רשות המים פרסמה לאחרונה דו"ח העוסק בזיהום מי תהום בשפכים, לפיו ב-37% מקידוחי מי התהום שנבדקו (90 מתוך 243) נמצאה עדות לחדירה של שפכים, אך רק ב-3.5% מהקידוחים (9 מתוך 243) הריכוז עובר את ערך הסף המותר למי שתייה.

שפכים המגיעים למי התהום יכולים לגרום לזיהום חיידקי, זיהום נוטריינטים (מאקרו-מזהמים) וזיהום מיקרומזהמים – כל אלה יכולים לגרום להשבתת קידוח מים.

בנוסף לכך, יש מזהמים שלא מתפרקים בטיפול שעוברים השפכים במט"ש, ולכן מגיעים בשלמותם לקולחים שמשמשים להשקיה חקלאית – שגם מהווים מקור זיהום אפשרי. היות וישראל היא מובילה עולמית (בפער ניכר) בשימוש בקולחים להשקיה חקלאית, יש חשיבות לוודא שהם לא גורמים לזיהום מי התהום.

לפי הדוח המקור לזיהום מי תהום אינו מהשקיית קולחים, אלא מדליפה ישירה של שפכים בשל תשתיות לקויות או תאונה. לכן, מחברי הדוח ממליצים להשתמש בממצאים כדי לבדוק את תשתיות השפכים באזורים בהם נמצאה עדות לריכוז גבוה של שפכים במי התהום, ולנסות לאתר את מקור הדליפה.

חשוב לציין ששפכים הם רק מקור זיהום אחד מבין כמה אפשריים. לפי דוח מבקר המדינה מלפני 3 שנים, דווקא השימוש בדשנים וחומרי הדברה בחקלאות אחראים לכ-60% מקידוחי הפקת מי התהום שנסגרו ב-20 שנים האחרונות. התעשייה אחראית לכרבע מהקידוחים שנסגרו, המלחה שנגרמת משאיבת יתר של מי תהום אחראית לכ-10% מהקידוחים שנסגרו, ולבסוף זיהום מיקרוביאלי משפכים גרם לסגירה של 2% בלבד מהקידוחים ב-20 השנים האחרונות.

למי התהום חשיבות רבה במשק המים הישראלי, והם מספקים כשליש ממאזן המים הלאומי מדי שנה. למרות השימוש הגובר בהתפלה, מקורות המים הטבעיים, ובהם אקוויפר החוף, הם בעלי חשיבות רבה שכן הם מאפשרים הפקה זולה של מי שתייה איכותיים וזולים בשגרה, ומהווים מאגר אסטרטגי לחירום, שבשל פיזורו הגיאוגרפי הוא פחות חשוף לסיכונים בהשוואה למתקני ההתפלה.

כתבות רלוונטיות:

1. מי תהום מזוהמים פי 1,000 מהתקן ב-7 חוות דלקים, 04.03.2025
2. חצי מליון קו"ב שפכים זרמו לסביבה בגלל קריסת מט"ש, 23.02.2025
3. תחנות דלק: מאות מוקדי זיהום למרות ש-99% מהבדיקות תקינות, 06.02.2025
4. מגמות וחידושים בטיפול בזיהום קרקע ומי תהום, 15.01.2025
5. למידע נוסף על זיהום מי תהום | infospot

קרבומזפין: סמן לערבוב שפכים וקולחים במים

כדי לעקוב אחר נוכחות שפכים במי תהום, רשות המים משתמשת בבדיקת