים של כל סגמנט נקבעו לפי פוטנציאל, עלות, ישימות ומגבלות קרקע ורשת ויחד הם אמורים להשיג תוספת של כ-14 ג'יגה-ואט הספק מותקן עד שנת 2035. זאת החלוקה שנקבעה:
- כ-5 ג'יגה-ואט אגרו-וולטאי
- כ-4.5 ג'יגה-ואט מתקנים קרקעיים
- כ-4 ג'יגה-ואט דו-שימוש
- כ-0.5 ג'יגה-ואט טכנולוגיות נוספות
תפקיד הממשלה הוא לאפשר לשוק לממש את הפוטנציאל הקיים באמצעות הסרת חסמים, יצירת ודאות וקיצור תהליכים. במקומות שבהם הפוטנציאל אינו מתממש, הממשלה תפעיל כלים כמו חובת התקנה, תעריפים, מענקים ותמריצים ייעודיים.
צעדים להשגת היעדים
התוכנית האסטרטגית מציגה 6 צעדים למימוש הפוטנציאל ועמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת עד שנת 2035:
- פיתוח מואץ של רשת החשמל ותחום האגירה: התוכנית קובעת שרשת החשמל היא צוואר בקבוק מרכזי ולכן נדרש תיאום מוקדם בין ייצור חשמל מתחדש לפיתוח הרשת והאגירה, לצד מעבר לניהול רשת חכמה וגמישה. בין הצעדים המוצעים: קידום ניהול רשת מתקדם, הרחבת שימוש באגרגציה ובקיטום גמיש, האצת תכנון תשתיות ופיתוח אגירה מערכתית ומבוזרת.
- הייצור האגרו-וולטאי יהפוך למנוע צמיחה עיקרי: לפי התוכנית, בעשור הקרוב הייצור אגרו-וולטאי צפוי להוביל את הצמיחה. לכן יש להסדיר אותו כשוק מסחרי, מוסדר ורחב היקף באמצעות הסרת חסמים, קביעת יעדי תכנון, פיתוח ידע והנגשתו לחקלאים וליזמים.
- פיתוח אזורי אנרגיה מתחדשת קרקעיים: כדי להגיע להיקפי ההספק הנדרשים עד 2035, התוכנית מציעה לקדם באופן מרוכז הקמה של אזורי אנרגיה מתחדשת רחבי היקף Renewable Energy Zones)) שבהם ירוכזו מתקנים קרקעיים גדולים ותשתיות רשת נלוות. המהלך כולל מיפוי אדמות מדינה מתאימות, תכנון סטטוטורי, גיבוש מכרזים ותוכניות שיווק, הכרה במתחמים גדולים כתשתיות חיוניות מועדפות, ותכנון ארוך טווח.
- מיצוי הפוטנציאל בדו־שימוש: התוכנית רואה בדו-שימוש רכיב הכרחי, כיוון שהוא מאפשר להגדיל את הייצור הסולארי במקביל לניצול שטחים קיימים. לכן יש למצות את כלל המרחבים הרלוונטיים (גגות, חניונים, תשתיות, ועוד) ולשם כך נדרשת חובת התקנה, תמריצים, ודאות רגולטוריות, פטורים והקלות בתכנון וברישוי וחיזוק הרשויות המקומיות.
- הרחבת מגוון הטכנולוגיות לייצור אנרגיות מתחדשות: לצד הייצור הסולארי, שישראל נשענת כמעט לחלוטין עליו, יש לקדם עוד טכנולוגיות כדי להרחיב את אפשרויות הייצור, לעודד חדשנות ולהיערך לצורכי המשק בטווח הארוך. הקידום ייעשה באמצעות רגולציה מותאמת, תמיכה במו"פ ומעקב אחר טכנולוגיות בעלות פוטנציאל ייחודי לישראל כמו PVT, חשמל מפסולת, אנרגיה במרחב הימי, מתקנים צפים ועוד.
- חיזוק התיאום הממשלתי: עמידה ביעדי 2035 מחייבת עבודה ממשלתית מתואמת בין כלל הגורמים בתחום הקרקע, תכנון, רשת, רגולציה ותקציבים. לשם כך יש להקים מנגנון ממשלתי מתכלל בראשות משרד האנרגיה שיתאם, יסיר חסמים ויעקוב אחרי ביצוע התוכנית.
2025: 16% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, הספק של כמעט 8 GW
נוסף על הצעדים הדרושים להשגת היעדים, התוכנית האסטרטגית מציגה גם נתונים מעודכנים של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2025 ולפיהם הוא עמד בסוף 2025 על כ-16% מתוך כלל ייצור החשמל, לעומת כ-13% בסוף שנת 2024 ו-11% בסוף 2023.
כמו כן מוצגים בתוכנית העבודה נתונים על ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות (כולל תחזית לשנת 2026). לפי התוכנית, עד סוף שנת 2025 הותקן בישראל הספק של כ-7.7 ג'יגה-ואט אנרגיות מתחדשות, וכפי שציינו קודם לכן, לפי הצפי עד שנת 2026 ההספק המותקן של אנרגית מתחדשות בישראל יעמוד על 9.2 ג'יגה-ואט. המשמעות: כדי לעמוד ביעד של 35% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2035 יידרש קצב התקנות של 1.5–1.9 ג'יגה ואט בשנה .
לפניכם תרשים המציג את ההספק המותקן ואת אחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בשנים 2013–2025:
למרות השימוש הגובר באנרגיות מתחדשות, יעדי הפחתת גזי חממה מתרחקים
כפי שדיווחנו בעבר, לפי נתוני מצאי הפליטות לשנת 2024 של המשרד להגנת הסביבה, כמות פליטות גזי החממה בישראל עלתה בשנת 2024 בשיעור של 2% בהשוואה לשנת 2023. נתון זה משלים תקופה של 9 שנים שבה המדינה לא הצליחה להפחית את פליטות גזי החממה, ויעד ההפחתה שהממשלה הציבה לעצמה לשנת 2030, של 27% הפחתה בהשוואה לשנת 2015, נראה רחוק מתמיד.
כפי שדיווחנו, המשרד להגנ"ס מסביר שהעלייה בפליטות גזי חממה בשנת 2024 נבעה מעלייה חדה בשיעור של 30% בפליטות גזי פלואור (שמשמשים גזי קירור) בגלל צורכי מערכת הביטחון במסגרת הלחימה המתמשכת. אולם גם אם מקזזים את העלייה בפליטת גזי פלואור, עדיין נרשמה עלייה בכמות הפליטות של גזי החממה (גם אם מתונה יותר) בשל עליות בפליטות בתחום ייצור החשמל מדלקים ובתחבורה.
מהדו"ח עולה שייצור חשמל (42%) ותחבורה (25%) ממשיכים להיות האחראיים העיקריים לרוב פליטות גזי החממה ואחריהם פליטות מתאן ממטמנות, גידול בעלי חיים ומט"שים והפקת גז פוסילי (14%) ותעשייה (11%).
ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הוא אמצעי מרכזי להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, בעיקר לאור העובדה שלפי נתוני משרד להגנ"ס צריכת חשמל אחראית ל-40% מפליטות גזי החממה בישראל. נתח זה צפוי לגדול ככל שיותר ויותר כלי רכב יעברו מדלק פוסילי לחשמל.
התייחסויות
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "יצירת חשמל מאנרגיות מתחדשות מחזקת את הביטחון האנרגטי של המשק הישראלי, תורמת לגיוון מקורות האנרגיה ולהפחתת זיהום האוויר, והיא נחוצה על מנת לתת מענה לביקושים הגוברים בעקבות מהפכת ה-AI. לכן בעשור הקרוב נמשיך לבנות מגה- פרויקטים של אנרגיות מתחדשות, שיסייעו לנו לעמוד ביעדים שלנו".
---
מסמכים רלוונטיים:
