דו"ח של רשות החשמל שפורסם לאחרונה מציג תמונת מצב עדכנית של השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל בשנת 2024 שהגיעו לשיא של 14.7% מייצור החשמל בישראל, לעומת 12.5% בשנת 2023. מדובר בגידול מרשים של 2.2% בשנה.

החדשות הטובות: קצב השילוב של האנרגיות המתחדשות ממשיך להיות גבוה, כאשר כבר שנה שנייה ברציפות יש גידול של יותר מ-2% בחלק של האנרגיות המתחדשות מתוך סך ייצור החשמל. אם הקצב הזה יימשך, ישראל תתקרב ליעד שהציבה לעצמה שלפיו 30% מצריכת החשמל עד 2030 תהיה מאנרגיות מתחדשות.

קישור לדו"ח המלא של רשות החשמל בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. אופטימיות זהירה: נתוני 2023 מראים כי ניתן לעמוד ביעדי אנרגיות מתחדשות, 3.3.2024
2. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 4.2.2025
3. עלייה בפליטות גזי החממה בשנת 2024 משלימה 9 שנים ללא הפחתה, 4.9.2025
4. שורה של צעדי מדיניות, רגולציה ודו"חות במטרה לקדם אנרגיות מתחדשות, 6.8.2025
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

האם הגידול מספיק כדי לעמוד ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030?

לפי הנתונים המוצגים בדו"ח, בשנת 2024 גדל נתח צריכת החשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2.2% ועמד על 14.7% (לעומת 12.5% בשנת 2023).

על פניו נראה שישראל עדיין רחוקה מהיעדים שקבעה לעצמה – יעד ביניים של 20% צריכה מאנרגיה מתחדשת עד 2025 ויעד סופי של כאמור 30% צריכה מאנרגיה מתחדשת עד 2030. אבל בשנים האחרונות חלקה היחסית של האנרגיה המתחדשת גדל בקצב מרשים ואם קצב הזה יישמר – ישראל תתקרב ליעדים.

אם הנתח היחסי של האנרגיות המתחדשות מצריכת החשמל יגדל גם בשנת 2025 סביב 2.5%, ישראל אומנם לא תצליח לעמוד ביעד הביניים של 20% אנרגיות מתחדשות, אבל היעד יושג כבר שנה לאחר מכן, בשנת 2026. יתרה מזו, אם הנתח האנרגיות המתחדשות אכן ימשיך לגדול באותה מידה, 2.5% בשנה, ישראל תוכל לעמוד ביעד שנקבע לשנת 2030 ושהיה (ועודנו) נראה מאוד מאתגר - 30% אנרגיות מתחדשות.

הדו"ח הנוכחי של רשות החשמל, כמו דו"ח דומה שהתפרסם בשנת 2024, אינו מציג תחזית לשנים הבאות, אבל לפי דו"ח אחר של רשות החשמל שעליו דיווחנו לפני כשנתיים, ההערכה היא שאכן אפשר להגיע ל-20% צריכת חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2026.

השאלה היא אם המגמה מהשנתיים האחרונות תימשך או תדעך? והאם ישראל תצליח להגדיל את ההספק המותקן ואת כמות החשמל המיוצר מאנרגיות מתחדשות, כל זאת במקביל לצריכת החשמל שעולה מדי שנה בגלל הגידול הדמוגרפי ובגלל המעבר משימוש בדלקים פוסיליים לחשמל בענפים רבים (תחבורה, תעשייה ומשקי בית)?

תרשים: ייצור אנרגיות מתחדשות מסך ייצור חשמל ארצי MWH

להגדלה לחצו כאן

גם ב-2024: נתח האנרגיות המתחדשות בצריכת החשמל גדל

נכון לסוף שנת 2024, ההספק המותקן של מתקני אנרגיה מתחדשת בישראל עלה מ-5.9 GW ל-6.8 GW, כלומר כמעט ב-1 GW. בדו"ח מציינים שבשנים האחרונות היה גידול ניכר בהספק המותקן, אם כי שיעור הגידול הולך ופוחת בשנים האחרונות ככל שההפסק המותקן גדל. כך למשל קצב הגידול בין שנת 2023 ל-2024 עמד על שיעור של כ-15% בעוד שבין 2022 ל-2023 הוא עמד על שיעור של כ- 23% ולפני כן על שיעור של כ-31%.

כמו כן גם ההספק של האנרגיות המתחדשות מתוך ההספק המשקי גדל בהתמדה ועמד בסוף שנת 2024 על כ-27% (כ-24.4% בשנת 2023).

בהתאם לכך, יכולת הייצור השנתית של חשמל מאנרגיות מתחדשות עמדה בסיום שנת 2024 על כ-16.2% (כ-12.1 GW) מהצריכה השנתית. להשוואה, בשנת 2023 יכולת הייצור השנתית של חשמל מאנרגיות מתחדשות הייתה 14.6% (10.6 GW).

כמות האנרגיה המתחדשת שנצרכה בפועל גדלה בשנת 2024 בכ-2 GW (כ-21.6%) בהשוואה לשנת 2023 ועמדה על כ-14.7% (כ-10.9 GW) מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך השנה. בשנת 2023 שיעור הצריכה בפועל של אנרגיות מתחדשות היה כ-14.6% (כ-8.9 GW).

צריכת החשמל עלתה ב 5%

לפי דוח מצאי הפליטות שפורסם לפני כשבועיים, היקף ייצור החשמל בישראל עלה בשנת 2024 בשיעור של 5%. בדו"ח מסבירים שעלייה זו נובעת בעיקר מפעילות חוות השרתים של מיזם נימבוס (פרויקט ממשלתי אסטרטגי שנועד להעביר את מערכות המחשוב של הממשלה לענן ציבורי) ועלייה בשימוש בכלי רכב חשמליים. בגלל הגידול באנרגיות מתחדשות, ייצור החשמל מדלקים גדל רק ב- 0.5% בשנת 2024.

למרות הגידול באנרגיות מתחדשות, יעדי הפחתת גזי חממה מתרחקים

כפי שדיווחנו לפני כשבועיים, בגלל הגידול הקטן בצריכת דלקים לייצור חשמל, ובגלל גידול בפליטות מתחבורה ומגזרים נוספים, בשנת 2024 נרשמה עלייה של 2% בפליטות גזי החממה. נתון זה משלים תקופה של 9 שנים שבמהלכה המדינה לא הצליחה להפחית את פליטות גזי החממה, ויעד ההפחתה שהממשלה הציבה לעצמה לשנת 2030, של 27% בהשוואה לשנת 2015, נראה רחוק מתמיד.

כפי שדיווחנו, המשרד להגנ"ס מסביר שהעלייה בפליטות גזי חממה בשנת 2024 נבעה מעלייה חדה בשיעור של 30% בפליטות גזי פלואור (שמשמשים גזי קירור) בגלל צורכי מערכת הביטחון עבור הלחימה המתמשכת. אולם גם אם מקזזים את העלייה בפליטת גזי פלואור, עדיין נרשמה עלייה בכמות הפליטות של גזי החממה (גם אם מתונה יותר) בשל עליות בפליטות בתחום ייצור החשמל מדלקים ובתחבורה.

מהדו"ח עולה שייצור חשמל (42%) ותחבורה (25%) ממשיכים להיות האחראיים העיקריים לרוב פליטות גזי החממה ואחריהם פליטות מתאן ממטמנות, גידול בעלי חיים ומט"שים והפקת גז פוסילי (14%) ותעשייה (11%).

---

מסמכים רלוונטיים: