בעשור הקרוב מתוכננים לקום בישראל עשרות מתקני טיפול בפסולת, כדי להעביר את הענף מהתבססות על הטמנה מיושנת ומזהמת, למיחזור והשבת אנרגיה, בדומה ליתר המדינות המערביות. אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר בתכנון מתקנים חדשים, בבחירת מיקומם ובקידום יזמות בתחום, היא שאלת היקפי הפסולת הזמינים במרחב והשאלה כמה פסולת צפויה להיווצר באזור לאורך זמן.

עד היום, יזמים, מתכננים, רשויות מקומיות והמשרד להגנ"ס שביקשו לבחון את כמות וסוג הפסולת במרחב, נאלצו לעשות זאת באופן ידני, על בסיס מאגרי מידע שונים - תהליך שנמשך ימים, ואף שבועות, במקרים שבהם בחנו הרבה חלופות וביצעו מבחני רגישות לפי פרמטרים שונים.

כעת יש לזה פתרון יעיל, מהיר, זול ואלגנטי, כמעט בלחיצת כפתור. אקופייננס (EcoFinance), פירמת ייעוץ מובילה בתחומי הכלכלה הירוקה המתמחה ומתמקדת בייעוץ כלכלי, פיננסי ורגולטורי בתחומי הסביבה והאנרגיה, פיתחה מערכת ממוחשבת שמנתחת נתונים פומביים, עדכניים ומתעדכנים של ענף הפסולת הישראלי, ומאפשרת ללקוחותיה, בהם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ואיגודי ערים, חברות פרטיות ויזמים, לקבל תמונת מצב מדויקת ועדכנית של כמות, סוג ומרחק הנסיעה של הפסולת לכל נקודה במרחב, ולקבל על בסיסה החלטות מקצועיות ועסקיות מחושבות ומבוססות נתונים.

ראיינו את מייסד ומנכ"ל אקופייננס, ליאור שמואלי, כלכלן ועו"ד בהכשרתו, וביקשנו ממנו לתאר את המערכת ואת יתרונותיה, לפרט למי היא מיועדת ואילו נתונים וניתוחים אפשר להפיק ממנה וגם להסביר איך היא יכולה לייעל ולשפר את ענף הפסולת המקומי. כל הפרטים בריאיון שלפניכם.

בתחתית הכתבה יש קישור למצגת עם מידע נוסף לגבי המערכת המתקדמת לניתוח נתוני פסולת בישראל.

כתבות רלוונטיות:

1. הרשימה המלאה: 50 מתקני הפסולת שמתוכננים בישראל, 4.2.2026
2. הלמ"ס: כמות הפסולת העירונית עלתה; שיעור המיחזור ירד, 26.1.2026
3. מצוקת נפח ההטמנה תימשך השנה, אך צפויה להיפתר לאחר מכן, 28.1.2026
4. כולם בעד רפורמה בענף הפסולת, אך חלוקים על המתווה, 13.1.2026
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

מה הרקע שלך בתחום הכלכלה והסביבה? איך הגעת לתחום?

התחלתי את הקריירה שלי בתחום בשנת 2003 כשהתמניתי ליועץ הכלכלי של השרה להגנ"ס, פרופ' יהודית נאות ז"ל. הייתי היועץ המקצועי בלשכה וחיברתי בין לשכת השרה לדרג המקצועי. באותה תקופה קידמו חקיקה סביבתית כמו חוק מיחזור וסילוק צמיגים שעסק במציאת מנגנון כלכלי-סביבתי למיחזור צמיגים והיה בין חוקי אחריות יצרן הראשונים בישראל, אחרי חוק הפיקדון על מיכלי משקה.

בתפקיד הזה זיהיתי את הפער הגדול שהיה קיים אז, לפני יותר מ-20 שנה, בין סביבה לכלכלה: אנשי סביבה לא מדברים בשפה כלכלית, מנגד בתעשייה לא מדברים בשפה סביבתית. זיהיתי את החשיבות של החיבור בין סביבה לכלכלה. כולם רוצים אוויר נקי, מים נקיים, קרקע נקייה וכו', השאלה היא האם מוכנים לשלם על זה ומה המחיר.

בשנת 2004 השרה נאות נפטרה תוך כדי הקדנציה וקצת אחר כך, בשנת 2005, הממשלה נפלה, ופניתי להקים את אקופייננס (EcoFinance), משרד בוטיק המתמחה בייעוץ כלכלי בתחום האנרגיה והסביבה, שאמור להיות גשר בין כלכלה לסביבה.

מהם תחומי הפעילות של אקופייננס? מי הלקוחות שלכם?

הפירמה מתמקדת בתחומי הסביבה השונים והיא עוסקת בייעוץ כלכלי, אסטרטגי ורגולטורי תוך שילוב בין הבנה כלכלית-עסקית מעמיקה לבין מומחיות מקצועית והבנה עמוקה של רגולציה, טכנולוגיה ושיקולי תכנון. לאורך השנים התרחבה הפעילות גם לתחום האנרגיה, מתוך ההבנה לקשר ההדוק בין משק הדלקים והאנרגיה למדיניות סביבתית, הפחתת פליטות ופיתוח תשתיות מתקדמות.

אנחנו מספקים ייעוץ כלכלי-עסקי וכן ייעוץ בתחומי רגולציה, טכנולוגיה ותכנון, למגוון של לקוחות: משרדי ממשלה, כמו משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, בתחומים של אנרגיה מתחדשת, מדיניות אקלים, סחר בפליטות גזי חממה, מיסוי ירוק, רגולציה סביבתית ותכנון תשתיות. במסגרת זו ליווינו גם את אגף הפסולת במשרד להגנת הסביבה במגוון עבודות ותהליכים מקצועיים.

אנחנו עובדים גם עם רשויות מקומיות, אשכולות ואיגודי ערים במגוון של נושאי כלכלה וסביבה כמו תוכניות עירוניות לניהול אנרגיה או ניהול פסולת, ליווי וייזום פרויקטים של פסולת, ועוד.

כמו כן אנחנו עובדים עם חברות, יזמים ומשקיעים בתחומי הסביבה והאנרגיה, לרבות הכנת ניתוחים סביבתיים-כלכליים במסגרת דרישות פרק 5 להיתרי פליטה, בדיקות היתכנות ובדיקות נאותות (Due Diligence), ליווי טכנולוגיות חדשניות, גיבוש תוכניות עסקיות, בחינת השקעות וניתוח השפעות רגולטוריות וכלכליות על פרויקטים ותעשיות.

פיתחתם מערכת מתקדמת לניתוח נתוני פסולת בישראל. איך נולד הרעיון למערכת?

לאור המומחיות וההיכרות ארוכת השנים שלנו עם ענף הפסולת, הרבה יזמים פונים אלינו כשהם רוצים לבחון הקמת מתקן טיפול בפסולת, ואחת השאלות היא כמה פסולת יש במרחב המדובר – שאלה מהותית שמשפיעה על גודל המתקן, הכדאיות שלו, המיקום שלו ועוד.

עד היום, כל ניתוח של כמויות פסולת במרחב מסוים, דרש ימים של עבודה. אבל כעת, ובזכות המערכת שפיתחנו, אנחנו יכולים לספק את הנתונים והניתוחים כמעט בלחיצת כפתור. זה לא רק מקצר את הזמן, זה גם זול יותר, וגם מאפשר לבחון בקלות חלופות רבות יותר ולעשות מבחני רגישויות לפי פרמטרים שונים.

המערכת מציעה ניתוחים שונים לפי מרחק אווירי, לפי מרחק נסיעה, לפי זרמי פסולת (עירונית, חקלאית, פלסטיק, פסולת גושית וגזם ועוד). הניתוחים נעשים על בסיס נתונים פומביים (כמו הלמ"ס, המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון ועוד), ביחד עם נתונים שפורסמו על ידי גורמים שונים (כמו: סקרי חלופות של רשויות, ומידע ציבורי אחר), בשילוב עם הערכות, אומדנים וניתוחים מקצועיים הנובעים מהניסיון רב השנים שלנו. בתור מי שפועל שנים בתחום, אני מודע לכך שהנתונים בעצם קיימים ורק צריך לגשת אליהם בצורה חכמה, לנתח אותם ולהציגה אותם בצורה פשוטה ונגישה, וזה בדיוק מה שהמערכת עושה.

איך המערכת עובדת?

המערכת מרכזת ומנתחת את נתוני הפסולת הקיימים במאגרי מידע השונים. קודם צריך להגדיר את הצורך של הלקוח ולפי זה להגדיר את השאילתות, כמו למשל דוח ניתוח של נתוני פסולת לפי חתכים של אזור גיאוגרפי (נפה, מחוז) או פרויקט ספציפי, המפרט כמה פסולת יש ברדיוס של נקודה מסוימת לפי מרחק אווירי או לפי מרחק נסיעה, ומה המקורות שלה.

המערכת כוללת גם מיפוי של מתקני מיון, מיחזור והשבה קיימים או עתידיים שיש להם אישור תכנוני, ואז אפשר לראות מי המתחרים הפוטנציאליים באזור, איפה יש אזורים שיש בהם מחסור במתקנים וכו'.

למי המערכת מיועדת?

המערכת מיועדת למגוון של משתמשים. זה יכול להיות יזמים שרוצים להקים מתקן טיפול בפסולת ורוצים למשל לבדוק בתא שטח מסוים מה מקורות הפסולת או איפה יש אזור שיש בו צורך במתקן ואין מענה, וגם למי שצריך להציג דוחות לוועדות התכנון, לגורמים המממנים, או למשרד להגנ"ס וכו'.

במקביל המערכת יכולה לשמש גם משקיעים ומממנים שרוצים לעשות הצלבות עם התוכניות העסקיות שהם מקבלים כדי לבדוק אותן.

בנוסף, אני חושב שהמערכת יכולה לשמש גם רשויות מקומיות או איגודי ערים שרוצים ליזום או להוציא מכרז להקמת מתקן אזורי. היא יכולה לשמש גם כלי תכנוני ליועצים ומתכננים, לרשויות התכנון או לגופי הממשלה.

איך המערכת יכולה לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של הלקוחות?

המערכת מאפשרת להפחית את הסיכונים ולקבל החלטות מבוססות נתונים, לחזק את הבדיקות ואת התהליך הפיננסי-תכנוני. אפשר למשל לראות מה מידת התחרות על זרם הפסולת הרלוונטי באזור מסוים או אם יש כמות גדולה של פסולת שמשונעת לאזור מרוחק. השימוש במערכת מקצר משמעותית את זמני הבדיקה והניתוח. היא מנגישה מידע קיים בזמן קצר וזה מאפשר השוואת חלופות מהירה יותר ובעלות נמוכה יותר.  

כיועץ בכיר בתחום הכלכלה הסביבתית שגם עבד במשרד להגנת הסביבה, מה דעתך על הרפורמה המתוכננת בענף הפסולת שבמרכזה ביטול היטל ההטמנה והקמת רשות פסולת מרכזית?

אני חושב שצריך רפורמה, בטח בתקופה שבה משק הפסולת נמצא במשבר, ובעלי עניין ומקבלי החלטות שונים מתייעצים איתי בנושא לא מעט. אבל פסולת זה לא רק כלכלה, אלא גם פוליטיקה.

בהיבט הכלכלי קיימים מגוון מנגנונים אפשריים לקידום תחום הפסולת - החל מהמודל שמציע משרד האוצר המבוסס על ביטול היטל ההטמנה ומעבר למנגנון תעריפים אחיד, דרך הרחבת מנגנוני תמיכה להקמה ותפעול של מתקני מחזור והשבה, ועד צעדים רגולטוריים כגון הגבלת הטמנה, איסור הטמנת פסולות מסוימות והגברת האכיפה והפיקוח.

לדעתי, המסקנה המרכזית היא חד משמעית: מדינת ישראל חייבת לייצר עדיפות כלכלית ברורה למחזור ולהשבת אנרגיה על פני הטמנה.

סוג המנגנון עצמו פחות חשוב - בין אם באמצעות תעריפים מועדפים, תמיכות, היטלים, רגולציה או שילוב ביניהם - העיקר הוא לבחור מנגנון שמתאים למציאות הישראלית וליישם אותו באופן עקבי ואגרסיבי.

חשוב להבין שיותר יקר למחזר פסולת מאשר לזרוק אותה לבור ולהטמין אותה, ולמרות שההטמנה מזהמת ומייצרת המון בעיות סביבתיות ותכנוניות, ובמיוחד בישראל הקטנה והצפופה, כל עוד היא אפשרות זולה יותר, הרשויות המקומיות יעדיפו לשלוח את הפסולת שלהן להטמנה, ולא לפגוע בתקציבי החינוך, הרווחה, התשתיות ויתר השירותים שהן מספקות לתושבים. ולכן צריך מנגנון כלכלי שיתמוך באימוץ טכנולוגיות מיחזור והשבה. הרפורמה נחוצה, וצריך להחליט מה הדרך ולקדם אותה.

המצב הנוכחי, שבו כ-80% מהפסולת העירונית בישראל עדיין מועברת להטמנה, בעוד שבמקרים רבים אין כדאיות כלכלית אמיתית להקמת מתקני מחזור והשבה, אינו מצב שניתן להמשיך לקבל. ללא שינוי כלכלי עמוק שייתן עדיפות ברורה לפתרונות מתקדמים, ישראל תמשיך להישען על שיטת טיפול מיושנת, בזבזנית ומזהמת.

מהו לדעתך המהלך שיכול לפתור את המשבר בענף הפסולת העירונית?

הפתרון הוא להשקיע בפתרונות קצה סביבתיים, בין היתר במתקני השבת אנרגיה מפסולת. ברגע שיהיו פתרונות קצה, כל השרשרת תסתדר לפי זה. נקודות התורפה הן מתקני הקצה שכיום זה מטמנות. אם יהיו מתקני השבה, השוק יתיישר לשם.

אילו עוד פרויקטים יש לכם בקנה? יש לך מסר לסיום?

אני עובד בין היתר על פרויקטים לקידום תחליפי דלקים כמו מתנול ומימן . החלום שלי הוא שהרגולציה בישראל תאפשר להקים מתקן גזיפיקציה שלוקח  פסולת ומייצר ממנה דלקים חלופיים ובכך להפחית את השימוש בבנזין, במקביל לצמצום הטמנת הפסולת. כבר בחנו את זה בניתוח טכנו-כלכלי עם לקוח לפני כמה שנים.

אני חושב שאם רוצים לקדם איכות סביבה, צריך לעשות את זה בצורה כלכלית לכל הצדדים. אי-אפשר רק להתמקד בסביבה כי בסוף מישהו צריך לשלם, ואם זה יקר מדי, זה לא יקרה. צריך לחבר את האינטרס הסביבתי לאינטרס הכלכלי, ואז הסביבה תרוויח. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים ב- EcoFinance – למצוא את נקודת האיזון הזו.

---------

מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת: מערכת מתקדמת לניתוח נתוני פסולת בישראל, אקופייננס