רשות המים פרסמה דוח שבוחן כיצד ניתן להביא לניצול יעיל של מי קולחים והוזלת מחירם לחקלאים. הדוח מציע להקים מערכת ארצית למי קולחים ב-5 מיליארד ₪. לפי החזון, עודפי קולחים יועברו ממרכז הארץ לשימוש חקלאי בנגב, במקום להזרימם לנחלים ולים, ובד בבד יוזל מחירם לחקלאים. צעד זה גם יאפשר לחסוך בהתפלת מי ים.

נכון לשנת 2020 זרמו בנחלים עודפי קולחים בהיקף של כ- 90 מלמ"ק, שצפויים להגיע בשנת 2030 ל-200 מלמ"ק. קצב הגידול בתפוקת הקולחים עומד על כ-14-13 מלמ"ק לשנה. מי קולחין מהווים כרבע ממקורות המים בישראל, עם כמות שנתית של 600 מלמ"ק בשנת 2020, אך רק כ- 80% מהם נוצלו והיתר הוזרמו לנחלים ולים.

במקביל, רשות המים פרסמה השבוע תיקון לכללי מים הנוגע לדיגום מאגרי מי קולחים שנפחם עולה על 0.5 מלמ"ק. פרטים בהמשך הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מערכת ממוחשבת לניהול היתרי הזרמה, 28.12.2022
2. מגמות בהזרמת שפכי תעשייה לים ולנחלים, 30.8.2022
3. צוות יפעל להגדיל את השימוש במי קולחים בחקלאות, 31.3.2022
4. 2 מיליארד ₪ לשדרוג מתקני הטיפול בשפד"ן, 23.2.2021
5. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

שני אתגרים מעכבים את ניצול מלוא הקולחים

לפי הדוח, כיום 2 חסמים מונעים ניצול מלא של מי הקולחים:

1. טרם הוקמו מערכות הולכה בין מרחביות שיאפשרו ניוד עודפי קולחים ממרכז הארץ – שם כמות הקולחים גדלה כל הזמן והחקלאות מצטמצמת – לפריפריה – שם יש פוטנציאל אינסופי לשימוש בקולחים.
2. הקמת איגום עונתי (חורפי) בהיקף מספק – כאמור, מרבית הקולחים מיוצרים במרכז בארץ, אך במרכז אין די שטח להקים מאגרי קולחים לשימוש עתידי. לעומת זאת, בפריפריה יש מספיק קרקע למטרה זו.

 הפתרון: הקמת רשת מי קולחים ארצית

לפי הדוח, רשות המים בחנה דרכים מגוונות שבהן אפשר לנצל את עודפי הקולחים שמוזרמים כיום לנחלים. מלבד הזרמה לנחלים, החלופות שנבחנו כללו בין היתר הקצאת מים לפרויקטים תיירותיים ושימוש בקולחים להתפלת מים.

אולם נמצא שניוד הקולחים ממרכז הארץ לפריפריה הוא הפתרון המשתלם ביותר. לשם כך, המדינה תידרש להשקיע כ-5 מיליארד ₪ עד 2050 כדי לנצל תוספת של 479 מלמ"ק מי קולחים. התקציב הדרוש יושקע במפעלי השבה מקומיים וכן בהקמת מערכת ניוד קולחים ארצית, כולל הקמת מאגרים בפריפריה לאיגום קולחי החורף.

לפי הדוח, ניוד הקולחים יחסוך למשק 0.7 ₪ לכל מ"ק קולחים שינוצל כפי שמציע הדוח. בנוסף ייחסכו 3 מיליארד ₪ נוספים למשק הודות לחיסכון בתשתיות הנדסיות להזרמת הקולחים לים, עלויות חיצוניות של זיהום אנרגטי מהתפלה ועוד.

מה עוד מונע ממשק הקולחים להתפתח?

רשות המים מציינת בדוח נושאים נוספים שמעכבים את פיתוח משק הקולחים כיום, ביניהם קושי סטטטורי לקדם הקמת מאגרי קולחים וגביית ארנונה והיטלי השבחה גבוהים מדי ממט"שים, ממערכות השבה וממאגרים.

רשות המים מציעה לקבוע זמן קצוב לאישור סטטטורי להקמת מאגרים. כדי לפתור את נושא התשלומים, הוחלט כחלק מחוק ההסדרים שעבר לאחרונה כי יקום צוות משותף למשרדי האוצר והפנים ולרשות המים שימליץ על תעריפי מינימום ומקסימום מעודכנים.

סוגיה אחרת שלפי רשות המים יש לחשוב עליה כעת היא איכות מי הקולחים. הצפי הוא שמעבר מאספקת קולחים מקומית לאספקה ארצית יחדד את הצורך ב"קולחים אמינים". כמו כן, הן הרגולציה והן טכנולוגיות מתקדמות שייכנסו לשימוש יחייבו שיפור באיכות הקולחים.

עוד בוחנים ברשות המים את עדכון ההנחיות לתכנון מתקני טיפול בשפכים, כולל בחינה של טכנולוגיות חדשות, וכן הכנת הנחיות לתחזוקה ותפעול של מתקני טיפול בשפכים.

עדכון כללי מים בנושא דיגום מאגרי קולחים

בנוסף, השבוע פרסמה רשות המים להערות הציבור טיוטת עדכון לכללי המים לעניין דיגום מאגרי קולחים שנפחם עולה על 0.5 מלמ"ק.

להלן כמה מהעדכונים שמציע התיקון:

• להפוך את ההוראה הנוגעת לדיגום מאגרי קולחים מזמנית לקבועה
• להוסיף דיגום של כמות האשלגן במים – במטרה לבחון את השפעתו על גידולים חקלאיים
• לקבוע את המאגרים שלגביהם יש לבצע בדיקות לאיכות המים
• לקבוע חובה לבצע את הדיגום באמצעות דוגם מוסמך ואת החובה לבצע את הבדיקות במעבדות מוסמכות
• לקבוע שאם מבוצע דיגום רציף של פרמטר מסוים אין צורך לבצע לגביו דיגום חודשי
• לקבוע אפשרות לפטור ספק קולחים מדיגום אם הוא מבצע כבר דיגום על פי הוראותיו של משרד ממשלתי אחר ומדווח על תוצאותיו

ניתן להגיש הערות לטיוטת תיקון הכללים עד לתאריך 18.4.2023.

---

מסמכים רלוונטיים: