- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 10/12/2025
כמות השפכים שנוצרת בישראל ממשיכה לגדול מדי שנה, בשל גידול האוכלוסיה, אך כמות המט"שים לא גדלה בקצב תואם, וכ-40% מהשפכים מטופלים במט"שים שעובדים בספיקה גדולה מ-90%, בהם 16 מט"שים שעובדים מעל 100% יכולת הספיקה שלהם. המשמעות: איכות טיפול נמוכה יותר וסיכוי גבוה יותר למזהמים בקולחים שמשמשים להשקיה חקלאית.
כך עולה מהדוח השנתי על מצב 88 המט"שים (מכוני טיהור שפכים) הגדולים בארץ בשנת 2023 של המשרד להגנת הסביבה המציג בין היתר נתונים על איכות השפכים המטופלים, על יכולת הספיקה של המט"שים לעומת כמות השפכים המטופלת בהם בפועל, על מספר המט"שים הצפויים להיסגר בשנים הקרובות מצד אחד, ומצד שני על מספר המט"שים הצפויים להתרחב. בדוח מצוין שהתקבלו דוחות שנתיים מ-82 מט"שים (לעומת 69 בדוח הקודם שהציג את נתוני 2022).
לפי הדוח טופלו בשנת 2023 במט"שים הגדולים, 594 מיליון מ"ק שפכים, שהם 94% מסך השפכים הגולמיים שנוצרו באותה שנה בישראל (כ-634 מיליון מ"ק).
למרות המחסור במט"שים, מבחינת איכות השפכים המטופלים, מגמת השיפור נמשכת ונראית ברוב הפרמטרים והמזהמים שנבדקים. כמו כן עולה מהדוח שבשנת 2023 כ-72% מסך השפכים שטופלו במט"שים הגדולים הפכו לקולחים באיכות שלישונית, מדובר על מגמת גידול רב שנתית של 12% מאז שנת 2020.
יש להזכיר שאף שהשבת שפכים לשימוש חקלאי היא דבר מבורך, שימוש בשפכים מושבים, בעיקר באיכות נמוכה, עלול לפגוע בחקלאות, בסביבה ובבריאות הציבור. לאחרונה הוצג דוח העוסק בהשפעות הסביבתיות והבריאותיות של השקיית גידולם חקלאיים בקולחים המציג גם המלצות איך לצמצם את ההשפעות השליליות של השקיה בקולחים, בהם אסדרה, הפחתת מזהמים עוד במפעלים, הגברת הפיקוח והבקרה ועוד.
קישורים ל-2 הדוחות בסוף הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
- כמות השפכים השנתית גדלה, והמט"שים לא מדביקים את הקצב, 3.3.2024
- המט"שים מזהמים נחלים עם עודפי קולחים. הירוקים בעד היטל הזרמה, 10.11.2025
- 3.5 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות להגדלת השימוש בקולחים לחקלאות, 31.3.2025
- כשנה לאחר קריסת המט"ש הופסקה הזרמת השפכים לנחל, 26.10.2025
- דו"ח: חדירת שפכים חריגה ב-3.5% מקידוחי מי התהום שנבדקו, 20.3.2025
- למידע נוסף על קולחים | infospot
יותר קולחים באיכות שלישונית
הדוח על נתוני המט"שים מציג את הנתונים של 88 המט"שים המוגדרים גדולים לפי תקנות הקולחים. כלומר, מט"ש שעומס המזהמים בשפכים בכניסה אליו גדול מעומס של 5,000 נפש או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום לפי הדוח. 21 מתוך 88 מט"שים אלה פועלים בלי רישיון עסק.
לפי תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), המט"שים הגדולים מחויבים לטפל בשפכים באיכות טיפול שלישונית - טיפול שמגיע לאחר טיפול ראשוני וטיפול שניוני, ויוצר מי קולחים באיכות שמתירה השקייה של גידולים חקלאיים המיועדים למאכל אדם. טיפול שלישוני יכול לכלול בין היתר תהליכים של סינון חנקן בתהליך ביולוגי, סילוק זרחן בתהליך ביולוגי ו/או על-ידי כימיקלים, סינון בלחץ, סינון נוסף של מוצקים מרחפים ועוד.
אך לפי הדוח, בשנת 2023, רק 53 מ-88 המט"שים טיפלו ב-416 מיליון מ"ק לאיכות שלישונית - 72% מסך השפכים המטופלים במט"שים הגדולים. מדובר על מגמת גידול רב שנתית מתמשכת של 12% מאז שנת 2020.
במקביל, 36 מט"שים טיפלו ב-164 מיליון מ"ק שפכים בשנה לאיכות שניונית בלבד, שהם 28% מסך השפכים המטופלים בשנה במט"שים גדולים. כלומר כמעט שליש מהשפכים טופלו לאיכות שאינה מספיקה להשקיית גידולים חקלאיים המיועדים למאכל בני אדם.
טיפול שניוני הוא טיפול ביולוגי שמטרתו לצמצם את ריכוז החומר האורגני בשפכים. הטיפול מתבצע לרוב באמצעות תהליך ביולוגי טבעי של עיכול אירובי (בנוכחות חמצן) שבו בקטריות מפרקות את החומר האורגני. הטיפול השניוני כולל לעיתים גם שיקוע וסילוק בוצה וחיטוי לצורך סילוק מיקרואורגניזמים פתוגנים (מעבירי מחלות).
16 מט"שים עובדים מעבר ליכולת הספיקה שלהם
מהדוח עולה שכ-40% מהשפכים (כ-242 מיליון מ"ק) מטופלים ב-22 מט"שים שיכולת הספיקה שלהם מנוצלת ברמה של יותר מ-90%, בהם 16 מט"שים שטיפלו בכמות שפכים מעבר ליכולתה הספיקה, כלומר ביותר מ-100%. נוסף עליהם יש עוד 6 מט"שים שעבדו ב-90% מיכולת הספיקה שלהם.
חשוב לציין שכשמט"ש קולט כמות גדולה יותר של שפכים מהכמות שהוא מסוגל לטפל בה, הטיפול יעיל פחות, איכות הקולחים נמוכה יותר ועלולה להיות גם גלישה של שפכים הלא מטופלים לים, לנחלים ולעוד מקורות.
נמשכת מגמת השיפור באיכות מי הקולחים
מהנתונים הרב-שנתיים עולה שב-4 השנים האחרונות (2020–2023) איכות הקולחים (שפכים מטופלים) השתפרה. השיפור נראה בכל הפרמטרים, למעט בפרמטרים של צח"כ (COD), זרחן כללי (TN) וחנקן כללי (TP) שבהם המגמה אינה חד-משמעית, ייתכן בגלל שפכי תעשייה ובעיקר שפכי רפתות המתאפיינים בעומסים אורגניים גבוהים ובהיעדר טכנולוגיות ותהליכים לטפל בעומסים אורגניים חריגים.
המזהמים שבהם דווחו בשנת 2023 מרבית החריגות הם מוצקים מרחקים (TSS) וזרחן כללי (TP) – בכל אחד מהם היו 22 מט"שים שדיווחו על חריגות. לעומת זאת, המזהם שבו נרשמו הכי מעט חריגות הוא נתרן (Na) ש-8 מט"שים בלבד דיווחו על חריגות בו.
מספר המט"שים שנמצאו בהם חריגות באיכות הקולחים
20 מט"שים צפויים להתבטל
הדוח מציין שלפי תוכנית האב למשק הביוב ל-2030–2050, רשות המים החליטה לבטל 20 מט"שים, כאשר 8 מהם צפויים להתבטל עד 2030, והיתר בהמשך.
ההחלטה לבטל מט"ש מושפעת מגורמים רבים, בהם שדרוג והרחבה של מט"שים אחרים, הקמת קווי הולכה חדשים והקמת מט"שים חדשים. גם בתקופת הביניים ועד ביטולם, המט"שים נדרשים לטפל בשפכים לאיכות הנדרשת בתקנות.
במרבית המקרים, ובגלל חוסר היתכנות כלכלית, מט"שים אלה אינם עוברים שדרוג ובכך נפגעת יכולתם לטפל בשפכים לאיכות הנדרשת. חלקם נמצאים מעל ספיקת התכן שלהם ולחלקם אין פתרון ראוי לטפל בקולחים ולהרחיק מפגעים כימיים וביולוגיים בגלל הרכב השפכים הנקלטים במט"שים. כל אלה גורמים בין היתר לקולחים באיכות ירודה, שאינם מתאימים להשקיה, הזורמים בחלק מהמקרים לסביבה מהמט"שים או ממאגרי הקולחים.
חלק מהמט"שים שמטפלים לאיכות שניוניות, מיועדים לשדרוג תהליך הטיפול לרמה שלישונית, וחלקם מיועדים לביטול בשל חוסר היתכנות כלכלית לשדרג בהם את איכות הטיפול.
שדרוג המט"שים ממשיך
לצד 20 המט"שים שצפויים להתבטל בשנים הקרובות, יש 13 מט"שים שצפויים להתרחב ולהשתדרג עד 2026, בחלקם העבודות היו כבר אמורות להסתיים.
בחלק מהמט"שים העבודות נועדו לשפר את איכות הטיפול בקולחים לאיכות שלישונית, בחלק הם נועדו כדי להגדיל את כמות השפכים שהמט"שים יוכלו לטפל בה. בזכות עבודות השדרוג, יכולת הספיקה של המט"שים האלה תגדל בכ-83 מיליון מ"ק ותעמוד בסיום עבודות השדרוג על כ-552 מיליון מ"ק בשנה.
הרחבת הספיקה הגדולה ביותר צפויה להתרחש ב-3 מט"שים:
- שפד"ן: הרחבה מספיקה של כ-152 מיליון מ"ק בשנה לכ-173 מיליון מ"ק בשנה, פרויקט שאמור להסתיים ב-2026.
- מט"ש חיפה: הרחבה מספיקה של כ-106 מיליון מ"ק בשנה ל-120 מיליון מ"ק שנה. הרחבת המט"ש צפויה להסתיים ב-2027.
- מט"ש שער הנגב–שדרות: הרחבה מספיקה של כ-11 מיליון מ"ק בשנה לכ-18 מיליון מ"ק בשנה. העבודות צפויות להסתיים ב-2026.
צפי שדרוג מט"שים לטיפול שלישוני והרחבת יכולת הספיקה עד סוף 2026
השקיה בקולחים: ברכה שיש בה גם סכנה
ישראל נחשבת כידוע למובילה עולמית בתחום מיחזור השפכים ויותר מ-80% מהקולחים מושבים לשימוש חקלאי. עם זאת, בעוד מיחזור שפכים הוא דבר מבורך, נלוות לו גם סכנות. כך למשל מצביע דו"ח מבקר המדינה מ-2024 על חריגות משמעותיות באיכות הקולחים ברוב המאגרים המשמשים להשקיה חקלאית.
לאחרונה פורסם דוח של ועדת מומחים שדנה בהשפעות הסביבתיות והבריאותיות של השקיית גידולם חקלאיים בקולחים וגיבשה המלצות איך לצמצם את ההשפעות השליליות של השקיה בקולחים.
בדוח מדגישים שגם כשקולחים מטופלים לפי התקנות לאיכות שלישונית הם עלולים להכיל מזהמים כמו וירוסים וחיידקים, כולל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, מיקרו-מזהמים אורגניים, מלחים, מתכות ועוד חומרים שעלולים לפגוע בחקלאות (פגיעה בקרקע, באיכות ובכמות היבולים), בסביבה (חלחול מזהמים לקרקע ולמי התהום, פגיעה במערכות אקולוגיות) ובבריאות הציבור (תחלואה נובעת מצריכת תוצרת מזוהמת).
ההמלצות: אסדרה, הפחתה במקור ושיפור הטיפול
עיקרי המלצות הדוח לצמצום ההשפעות המזיקות של השקיה במי קולחים:
- הפחתה במקור וטיפול במזהמים במפעלים:
- גיבוש תוכנית לשיפור איכות השפכים לפני הגעתם למט"שים.
- קידום אסדרה לטיפול מקדים בשפכים שנוצרים במפעלים.
- שיפור תהליך הטיפול במט"ש:
- גיבוש נוהל לתפעול מט"שים, כפי שרשות המים מקדמת.
- אכיפה של תקנות הקולחים במט"שים ועדכון ערכי סף של מזהמים.
- קביעת תקנות שיחייבו את המט"שים הגדולים בטיפול מתקדם.
- קידום עקרונות הכלכלה המעגלית בתחום מיחזור השפכים.
- פיתוח מנגנון לייעול וקיצור של שלבי התכנון להקמה ושדרוג של מט"שים.
- תכנון מאגרי חירום לעודפי קולחים ולמאגרי קולחים.
- שיפור ניהול הקולחים במאגרים: הגברת הניטור, הפיקוח והאכיפה על איכות הקולחים במאגרים והנגשת המידע בזמן את.
- ניהול השקיה: הגבלת ההשקיה בקולחים של גידולים רגישים, הפחתה אזורית של כמות החנקן, גיבוש המלצות בנוגע להשפעה של שיטות השקיה על פיזור המזהמים.
- ניהול ידע: מיפוי של חומרים מסוכנים בקולחים, מימון מחקרים בנושא, ריכוז מידע וניטור השפעות ארוכות טווח של שימוש בקולחים.
מה עושים עם עודפי הקולחים?
חוץ מפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור בגלל שימוש בקולחים להשקיה, יש עוד סוגייה הקשורה לקולחים שמטרידה את החקלאים, את משרדי הממשלה ואת ארגוני הסביבה כאחד.
בשנים האחרונות הפער בין כמות הקולחים המיוצרת לבין יכולת ההובלה והאגירה מוביל מדי שנה להזרמה לנחלים של כ-100 מיליון קו"ב מי קולחים והתוצאות עגומות: נזק סביבתי, הרס בתי גידול, נחלים סגורים וסכנה לבריאות הציבור.
לפי התחזיות, הפער בין כמות הקולחים המיוצרת ליכולת לנצל אותה לשימושים חקלאיים רק יילך ויתרחב, גם בגלל הגידול הדמוגרפי שמוביל לגידול בכמות השפכים וגם בגלל צמצום השטחים החקלאיים לטובת דיור.
לאחרונה נערך בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת דיון בנושא הזרמת קולחים ושפכים לנחלים וההשלכות על הסביבה. הפתרונות שהוצעו בדיון היו מגוונים, וכללו הרחבה ושדרוג תשתיות כדי להוביל קולחים לעוד מקומות, הטלת היטל הזרמה בדומה להיטל הזרמה לים לפי עקרון ה"המזהם משלם", הגברת הפיקוח והאכיפה, שיפור רמת הטיהור של הקולחים כדי להקטין את סכנת הזיהום ואפילו הזרמה של קולחים לעומק הים התיכון או ים המלח.
התייחסויות
רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום מיחזור השפכים וההשקיה במי קולחים, וככזו עלינו גם להבטיח כי השימוש בקולחים לא יבוא על חשבון בריאות הציבור או הסביבה. הדוח של ועדת המומחים מציב בפנינו את האתגרים הקיימים בשימוש בקולחים להשקיה חקלאית ומספק לנו כלים לטיוב המדיניות הקיימת. נוסף על כך, עלינו להמשיך לפתח אמצעים טכנולוגיים ורגולטוריים שיבטיחו שימוש בטוח ובר-קיימה בקולחים כדי למנוע זיהום ולשמור על איכות המים, הקרקע, בריאות הציבור והסביבה".
ד"ר רז תמיר, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה: "אנו שמחים להיות שותפים מרכזיים בקידום אסדרת תחום ההשקיה בקולחים, לשיפור ההבנה בנושא אפיון השפעותיהם של מזהמים שמקורם בקולחים על הסביבה, הבריאות והחקלאות, לצד סקירת אמצעי האסדרה הרלוונטיים מהארץ ומהעולם, וזיהוי פערי הידע לצד פערים טכנולוגיים ואסדרתיים. הדוח שמתפרסם היום הוא שלב נוסף במיזם המשותף של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ושל המשרד להגנת הסביבה, לקיום ועדות מומחים סביב נושאים בעלי חשיבות עליונה לסביבה ולחברה בישראל. עבודה משותפת זו של הממשלה, יחד עם מומחיות ומומחים מהאקדמיה בישראל וממגזרים נוספים, היא הוכחה לכוח המשמעותי שיש להחלטות מבוססות מדע ולשיתוף פעולה בין-מגזרי בשיפור איכות הסביבה ואיכות החיים בישראל".
---
מסמכים רלוונטיים:
