בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הציגו נציגי המשרד להגנת הסביבה את הסטטוס המעודכן של מתקני המיון והטיפול בפסולת, החולייה הקריטית ביישום אסטרטגיית הטיפול בפסולת עירונית. בדיון הוצגו גם נתונים מדו"ח שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

מהנתונים עולה שמספר מתקני המיון, הטיפול וההשבה הקיימים היום רחוק מאוד מהמספר הדרוש כדי ליישם את היעדים המקוריים שנקבעו באסטרטגיית הפסולת לשנת 2030: צמצום ההטמנה ל-20%, שיעור מיחזור של כ-50% ושיעור השבה של 30%. זאת כאשר שיעור ההטמנה כיום עומד על כ-75% מהפסולת.

עם זאת, התמונה עשויה להשתנות לטובה כשהמתקנים המתוכננים, ובעיקר מתקני ההשבה ומתקני הטיפול בפסולת אורגנית, אכן יקומו. אלא שתכנונם והקמתם יקרה מאוד ואורכת זמן ממושך – לפי הערכת המשרד להגנ"ס כ-10–15 שנה למתקן.

לצד הקמת המתקנים, במשרד להגנ"ס מדגישים את החשיבות של ההפרדה במקור (כולל הפרדה של פסולת אורגנית) לא רק לצמצום ההטמנה אלא גם להפחתה בכמות מתקני הטיפול שנדרש להקים. זאת כיוון שכמעט כל זרם פסולת שמופרד במקור, ממוחזר במלואו, בלי להישלח למתקני הטיפול.

עד שאסטרטגיית הפסולת תיושם, ישראל תצטרך להמשיך להסתמך על הטמנה, אלא שנפח ההטמנה הולך ואוזל. בדיון בכנסת הוצגו במקביל גם נתונים מעודכנים על תוכנית הפיתוח של המטמנות בטווח הקצר ובטווח הארוך, שעליהם דיווחנו בכתבה נפרדת.

כתבות רלוונטיות:

1. מצוקת נפח ההטמנה תימשך השנה, אך צפויה להיפתר לאחר מכן, 28.1.2026
2. הלמ"ס: כמות הפסולת העירונית עלתה; שיעור המיחזור ירד, 26.01.2026
3. כולם בעד רפורמה בענף הפסולת, אך חלוקים על המתווה, 13.01.2026
4. הנתונים של נפח ההטמנה נחשפים. הרפורמה בענף תקועה, 22.7.2025
5. למידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

היעדים של אסטרטגיית הפסולת: 20% הטמנה, 80% מיחזור והשבה

מדברים שאמר בדיון סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס אלעד עמיחי עולה שהמשרד להגנ"ס ממשיך לעבוד למימוש היעדים ארוכי הטווח, שבמקור נקבעו עד 2030 באסטרטגית הטיפול בפסולת עירונית, אלא שהשגתם תדחה לשנה רחוקה הרבה יותר. היעדים כוללים:

• צמצום ההטמנה ל-20%.
• מיחזור בשיעור של 50% שרובו מתבסס על הפרדה במקור: אריזות (פח כתום), פיקדון על מיכלי משקה, נייר וקרטון (פח כחול) וכו' וגם פסולת אורגנית שכאשר גם היא תופרד במקור, ניתן יהיה להפוך אותה לקומפוסט שאפשר להשתמש בו בחלקאות (ראו בהמשך הכתבה).
• השבה בשיעור של 30%.

כדי לממש את אסטרטגיית הטיפול בפסולת ולצמצם את ההטמנה יש צורך להקים מתקני מיון, טיפול והשבה רבים. אך במשרד להגנ"ס מדגישים שנדרש כעשור כדי לתכנן ולהקים מתקן טיפול מתקדם בפסולת (השבה או טיפול בפסולת אורגנית). לכן, אף שיש לא מעט מתקנים שנמצאים בתהליכי תכנון מוקדמים, יחלפו עוד 10–15 שנה עד שהם יוכלו לתת מענה למרבית הפסולת העירונית.

מתקני מיון: אין ערך כלכלי בלי מתקני קצה

לפי התוכנית, התחנה הראשונה של הטיפול בפסולת עירונית שלא עברה הפרדה במקור (פח ירוק), אמורה להיות מיון במתקני מיון ייעודיים שמטרתם לחלץ חומרים ברי מיחזור (מתכת, פלסטיק, נייר קרטון וכו') שמהווים כ-5% מהפסולת, ולהפריד בין זרם הפסולת האורגנית שתעבור לטיפול במתקנים ייעודיים (45% מהפסולת), לבין שאריות מיון שלא ניתן למחזר ויעברו לטיפול במתקני השבה (45% מהפסולת). 5% נוספים ממשקל הפסולת נאבדים בתהליך המיון מכיוון שמדובר בתשטיפים שמנוקזים ומטופלים.

רוב מתקני המיון הקיימים והמתוכננים, מיועדים להיות חלק מאתרים גדולים יותר הכוללים גם מתקני השבה, מתקני טיפול בפסולת אורגנית או הטמנה, כדי למקם תשתיות במקום אחד ולחסוך את הלוגיסטיקה והעלות של שינוע הפסולת הממוינת ממתקן המיון לאתר הקצה.

חשוב לציין שכיוון שתהליך המיון מחלץ רק כ-5% חומרים מתמחזרים, לצד 5% נוספים ממשקל הפסולת שמצטמצם בתהליך ניקוז התשטיפים, נותרים כ-90% ממשקל הפסולת שללא מתקני קצה (לטיפול בזרם האורגני, ומתקני השבה לטיפול בשאריות המיון) נשלחים להטמנה. לכן המשרד להגנ"ס מציין, כי ללא מתקני קצה, למתקני המיון אין ערך כלכלי או סביבתי.

מתקני מיון: 9 קיימים, כ-17 בתכנון

לפי המשרד להגנ"ס, מתקן מיון בפסולת יכול לטפל בכ-180–500 אלף טון פסולת בשנה. עלות ההקמה של מתקן מיון מוערכת בכ-130–180 מיליון ₪. ודמי השער הנגבים בכניסה למתקן כיום הם כ-350 ₪ לטון פסולת.

נכון לתחילת שנת 2026 יש בישראל 9 מתקני מיון, הפרוסים מאתר דודאים בצפון ועד אתר עברון שבגליל המערבי. מתקני המיון הקיימים יכולים לקלוט כ-3 מיליון טון של פסולת, שהם כ-42% מהפסולת העירונית בישראל כיום.

מתקני מיון פסולת קיימים

בהקשר של מתקני המיון הקיימים, נציגי המשרד להגנ"ס ציינו כי בחודשים הקרובים יוציא המשרד הוראה שתחייב את כל תחנות המעבר לפסולת עירונית למיין את הפסולת שמגיעה אליהם. במקביל, בכל תאי ההטמנה החדשים שייפתחו יהיה מותר להטמין פסולת ממויינת בלבד. המטרה של מהלך זה היא שכל הפסולת העירונית שלא הופרדה במקור והגיעה לפח הירוק, תעבור מיון.

לצד מתקני המיון הקיימים, מתוכננים לקום בשנים הקרובות עוד כ-17 מתקני מיון בפריסה ארצית, בעלי קיבולת שנתית כוללת של כ-4.6 מיליון טון בשנה. יש לציין כי יש מתקנים מתוכננים שלא ידוע עדיין מה תהיה הקיבולת שלהם. הנה רשימת המתקנים המתוכננים:

מתקני מיון פסולת מתוכננים

אם וכאשר כל מתקני המיון המתוכננים שלהלן ייבנו, מספרם הכולל יעמוד על כ-26, אך במשרד להגנ"ס מציינים כי כדי לעמוד ביעדים יש צורך ב-30 מתקני מיון כיום, ו-35 מתקנים עד 2050.

פסולת אורגנית: ללא הפרדה במקור 70% מהתוצר יילך להטמנה

לאחר מתקני המיון, הזרם של הפסולת האורגנית אמור להגיע למתקני טיפול ייעודיים, שבעתיד יקלטו גם פסולת אורגנית שמופרדת במקור, אך כיום כמעט ולא מופרדת בישראל. מתקני הטיפול הייעודיים הופכים את הפסולת האורגנית לקומפוסט תוך כדי הפקת ביוגז או חשמל ירוק באמצעות תהליך עיכול אנארובי.

אלא שכל עוד הפסולת האורגנית לא מופרדת במקור, היא מזוהמת בחלקיקים קטנים של זכוכית, פלסטיק, מתכת וחומרים מזהמים אחרים שאיתם התערבבה בפח הירוק, ואשר לא ניתנים לחילוץ במתקני המיון. לכן לא ניתן לעשות שימוש בקומפוסט שמיוצר מפסולת אורגנית שלא מופרדת במקור, והיא נאלצת להישלח להטמנה. במקרה כזה, רק 30% ממשקל הפסולת מצטצמם במתקן הטיפול בפסולת אורגנית, וכ-70% ממשיכים להטמנה.

אך נציגי המשרד להגנ"ס חזרו והדגישו בדיון שכאשר פסולת אורגנית תופרד במקור (בבתי התושבים, ובמגזר המוסדי/עסקי) כן ניתן יהיה לעשות שימוש בקומפוסט שמיוצר במתקני הטיפול, ואז 100% מהפסולת האורגנית תמוחזר ללא הטמנה.

כמו כן, הדגישו נציגי המשרד להגנ"ס כי יש ערך סביבתי גדול לטפל בפסולת האורגנית גם כאשר היא לא מופרדת במקור ולכן 70% ממנה נשלח להטמנה בסיום תהליך הטיפול. זאת כיוון שהטיפול מצמצם את פליטות גזי החממה מהפסולת באופן משמעותי (תוך כדי הפקת אנרגיה מהביוגז), מפחית באופן משמעותי את מפגעי הסביבה שנובעים מהפסולת (ריח, זיהום אוויר, תברואה, זיהום קרקע ומי תהום וכו'), ומצמצם את הסיכויים לשריפות פסולת ובעירות פנימיות, כיוון שרובם נובעים מהרכיב האורגני.

מתקני טיפול בפסולת אורגנית: 5 קיימים, כ-12 מתוכננים

לפי נתוני המשרד להגנ"ס, מתקני הטיפול בפסולת אורגנית אמורים להיות בעלי יכול לטפל בכ-60-200 אלף טון פסולת אורגנית בשנה, עם עלות ההקמה מוערכת של כ-130-600 מיליון ₪, כאשר דמי השער הנגבים עבור כל טון פסולת עומדים על 320 ₪.

בדיון בכנסת הציג המשרד להגנ"ס נתונים מעודכנים על מתקני הטיפול בפסולת הקיימים ואלה הנמצאים לקראת תחילת פעילות, המטפלים יחד בכ-35% (כ-855,000 טון) מסך הפסולת האורגנית המיוצרת מדי שנה:

מתקני טיפול בפסולת אורגנית קיימים

לצד זה הוצגה גם רשימת מתקני הטיפול בפסולת אורגנית הנמצאים בשלבי הקמה שיטפלו בעוד 26% מהפסולת האורגנית (כ-636,000 טון):

מתקני טיפול בפסולת אורגנית מתוכננים

נוסף על מתקנים אלה מתוכננים לקום מתקני טיפול בפסולת אורגנית באשדוד (לקראת מכרז), מחלף מורשה, דרום השרון, טליה, עברון, מילואות (ליד עכו), שפלת יהודה ובנימין.

מתקני השבה: מצמצמים את ההטמנה של שאריות המיון ב-70%

הסוג השלישי של מתקנים שדרושים כדי לממש את אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנ"ס הוא מתקני השבת אנרגיה מפסולת (פל"א – פסולת לאנרגיה) שאמורים לקלוט רק שאריות מיון שלא ניתן למחזר. בתהליך הטיפול התרמי שמתבצע במתקנים מיוצרת אנרגיה (חשמל וחום), אך נותר גם אפר שמהווה כ- 20-30% מהפסולת, והשאיפה היא שהיא תוכל לשמש לבניית תשתיות, ובלית ברירה - להטמנה.

לפי המשרד להגנ"ס, מספר מתקני ההשבה הנדרש כיום הוא 7–10. המספר הנדרש ב-2050 הוא 12–17 מתקני השבה.

לפי התוכנית של המשרד להגנ"ס, כל מתקן השבה שיוקם יטפל ב-300–650 אלף טון פסולת בשנה. עלות ההקמה של מתקן השבה עומדת על 1.5 מיליארד ₪ ודמי השער הנגבים עבור כל טון פסולת עומדים על 130 –180 € (480 –670 ₪, לפי שער של 3.70).

נכון להיום פועל בישראל מתקן השבה אחד – מתקן ה-RDF בחירייה ההופך את שאריות המיון לדלק חלופי עבור מפעל המלט נשר ברמלה. לפי המשרד להגנ"ס יש עוד שני מתקני השבה שיש להם תוכניות מאושרת:

 נציגי המשרד להגנ"ס ציינו בדיון  בכנסת כי מתקן ההשבה בנאות חובב יתחיל לפעול בעוד כ-4 או 5 שנים, כלומר ב-2030 או ב-2031. גם המתקן המתוכנן לקום ליד מט"ש עכו, שתוכניתו אושרה כבר, יתחיל כנראה לפעול באותן שנים.

לצד 3 מתקני ההשבה האלה יש עוד כ-19 מתקני השבה מתוכננים:

במשרד להגנ"ס מציינים כי הם מקדמים מכרז ממשלתי להקמת מתקן השבה במישור רותם שיהיה המתקן השבה היחידי שיהיה מיועד לקלוט עודפי פסולת מכל הארץ, ולא רק מהאזור הסמוך. המיקום נבחר בגלל סמיכות למסילת הרכבת שאמצעותה הפסולת תשונע לאתר.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת