- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 23/2/2025
בשנה האחרונה מתרחש ארוע חריג ומתמשך של הזרמת כמות גדולה של קולחין באיכות ירודה לשטח פתוח בנגב (נחל שקמה), שגורם לזיהום הסביבה, מפגעים תברואתיים, מפגעי ריח, השבתת קידוחי מי שתייה בשל חשש לזיהום מאגר מי תהום גדול, ועוד. הזרמת הקולחין התרחשה בעקבות קריסת מט"ש אזורי.
אמנם מדובר במקרה חריג, אך הוא עלול להתרחש במקומות נוספים. זאת מכיוון שלפי דווח שלנו מלפני שנה, קצב הקמת המט"שים לא תואם את קצב גידול האוכלוסייה. נכון לשנת 2022 היו בישראל 13 מט"שים (מתוך 88) שמטפלים בכמות שפכים מעבר ליכולתם, ועוד 11 מט"שים שמטפלים ביותר מ-90% מכמות השפכים המירבית שהם תוכננו לקלוט.
חשוב לציין, כי העובדה שמט"ש קולט כמות שפכים גדולה ממה שהוא מתוכנן, לא גורם להזרמת שפכים לא מטופלים לסביבה, אך זה כן אומר שיש סיכויים גדולים יותר לתקלות, מרווח הפעולה מצטמצם, והסיכויים גדלים לנזק משמעותי, כפי שארע במקרה המדובר.
בשבוע שעבר התקיים דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שעסק בנושא. לפי הדברים שנאמרו בדיון, הזרמת הקולחין שהחלה בעקבות קריסת המט"ש בסוף חודש מאי 2024, אמורה להפסק בשבועות הקרובים, לאחר שהמט"ש תוקן, ושמערכת הטיפול בשפכים תתייצב.
כתבות רלוונטיות:
- כמות השפכים השנתית גדלה, והמט"שים לא מדביקים את הקצב, 3.3.2024
- מחצית מהמט"שים מייצרים קולחים באיכות נמוכה מדי, 29.8.2023
- גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 9.8.2023
- תוכנית לנייד קולחים מהמרכז לחקלאות בנגב, 4.4.2023
- מגמות בהזרמת שפכי תעשייה לים ולנחלים, 30.8.2022
- למידע נוסף על שפכים | infospot
חצי מיליון קו"ב שפכים לנחל
הכשלים במט״ש שדרות החלו הרבה קודם. כבר בדו"ח מבקר המדינה ב-2018 נמתחה ביקורת על התנהלות איגוד ערים שדרות-שער הנגב, בין היתר על כך שהטיפול במים לא באיכות הנדרשת ועל העיכוב בשדרוג והרחבת המט״ש.
כך או כך, הזרמת הקולחין באיכות הירודה החלה במאי 2024, לאחר שהתבקע קיר ריאקטור ביולוגי במט״ש שדרות. התקלה גרמה לכך שמי הקולחין שלא השלימו את תהליך הטיהור במט"ש ולכן הם באיכות ירודה ומכילים מזהמים שמשרד הבריאות לא מתיר לשימוש חקלאי. בגלל שמדובר בכמות גדולה ומתמשכת של קולחין באיכות ירודה, לא היה עבורם פתרון בטווח הזמן הקצר והם הוזרמו לנחל שקמה, תוך כדי שהרשויות מנסות לצמצם את ההזרמה ולתקן את התקלה.
בין היתר, רשות המים דיווחה על הקמת סכרים לעצירת הזרימה, שאיבת הביוב שהצטבר, פינוי הקולחין מהאזור והדברת השטח כנגד מזיקים ויתושים. בנוסף, חלק מהקולחין הוזרמו למאגר מי קולחין שמשמש להשקייה חקלאית (מאגר אור הנר), במטרה למנוע את הזרמתם לסביבה, אך מכיוון שמדובר בקולחין באיכות ירודה שלא תואמת את המערכות של המאגר, הדבר גרם להשבתה של המאגר, ומפגעי ריח בסביבתו.
לפי נתון שהציג ח"כ יוראי הרצנו זרמו יותר מחצי מיליון קו״ב קולחין מהמט"ש לנחל שקמה.
קדחת הנילוס וזיהום מי תהום
בינתיים, באוקטובר האחרון נמצאו בנחלים שקמה וניר עם ובסביבתם יתושות עם קדחת הנילוס. בעקבות זאת המשרד להגנ"ס הנחה את המועצות האזוריות הרלוונטיות לנקוט בצעדים לצמצום של מפגעי היתושים. יותר מאוחר משרד הבריאות פרסם אזהרה לציבור מפני כניסה לנחל שקמה.
במקביל, מחשש שקולחין יחלחלו למי התהום חברת מקורות סגרה 7 בארות שאיבת מים ממי התהום שנועדו לספק מי שתייה, והיא מנטרת את איכות מי התהום, שנכון לעכשיו עדיין לא מרה סימני זיהום, אך ידוע כי לוקח למזהמים זמן לחלחל בקרקע עד להגעתם למי התהום.
לפי נתונים שהציג ח"כ יוראי להב הרצנו, המאגר הטבעי של מי התהום באזור, מספק כ-6 מיליון קו"ב מי שתייה בשנה, וזיהום שלו יגרור 20 שנות שיקום בעלות של עשרות מליוני ש"ח.
מגוון איומים על מי התהום, פוגעים בחוסן המים הלאומי
ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) מציג את המקרה של זיהום נחל שקמה כדוגמא למגוון האיומים על חוסן המים הלאומי של ישראל: ביטחוניים, אקלימיים ותפקודיים.
לפי נייר עמדה שפרסם אט"ד, מצד אחד האוכלוסיה גדלה ומצד שני, כמות מי התהום הזמינים לשתייה מצטמצמת, מכיוון שיותר ויותר שטחים פתוחים מכוסים בבנייה שלא מאפשרת חלחול מי גשמים למי התהום, ובשל זיהום הולך וגובר של מאגרי מי תהום טבעיים.
לפי אט"ד, שטח מי התהום המזוהם בארץ מגיע ל-83 קמ״ר, שטח הגדול יותר מהעיר חיפה. נפח המים המזוהמים באקוויפר החוף מוערך, לפי הארגון, בכ-1.2 מיליארד מ״ק, כמעט כמו צריכת המים השנתית בארץ. היעדר שיקום המים מהזיהום עלול לגרום לזיהום להתפשט לשטחים נוספים.
הפתרון שמוצע בנייר העמדה, אם כן, הוא שיקום המים המזוהמים והחדרת מים נקיים למי התהום המזוהמים לצורך העשרתם. פרטים נוספים בנייר העמדה שמצורף בתחתית הכתבה.
כמות השפכים גדלה, והמט"שים לא מדביקים את הקצב
כפי שדיווחנו בעבר, לפי דוח על מצב המט"שים בשנת 2022 שפרסם המשרד להגנ״ס לפני כשנה, כ-50% מהשפכים בישראל (כ-291 מיליון מ"ק) מטופלים ב-24 מט"שים שיכולת הספיקה שלהם מנוצלת כבר היום ברמה של יותר מ 90%, מהם 13 מט"שים טיפלו בכמות שפכים מעבר ליכולתם, כלומר מעל 100%. בנוסף, קיימים עוד 13 מט"שים שמקבלים כמויות שפכים ברמה של 90%-80% מהספיקה המירבית שלהם.
כאשר מט"ש קולט כמות גבוהה יותר של שפכים ממה שהוא מסוגל לטפל, הטיפול יעיל פחות, איכות הקולחין נמוכה יותר וגם עלולה להיות גלישה של השפכים הלא מטופלים לים, לנחלים ולמקורות נוספים.
---
מסמכים רלוונטיים:
