המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה דוח על מצב הטיפול בשפכים ב-87 מתקני הטיפול בשפכים הגדולים בארץ בשנת 2021. בשנת 2021 טופלו במתקנים אלה 560 מיליון מ"ק שפכים, שהם 90% מסך השפכים הגולמיים שנוצרו בישראל (כ-620 מיליון מ"ק).

מהדוח עולה עוד כי כמות השפכים הגולמיים בארץ גדלה משנה לשנה בשל גידול האוכלוסייה. בין 2020-2018 עמד הגידול בשפכים על 24 מיליון מ"ק. לעומת זאת, מספר המתקנים לטיפול בשפכים ויכולת הטיפול בהם לא גדלו בהתאם, כך שבשנת 2021 טופלו ב-87 המתקנים הגדולים 90% מהשפכים לעומת 94% בשנת 2020.

קישור לדוח בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 9.8.2023
2. תוכנית לנייד קולחים מהמרכז לחקלאות בנגב, 4.4.2023
3. מגמות בהזרמת שפכי תעשייה לים ולנחלים, 30.8.2022
4. האתגרים של ענף השפכים בישראל, 29.6.2017
5. למידע נוסף על שפכים | infospot

45% מהמט"שים לא עושים טיפול שלישוני כנדרש בחוק

הדוח מציג את הנתונים עבור 87 המט"שים המוגדרים כ'גדולים' לפי תקנות הקולחין. כלומר, מט"ש שאליו נכנסת ספיקה יומית ממוצעת שוות ערך ל-5,000 נפש לפחות, או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום.

לפי תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), המט"שים הגדולים מחויבים לטפל בקולחין טיפול שלישוני – טיפול שמביא לאיכות שמתירה שימוש להשקיית גידולים חקלאיים המיועדים למאכל אדם.

לפי הדוח, רק 54% מהמט"שים הגדולים (47 מתוך 87) מטפלים ב-375 מיליון מטר קוב שפכים בשנה באיכות שלישונית, כמחויב בדרישת החוק משנת 2015. מדובר ב-67% מהשפכים המטופלים במט"שים הגדולים.

40 מט"שים גדולים נוספים מטפלים ב-185 מיליון מטר קוב שפכים בשנה, אך רק באיכות שניונית. כלומר 46% מהמט"שים אינם מטופלים לפי דרישות החוק משנת 2015, וכבר 8 שנים ש-40 המט"שים הנ"ל מקבלים אישור מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הבריאות לחרוג מהוראות החוק.

ספיקת שפכים עודפת בחלק מהמט"שים

עוד לפי הדוח, 22 מט"שים גדולים קולטים יותר שפכים לטיפול מיכולת הספיקה שלהם. לכן, ממליץ הדוח, יש לפעול להגדלת הספיקה ויכולת הטיפול שלהם בהקדם.

כאשר מט"ש קולט כמות גבוהה יותר של שפכים ממה שהוא מסוגל לטפל, הטיפול יעיל פחות, איכות הקולחין נמוכה יותר וגם עלולה להיות גלישה של השפכים הלא מטופלים לים, לנחלים ולמקורות נוספים.

20% מהמט"שים ללא רשיון עסק

מפתיע לגלות של-20% מהמט"שים הגדולים (18 מתוך 87) אין רישיון עסק בתוקף כנדרש בחוק. מעבר להיבט החוקי, הדבר עלול להקשות על המשרד להגנת הסביבה לדרוש ולפקח על מילוי תנאים סביבתיים.

20 מט"שים מיועדים לביטול

לפי הדוח, רשות המים קיבלה החלטה על ביטול 20 מט"שים. הביטול תלוי בגורמים רבים, ביניהם: שדרוג והרחבה של מט"שים אחרים, הקמת קווי הולכה חדשים והקמת מט"שים חדשים.

למרות שגם בתקופת הביניים עד הביטול מט"שים נדרשים לטפל בשפכים בהתאם לתקנות, במקרים רבים הם לא משדרגים ולא מטפלים בשפכים באיכות הנדרשת לפי התקנות.

חריגות במוצקים מרחפים וחנקן ב-40% מהמט"שים

הדוח גם מציג את החריגות בריכוז מזהמים בקולחין שנמצאו בדיגומים שנעשו במט"שים הגדולים לאורך שנת 2021. החריגות הרבות ביותר נמצאו במוצקים מרחפים (TSS) ובחנקן כללי (TN), מהם 40% מהמט"שים חרגו. להלן תמצית החריגות:

להגדלה לחצו כאן

צפי להרחבת מט"שים

עד שנת 2025 צפויים להשתדרג 9 מט"שים גדולים כך שיוכלו לקלוט שפכים רבים יותר ולטפל בהם לאיכות של טיפול שלישוני. הרחבת הספיקה הגדולה ביותר צפויה להתרחש ב-3 מט"שים:

• מט"ש האוג: סיום השדרוג צפוי לשנת 2024. מעבר מספיקה של 10 ממ"ק בשנה ל-36.5 ממ"ק בשנה, כדי לטפל בשפכים הזורמים לנחל קדרון.
• מט"ש נהרייה: השדרוג אמור היה להסתיים ב-2022. מעבר מספיקה של 6.1 ממ"ק בשנה ל-16 ממ"ק בשנה, כדי לקלוט את השפכים ממט"ש געתון ושלומי, שלאחר מכן יבוטלו.
• מט"ש חיפה: סיום השדרוג צפוי לשנת 2024. מעבר מספיקה של 38.5 ממ"ק בשנה ל-54.7 ממ"ק בשנה.

הרשימה המלאה מופיעה בדוח.

---

מסמכים רלוונטיים: