רשות החשמל ממליצה לקבוע יעד של 35% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2035 המבוסס בעיקר על ייצור במתקנים קרקעיים ואגרו-וולטאיים, ופחות על גגות. לפי רשות החשמל, יעד זה יוצר איזון בין הצורך להפחית פליטות גזי חממה כדי להתמודד עם שינוי האקלים, לבין קביעת יעד בר-השגה המתחשב באתגרים הייחודיים של ישראל. כך עולה מדוח שפורסם להערות הציבור לקראת גיבוש יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2035.

אנרגיה מתחדשת היא אמצעי מרכזי להפחתת פליטות גזי חממה בישראל. רק לאחרונה דיווחנו שצריכת החשמל אחראית ל-40% מפליטות גזי החממה בישראל, והחלק שלה צפוי לגדול ככל שיותר ויותר כלי רכב יעברו מדלק פוסילי לחשמל.

בדוח מודגש כי תנאי הכרחי לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת הוא קידום צעדי מדיניות שונים, ובראשם ייעול הליכי התכנון וההקמה של רשת החשמל ואסדרת תחום האגרו-וולטאי כדי שיהיה אפשר למצות את הפוטנציאל של השטחים החקלאיים.

נוסף על כך, נבחנו בדוח עוד 2 יעדים אפשריים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2035:

• יעד של 45% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנמצא שהוא בעל היתכנות נמוכה.
• יעד של 40% שנמצא שהתועלת שלו גבוהה, אך הישימות מורכבת ודורשת הכפלה של קצב ההתקנות הנוכחי, ולכן הרשות מבקשת את עמדת הציבור באשר לישימותו של יעד זה והצעות כיצד אפשר להבטיח התקנה של כ-2 ג'יגה-ואט בשנה הדרושים כדי לעמוד ביעד.

כמו כן דן הדוח גם בקביעת יעדי אנרגיה מתחדשת לשנים 2040 ו-2050 כדי לסייע למשרד האנרגיה לגבש מדיניות ארוכת טווח.

יש לציין כי הדוח יוצא מנקודת הנחה כי ישראל תעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2030, אף שהרשות מודה בדוח כי היעד כנראה יושג באיחור של כשנתיים.

לעומת יעד 35% לשנת 2035 שרשות החשמל ממליצה עליו, בשבוע שעבר דיווחנו כי במשרד להגנ"ס ממליצים לאמץ יעד של 40% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2035 ואף 60% בשנת 2040. כדי לקדם יעדים אלה, המשרד להגנ"ס מציע לקבוע תוכנית חירום להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות לצד עוד צעדים כמו הגדלת מס הפחמן על גז טבעי ושימוש בכספי הקרן לאזרחי ישראל לקידום אנרגיות מתחדשות.

הדוח של רשות החשמל פתוח להערות הציבור עד 19.2.2026. קישור לדוח המלא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס: לגבש תוכנית חירום למעבר לאנרגיות מתחדשות, 15.1.2026
2. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 22.10.2025
3. שנה שנייה שהנתח של אנרגיות מתחדשות גדל ביותר מ-2%, 15.9.2025
4. המשרד להגנ"ס: ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030, 23.4.2025
5. מידע נוסף על שינוי אקלים infospot |

הגורמים המשפיעים על קביעת יעדי אנרגיה מתחדשת

הדוח מצביע על 5 גורמים מכריעים המשפיעים על קביעת יעדי אנרגיה מתחדשת:

• אילוצי רשת החשמל: מדובר באחד החסמים המרכזיים המגבילים את השילוב של אנרגיות מתחדשות ולמרות תוכניות פיתוח בהיקף של יותר מ-40 מיליארד ₪, משאב הרשת צפוי להמשיך להיות חסם עיקרי בעשור הבא.
• אילוצי שטח: התחרות על שימושי הקרקע והמחסור בקרקעות משפיעים על אופן קביעת היעד.
• היבטי תפעול ושמירה על שרידות המערכת ואמינות אספקת החשמל: כיוון שישראל היא "אי אנרגטי" וכדי להבטיח את שרידותה, יש צורך לפתח כלים להתמודדות עם אתגרי הייצור הסולארי, בהם חוסר התאמה בין זמני ייצור לצריכה.
• שמירה על תעריף בר-השגה: כיום העלות העודפת של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עומדת על כ-2.85 מיליארד ₪ בשנה. הגדלת יעדי האנרגיה המתחדשת, לרבות ההספק המותקן, מצריכה יצירת ודאות בתעריף החשמל כדי לשמור על תעריף בר-השגה.
• קצב חדירה: עד כה חוברו לרשת החשמל לכל היותר 1.2 ג'יגה-ואט בשנה של חשמל מאנרגיה מתחדשת (ממוצע שנתי של 0.9 ג'יגה-ואט ב-5 השנים האחרונות). לכן, קביעת יעד חייבת להתחשב בקצב החדירה ובמגבלות הרגולציה בתחום התכנון והפיתוח של מתקני ייצור, אגירה ורשת החשמל.

רשות החשמל ממליצה: 35% עד 2035

בהתחשב בכל הגורמים האלה, רשות החשמל ממליצה לקבוע לשנת 2035 יעד של 35% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשות המתבסס בעיקר על ייצור במתקנים סולאריים קרקעיים ואגרו-וולטאיים.

רשות החשמל סבורה שיעד זה יוצר איזון בין הצורך להפחית פליטות גזי חממה כדי להתמודד עם שינויי האקלים, לבין הצורך לקבוע יעד בר-השגה המתחשב באתגרים הייחודיים של ישראל וכן לשמור על יציבות מערכת החשמל ועל תעריפים נגישים לצרכנים.

היעד שרשות החשמל ממליצה עליו, מתורגם להספק מותקן של כ-22 ג'יגה-ואט. אלה התנאים הדרושים לצורך השגת הספק מותקן זה:

• גידול של כפי 3 של ההספק המותקן של אנרגיה מתחדשת שהוקם עד כה (כ-7.7 ג'יגה-ואט).
• תוספת של כ-3.5 ג'יגה-ואט בהשוואה ליעד של 30% עד שנת 2035.
• תוספת של כ-6.8 ג'יגה-ואט בהשוואה ליעד של 30% בשנת 2030.
• קצב גידול שנתי ממוצע של כ-1.5 ג'יגה-ואט, פי 1.5 מהממוצע הרב-שנתי כיום.

בדוח מדגישים שרשות החשמל רואה בהמלצתו יעד שאפתני אך ריאלי, בהתחשב במאפיינים הייחודיים של מדינת ישראל, כולל הגידול הצפוי בביקוש לחשמל, קצב חדירת מתקני האנרגיה המתחדשת, המחסור הקיים במשאבי קרקע ורשת והמגבלות הנובעות מהתמהיל האנרגטי המצומצם של ישראל.

ייצור מבוסס קרקע ואגרו-וולטאי משתלם יותר

רשות החשמל בחנה 2 תרחישים מרכזיים למימוש היעד: תרחיש המבוסס על מערכות סולאריות המותקנות על גגות ותרחיש המבוסס על מתקנים קרקעיים ואגרו־וולטאיים. שני התרחישים מחייבים תמהיל מתקנים מגוון, הכולל מתקנים בכלל המתחים והשימושים.

ואולם, בתרחיש המבוסס על מתקני ייצור קרקעיים ואגרו-וולטאיים, התועלת המשקית הנובעת מהגדלת היעד היא הגדולה ביותר והנטל על תעריף החשמל מופחת מאוד, לעומת השגת היעד בתרחיש המבוסס על מתקני ייצור על גגות.

לפי הדוח, קביעת יעד של 35% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2035 צפויה להניב למשק תועלת כלכלית של כ-6 מיליארד ₪.

הצעדים להשגת היעד: רגולציה, השקעה בחדשנות, פיתוח מואץ, ועוד

בדוח מדגישים כי תנאי הכרחי לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת, הוא קידום צעדי מדיניות תומכים בשורה של תחומים, בהם:

• ודאות ויציבות רגולטורית: מענה רגולטורי בנושא שילוב מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת ומתקני אגירה.
• ייעול רגולטורי: קביעת צעדים רגולטוריים שייעלו את השימוש במשאב הרשת.
• פיתוח רשת החשמל: מענה משלים לפיתוח הרשת שיאפשר לקלוט את מתקני הייצור החדשים.
• יציבות המערכת: שילוב כלים שיבטיחו שמירה על יציבות ושרידות המערכת לאור תוספות הייצור הסולארי.
• חדשנות טכנולוגית: שילוב חדשנות וכלים טכנולוגיים לניהול יעיל יותר של הרשת ומתקני הייצור.

• פיתוח מואץ של רשת החשמל וייעול של הליכי התכנון, הרישוי והסרת חסמי ההקמה. הענקת אישורים סטטוטוריים בהיקף נרחב והקלות בתחום האגרו-וולטאי, במקביל לקביעת כללים שיאפשרו לקדם באופן מיטבי חקלאות וייצור סולארי.
• גיבוש תוכנית לאומית מקיפה למימוש היעד.
• קביעת גורם מתכלל ובעל ראייה מערכתית שיתאם בין הגופים השונים ויסיר חסמים בין-משרדיים.
• שיתופי פעולה בין-משרדיים: חיזוק התיאום והתכנון. בתחום המקרקעין והחקלאות יש לייעל את היבטי התכנון והקצאת קרקעות.
• תמריצים: פיתוח מנגנוני תמריצים לעידוד הקמת מתקנים.

יעדי אנרגיה מתחדשת ל-2040–2050

רשות החשמל התבקשה גם לבחון קביעת יעדי אנרגיה מתחדשת לשנים 2040 ו-2050.

שנת 2040: הרשות ממליצה לכוון ליעד של 40% בשנת 2040 השקול להספק מותקן של כ-30 ג'יגה-ואט ולהפוך אותו ליעד מחייב לקראת שנת 2030, בכפוף להליך היוועצות ותלוי בקצב ההתקדמות עד אז.

עם זאת, ברשות החשמל מסייגים ואומרים שיש קושי לקבוע יעד מחייב לשנת 2040 בגלל השינויים הרבים במשק מבחינת מבנה, טכנולוגיה, אסדרה ושינויים אפשריים במדיניות הבינלאומית שעשויים להשפיע על יישומם של יעדים ארוכי טווח. כל אלה, לצד חוסר ודאות באשר להתפתחות הביקוש ודפוסי הצריכה בעשור הבא (2030–2040) וקצב כניסת מתקני הייצור עד שנת 2035, עשויים להשפיע על קביעת יעד ל-2040.

שנת 2050: לפי עמדת רשות החשמל, יש קושי לקבוע יעד מחייב לשנה זו בגלל חוסר הוודאות לגבי ההתפתחויות בתחום וכיצד אלה ישפיעו על ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות.

המשרד להגנ"ס: לאמץ יעד של 40% לשנת 2035

לעומת ההמלצות שהוצגו בדוח של רשות החשמל, המשרד להגנת הסביבה סבור כי יש לאמץ יעד של 40% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2035 ויעד של 60% לשנת 2040 ולקבוע לשם כך תוכנית חירום להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות. לפי המשרד להגנ"ס, יעדים אלה יאפשרו שלא להקים תחנות כוח חדשות שמונעות בגז, מלבד 8 התחנות שהקמתן כבר אושרה. כל זאת, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי ומתן מענה לשיאי הביקוש בצריכת חשמל.

דוח קודם של רשות החשמל: מתקרבים להשגת היעד ל-2030

דוח קודם של רשות החשמל שעליו דיווחנו לפני כ-4 חודשים, הציג תמונת מצב עדכנית של השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל בשנת 2024 שהגיעו לשיא של 14.7% מייצור החשמל בישראל, לעומת 12.5% בשנת 2023.

לפי הדוח, קצב השילוב של האנרגיות המתחדשות ממשיך להיות גבוה, ו-2024 הייתה השנה השנייה ברציפות שנרשם בה גידול של יותר מ-2% בחלק של האנרגיות המתחדשות מתוך סך ייצור החשמל. לפי ההערכות, אם הקצב הזה יימשך, ישראל תתקרב ליעד שהציבה לעצמה שלפיו 30% מצריכת החשמל עד 2030 תהיה מאנרגיות מתחדשות.

שר האנרגיה: ישראל תעמוד ביעד

שר האנרגיה אלי כהן נחרץ יותר באשר ליכולתה של ישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת. כפי שדיווחנו, לפני כ-3 חודשים הכריז השר כהן בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת כי ישראל תעמוד ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030.

לפי השר כהן, אף שבשנת 2024 נתח ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל עמד על 14.7%, וקצב הגידול השנתי עומד על כ-2% שאמור להביא ל-25% בשנת 2030, משרד האנרגיה סבור שבזכות התוכניות שהוא מקדם, ישראל תוכל לעמוד ביעד של 30% עד 2030.

לפי משרד האנרגיה, החסם המרכזי לעמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת הוא רשת ההולכה שיש להרחיב. למטרה זו אושר תקציב פיתוח בהיקף של כ-40 מיליארד ₪.

---

מסמכים רלוונטיים: