רשות המים אישרה לאחרונה את תוכנית 'איגודן 2040' - תוכנית הפיתוח של איגודן, איגוד הערים המטפל בשפכים של גוש דן. התוכנית מתמקדת בשני הרכיבים העיקריים שבהם עוסק איגודן: פיתוח מכון טיהור השפכים הגדול בישראל - השפד"ן, בו נתמקד בכתבה זו, והולכת השפכים מהרשויות המקומיות אל השפד"ן.

בסך הכול צפוי איגודן להשקיע כ-2.8 מיליארד ₪ בפיתוחים השונים: כ-1 מיליארד ₪ עבור פיתוח מערכת ההולכה וכ-1.8 מיליארד ₪ עבור פיתוח מכון השפד"ן,לרבות בהקמת מתקני ייבוש בוצה וטיפול בבוצה, מתקנים להרחקת חנקן וזרחן, הגדלת ספיקת המכון ועוד.

התעריף של איגודן ימשיך להיות זהה לתעריף הנוכחי ב-5 השנים הקרובות ויעמוד על 3.095 ₪ / מ"ק, זאת כדי לממן את ההשקעות הנדרשות.

כתבות רלוונטיות:

1. צלול: שוב השפד"ן מנצל פרצה, 21.3.2018
2. ירידה של 100%-95% בהזרמת מזהמים לים, 07.3.2019
3. נחנך פרויקט המעכלים האנאירוביים בשפד"ן, 27.3.2018
4. סעיף שהוכנס לתקנות הטיפול בבוצה גורם לתאונת שרשרת, 18.12.2020
5. למידע נוסף על שפכים | infospot

הגדלת הספיקה בהתאם לגידול האוכלוסייה  

כמות השפכים הנקלטת בשפד"ן גדלה מדי שנה בכ-2% בהתאם לגידול האוכלוסייה. כך, ב-6 השנים האחרונות עלתה הספיקה השנתית של השפד"ן ב-19 מיליון מ"ק. ב-2020 עמדה הספיקה על 150 מיליון מ"ק וכללה את השפכים של כ-2.4 מיליון תושבי גוש דן. ייתכן שהרצליה ואזורים ברמת השרון שעדיין לא מחוברים לאיגודן יתחברו אליו בהמשך, יוסיפו שפכים של כרבע מיליון תושבים ויגדילו עוד יותר את הספיקה.

כיום השפד"ן נמצא בקצה גבול יכולת הספיקה שלו עם 390,000 מ"ק ליום, כאשר בשנת 2020 הספיקה השנתית עמדה על כ-150 מיליון מ"ק, שהם 410 מ"ק ליום – כמות גדולה מהספיקה היומית.

בנוסף לכך, קצב גידול האוכלוסייה מוערך ב-1.8% בשנה, ובהתאם לכך מתוכנן השפד"ן להגדיל את יכולת הספיקה היומית שלו מ-390,000 מ"ק ליום במצב הנוכחי ל-480,000 מ"ק בשנת 2023. בהמשך תגדל הספיקה אף ל-560,000 מ"ק.

כדי להגדיל את הספיקה בשלב הראשון ל-480,000 מ"ק, מתבצעות עבודות להקמת ריאקטורים ביולוגים ומצללים שניוניים לטיפול בשפכים בימים אלה. כמו כן, בשנתיים הקרובות צפויים לקום מעכלים אנארוביים נוספים ומתקני סילוק בוצה.

בנוסף לכך, מוקמים בימים אלה מתקנים להרחקת חנקן וזרחן שיקלו על הליך הטיהור בריאקטור הביולוגי וימנעו ייצור סטרוביט בקו הבוצה.

הוספת מתקני טיפול בבוצה להגדלת הספיקה

השפכים העירוניים שמגיעים לטיפול בשפד"ן עוברים טיפול שבסיומו מתקבלים שני תוצרים עיקריים: מי קולחין באיכות שניונית המשמשים להשקיה חקלאית ושאריות בוצה שהוזרמו לים עד שנת 2017 אך לאחר הקמת מערך הטיפול האנארובי בבוצה הופכות השאריות לחומר דשן חקלאי.

בשפד"ן מיוצרים מדי יום כ-400 טון בוצה סחוטה שמטופלת במעכלים האנארוביים החדשים, אלא שלפי איגודן נתגלו בעיות תפעוליות אחדות שלא נצפו מראש והן מחייבות את שדרוג מערך הטיפול בבוצה מוקדם מהצפוי.

הבעיות הן חוסר יכולת לקלוט את כמויות הבוצה המיוצרות במכון, במיוחד בחודשי החורף, חוסר במעכלים אנארוביים עקב היווצרות כמויות גדולות של חול וגידול באוכלוסיה, וצורך בתחזוקה גבוהה בשל היווצרות סטרוביט שגורם לסתימות ולירידה בנפח הטיפול במתקנים.

בהתאם לכך, החברה מתכננת להוסיף 4 מעכלים אנארוביים בשנת 2022 ולערוך התאמות בכלל המערכות במתחם כדי להגדיל את יכולת הספיקה של מערכת הטיפול בבוצה.

כמו כן, החברה מתכננת להוסיף מתקנים לסילוק בוצה עד שנת 2023 וספיקתם העתידית צפויה להיות 600,000 מ"ק.

הקמת מתקן ייבוש בוצה ב-400,000,000 ₪

אחת הבעיות עם הבוצה היא למצוא לה צרכני קצה לאחר הטיפול. במיוחד בחורף כי אז לא ניתן לפזר אותה בגידולים חקלאיים.

בנוסף לכך, המשרד להגנ"ס שינה לאחרונה את התקנות העוסקות בשימושים האפשריים בבוצה לפני חודשים אחדים. במסגרת העדכון אסר המשרד להשתמש בבוצה כדשן בגידול ירקות חיים, צעד שמקשה עוד יותר על מציאת צרכני קצה לבוצה המטופלת.

כדי להתמודד עם הבעיה הוחלט באיגודן להקים מתקן לייבוש בוצה אשר יפחית את משקל הבוצה בכ-80% לאחר הייבוש, מ-400 טון ל-80 טון ליום בלבד. הבוצה המיובשת תוכל לשמש גם לחקלאות וגם כ"דלק ירוק" בתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל ו/או בכבשן המלט של חברת נשר. המתקן צפוי לקום בשנתיים הקרובות במסגרת מכרז DBOT בתקציב מוערך של כ-400 מלש"ח בשיתוף המגזר הפרטי ולכן לא נדרשת לשם כך השקעה הונית של איגודן.

רשות המים אישרה את התוכנית, התעריף ללא שינוי

מרבית התוכנית ההנדסית התומכת במתקנים המפורטים לעיל כבר אושרה ברשות המים, ובימים אלה צוות מיוחד בודק את שאר בקשות הפיתוח.

כמו כן, במסגרת דיון שהתקיים במועצת רשות המים הוצגה תוכנית ההשקעות, ובהתאם לה נקבע כי התעריף של איגודן יישאר כפי שהוא – 3.095 מ"ק לחמש השנים הקרובות לפחות. לאחר מכן הוא צפוי להיבחן שנית.

---

מסמכים רלוונטיים: