ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) פנה בשבוע שעבר למשרד להגנת הסביבה ודרש ממנו להסדיר מיידית את הטיפול בגז מטמנות – אחד המקורות המרכזיים לפליטות מתאן (CH₄) בישראל, גז חממה עוצמתי ומזיק במיוחד.

במכתבו דורש הארגון מהמשרד להגנ"ס לשנות את תנאי רישיונות העסק והיתרי הפליטה של 11 המטמנות המרכזיות בארץ ולחייב אותן להתקין מערכות לאיסוף גז ממטמנות המנצלות אותו להפקת חשמל או שריפה מבוקרת שבה המתאן הופך לפחמן דו-חמצני, גז חממה הרבה פחות מזיק ממתאן. במקביל דורש אט"ד לקבוע יעד מחייב של לפחות 90% איסוף גז.

במכתב, הארגון מזכיר כי הטכנולוגיה לאיסוף גז ממטמנות כבר קיימת, מוכחת ומקובלת בעולם וכי הטמעתה אינה דורשת רגולציה מורכבת או השקעה תקציבית מצד המדינה, כיוון שעלות ההתקנה תוטל על המטמנות.

לטענת אט"ד, אף שכבר לפני כשנה המשרד להגנ"ס הצהיר כי בכוונתו לעדכן את התנאים ברישיונות העסק של מטמנות וכי תיערך הערכת השפעת רגולציה (RIA) בנושא ויפורסמו טיוטות להערות הציבור, לא ננקטו עד כה צעדים להסדרת איסוף גז מטמנות בישראל.

ואכן, המשרד הצהיר בעבר כי יסדיר את התחום, ואף ציין בתוכניות העבודה שלו לשנת 2025 ובדוח שהוגש לאו"ם כי הרגולציה ועדכון תנאי רישיונות העסק יפורסמו וייושמו במהלך 2026, ואולם בפועל, כמו שצוין גם במכתב של אט"ד, לא פורסמו טיוטות ולא ננקטו צעדים.

יש לציין כי במכתב, ארגון אט"ד מזכיר את נתוני המפל"ס ל-2024 שלפיהם יעילות איסוף המתאן ממטמנות עומדת על כ-13% בלבד. כאן המקום להזכיר שהחל מהמפל"ס של שנת 2023 הוטמעו שינויים בשיטת החישוב של פליטות מתאן ממטמנות ומט"שים שהקפיצו את כמות פליטות המתאן בשיעור של עשרות ומאות אחוזים.

קישור למכתב של אט"ד (כולל חוות דעת) מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. דרושות: שיטות וטכנולוגיות למדידה אמינה של פליטות מתאן, 8.9.2025
2. מפל"ס 2024: עלייה בפליטת חומרים מסרטנים וחומרים אורגנים נדיפים, 28.8.2025
3. עיקרי תוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס, 10.7.2025
4. המשרד להגנ"ס: ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030, 23.4.2025
5. מפל"ס 2023: העדכונים בשיטות החישוב גנבו את ההצגה, 29.8.2024
6. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

מדוע גז מטמנות מזיק לסביבה?

גז מטמנות נוצר מפירוק אנאירובי של פסולת אורגנית במטמנות, מחצית ממנו מורכב ממתאן CH₄, גז חממה עוצמתי במיוחד שגורם להתחממות הגלובלית. לפי המכתב של אט"ד, מתאן גם תורם להיווצרות "אוזון טרופוספרי", מזהם אוויר שניוני שמשפיע לרעה על בריאות האדם ולגרום למחלות לב-ריאה וסרטן.

במכתב, ארגון אט"ד מדגיש שהחשיבות של הפחתת מתאן היא גלובלית ומיידית: שלא כמו חלק מגזי החממה האחרים, שההשפעה של הפחתתם מורגשת רק אחרי שנים רבות, הפחתת מתאן יכולה להאט את קצב ההתחממות הגלובלית בתוך פרק זמן קצר יחסית ולשפר את איכות האוויר.

אט"ד מזכיר במכתבו שמדינות מפותחות כמו ארה"ב והאיחוד האירופי כבר זיהו את הסיכונים של פליטת מתאן ולכן הן מחייבות איסוף מבוקר של גז מטמנות ושריפתו בלפיד או ניצולו להפקת אנרגיה. מערכות איסוף המתוכננות ומופעלות כהלכה מסוגלות להפחית עד כ-95% מפליטת המתאן.

בישראל: שיעור איסוף המתאן עומד על כ-13% בלבד

לפי נתונים המוצגים במכתב, פליטות מתאן ממטמנות בישראל נאמדות בכ-10% מכלל פליטות גזי החממה. מקורן של יותר מ־70% מפליטות המתאן בישראל הוא בהטמנת פסולת.

במכתב מציינים כי נתוני המפל"ס של המשרד להגנ"ס מצביעים על יעילות איסוף מתאן נמוכה שנעה בין 2% ל-28%. לפי דוח המפל"ס ל-2024 נרשמה בשנה זו אף ירידה ביעילות איסוף המתאן ממטמנות והיא עומדת על כ-13% בממוצע בלבד כש-87% מהמתאן משתחרר לאוויר בלי טיפול.

כלומר, לפי הנתונים המוצגים במכתב של אט"ד, אף שהטכנולוגיה להפחתת פליטות גז מטמנות באמצעות איסוף וניצולו להפקת חשמל קיימת, רוב המתאן הנוצר במטמנות בישראל נפלט לאוויר. יתרה מזו, מציינים במכתב, גם במטמנות שיש בהן מערכות מותקנות, האיסוף אינו יעיל.

אט"ד: לחייב מטמנות להתקין מערכות לאיסוף גז

במכתבו ארגון אט"ד דורש מהמשרד להגנ"ס לפעול לאלתר לעדכון התנאים הסביבתיים ברישיונות העסק ובהיתרי הפליטה של כלל מטמנות הפסולת בישראל באופן שיבטיח איסוף יעיל של גז מטמנות ומניעת פליטתו לאוויר.

במכתב מסבירים כי יש להציב למטמנות דרישה להתקין מערכות לאיסוף הגזש שכוללות בארות שאיבה ולפיד לשריפת הגז כך שיעילות איסוף הגז תהיה 90% לפחות מגז המטמנות. כמו כן דורש אט"ד לאפשר למטמנות להשתמש בגז הנאסף לייצור אנרגיה וחשמל, בתנאי שייצור האנרגיה לא יפגע בחובת איסוף הגז ובטיפול הסביבתי הנדרש. באט"ד מדגישים שלא מדובר ברגולציה מורכבת או השקעה תקציבית גדולה למדינה, כיוון שהעלות מוטלת על מפעילי המטמנות.

עוד דורש אט"ד לקבוע מנגנוני ניטור, דיווח, בקרה ואכיפה יעילים שיבטיחו פיקוח רציף על שיעורי איסוף גז המטמנות ועמידה בדרישות שייקבעו.

בארגון מבקשים את התייחסות המשרד בהקדם האפשרי ולא שוללים נקיטת צעדים משפטיים אם הטיפול בנושא ימשיך להתעכב. למכתב של אט"ד צורפה גם חוות דעת מפורטת של ד"ר אריה וגנר מהמחלקה המדעית של הארגון בנושא פליטת גז מטמנות ממטמנות בישראל.

אט"ד: המשרד להגנ"ס גורר רגליים

לטענת אט"ד, אף שהטכנולוגיה קיימת ואף שהארגון פנה בשנים האחרונות כמה פעמים למשרד להגנ"ס בנושא הפיכת גז מטמנות לאנרגיה, המשרד מתמהמה ואינו מטפל בנושא כראוי.

עוד נטען כי בפגישה מקצועית בין נציגי אט"ד לנציגי המשרד להגנ"ס שנערכה לפני יותר משנה, ציינו נציגי המשרד כי בכוונתם לפרסם בקרוב דוח הערכת השפעת רגולציה (RIA) ולעדכן את התנאים ברישיונות העסק של מטמנות וכי בקרוב יפורסמו טיוטות להערות הציבור. ואולם אף שחלפה מאז יותר משנה, המשרד להגנ"ס לא פרסם דוח RIA, לא פרסם טיוטת תנאים חדשים ברישיונות העסק של מטמנות ולא נקט צעדים להסדרת איסוף גז מטמנות בישראל.

באט"ד מדגישים שהימנעות המשרד מגיבוש רגולציה בנושא גז מטמנות ואיסוף מתאן, אף שקיימות טכנולוגיות מוכחות להפחתה ניכרת של הפליטות, היא התנהלות לא סבירה ומחדל מתמשך בעל השלכות חמורות. לטענת הארגון, המחדל בולט עוד יותר על רקע הפער הגדול בין שיעורי איסוף הגז במדינות מפותחות לבין שיעורי האיסוף הנמוכים בישראל, ולנוכח העובדה שהמשרד עצמו הכיר בצורך לקדם רגולציה בתחום.

עוד מזכירים במכתב כי הימנעות המשרד לקבוע רגולציה בנושא פוגעת ביכולת של ישראל לעמוד ביעדי האקלים שהיא קבעה – הפחתה בשיעור של 27% עד 2030 ובשיעור של 85% עד שנת 2050.

בגלל שינוי שיטת החישוב: פליטות המתאן זינקו במאות אחוזים

במכתב של אט"ד מוזכרים נתוני המפל"ס. אך יש לזכור שבמפל"ס של שנת 2023 הוטמעו שינויים בשיטת החישוב של פליטות מתאן ממטמנות ומט"שים שהקפיצו את כמות פליטות המתאן בשיעור של 175%.

עד לאותו שינוי העריכו באופן תאורטי את כמות הביוגז הנשאבת ממטמנות לפי הנחיות המשרד להגנ"ס שהתבססו על ההנחיות של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) ולפי סוג כיסוי הפסולת. לפי שיטה זו טווח שאיבות הביוגז (הכולל מתאן) נע בין 60% ל-90%.

אולם בשנת 2023 דרש המשרד להגנ"ס מהמטמנות לשנות את שיטת החישוב כך שהיא תתבסס על שאיבת ביוגז בפועל והתברר ששיעוריה נעים בין 2% ל-28% בלבד (20% בממוצע משוקלל). לכן כמויות הפליטות לאוויר ממטמנות, כולל מתאן, שהוצגו במפל"ס לשנת 2023 היו גבוהות בעשרות ואף מאות אחוזים בהשוואה לשנים קודמות.

גם במפל"ס לשנת 2024 השתמשו המדווחים בשיטת החישוב המעודכנת ופליטות המתאן עלו ב-9% נוספים בהשוואה למפל"ס 2023 בגלל צמצום באיסוף ביוגז ממטמנות פסולת מעורבת.

בעקבות שינוי שיטת החישוב והקפיצה הדרמטית בכמות הפליטות המתאן, הפכו מטמנות למקור הפליטה העיקרי של חומרים מסרטנים (70% מפליטות החומרים המסרטנים במפל"ס 2024), ואחריהן ביו-גנרטורים במט"שים ובמתקני טיפול בפרש בעלי חיים.

יש להדגיש שמתאן כשלעצמו אינו נחשב לחומר מסרטן, אלא לגז חממה רב-עוצמתי, אך בתהליך השריפה שלו במנועי בעירה פנימיים כמו גנרטורים, נוצר פורמאלדהיד (CH2o), מזהם רעיל ומסרטן. שריפת ביוגז, הכולל כאמור מתאן, נעשית במט"שים, מטמנות, מתקני טיפול בפסול חקלאית ועוד וכמות פליטת הפורמאלדהיד תלויה בתכנון מנוע הגז ובמערכת הבעירה שלו.

גם לקראת דיווחי המפל"ס לשנת 2025 עודכנו שוב שיטות החישוב של פליטות ביוגז ממטמנות פסולת ופליטות פורמאלדהיד (CH₂O) מביו-גנרטורים במט"שים. עוד שינוי שנעשה הוא קביעת מקדם פליטה לא מוקדית לאוויר של מתאן אצל צרכני קצה של גז טבעי (דוודים וטורבינות).

התייחסויות

מירב עבאדי, מנהלת רגולציה באדם טבע ודין: ״המדינה יודעת מה צריך לעשות, יודעת איך לעשות את זה ואפילו הצהירה שבכוונתה לעשות זאת – אבל פשוט לא עושה. בזמן שמטמנות בישראל ממשיכות לפלוט מתאן בהיקפים אדירים, המשרד להגנת הסביבה גורר רגליים במקום לקבוע חובה ברורה לאיסוף וטיפול בגז המטמנות. מדובר בסך הכל ב-11 מטמנות כך שזו לא רגולציה מסובכת ולא פרויקט לאומי יקר, זו פעולה בסיסית, זמינה ומקובלת בעולם שיכולה לצמצם משמעותית את פליטות גזי החממה".

---

מסמכים רלוונטיים: